מלחמתי

התקשרתי אליה בדיוק באמצע הצפירה של יום השואה. תכננתי את זה כבר הרבה זמן מראש, ידעתי שהיא תתעצבן.

"הלו" אני לוחש בשטניות.

"מטומטם". ידעתי שהיא תתעצבן.

"מדבר הימלר, אני בפלאפון מבוכוולד. המשלוח האחרון מתעכב, מה קורה עם זה?"

"אוף מטומטם אחד, זה לא מצחיק אותי, אתה לא קולט ? לא מצחיק אותי, תפסיק עם זה" היא מנתקת.             זה ממש מצחיק אותי.

היא ממש רגישה, חברה שלי. בוכה כל כמה ימים, ומרחמת על חיות עזובות וכאלה, אבל הקטע של השואה ממש רגיש אצלה. אמא שלה ניצולת שואה מרומניה והיא גדלה על כל מיני סיפורים.

אני דיי מחבב אותה, כי כשיש לה מצב רוח טוב היא ממש מצחיקה והיא גם טובה במיטה והכל.

אבל אני שונא את הקטע של הרגישות ואני מציק לה עם זה כל הזמן, כדי שהיא תצא מזה.

אני ממש עובד קשה על העסק הזה. תליתי בחדר שלי פוסטר של הילד הקטן מהגטו שמרים ידיים וציירתי לו זקן ומשקפיים, וכשאני איתה אני קורא למקלחת "תא" ולמשכורת שלי "שלומים".

והיא נורא מתעצבנת מהדברים האלה והיא בדרך כלל מתחילה לבכות, ואז מה שאני עושה ברוב המקרים זה לחבק אותה וללטף לה את הראש ולשיר לה "אלי, אלי" באוזן, ואז היא בורחת, בטח כדי לבכות לפסיכיאטר שלה.

הקטע שאני הכי אוהב לעשות זה לכתוב לה על פרק היד, כשהיא ישנה, מספרים בעט כחול. כשהיא מתעוררת ורואה את זה היא ממש משתגעת.

ממש.

ברור שאני עושה את זה רק כדי להראות לה כמה שהיא מטומטמת וכדי שתבין שמותר גם להיות קצת ציניים לפעמים.

ליום הולדת עשרים שלה, שהיא ממש חיכתה לו והתרגשה לקראתו קניתי לה עותק של "מיין קאמף" וארזתי בנייר ורוד וסרטים. כשהיא פתחה בהתלהבות וראתה מה זה היא שוב התחילה לבכות, וזה הצחיק אותי נורא.

"אני לא מצליחה לחשוב על סיבה אחת  למה אני נשארת איתך. אחת" היא אמרה.

כבר הורדתי לה את החולצה והחזייה ותוך כדי זה שליקקתי לה את השדיים עניתי לה שאני יכול לחשוב על שש מיליון סיבות, למרות שגם אני לא מצליח לחשוב על סיבה אחת אפילו.

טוב, קודם כל, לא אני כתבתי את הקטע הזה !!!!

אני מתנצל על הפגיעה בזכויות היוצרים.

הקטע פורסם לפני הרבה שנים במגזין מגניב שנקרא "סטיות של פינגווינים"

לא מזמן נתקלתי בו שוב  באיזה פורום (בקטע) .

מכירים את זה שמישהו זורק לאוויר איזה הערה מצחיקה/טיעון מבריק/רעיון – ואתם נורא אוהבים את מה שנאמר, אבל צובט לכם בלב שלא אתם אמרתם את זה ?

זה מה שהקטע הזה בשבילי... הלוואי שאני הייתי המחבר שלו... הוא גאוני לעניות דעתי

אני מצטער אם מישהו נפגע.  

בעקרון אני די נגד לפרסם בבלוגים חומר לא מקורי, אבל מסקרן אותי התגובות שיגיעו כאן.