בשבת יש לי יומלדת (אם אתם קוראים את זה אחרי השבת של ה 10 לספטמבר אתם פסולים)
אני לא אוהב ימי הולדת
מה כבר יש לחגוג ? לא מתתי שנה ... ביג דיל
כמה מחשבות וסיפורים על ימי הולדת
אסור בשום פנים ואופן להתקשר לאף אחד בימולדת שלך!
אם אתה עובר על החוק הזה אתה עתיד להיסכל על ידי המון זועם ונבוך, שתכנן להתקשר אליך בדיוק הרגע לאחל לך איחולים, ועכשיו אתה התקשרת אליו והוצאת אותו מניאק.
זה מין חוק כזה, שאם יש לך יומולדת, עלייך להמתין שאנשים יצרו איתך קשר קודם לברכת הישגייך הכרונולוגים החדשים.
ז"א שהאנשים שאמורים להיות נוכחים בימולדת שלך, אם לא ארגנת מראש כלום והכל ספונטני, יהיו רק האנשים שזכרו שיש לך ימולדת היום, ומי באמת זוכר שיש לך ימולדת חוץ מחברה שלך, אמא ואבא (שאמא מזכירה לו), הרוב הרי תמיד נזכרים בדיוק יום אחרי.
מתי כבר ההורים יבינו שעבר הגיל שרצינו ללכת איתם למסעדה/קניון/לחגוג לכבוד הימולדת. כבר שנים שאני מסרב לכל הצעה משפחתית שנוגעת לימולדת שלי. אני מעדיף כבר להסתכל שעות על הכביסה שלי מתייבשת מאשר לבלות בימולדת שלי עם המשפחה.
אני חושב שאני מסרב לחגוג איתם יומלדת מאז גיל שנתיים בערך (כבר אז העדפתי להסתגר בחדר ולצפות בפורנו)... יום יבוא והם יקלטו את הרמז
שמתם לב שבלונים זה קישוט ממש מוזר.. מי המציא את הבלון ? על מה הוא חשב ? הוא התעשר מזה ? זה גרם לו להשיג מלא כוסיות? כוסיות נמשכות לבלונים בכלל? אם לא אז למה לו להמציא בלונים בכלל?! אולי הוא אהב בנות שצורחות ? הרי ידוע שבלונים מתפוצצים הם הסיבה השנייה הכי שכיחה לצרחות של נשים (ולא, זה לא גו'קים, במקום הראשון זו תמונה של שמעון פרס עם זקפה).
בלונים זה סתם גומי עם אוויר בפנים. כבר עדיף לנפח קונדום משומש, לפחות יהיה שם עוד משהו חוץ מאוויר, וגם קונדום משומש אומר שמישהו קצת נהנה לפני זה!
(כמובן עד שהוא הבין שחסרים לו בלונים למסיבה, ואז הוא היה צריך לנפח את הקונדום המסכן במו פיו).
אולי ההורים שלי ייצאו לארוחה עם בלונים במקומי, אני אצייר להם סמיילי על אחד מהם... בעצם לא, עדיף פרצוף עצוב שיהיה יותר דומה לפרצוף שאני לובש לידם (אמא פולנייה, אם היא תראה אותי שמח היא תשאל את הבלון מה קרה, והתרמית תתפוצץ לי בפרצוף.. תרתי משמע).
הדבר היחיד שהיה טוב בימי הולדת זה שקיות ימי הולדת: 1 טופי,3 ביסלי גריל, 2 במבות מעוכות מעופשות, 1 מסטיק בזוקה, 1 משרוקית לעשיית שמח וכיוון התנועה..
בקיצור – כל הטוב שיש לעולם להציע מגולם בשקית אחת.
וגם זה נפסק באיזור גיל 8 ... בכלל, החיים נורא אכזריים לילדים, בהתחלה אתה אוכל מתוך ציצי מקבל ממתקים בימי הולדת ושנה בחיים באמת נראה כמו הישג כרונולוגי אדיר, מהר מאוד הציצים נעלמים, השקיות ימי הולדת מתחלפות בבלונים מלאים באוויר (או קונדומים עם אוויר ושפיך ביומלדת שלי) ושנה מהחיים הופכת לסתם עוד שנה. הידד, צברת עוד כמה שערות בתחת וזיפים באף, או להפך.
זר יומלדת זו כנראה עוד המצאה מבית היוצר של זה המציא את הבלונים, הפעם הוא החליט לשים לנו פרחים על הראש, נורא מחוכם, למה לעצור בפרחים ? אפשר לשזור גם במבה, טישו משומש ונעליים. כנראה שלממציא יש מניות בחברות פרחים וחברות שמייצרות מדבירי כינים.
וכאילו שאין מספיק דברים מטופשים ביומלדת, הנה מגיעה לה הרמת הכסא, אותו אירוע שגורם לכולנו לשנוא ימי הולדת של אנשים שמנים.
