בר קבועים    הוסף לקבועים שלי    שלח המלצה לחבר    משלוח תמונות לסלולר    לינק ישיר לבלוג    דף כניסה

אין מה לספר, יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי אבל זה לא נכון. הם מנסים להכיר אותי ולהתקרב ואני משחק איתם את המשחק שלהם רק כדי לגלות שמאוחר יותר הם לא מכירים. זה באמת שווה את זה? החיים שלי, גם כן חיים.. אולי בסוף אני אמצא את הסדר שאני רוצה.
כינוי: Oxygen
בן: 42
תמונה
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << נובמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30    


שיר שתמיד עושה לי טוב
Louis Armstrong - What A Wonderful World


מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« • התואמים • » ±
« טיפוסים של חורף. » ±
« צמחונות » ±




בריאות, כי כבר הגעתי לשפל
ספורט ודיאטה, מלחמה לכל החיים לצערי
לחיות חיים "אמיתיים" (לפי ההגדרה שלי)
להפסיק לחשוב בצורה מקובעת
לא להיות לחוץ מכל שטות
לעוף!

את הצלצול ב8 בערב לקחת כדורים
משחקים ברגשות
צביעות
שקרים
לעמוד במקום
טיפשות
כשעוברים כמה ימים בלי להיות אקטיבי

מיוחדת שלי
חורף
לעשות לאנשים טוב
להוציא חיוכים מאנשים זרים
מקלחת חמה
להכין ארוחות מרשימות
לצלם
בנות..
אלכוהול

A Perfect Circle
Anouk
Cascada
Cradle Of Filth
Dee Dee
Dream Theatre
Evanescence
Fountains of Wayne
Kittie
Korn
Porcupine Tree
Radiohead
Rage Against The Machine
Randy Crawford
Slipknot
דניאל סלומון
קרן פלס

A Clockwork Orange
American History X
Back to the Future
Beetlejuice
Cube
Fight Club
Forrest Gump
Indiana Jones
James Bond
Kill Bill I
Lost and Delirious
Memories of a Geisha
Nightmare On Elm Street
Pulp Fiction
Requiem for a Dream
Star Wars
The Butterfly Effect
The Fifth Element
The Princess Bride
Trainspotting
Twelve Monkeys
What the Bleep Do We Know
Willy Wonka & the Chocolate Factory
חוכמת הבייגלה
מבצע סבתא
11/2006    
סוף שבוע של פורענות
קשה לי להסביר איך הזמן עובר כשאנחנו ביחד.
מצד אחד כל מפגש הוא עולם ומלואו אבל מהצד השני פשוט אין לנו מספיק זמן ביחד ויש לנו עוד כ"כ הרבה תוכניות.

רציתי יותר תמונות אבל לא יצא. שטויות.
האמת, גם רציתי לכתוב הרבה אבל אין לי חשק.
היה עוד משהו באוויר הפעם.. אהבה וביחד נטו. בלי משחקים.
היא קוראת אותי כמו ספר. אני עדיין נאבק ולעיתים צריך להסתכל במילון בשביל הקטעים שאני לא מבין. לפעמים אני לא מקבל תשובה ואני צריך לסמוך עליה.






























מיוחדת שלי, כשהיינו בכותל וחזרת דומעת ידעתי והבנתי והלוואי שזה יתגשם. הסיפורים שסיפרת לי נחקקו.

עוד ימים בודדים והפרוייקט נגמר. המון לחץ ונגמרה לי קצת הסבלנות.
דף חדש.. עוד קצת מאמץ ואני שם.
גם בחיים.. עוד קצת מאמץ ואני מקווה להיות "שם".שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 26/11/2006 17:58
    12 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

