בר קבועים    הוסף לקבועים שלי    שלח המלצה לחבר    משלוח תמונות לסלולר    לינק ישיר לבלוג    דף כניסה

אין מה לספר, יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי אבל זה לא נכון. הם מנסים להכיר אותי ולהתקרב ואני משחק איתם את המשחק שלהם רק כדי לגלות שמאוחר יותר הם לא מכירים. זה באמת שווה את זה? החיים שלי, גם כן חיים.. אולי בסוף אני אמצא את הסדר שאני רוצה.
כינוי: Oxygen
בן: 42
תמונה
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << ינואר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      


שיר שתמיד עושה לי טוב
Louis Armstrong - What A Wonderful World


מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« • התואמים • » ±
« טיפוסים של חורף. » ±
« צמחונות » ±




בריאות, כי כבר הגעתי לשפל
ספורט ודיאטה, מלחמה לכל החיים לצערי
לחיות חיים "אמיתיים" (לפי ההגדרה שלי)
להפסיק לחשוב בצורה מקובעת
לא להיות לחוץ מכל שטות
לעוף!

את הצלצול ב8 בערב לקחת כדורים
משחקים ברגשות
צביעות
שקרים
לעמוד במקום
טיפשות
כשעוברים כמה ימים בלי להיות אקטיבי

מיוחדת שלי
חורף
לעשות לאנשים טוב
להוציא חיוכים מאנשים זרים
מקלחת חמה
להכין ארוחות מרשימות
לצלם
בנות..
אלכוהול

A Perfect Circle
Anouk
Cascada
Cradle Of Filth
Dee Dee
Dream Theatre
Evanescence
Fountains of Wayne
Kittie
Korn
Porcupine Tree
Radiohead
Rage Against The Machine
Randy Crawford
Slipknot
דניאל סלומון
קרן פלס

A Clockwork Orange
American History X
Back to the Future
Beetlejuice
Cube
Fight Club
Forrest Gump
Indiana Jones
James Bond
Kill Bill I
Lost and Delirious
Memories of a Geisha
Nightmare On Elm Street
Pulp Fiction
Requiem for a Dream
Star Wars
The Butterfly Effect
The Fifth Element
The Princess Bride
Trainspotting
Twelve Monkeys
What the Bleep Do We Know
Willy Wonka & the Chocolate Factory
חוכמת הבייגלה
מבצע סבתא
1/2007    
שלם
אתמול חתמתי חוזה במקום שרציתי.
1000 ש"ח יותר לחודש מהמקום ה"מגעיל" =) גם יותר כסף, גם אנשים נחמדים, גם טכנולוגיה שווה יותר וגם וגם וגם.. בקיצור, זה המקום בשבילי. לפחות בשנה הקרובה.

זאת הייתה הפגישה השניה שלי איתם אחרי שבפגישה הראשונה הוצע לי החוזה ע"י המנכ"ל. הוא ביקש שאני אספר על עצמי אז אני מנסה ומגמגם.. אמרתי לו שכמו שהוא רואה, אני מסוג האנשים שלא אוהבים לדבר על עצמם. הוא צחק ואמר שעוד לא התקלקלתי ושאני אצטרך ללמוד לעשות את זה.

בפגישה השניה אתמול הוא הכיר לי עוד שותף בכיר בחברה ואמר לו שזה (הכנס שם כאן) והוא לא אוהב לדבר על עצמו אז אני אספר לך עליו. לא הפסיק להחמיא.
חשבתי שזה מיותר לעשות את זה מולי אבל חייכתי חיוך נבוך ולחצתי ידיים.
בראשון לפברואר אני מתחיל לעבוד.

