אחרי תקופה של בערך שלושה שבועות עם נדודי שינה וחלומות רעים, החלטתי לנסות לפענח את המוטיבים החוזרים בחלומות. ייתכן שלעולם לא אדע אם הצלחתי או נכשלתי. הלילה במקום לקום מחלום מצמרר ולשמוח על החזרה למציאות, החלומות היפים גרמו דווקא למציאות לצמרר.
Last night I dreamt
That somebody loved me
No hope, no harm
Just another false alarm
Last night I felt
Real arms around me
No hope, no harm
Just another false alarm
So, tell me how long
Before the last one ?
And tell me how long
Before the right one ?
The story is old - I know
But it goes on
The story is old - I know
But it goes on
Oh, goes on
And on
Oh, goes on
And on
הסמית'ס
[את ההדגשות אני עשיתי, זה לא נכתב מתוך דיכאון או עצב, אין צורך בעידוד]
אנה ניקול סמית' מתה שלשום.
זה לא שאי פעם אהבתי אותה יותר מידי, למעשה היא לא בדיוק הטעם שלי, אבל בתור מאונן צעיר עם חיבור איטי לאינטרנט היא הייתה הכי זמינה שיש. וכך מצאתי את עצמי גומר לה בפנים עשרות פעמים כשהיא רק בוהה בי מבעד למסך, מחייכת לרב.
כשאדם שנוא נפטר יש כאלו שיירצו להשתין על קברו.
כשמישהי אהובה הולכת לעולמה, לא נותר לי אלה לקוות שיבוא יום ואני אגיע להשפיך על קברה.
אנה ניקול סמית
1967-2007
May she Breast in peace
הוא מחפש בית ואני מתחנן שתעזרו לו למצוא אחד. בבקשה.