".. חלום שהשאיר בי טעם .."
נתחיל מזה שאני שוב אתלונן כמה אני שונא את הכדורים האלה. כל יום.. 20:00 והפלאפון מצלצל. אני מקבל את אותה התזכורת יום אחרי יום מאז סוף מרץ. "לקחת כדורים!" היא צועקת עלי. אני חושב שהמצב לא הולך להשתפר. אני צריך לקבל את הפאקים החדשים אצלי כמו בצקות מידי פעם וורידים בולטים. בא לי לבכות.. זה ישאר איתי לכל החיים, סימן למה שעוללתי לעצמי.
31 ק"ג פחות.. הקצב קצת פחת. בטח בגלל כל מיני ארוחות ופחות פעילות בגלל הפרוייקט.
הכיוון בנתיים זה מה שחשוב ואני לא עולה. מלחמה לכל החיים ואני מתכוון להתמיד בה כי אי אפשר באמת לנצח.
אתמול גם הלכתי לקנות בגדים וזה ארוע מבחיל מבחינתי. אני ש-ו-נ-א לקנות בגדים. לעמוד מול המראה וממש להסתכל על עצמך ולראות איך הכי טוב אתה מכסה את הפגמים.
יש למיוחדת מראה בחדר. יש פעמים שאני מסתכל עלינו ופשוט טוב לי. אני רואה אותה איתי ושניינו מחייכים ואני מחבק אותה מאחור ופשוט נהנה.
תמיד מאחור - תמיד להסתיר. יש פעמים שאני מסתכל ומרגיש דברים שאין לי חשק לכתוב פה.
בכל אופן, לא ממש רציתי לכתוב על זה אבל זה יושב אצלי בראש כבר כמה ימים.

אתמול נסעתי אליה אחרי שלא ראיתי אותה יומיים. זה הזמן הכי ארוך שלא נפגשנו מאז שהתחלנו להיות ביחד.
כל הסביבה רואה את התמונה הגדולה. האמת, גם היא.. אני סתם משחק עם הרעיון ונבהל אבל כולם בטוחים שזה משהו שישאר. שנה מהיום פוסט חתונה?.. חח. הזוי משהו.
כל המחשבה בראש לגבי החיים העתידיים שלי השתנתה. אם פעם היה לי סעיף של לעבור לגור לבד (בפעם השניה..) היום זה לעבור לגור איתה.

ביום שישי אני מוזמן לארוחת ערב אצלה עם כולם. קיבלתי הוראה מפורשת לא להביא כלום וקשה לי להתמודד עם זה :) אני בכלל לא רגיל שמפנקים אותי. זה מוזר לי שהיא מתגעגעת אז היא באה אלי.. מוזר לי שהיא מכינה לי אוכל.. מוזר לי שהיא מזמינה אותי בחוץ ועוד מלא דברים. איכשהו תמיד הרגשתי שזה התפקיד שלי בגלל שאני גבר ובגלל ש.. אולי אם אני אפנק אז "היא" תשאר.
בהחלט טוב לי האיזון הזה.

יש לנו בעיה שאנחנו עדיין לא יודעים לישון ביחד.
ניסינו לעבוד על זה וללכת למיטה כבר ב9 ומשהו ובסוף הלכנו לישון קרוב ל5.. וגם להתעורר אנחנו עוד לא יודעים ואם שמנו שעון ב7 ורבע רק לקראת 8 הצלחנו לצאת מהמיטה.
ממש בעיות של עשירים רק שזה די גומר אותנו =) הגוף בשלב מסויים מתחיל להתלונן.

ויש לי בעיה די רצינית.
באופי שלי אני חייב את החיוך והצחוק מהצד השני.
יש רגעים שהם מקסימים כשאנחנו מתחבקים או מסתכלים אחד על השני ואז מתחיל להיות לי לא נוח. מתוך התת מודע אני עושה איזו פעולה או אומר משהו והורס. דברים קטנים כמו לשלוח יד לתחת או לנסות להגיד משפט מבדר.
רגעים שאני רואה איך היא מסתכלת ואני מסתכל בחזרה נורא לא נוחים לי. אני חושב שבתוך תוכי אני זקוק להם כי זה בעצם אישור. אה כן, אני גם חייב פידבקים כי אני חושש.. חושש שכולם לפני וגם כל האלה מצדדי מוצלחים יותר.
אני מצטער אם אני הורס לה את הרגעים האלה. אולי אני קצת אנוכי כי לי יש את הרגעים שלי.
לפני שהשעון מצלצל.. אני שוכב על הגב עם היד בצד והיא שמה את הראש על שקע הכתף.
היא עוצמת עיניים ומתכרבלת בתוכי. גוף נוגע בגוף.. השלווה ומידי פעם החיוך. הנמשים שלה.. הריח.. איך שהיא יכולה לפקוח בטעות עיניים אם אני מזיז את היד והיא חושפת את עיני התכלת שלה.. איך שהיא מסניפה את הריח שלי.
זה הרגע שלי. כשהיא לא ממש ערנית ואני יכול להתרכז בה.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 22/11/2006 16:49
    15 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

