עוד מייל מעצבן

קבלתי מייל ניו-אייגי וטרחתי לקרוא אותו, אל תבינו אותי לא נכון, אני לא אנטי-רוחוניות/ניו-אייג , אבל יש כמעט תמיד מוטיב חוזר ומעצבן בספרים/כתבות/אתרים/כתובות גרפיטי בנושא

תקראו רגע את המייל:

עקרון 90/10

מאת סטיפן קוואי

גלה את עקרון 90/10. הוא ישנה כליל את חייך (לפחות את הדרך בה אתה מגיב למצבים שונים). מהו עקרון זה? 

10% מחייך מורכבים מהקורה לך.  90% מחייך מורכבים מדרך תגובתך.   לְמה הכוונה?

לרב אין לנו שליטה על 10% מהקורה לנו. איננו יכולים למנוע ממכוניתנו מלהתקלקל.

אם טיסה שלנו תגיע מאוחר, הדבר יהרוס לחלוטין את לוח-הזמנים שלנו.

כשנהג "חותך" אותנו בתנועה הסואנת, על 10% מכך אין לנו שליטה.  על 90% יש לנו שליטה. כיצד? בעזרת תגובותינו.

אתה קובע את  90% הנותרים.  כיצד? על-ידי תגובתך.

אין לך יכולת "לשלוט" ב"אור האדום" ברמזור. אך אתה יכול לשלוט בתגובותיך.

אל תאפשר לאחרים לשטות בך; אתה יכול לשלוט בתגובותיך.

הנה דוגמא:

אתה אוכל עם משפחתך. בתך שופכת כוס קפה על בגדיך. אין לך שליטה על מה שקרה כרגע. מה שיקרה עתה תלוי בתגובתך.

אתה מתרגז ומקלל. אתה גוער בה ונוזף בנוקשות. היא בקושי עוצרת את דמעותיה.

אחרי כן אתה מתפנה לגעור בבת-זוגך על שהתרשלה והניחה את כוס הקפה כה קרוב לשולי השולחן. מלחמת מלים קצרה מתפתחת. אתה רץ לחדרך ומחליף את חולצתך.

אחרי כן אתה מבחין שבתך כה הייתה עסוקה בבכי שטרם הספיקה לסיים את ארוחת הבוקר ולכן לא הספיקה להתכונן בזמן ליציאה מהבית, ואיחרה להסעה לביה"ס.

זוגתך מוכרחה לנסוע כבר עתה לעבודה. אתה ממהר למכוניתך ומסיע את בתך לבית ספרה. בשל איחורך אתה "מרביץ" מהירות מעל המותר בשטח בנוי, "נתפס" ע"י שוטר תנועה, מפסיד 15 דקות יקרות ו-250 ₪ קנס +4 נקודות ומגיע סוף-סוף לביה"ס.

בתך רצה למסדרון ביה"ס מבלי להיפרד ממך...  כשאתה מגיע באיחור של 20 דקות לעבודה אתה נזכר שבגלל המהירות שכחת את תיקך בבית.  יומך החל ממש נורא. ככל שהזמן עובר נראה שהכל הופך לגרוע וגרוע יותר ויותר.

אתה מצפה כבר לשוב הביתה.

כשאתה שב כבר, אתה מוצא שנתקע טריז ביחסיך עם רעייתך ועם בתך. מדוע?  בשל תגובותיך בבוקר.

מדוע היה לך יום נורא?

[א] האם הקפה גרם לכך?

[ב] האם בתך גרמה לכך?

[ג]  האם השוטר גרם לכך?

[ד] האם אתה גרמת לכך?

התשובה הנכונה היא [ד]  אתה גרמת לכך.

לא הייתה לך כל שליטה על מה שקרה עם כוס הקפה.

תגובותיך בחמש הדקות הן שקלקלו כליל את יומך.

מה יכול היה לקרות וכדאי היה שיקרה?

קפה נשפך עליך.

בתך עומדת לבכות.

אתה אומר: "לא קרה שום דבר חשוב, רק להבא היי זהירה יותר. בסדר?"

אתה הולך לחדרך.  אתה מחליף בזריזות את חולצתך המוכתמת בחולצה אחרת, לוקח את תיקך, חוזר לחדר האכילה ממש בזמן שבתך עולה כבר להסעה. היא מסתובבת כלפיך ומנפנפת בידיה לשלום.

אתה מגיע חמש דקות מוקדם מהרגיל לעבודה ומברך את כולם ב"שלום", הבוס שלך מחייך ומעיר איזה יום יפה היום.

הבחנת בהבדל? 

שני תסריטים שונים. שניהם החלו באותו יום. שניהם הסתיימו בצורה שונה.

מדוע? בשל תגובותיך!

באמת אין לך כל שליטה על 10% מהקורה.

אך שאר 90% הם תוצאת תגובותיך.

הנה כמה דרכים ליישום עקרון 90/10:

אם מישהו אומר דבר-מה שלילי עליך, אל תספוג זאת. התעלם. תן ל"התקפה" להתכדר ולהתגלגל ממך והלאה כמו מים על זכוכית. אינך צריך לאפשר להערות שליליות להשפיע עליך. הגב בצורה נכונה ושום דבר לא יקלקל את יומך. תגובה בלתי נכונה מצדך עלולה לגרום לך לאבד חבר, לאבד את משרתך, להילחץ סתם וכו'.