עבודה בתיכנות.. בשפה שאני רק עכשיו מתחיל ללמוד אבל כולם מאמינים שאני אדע לשלוט בה די מהר.
ניסיון אפס ועקומת למידה גבוהה זה שילוב מנצח. כך נאמר לי..
אחרי חתימת החוזה ביקשתי להפגש עם מי שיחנוך אותי במטרה לברר על מה אני צריך לשים דגש. בחור צעיר.. בערך בגילי. הוא התחיל לזרוק מושגים שלא אמרו לי כלום. הוא הראה לי מה הוא חושב שחשוב שאני אכיר (איזה משפט עקום!). יש לי שבוע וחצי ללמוד כ"כ הרבה! אבל בשביל זה אני שם.
בכל ראיונות העבודה הייתי כנה ואמרתי שאני בא ללמוד ולתרום. אין לי ספק שאני יודע כ"כ מעט. במקצוע הזה תמיד צריך ללמוד ואני אוהב את זה.
עכשיו אני מפחד לבוא לא מוכן. לעשות מעצמי צחוק קצת.

מעניין אם בשלב מסויים הם יגידו שהם משלמים לי הרבה בשביל ללמוד על חשבונם ויעיפו אותי =)

הכסף מהעבודה בשילוב שכר הדירה שאני מקבל גורמים לי לחשוב על לעזוב את הבית בצורה רצינית - לא כמו 4 השנים בב"ש. באמת שהגיע הזמן ואני חושב שאני יכול לעשות את זה. אני חושב שפעם זה היה מפחיד אותי אבל היום, זה נראה כמו הדבר הטבעי לעשות.
המיוחדת תגור איתי כי הפרידות קשות לנו. קשה לישון בלילה לבד.
היא מתכוונת לקחת על עצמה סמסטר קשה בשביל לפנות לה את השנה האחרונה כדי שיהיה יותר קל לחיות בת"א ולהמשיך ללמוד בירושלים.
אני שומע את זה ובכל פעם מחדש זה מציק לי. למה שהיא תעשה את זה בשבילי?!
אנחנו כ"כ חזקים. =) כ"כ הרבה תוכניות לשבועות ואז לחודשים הקרובים. אני מפחד להגיד אבל אולי יש אפילו כמה תוכניות לשנים הקרובות.

הכל בא לנו בטבעיות שזה כיף.

אני חושב להפסיק לכתוב כאן בבלוג.
אני מרגיש שלם. הגעתי למקום שכיוונתי אליו כ"כ הרבה זמן. אני שם בחיים האמיתיים שלי בדיוק כמו שהגדרתי. טוב לי.. רגוע לי ושקט לי.
יש לי אהבה כ"כ אמיתית שאני רק עכשיו מתחיל להבין שאין מקום להשוואות. יש לי המון תוכניות לעתיד אבל הפעם עם בסיס איתן ולא סתם חלומות.
עבודה כמו שחיפשתי שתבנה אותי.
כמובן שסיימתי את התואר =)

אני לא אשקר ויש עוד חרא. המון חרא.. באמת שאין לי כוח להתחיל לגבב את רשימת ה"לא טוב לי" כי זה כבר לא ממש משנה.
מבחינתי שווה להיות אופטימי לשעבר. המיוחדת חשבה וצדקה שאני אקבל בדיוק את כל מה שאני רוצה ואני? אני תמיד מופתע כשדברים מסתדרים.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 22/1/2007 07:31
    23 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

קצת קשה להאמין שמזה פחדתי
בשורה התחתונה אני מבוקש ומתחיל לעבוד ממש בקרוב ואם תרצו לקרוא על מה שעברתי אני אשמח. הפוסט הזה הוא בעיקר בשבילי - בשביל שאני אוכל לזכור. אני לא חושב שזה אמור לעניין.

ממש לא כמו שחשבתי. יומיים שלחתי קורות חיים. בשבוע אחד 5 ראיונות, 3 הצעות עבודה שמדברים איתי על כסף והשאר היו חברות השמה שלוחצות עלי לעבוד דרכם.

אלוהים יודע כמה זמן אני דחיתי את חיפוש העבודה.
אני כ"כ פחדתי.. לא ידעתי ממה אני מפחד אבל ידעתי שזה מרתיע אותי בצורה ריגשית. אולי זה הקטע של התחלת החיים שגרם לי לפחד.