קצת מהסופ"ש שלנו
קודם כל אני חייב לכם תמונה.
הוכחה שהגעתי לשלב הזה של מברשת השיניים =)


וכמובן שאני אקבל מברשת שיניים ורודה.

ביום שישי המשכתי לעבוד על הפרוייקט. האמת, די נשבר לי. אני אוהב לחשוב עליו ולמצוא תשובות אבל זה פשוט איטי. כמה שעות טובות אם אני רוצה לבדוק משהו אמיתי. פשוט להריץ ולחכות לתשובות ולקוות שאין טעות. 2300 בחזקת 2300 פעולות לוקחות המוווון זמן גם במחשב החדש.
המיוחדת (כינוי הולם?) הגיעה אלי אחרי הצהריים ככה.
השקט הזה.. אני לא יכול להסביר לכם כמה דברים פשוט מתאימים כאן.
המשכתי לעבוד על הפרוייקט והיא במקביל למדה קצת אצלי על המיטה..



אחרי זמן לא ארוך נשברנו שניינו אבל הקטע הזה שאני לידה והיא אצלי לומדת זו הרגשה נהדרת. קטע שאנחנו פשוט.. אנחנו. עושים את מה שצריך לעשות בנפרד אבל עושים את זה ביחד.

התחלתי בשלב הזה לתאר בדיוק מה עשינו בהמשך הערב אבל זה לא ממש מעניין.
הייתה לנו תוכנית לאן לצאת אבל בסוף הוזמנו להקרנה פרטית של "אנשי הדגל". הוא אמור לצאת לקולנוע ביום חמישי ויש לי קרובי משפחה שעושים את התרגום לסרטים אז הם הזמינו את אמא שלי והיא הזמינה אותנו ויצאנו שלושתינו.
קצב מהיר? אני, החברה ואמא יוצאים ופוגשים עוד קצת משפחה.
בחיים שלי אמא לא הציעה למישהי להצטרף. זה פשוט מדהים כמה נוח זה כשהיא שם. כולם אוהבים אותה!

אחרי לילה ביחד, הקמתי אותה מוקדם (6 ומשהו בבוקר?). אני מצטער אבל אני לא ישן הרבה..
לקח לנו משהו כמו 4 שעות לצאת מהמיטה מה שגרם לי למאנצ'יז מטורף! אבל לא נורא, עשיתי קצת כושר. *קריצה*
נסענו ליפו לאכול סמבוסק ולשתות מיץ רימונים =) בתקווה שהם יבטלו אחד את השני.. דיאטה עלק.









התחלנו להסתובב קצת באיזור גבעת אנדרומדה



הגענו לעץ התלוי.. ועשינו קצת תמונות



ואח"כ התחלנו לחפש את המזלות. (הרחובות שם הולכים לפי מזלות)
האמת, שלי היה ממש ליד העץ..

מכוער =) איזה מבט.. חח


ואח"כ התחיל המסע לחפש את מזל סרטן.. שהיה איפשהו!
אני נורא אהבתי ללכת שם. תמיד הלכתי למקום מסויים אבל איתה זה פשוט להסתובב ולהנות!
הלכנו ברחובות הקטנים. עשינו טיול =) הצצנו לתוך פתחים וגרמי מדרגות.. תמיד אפשר למצוא משהו קסום.







מצאנו את רחוב הסרטן נחבא אי שם למטה ועוד כמה צעדים פתאום גילינו את נמל יפו!












המיוחדת שלי עם מבט לעתיד..