איך אתה מגיב אם מישהו "חותך" אותך בכביש? האם אתה מאבד את קור רוחך? האם אתה הולם בחימה בהגה הכח? (מכר שלי, הכה פעם בהגה שלו עד ששבר אותו) האם אתה מקלל? האם לחץ הדם שלך מזנק מעלה מעלה כמו טיל? תנסה להתנגש בהם? למי איכפת אם תאחר לפגישה או למקום עבודתך בעשר דקות? למה לתת לנהגים גרועים לקלקל את נהיגתך?

זכור את עקרון 90/10. הוא עובד למענך.

נמסר לך שאתה מפוטר.

מדוע להפסיד שינה ולהתעצבן? זה יועיל לך במשהו?

השתמש באנרגיות שלך ובזמן שלך לחיפוש משרה אחרת.

הטיסה התאחרה. סדר היום שלך עומד להשתבש. מדוע להוציא את תסכוליך על הדיילות? הן אשמות במשהו? השתמש בזמנך למנוחה, לקריאה, ללימוד, להכיר את הנוסעים האחרים.

למה להילחץ? זה רק יגרום לדברים להיות גרועים יותר.

אתה מכיר עכשיו את שיטת 90/10 .  יישם אותה ותופתע מהתוצאות.  לא תפסיד דבר משימוש בה.

השיטה הזו מצוינת. מעטים מאד מכירים אותה ומשתמשים בה.  התוצאה: אנשים רבים סובלים מלחצים מיותרים, ממשפטים, מבעיות ומכאבי-לב. מעולם לא הייתה שיטה כה מוצלחת בחיים. 

ימים גרועים רודפים ימים גרועים.

דברים נוראים קורים כל הזמן.

לחצים נפשיים, חוסר שמחה, יחסים גרועים.

הזמן מלא בדאגות.

כעס שהורס ידידויות.

החיים משעממים ותכופות נראים אכזריים..

החיים אינם מהנים כלל.

מאבדים חברים אט אט.

האם כל אלה מתארים  אותך ?   אם כן, התעודד!  תוכל להשתנות!  הבן את שיטת 90/10 ו ויישם אותה. זה ישנה את חייך!

שיהיה לך יום טוב.

לא מבין את כל הטקסטים האלה, הרי כשמשהו קורה ואתה מתעצבן, ברור שזה אתה ולכן זה נתון לשליטתך, אבל בעצם "ההעצבנות" אתה מאבד את השליטה, זה כמו להגיד למישהו שמפחד ממשהו "אל תפחד" , זה הרי לא עוזר בכלום ...

גם בגטו יישמו את שיטת 90/10 ?

היודנראט הלשין עליך ?

הגסטפו השתין עליך ?

הנאצי בעט בך ?

שיטת 90/10 , עצור, קח נשימה עמוקה, אל תתעצבן נצל את הזמן הפנוי בדרך למקלחות לחיוך גדול ותפילת הודיה ליושב במרומים.

למה תמיד לכל הטקסטים האלה יש נקודה קצרה ועניינית שהם חוזרים עליה 30 פעם בניסוחים שונים כדי להוסיך מלל ? הרי זו אותה נקודה וכל מה שזה נותן זו הגדלת כמות המלל ! אז בשביל מה להגיד את אותו דבר ב 5 ניסוחים שונים, זה הרי זהה. איזה תועלת נותנת החזרה על אותה פואנטה מספר פעמים ?! האם המסע המעגלי בטקסט מחזק את הנקודה ?! לא , זו הרי אותה נקודה ! (טוב נמאס לי מזה)

למה אנשים כלכך מתלהבים מספרים כמו "האלכמאי" ו"מי הזיז את הגבינה שלי"  ?! הרי אין שם טיפת תוכן, סתם נקודה קצרה וספר מחורבן מסביב שמנסה להעביר לך את הנקודה עצמה. פעם היו עושים את זה עם אגדות/משלים/פתגמים, היום זה הפך לתעשיה שלמה על כלום - סדנאות, ספרים, קבוצות מפגש...

ולמה תמיד מנסים לתאר אותך כמפלצת ששונאת  את הסביבה והחיים ויורקת אש כל היום ? ממתי זאת הדרך להשיג הקשבה ?

ובכלל, כל העקרון הזה של "תשלים עם המצב","אל תכעס על הדיילת, היא לא אשמה" קצת תלוש מעולמנו, כשאתה צועק ועושה באלאגאן לצערי אתה משיג את מה שאתה רוצה, כמה פעמים יצא לכם לראות מישהו צועק על איזה מוכר שבסוף מוצא את הדרך לסדר את ההנחה/תשלומים וכו' לשביעות רצון של הצועק ?

הרי אם אני אקבל את הדברים איך שהם, אני לא קבל הנחות(ולצערי מה שלרב קורה) ולא אקבל את מה שרציתי....

אתם חושבים שאותו אחד שכתב את זה (ואני לא גולל למעלה לבדוק את שמו בכוונה) הוא סתם איזה לוזר שכל הזמן צועקים עליו אז הוא החליט לשכנע את כל העולם להפסיק להיות מגעילים אליו ?

איזה בזבוז זמן, כבר היה מנסה לשכנע את כולם לתת לו כסף ...

סופ"ש נפלט לכולם