פה ושם חיפשתי בצורה עקיפה ולא ממש עניינית. חיפשתי תפקידים שלא ממש מתאימים עד שלפני שבוע וקצת אמרתי שיאללה הגיע הזמן.
חלבתי מספיק את התקופה שהייתי חולה וחגגתי ואחרי הצימר אמרתי שהולכים על זה.

רק ההתעסקות בקורות החיים שלי עשתה לי רע. אפילו כתבתי על זה פוסט.
אני הולך למכור את עצמי.. איכס.
התיישבתי על אתר אינטרנט אחד עם המון הצעות. שלחתי 30.. אולי קצת יותר פעמים את קורות החיים ביום חמישי.
כתבתי נוסח אחד של הודעה והעתקתי אותה בכל פעם. בנושא היה רשום את מספר המשרה:

במענה למודעתכם ברצוני להציא עצמי למשרה הנ"ל.
רצ"ב דף קורות חיים.
אשמח למסור פרטים נוספים בהתאם לבקשתכם.

אכן המצב עגום. שלחתי 30 פעמים אימייל עם טייפו! הרגשתי כשלון..

ביום שישי קיבלתי הצעה להתחיל. קיבלו מבלי לדבר איתי, רק שאני אסכים =) בדיקת אתר אינטרנט. השכר נמוך ויש קורס בהתחלה וזה בדיקה ולא תיכנות.
דחיתי.. הצעה ראשונה תמיד דוחים, לא? הכסף, התנאים והעבודה עצמה לא התאימו לי.

ואז קיבלתי את הראיון האמיתי הראשון שלי. הייתי כ"כ לחוץ!
עבודה בתיכנות בשפה שאני לא ממש מכיר אבל אין לי שום ספק שאני אוכל ללמוד אותה. הייתי כנה עם המראיין בטלפון והסברתי לו מי אני והוא אמר לי לבוא למחרת.
הגעתי ודיברנו.

לדבר עם מתכנת זה כיף חיים. הוא סיפר על החברה ועל הטכנולוגיות ואני התעניינתי כי זה באמת מעניין אותי. הוא שאל אותי שאלות שקשורות לתיכנות ועניתי.
הוא נתן לי משימה למצוא אלגוריתם שפותר לוח סודוקו ועניתי למרות שלא היה לי כ"כ מושג מה אני עונה =) אפילו כתבתי על דף נייר כמה פונקציות שהוא ביקש.
הוא היה ממש אחלה.
אנרגיות חיוביות! ממתכנת למתכנת.. איך הוא אמר, יש לנו מזל בחיים שאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים ומקבלים על זה כסף ובאמת שזה ככה.

הוא דיבר איתי דוגרי. בפעם הראשונה נפל לי האסימון שהעבודה הראשונה כ"כ חשובה! העבודה הראשונה אחראית לכל מסלול הקריירה שלי. אם אני עובד במשהו אחד אז את בעבודה הבאה אני אחפש במה שיש לי נסיון. שפת תיכנות.. תחום.. הכל ממש חשוב.

יש בעיה עם עבודה ראשונה בהייטק.
אם אתה מחפש עבודה בתיכנות כולם מחפשים אנשים עם נסיון תעסוקתי של לפחות שנה. איפה מתחילים?! תנו לי את השנה הזאת.. אבל זה קשה.
בגלל זה רוב האנשים מתחילים בQA שזה באמת לבדוק דברים שאנשים אחרים עשו. זה יכול להיות קוד אם יש לך מזל כי אז אתה קרוב לפיתוח וזה גם יכול להיות מוצר מוגמר. תחשבו על עבודה שאתה מקבל תוכנה כמו.. word וכל היום כותב בה ועובר על כל הפונקציות שיש ומנסה למצוא את הבאגים. זה די משעמם למרות שאני כזה פרפקציוניסט שאני בטוח שאני אצטיין בזה.
אבל זה לא כיף.. ולא תמיד יש אפשרות לעבור לפיתוח ואם אתה מתחיל בQA אתה גם נשאר שם.