חזרנו הבייתה, ניסינו לישון עוד קצת.. ושוב זה נגרר שעות =)))))
הלכתי להכין בטטה עם שמנת ופטריות ויצא טעייייייייים.. ותראו מה זה, לא צילמתי שוב. לא צילמתי המון דברים שבד"כ הייתי מצלם כמו אוכל.
ראינו סרט ("הר ברוקבאק") והוא היה מוצלח. לראות שני גברים מתנשקים גורם לי לאי נוחות. אני לא חושב שאני יכול להבין גייז אבל שיהנו להם. הנוף בסרט.. וזה שהיינו בסלון מתחת לשמיכה הכל היה פשוט "בית". זה ממיס אותי כשהיא אומרת שהיא מרגישה איתי בית.
ושוב, נשבעתי לא לעשות פוסט דביק!!

ועכשיו היא הלכה והריח שלה קצת על הכרית ואני כותב את הפוסט. אולי קצת פרוייקט ולישון ומחר שוב פרוייקט.

שכחתי לציין שאמא שלי מתנהגת כ"כ מוזר כשהיא איתה! אני חושב שהיא מנסה להראות חיבה ומהצד זה מצחיק. אמא אוהבת אותה ומרגישה איתה בנוח וזה חשוב לי. לא מתאים לאמא שלי להתנהג ככה כי בד"כ היא די קרה אבל היום היו כמה פעמים שהן צחקו ביחד. (עלי!.. המפ. שטויות!)שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 18/11/2006 21:26
    34 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

שאלה לגבי "גברים"
למען הסר ספק, השאלה לא מגיעה מאיזה ויכוח. סתם משהו ששמעתי בצורה עקיפה.
למעשה אנחנו ממשיכים לעלות שלבים =) יש גם תמונות אבל לא היה לה את הכבל שמחבר את המצלמה אז פעם הבאה.
היא הולכת קצת לשנוא אותי בקרוב. הגעתי לשלב שאני חושב שאני אתחיל לצלם את מה שעובר עלינו וכמובן לשתף את כולם כאן.

אני איתה..
כשהיא הולכת ממני אני מלווה אותה למכונית. אני נפרד כזה..
אנחנו מבקשים אחד מהשני להתקשר כשהאחר מגיע לבית שלו. בכל זאת יש לנו הפרש נסיעה של כמעט שעה.
ארוחת בוקר מפנקת..
מסעדה שאני מחפש חצי יום בשביל שתהיה מספיק טובה.
הממ.. אני לא זוכר יותר אבל יש עוד. הממ אולי הקטע שכשאני הולך ממנה בבוקר אני מקפיץ אותה ללימודים.

אני.. אבא?
גברים אחרים פשוט לא עושים את הדברים האלה? זה נראה לי הכי טבעי בעולם ללכת איתה לאוטו כשהיא עוזבת ולתת חיבוק גדול.

אני לא אתאפק ואני אספר שהגעתי לשלב מברשת השיניים :) (תמונות בהמשך?)
שאלתי כמו ילד טוב איפה לשים אותה והיא ענתה
"איפה שכולם שמים"
"אבל זה של המשפחה!"
"..נכון.."

אמא שלה אפילו הביאה לי מתנות שזה בכלל חמוד ויש עוד מלא דברים לספר.
מתחילים להיות לנו זכרונות משותפים רק לנו. סגנון דיבור.. קריאה אחד של השני.
(שזה די מצויין כי נגמרו לי כבר כל הסיפורים המעניינים!)
היא טוענת שבלילה היא מסתובבת ואני מתאים את עצמי אליה ואומר לה מתוך שינה שאני אוהב אותה. המפ.. כנראה שזה נכון.

כמה דביק הפוסט הזה... איכככככס..

שיניתי את הרשימות.
מתישהו אחרי 3 שנים הרגשתי שאני משתנה. עליות ומורדות. חיים.
זאת הרשימה הקודמת:

שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 16/11/2006 10:59
    33 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'


   הדף הבא
דפים: 1  2  

החודש הקודם (10/2006)  החודש הבא (12/2006)  
33,837
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOxygen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Oxygen ועליו/ה בלבד
2004-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze