חברים

אחת לכמה זמן חבר עושה או אומר משהו שגורם לך להיות גאה בזה שהוא חבר שלך, להיות מאושר שיש לו כזו נפש מקסימה ושאתה בחרת לעצמך חברים כל כך מוצלחים.

את המייל הזה קיבלתי מידידה טובה בתחילת השבוע:

קורות ערב שבת

אמא שלי הודיעה לי אתמול שאנחנו מוזמנים לסעודת שבת אצל רחל. "נהדר", חשבתי לעצמי. רחל ובעלה הם אנשים נחמדים מאוד. כיף לשוחח איתם בענייני אקטואליה וגם רחל מבשלת לא רע בכלל.

"אגב", אמא שלי הוסיפה, "הם מארחים שני air force cadets במסגרת איזו תוכנית של חילופי צוערים בחיל האויר. אחד מהולנד ואחד מגרמניה".

חשבתי לעצמי שזה יפה מאוד. מדובר ביחסי ציבור נפלאים וכך אולי נוכל להשפיע במעט על אירופה האנטישמית לאהוב אותנו קצת יותר.

ואח"כ חשבתי לעצמי שהייתי רוצה לקפוץ על הצוער ההולנדי (לאחר שציוויתי עליו לקרוא לי אנה פרנק) תוך כדי שהצוער הגרמני מתבונן בנו, מביא ביד וצועק "שנל". מחשבה נחמדה זו ליוותה אותי לאורך כל היום (בואריאציות שונות), בערב התקלחתי, התלבשתי (הקפדתי להשאיר כפתור פתוח אחד יותר מהמקובל) ,התאפרתי והתבשמתי. כשנכנסתי לדירתם של רחל ובעלה הופתעתי לראות שתי בחורות בהירות יושבות בסלון. לקח לי דקה שלמה לעכל את החדשה הרעה - שני הקאדטים הם למעשה קאדטיות...

הערב המשיך בצורה נחמדה מאוד. ואני? עדיין סובלת מכאב ביציות.