אח"כ היו לי מקבצים של 2 ראיונות בוקר ואחרי הצהריים.

היה לי ראיון בחברה השמה שייעצו לי לכתוב עוד שורה בקורות החיים שמציינת שאני למדתי גם שפות תוכנה לבד באופן עצמאי. מסתבר שלא כולם כאלה וזאת תכונה שיודעים להעריך בהייטק אבל בכל מקום ששאלו איך אני יודע X וY אז אמרתי שלמדתי לבד אז זה לא היה כזה נורא.
האמת, באותו מקום ציננו את ההתלהבות שלי כי טענו שאין לי סיכוי בתיכנות, אולי אם הייתי מסיים את הטכניון עם 85+.. בקיצור, להתחיל ב QA. היא אמרה שתעזור ותשלח את קורות החיים שלי כי אני ממש מתאים להם.
אח"כ כשהגעתי הבייתה ראיתי שכבר שלחתי לחברה שהיא אמרה שאני מתאים לה כבר 3 פעמים דרך אותו אתר!! (הם הקפיצו את ההודעה שלהם ואחרי כמה ימים שום קיבלתי הפניה לתפקיד הזה דרך חברה השמה אחרת!).

בערב היה לי עוד ראיון בפיתוח. חברה קטנה שעושה אתר להשוואת מחירים.
זה היה הראיון הכי נורא ומוזר שעברתי בחיים שלי.
שעה וחצי של ראיון! גם המנהל וגם ראש צוות פיתוח. שאלו הכל..
זה התחיל משאלות שקשורות לשפת התיכנות ואז זה הפך להיות מאד מאד מאד אישי!! יותר מידי אישי ואפילו דיברתי על החברה ועוד כל מיני נושאים כמו מה עשיתי בשעות הפנאי שלי כשגרתי בב"ש לבד.
אני זוכר שהמנהל אמר שאם יש mainstream אז הוא רואה אותי שם ליד. הוא אמר שזה דווקא טוב כי יש את כל הגאונים האלה ש... בקיצור היה ראיון מ-ו-ז-ר!
יצאתי בהרגשה ממש מגעילה ונסעתי לחיבוק ארוך של לילה עם המיוחדת שלי.

כל הזמן הזה התלהבתי מהראיון הראשון! הוא היה כזה שווה.. אנרגיות חיוביות ואני פשוט רואה את עצמי שם אבל.. בלה. המיוחדת טענה שברור לה שהם יקחו אותי אבל לא האמנתי לזה. פעם הייתי אופטימי.. היום כבר ממש לא.

אחרי יום חופש שניצלתי אותו ללימודים (לפני כל ראיון עבודה אני למדתי כמה שעות על דברים שקשורים לראיון העבודה..) הלכתי לראיון בחברה ממש גדולה.
המשרה הייתה QA אבל יש פוטנציאל להתפתחות.
על ההתחלה המראיין דיבר איתי ואמר שאני אתבזבז בתפקיד הזה ושהוא ינסה למצוא לי פרוייקט אחר. החברה היא ענקית!! היה מוזר להסתובב שם בין הבניינים שלהם עם תג ולשמוע על פרוייקטים. הוא אמר שהוא ינסה לקדם תפקיד שהדרישות שלו הם חצי שנה+ נסיון והוא בטוח שלא תהיה לי בעיה.. מקסימום הוא יחזור אלי בעתיד עם עוד הצעות.

ואז בצהריים שוב ראיון עבודה הפעם עם אחת החברות הכי גדולות שעושות QA. אתה עובד שלהם אבל הם שולחים אותך לעבוד בחברות אחרות (outsourcing).
התחלתי לדבר.. למזלי היה חוץ מאשת כוח האדם גם איש מחשבים וישר היה קליק =)
הם נבהלו בקטע של הQA כי אף אחד לא מתלהב להשקיע בך לימוד ואז אתה רוצה לברוח ולעסוק בדברים אחרים.
למדתי איך לדבר שם ויצאתי די תותח =) התלהבו ממני ואמרו שישלחו את קורות החיים שלי למשהו שממש יתאים לי.

בשלב הזה הסתיים השבוע הראשון של חיפוש העבודה!

הרגשתי קצת מבואס שאין לי ראיונות ממשיים אבל יאללה, נמשיך.
ביום ראשון בערב חזרו אלי מהמקום ה"מגעיל".
המשרה שלי =) לא הפסיקו להחמיא ואמרו לי לבוא אליהם למחרת במטרה לחתום איתם.
אני זוכר שאני התלהבתי! הנה מצאתי משרה בפיתוח.. אנשים שלקח להם כ"כ הרבה זמן למצוא עבודה הזהירו אותי שזה יכול לקחת יותר מחצי שנה.
ואז נזכרתי בראיון הראשון.
נזכרתי שבמקום הראשון המראיין אמר לי שהוא יחזור אלי עם תשובה שלילית או חיובית אבל בכל מקרה, אם אני מוצא משהו להתקשר להודיע לו.
ידעתי שהייתי מעוניין לעבוד אצלו אז התקשרתי ואמרתי שקוראים לי כך וכך והוא ישר זכר ושאל לשלומי.
אמרתי שאם הם לא חזרו, אני מבין שהם עוד בודקים אבל הוא ביקש שאני אודיע לו ויש לי הצעה קונקרטית. היה לי נאום ארוך אבל היא די נפנף ואמר שהוא יודיע לי בהמשך היום תשובה סופית.

כל הזמן ניסיתי לנחש מה זה אומר.. כן? לא? היה ראיון טוב.. לא? ואם הוא לא היה מעוניין אז הוא אומר לי אבל הוא אמר לי לחכות לתשובה.
מה אני עושה עכשיו?!?!?! יום שלם מחכה לטלפון.

בנתיים הלכתי למקום המגעיל (אני לא רוצה להכנס לשמות של חברות. באמת שהם לא מגעילים וזה אחלה מקום פשוט הראיון...).
שוב החמיאו ואמרו לי כמה אני מתאים להם וכמה זה מקום להתפתח וכמה שיהיה לי טוב ואז התחילו לדבר איתי על תנאים. בגלל שאין לי ממש נסיון הם הציעו לי סכום די נמוך ל3 חודשים (1500 ש"ח מתחת לציפיות שכר שלי) ואז הוא קופץ ב1000 ש"ח ואני מקבל ביטוח מנהלים רטרואקטיבית. די ביאס אותי הקטע של השכר אבל.. נסיון! זה כ"כ חשוב. גם ככה אחרי שנה-שנתיים נסיון השכר קופץ ב 200%.
לא יודע. לא ממש מצא חן גם הקטע שהם נותנים 15 ש"ח לארוחת צהריים. מה כבר אפשר לקנות ב15 ש"ח במסעדות.. אולי קפה.

אמרתי להם שאני אחשוב על זה. בנתיים חיכיתי לטלפון מהמקום שנראה לי יותר.
ואני מחכה.. ומחכה.. ומחכה..
ונכנס לסרטים. אם הוא היה רוצה אותי הוא היה מתקשר כבר. הוא אמר שהוא יתקשר עם תשובה אז למה הוא לא מתקשר?!
הייתי בטוח שאני אעבוד במקום ה"מגעיל" ואז ב7 בערב הוא מתקשר.. בשלב הזה אמרתי לעצמי שכבר מאוחר מידי והיום נגמר ואין סיכוי ובדיוק אז הוא מתקשר.
וכמובן שהשיחה זורמת והוא אמר שהקדמתי אותו בכמה ימים.
הוא שאל לגבי המקום שאני כמעט סוגר שם והוא אמר שההצעה שלו תהיה יותר מוצלחת. (הוא לא נכנס למספרים..)
דיברנו על דברים.. ובסוף הוא אמר לי שבתור עובד הוא ממליץ לי בחום עדיין לא לסרב למקום הראשון.
אני לא יודע מה יקרה ואם יש לי מקום בטוח - לשמור עליו עד שאין לי משהו אחר.
במשפט הזה קצת הפחיד אותי אבל הוא אמר שיקבע פגישה בהמשך השבוע ונסגור את הכל.

ועכשיו נכנסתי לסרט חדש..
איך אני משחק בנתיים!!?! אני צריך להשאיר את המקום הראשון בתמונה. זה לא כזה נורא.. ועדיף לי לעבוד שם מאשר לשחק את המשחק ואז אני יכול להשאר בלי כלום.
הבטחתי להם תשובה היום אז בבוקר התקשרתי להגיד שאני עדיין מתלבט ואני מתכוון לעבוד שם תקופה ארוכה, אז אני רוצה להיות בטוח. הוא ניסה לשכנע אותי ואמר שאני לא חותם התחייבות ואני יכול לעזוב מתי שאני רוצה אם זה לא מתאים ובקשר לשכר הוא זרק אולי אופציות והם חברה קטנה שעוד רגע פורצת בגדול ואני אהנה מזה ושזה הזמן הכי טוב להצטרף. בנתיים הם קטנים אז הכסף בהתאם אבל הם ממש על הסף ולכן הם גם מגייסים עובדים. אמרתי לו שזה נכנס לשיקלול שלי והבטחתי לתת תשובה כמה שיותר מהר.

בנתיים המקום שאני רוצה להתקבל אליו קבעו לי פגישה ביום חמישי עם המנכ"ל והבחור שאחראי על הפיתוח.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר ואני אתחיל לעבוד שם כמה שיותר מהר. מקסימום יש לי את המקום הפחות נחמד אבל הוא גם בסדר גמור!!

ממש דילמה =) מי היה מאמין ששבוע אחרי שהתחלתי כבר מחזרים אחרי.
אני לא חושב שזה אמור להיות ככה בד"כ.. במיוחד אם אין לך נסיון. חיזוק לאגו.
כמובן שהמיוחדת צדקה לאורך כל הדרך.. היא מדהימה אותי בכל פעם מחדש.

אני לא יודע אם הזכרתי את זה כאן אבל כשאני אתחיל לעבוד.. אולי אחרי הסמסטר הבא אנחנו מדברים על לעבור לגור ביחד.
אין לי שום הסבר איך אני מקבל את מה שאני רוצה בזמן האחרון..
    נכתב על ידי Oxygen ב 16/1/2007 16:21
    21 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

החיים האמיתיים
אני מניח שאתם עוקבים אחרי כבר מספיק זמן בשביל לדעת איפה הייתי רוצה להיות.
אתם יודעים שאני כל הזמן רודף אחרי איזה אידיאל מטופש של "חיים אמיתיים" לפי ראות עיניי.

אני מתקרב. כמו כל הפעמים שקדמו אני מרגיש מפגר - איך זה שלא עשיתי את כל מה שאני עושה לפני. למה לוקח לי המון זמן להתניע ולהתקדם לעבר מטרה שאני כ"כ רוצה.