בכלל, ואם אין לך חברים, אתה תרים את עצמך על הכסא ? זה נשמע נורא קשה, אולי כדאי להמציא כיסא מונף חשמלית, זה יכול להיות תוספת נחמדה לאחד הכורסאות מסאז' המשוכלולות האלה :
"לכורסא שלנו מערכת אלקטרונית מתוחכמת המתאימה את המסאז' לקימורי הגוף ולקביעת תוכנות מסאז' אישיות, והכי חשוב, ביומלדת שלכם היא תזהה את גילכם לפי צפיפות הגזים בתחת שלכם ותרים אתכם כמספר השנים שבהם אתם תוקעים פלוצים!
מסכנים השמנים שעושים דיאטה (בגלל הכסא) לפני היומלדת ואז דוחפים להם את העוגת יומלדת מול העיניים,על העוגה שמים נרות, כמה חמוד, שעווה תמיד משפרת את הטעם של עוגות, לפעמים כשאין לי יומולדת ואני מתגעגע לטעם השעווה בעוגה שלי, אני מוציא קצת מהאוזן. זה הולך מצויין עם עוגת הבית של עלית.
אז כל שנה אתה מכבה את הנרות ומבקש משאלה, אני כלכך רגיל לבקש את אותה משאלה כל שנה ששנה שעברה בקשתי חברה למרות שהייתה לי, סוף סוף משאלה שמתגשמת מהר, ועל זה נאמר "תבקש מה שיש"
למזלי יש לחברה טובה שלי יומלדת באותו יום שלי, ומאחר שחלק גדול מהחברים שלנו משותפים אני לא צריך לסבול את כל הצומת לב הזו לעצמי, אני יכול להשליך עליה חלקים גדולים ממנה, גם תמיד אפשר להציק למתקשרים ולשאול אותם למי הם התקשרו קודם ולענות אותם עד שהם עונים משהו. היו שנים שהשתדלנו להיות יחד ביומלדת כדי לחסוך לאנשים טלפונים, אם היו מתקשרים אליה לפני מייד הייתי עונה ומקלל שהם מתקשרים אליה לפני, ככה יצא שקללתי את אמא שלה ואמרתי לה שהיא זונה מסריחה שהיא מתקשרת אליה לפניי ! (טוב, לא באמת אבל זה היה יכול לקרות)
לא פלא שכל שנה יש פחות אנשים שמתקשרים.
ויש כמובן את המסיבות הפתעה הנפלאות שפעם בכמה שנים מישהו מנסה לארגן, במשך שבועיים לפני היומלדת שלך פתאום לכולם יש סודות סביביך ואתה צריך לשחק אותה שלא קלטת.
בגיל 17 נכנסתי למסיבת הפתעה שעשו לי ולחברה הטובה וביקשתי שיהיו בשקט כי אנחנו מגיעים.
יום יבוא וכולם ידברו סביבי על זה שחברה שלי בוגדת עם חבר שלי או משהו נוראי אחר, ואני אכנס לאיזה חדר חשוך אצרח "הפתעה" ואדליק את האור.
ואז אני אתפוס אותם באמצע, מההלם אני אפצח בשירת "היום יום הולדת".
לכל אחד יש הטרואמת יומלדת שלו, יש לי חבר שביומלדת שלו השאיר הודעה במשיבון שלו (זה לפני עידן הסלולרי) שהוא יוצא מהבית ושישאירו לו הודעות של ברכות אחרי הביפ ואז בסוף היום תהיה לו מזכרת נחמדה מהיומלדת – הרבה ברכות של אנשים מוקלטות..
כשהוא חזר הביתה ההודעה היחידה שהייתה הייתה שלו מאחל לעצמו יומלדת ועושה קטע מעבר בין ההודעות.
חבר אחר שלי סיפר שבביצפר יסודי שלו שיחקו "חבילה הגיעה" והיה פתק שרשום בו "מסור את החבילה לילדה הכי שמנה בכיתה", מסכנה אותה ילדת יומלדת (פרת ימולדת במקרה הזה) שאת שארית היומלדת שלה היא בלתה בבכי, ואני לא אתפלא אם את שארית חייה היא בילתה בצום, ונהייתה דוורת .
כל שנה מחדש אני נכשל בארגון "חרם מתנות" שנפסיק לקנות מתנות אחד לשני, זה מעצבן מעיק ולמי יש כח לזה ?! פעם בכמה זמן יש רעיון טוב ואז באמת כיף לקנות את המתנה, אבל בד"כ לך תמצא מה להביא לחבר, סתם כאב ראש וגם תמיד יש לפחות מתנה אחת שנתקעת איתך לכל החיים. ככה נשארתי עם מנורת תקרה בצורת מטוס, אז מידי פעם שחברים שלי באים צריך להמציא תירוץ (התקרה נמוכה מידי, הדיבלים לא נכנסים טוב לתקרה, הכלב אכל לי את הקופסה השחורה). להגנת חבריי ייאמר שראיתי איתם פעם את המטוס-מנורה הזה ונורא התלבתי ממנו, אבל זה לא אומר שיש לי מה לעשות איתו וזה גם לא אומר שאני יודע על מה אני מדבר, זה היה יפה בחנות מנורות, לא בחדר שלי.
שיהיה לכם אחלה סופ"ש