קשה. קשה למצוא עבודה בהייטק למרות שהמצב עכשיו מצויין.
אני רוצה לעבוד בפיתוח ולא בQA. הכיף הכי גדול שלי הוא לתכנת. שבוע שעבר היו לי 5 ראיונות עבודה. הראשון קסם לי כ"כ שאח"כ די התאכזבתי מהראיונות האחרים. אני פשוט -יודע- בדיוק מה הייתי רוצה לעשות ולאן הייתי רוצה להכנס אבל זה לא ממש תלוי בי.
בפיתוח רוצים מינימום של שנה נסיון. -אין לי-! הלוואי והיה. אני מנסה להעביר להם בראיון כמה אני אוהב לתכנת. כמה אני עשיתי את זה מגיל צעיר =) דגש על זה שגדלתי במקביל לאינטרנט ובאמת שאני חנון שחי את זה. אני תמיד קורא ולומד ונמצא מעבר למה שמלמדים.
עם הראיונות אתה גם לומד מה להגיד.
עוד לא הגעתי למצב של צביעות חלולה אבל כנראה שאני בדרך.
אני חושב שזה טבעי! כמה כבר אפשר לשמור על רמת ההתלהבות לאורך זמן..
אז בראיון הראשון אתה כולך מתלהב ויש לך את הניצוץ בעיניים ואז בראיון השני שמבקשים ממך לספר על עצמך אתה נזכר בדברים שאמרת ובראיון אחרי אתה כבר זוכר.
אני שונא ראיונות שלא עם מתכנתים. אתה קולט את מי שיושב מולך ושואל שאלות. אני תופס מהידע שלהם.
פה ושם הם זורקים טיפים גם על עולם התיכנות ועל הטכנולוגיות החדשות. אני הכי אוהב שבראיון עבודה יוצא לנו לדבר כמו שני חנונים על תיכנות =)
נראה לי שאני משאיר רושם ראשוני טוב. בד"כ הראיונות נמשכים שעה פלוס אז אני מניח שאני פוטנציאל כי הם לא היו מבזבזים את הזמן שלהם עם מישהו שמההתחלה רואים שהוא לא מתאים. אבל אין חוקים.. כולם מבטיחים לחזור אליך גם עם תשובה שלילית ובנתיים לא חזרו אלי.

אני מכין את עצמי לראיונות. לומד. חוזר על החומר.. לומד את הצד המעשי שלו בהתאם לראיון. הכי טוב שאפשר.. ככה אני גם מציג את עצמי.
כשהם שואלים מה התכונות הרעות אני מספר על הסטנדרטים שלי. זה מאד מתאים לQA אבל אז צריך לבחור מקום שאפשר לעבור משם לפיתוח. גיליתי שאף אחד לא יהיה מוכן להשקיע בך חצי שנה בשביל שתעזוב לתפקיד אחר אבל אני לא רואה דרך אחרת להכנס לאותו תפקיד.
אז לומדים לכוון את הראיון למקום שאתה רוצה. האמת, אם מקשיבים בד"כ אפשר לשמוע מה המראיין מחפש.
(לפעמים תוך כדי שיחה הוא זורק משהו ואז אחרי 20 דקות אתה חוזר על מה שהוא אמר והוא מופתע שעליתי בדיוק על מה שהוא חושב..)

בני אדם =)
תמיד היה לי קל איתם. לא סתם בחור שמן שכמוני הצליח להסתדר לא רע עם בחורות. (פשש.. איזה אגו!)

ואם כבר מדבר על בחורות..
אני בבחורה האחרונה שלי. הקשר שלנו כ"כ חזק וכ"כ אחר..
ביום שישי היינו במופע של עברי לידר. אינטימי על פסנתר.. הגענו וכמעט שלא היו מקומות אבל איכשהו כרגיל מצאנו את המקומות הכי טובים. במקרה הם חיכו לנו. אין לי שום הסבר איך זה שדברים איתה מסתדרים. אולי בגלל זה אני כבר לא ממש דואג מהעתיד.
עבודה.. ואז כסף.. ואז נעבור לגור ביחד. אלה לא סתם דיבורים על רצון אלא פשוט תוכנית לעתיד.
אנחנו כבר לא ילדים. שניינו עברנו לא מעט חוויות אבל התאמה כזאת עוד לא הייתה. היא שונאת כשאני אומר לה שזה המקסימום עבורי אבל באמת שזה "זה".

החיים האמיתיים שלי התחילו להתגלגל.. בדיוק כמו שרציתי ובאיחור שכ"כ אופייני לי אבל באמת שאני לא מצטער.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 14/1/2007 09:56
    3 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

תאוצה
חודש חדש, שנה חדשה.
בכל חודש אני מקבל דף חלק ומשתדל לא להכנס להשערות לגבי החודש שיבוא ואיך הוא יהיה שונה מהחודש שהיה.
אם להיות כנה, קשה לי לעבור הפעם. אני משאיר בחודש הקודם 2 פוסטים מלאים בתמונות של אהבה וחוויות אבל מי יודע..

יש לי בעיה שהטרידה אותי תמיד. קשה לי לשמור על מונוטוניות בדברים שאני עושה.
אם אני מתחיל בצורה רצינית וחזקה, סביר להניח שאחרי תקופה לא כ"כ ארוכה אני לא אשקיע באותה רמה.
לחילופין, אני יכול להתחיל דברים בצורה כ"כ איטית וזה יקח זמן עד שאני אתחיל להתעורר ולתת את המקסימום.
בד"כ השיא הוא הנפילה או המקסימום - תלוי איך התחלתי.
כמעט ולא קרה שרצתי מרחקים ארוכים וחוויתי התאוששות מנפילה אבל עם הזמן אני מבין שאדם צריך לתפוס את עצמו ולהרים.

אני שונא להתחיל לאט. דיאטה, פרוייקט, חיפוש עבודה. יש המון דוגמאות..
כ"כ לאט שאני מרגיש שאני לא מתקדם אבל אני רק תופס תאוצה בשביל לתת את המקסימום.
ישנם דברים שאני מתחיל מהמקסימום ודועך, למשל הלימודים לתואר.
נתתי את המקסימום בהתחלה אבל עם הזמן איבדתי עניין וכוח. אני לא מסוגל להחזיק את המקסימום לאורך זמן.
מקסימום הוא שלמות. זה לתת את הכל בצורה הכי קיצונית בשביל לבצע משהו באופן הכי טוב שאני יכול.

תקראו לזה חוסר עיקביות.

לילך מדברת על חיים בארה"ב לשנתיים. לחיות שם עם בעלה אם הוא יחליט לקבל איזה תפקיד.
עוד חבר הולך לחפש עבודה רצינית (הייטק) באנגליה וחבר אחר שולח אימיילים ומעדכן איך זה לחיות בגרמניה.
אני לא בטוח שאני מקנא בהם בגלל התוצאה, אולי בגלל הדרך. להביא את עצמך למהלך חשיבתי שבסופו אתה נותן לעצמך את האישור לעזוב את הכל.
אני לא חושב שאני מסוגל לעשות את זה אבל מאד הייתי רוצה.

התחלתי להתעורר ולחפש עבודה בצורה רצינית יותר. הכי רצינית שעשיתי אי פעם.
אני מרגיש נחות. היום בצהריים נפגשתי עם ידידה ולא הצלחתי להתחמק כשהיא שאלה אותי לעתידי.
אני יודע מה אני מאחל לעצמי אבל קשה לי לראות את זה קורה.
אני חושב שזה כמו אהבה. אף פעם לא חשבתי שתהיה לי מישהי כ"כ מוצלחת ולבסוף זה קרה.
היא עוזרת גם אם זה בקטע שאני מרגיש שאני עושה דברים קצת בכוח.
קשה לי לחשוב על דימוי בשביל להעביר את ההרגשות שלי.
זה כמו לקפוץ מצוק (לתוך הים או משהו, לא להתאבד!) ואתה מת מפחד. אתה עוצם עיניים, נותן לה נשיקה ובאותו הרגע אתה מקבל מספיק כוח לשניה אחת בשביל לחסום את הפחד וקופץ. תוך כדי הריצה אתה מבין שההשפעה פגה אבל אתה כבר נמצא בתנועה ולמרות שחזר הפחד אתה יודע שהנה זה בא...

אני באוויר, עף למקום לא ממש ידוע ולא ממש בשליטתי. לפחות אני בתזוזה.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 2/1/2007 23:57
    9 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'


   
דפים: 1  

החודש הקודם (12/2006)  החודש הבא (2/2007)  
33,837
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOxygen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Oxygen ועליו/ה בלבד
2004-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze