2 במחיר 1 (או "למה בלוג?" וגם "5 דברים שלא ידעתם עלי")

חשבתי שהסערה שככה ואותי שכחה, אבל השרביטים נחתו עלי יחדיו, והוגשו לי גם ע"י שירה וגם ע"י רדרל, מה שלא מותיר לי ברירה אלא להענות בשמחה לאתגר, לגרד את הקרחת 5 פעמים ולשבת לכתוב 5 דברים + למה בלוג אחד, למה?

 

o-k

 

עכשיו, כשאני חופר במהות שאלת ה"למה בלוג?" אני נזכר שעניתי עליה די בהרחבה לפני שלושה פוסטים בפוסט סיכום השנה:

"הצורך לבטא החוצה רגשות, מחשבות, הגיגים ובעיקר מוסיקה הוביל אותי לחפש מקום שבו אוכל להתבטא..." (ועוד שם). אוסיף בכל זאת, שהבלוג וההתבטאות בו הביאו אותי למודעות עצמית גדלה, והבלוגוספירה הביאה אותי להתוודעות משמחת לכותבים מוכשרים יצרני תוכן מרשימים, מחכימים, מרגשים ומיוחדים. לכן אני ממשיך לכתוב ולקרוא במרחבי הבלוגוספירה ושמח להיות שותף בקהילה.

 

ובכל זאת שאלה שעולה לדיון בנושא (וקיימת לגבי תוכן באינטרנט באופן יותר רחב):

איך אנחנו מחליטים שתוכן שאנחנו קוראים הוא איכותי?

מה גורם לנו להקדיש מספר שניות או דקות בקריאת תוכן שכתב מאן דהו?

אשמח לשמוע דעות בנושא.

בכל מקרה לי נראה (ברוח החצי השני של הפוסט) שקיימות חמש נקודות שגורמות לנו לנ"ל:

1. קהילתיות - אנחנו קוראים את התוכן שמייצר מי שאנחנו מכירים בין אם הכרנו אותו בעולם הממשי ובין אם הכרנו אותו בעולם ה"וירטואלי".

2. אופן הכתיבה - אנחנו מתחברים לכתיבה שוטפת שמדברת בשפה שלנו, בין אם אנחנו דוברי עברית רהוטה ו/או דוברי פאקצית.

3. נושא - פוסטים שנכתבים ממבט אישי, פוסטים שנכתבים במבט מקצועי מעניינים אותנו כשהנושא בו הם עוסקים נוגע לעולמנו בצורה כלשהי. לפעמים דווקא חוויות שאיננו מעוניינים לחוות מעניינות אותנו כחלק מהתמודדות פסיכולוגית עם הלא ידוע.

4. הומור - הומור תמיד עושה לנו את זה. בדיחה טובה, סרטון או סיטואציה מצחיקה אליה נקלע הבלוגר מעלים על דל שפתינו חיוך של הזדהות והבנה ומהווים הרבה פעמים חלק מהדרך שלנו להתמודד עם העולם המטורף בו אנו חיים.

5. מיקוד - בלוגרים רבים גורסים שפוסט קצר הוא פוסט טוב. באופן עקרוני אני מסכים עם התפיסה הזאת אבל לא בגלל שאני חושב שלא צריך לעייף את העיניים של הקוראים (תפסיקו לראות טלוויזיה  זה הרבה יותר מועיל), אלא בגלל שנראה לי שבעומס התוכן שבו אנו טובעים התמקדות היא מילת המפתח.

פוסט זורם שמביא את הקורא להבנת המסר בצורה הקצרה ביותר בתוספת קישורים אפשריים להרחבת הקריאה בנושא הוא לטעמי השילוב המנצח.

6. הפתעה - הבטחתי 5 נקודות אבל אי אפשר להתעלם מגורם ההפתעה שגורם לנו לסקרנות, בין אם מדובר בכותרת פרובוקטיבית או הוספת נקודה שלא היתה אמורה להיות בפוסט...

 

אסכם ואומר שאיכות התוכן נמדדת בחווית הקריאה וה"קשר" שלנו לטקסט הנקרא, מה שמסביר את העובדה הלא מפתיעה שבלוגרים מצליחים רבים בארץ הינם עיתונאים.

 

o-k

 

לגבי 5 דברים שאתם לא יודעים עלי.

ובכן, ישנן 5 אפשרויות תגובה:

 

1. להתחמק פעם ראשונה:

פעם שעברה כתבתי 4 דברים פלוס פוסט סיכום השנה שכמעט כולו דברים שלא ידעתם עלי והנה 5 דברים, לא?

 

(מתסכל משהו...)

 

2. להתחמק פעם שניה:

חשבתי וחשבתי מה אתם לא יודעים עלי ולבסוף מצאתי...

  1. אני אוהב לאכול תפו"א.

  2. אני אוהב לאכול בטטות.

  3. אני אוהב לאכול עגבניות.

  4. אני אוהב לאכול שוקולד.

  5. אני אוהב לאכול במסעדות (זה היה חידוש גדול תודו).

 

(יבש כמו צנון, אה?)

 

3. להתחמק פעם שלישית:

אני שמח לקבל את השרביט לידי ולכתוב 5 דברים שאתם לא יודעים עלי:

  1. אתם לא יודעים מהו שמי הפרטי.

  2. אתם לא יודעים באיזה ישוב אני מתגורר.

  3. אתם לא יודעים היכן אני עובד.

  4. אתם לא יודעים איך קוראים לאשתי (לא, לא קוראים לה יוספה).

  5. אתם לא יודעים מה אני מתכנן לעשות מחר בבוקר (האמת שגם אני לא כל כך יודע...).

 

(מתחכם ומתסכל גם יחד.

ובסוף עוד יתברר שאתם כן יודעים את כל הדברים הללו...)

 

4. להתפלסף

אוי הסקרנות, הסקרנות.

מה יש בהם בפרוייקטים של "ספר לי משהו שאני לא יודע עליך" שתופסים אותנו.

קחו לדוגמה את פרוייקט 5 הדברים. כל אושיות הבלוגוספירה התלהבו והעבירו הלוך והעבר, למה?

הרי כולם כותבים מעצמם ורבים כותבים פוסטים אישיים שבעולם הפיזי שייכים ל500 הדברים שהיית מת/ה לדעת עלי, ובכל זאת השרביט הזה יש לו קסם מיוחד.

נראה לי שהתשובה טמונה בשתי נקודות:

1. העברת השרביט - שוב חלק מהקהילתיות שאנחנו מפתחים בבולוגספירה.

2. סדנת הכתיבה - בבלוג אתה בד"כ מחליט מהו נושא הכתיבה והנה מכריחים אותך לכתוב מזוית שונה.

 

(מעניין, לא ידעתי את כל זה)

 

 

5. לכתוב ישר ולעניין

5 דברים שאתם לא יודעים עלי:

1. זה הבלוג החדש שלי בנושא אינטרנט וטכנולוגיה (הוא עוד צעיר אז בעדינות...).

2. בעקבות הפוסט הזה של זיו פוגטש הוספתי לבלוג את הבאנר הזה:

אתם מוזמנים להוסיף ולקשר.

3. פרוייקט הדיסק תקוע כבר מספר חודשים עקב חוסר זמן שלי ושל עמיחי להתקדם ולכן אם זה עוד מעניין פה את מישהו זאת הסיבה שאני נמנע מלכתוב על הנושא.

4. נקודה 3 מאוד מתסכלת אותי ולא בגלל שאני חושב שאני הולך לכבוש את הפלייליסט של גלגלץ (פחחח), אלא בגלל הצורך שלי לסיים כבר את הנושא ולהתקדם הלאה בעיקר להופעות שהפסקתי לפני שנים בעקבות המרדף אחרי "קריירה", אבל כמו שזה נראה כרגע יקח לכל הסיפור הזה לפחות עוד מספר לא מבוטל של חודשים כדי להתחיל להתקדם לאן שהוא.

5. בפעם הראשונה שהגבתי בישרא רמזתי לגבי הכוסות והצלחות של בעלת הבלוג (שלא אנקוב בשמה) ומשום מה היא חשבה שאני מאחל לה הצלחות. מאז אימצתי את החתימה "הצלחות " כחתימתי הרשמית (טוב נראה לי שאני מתבלבל עם פרוייקט אחר של ישרא, בכל מקרה תודה לאלמוניני על הסרויס).

 

(נו, לא יכלת לכתוב את זה ודי?

לא, היה לי משעשע הרבה יותר ככה )

 

הצלחות

 

o-k

 

כמעט ושכחתי להעביר את השרביט.

אני מזמין לכתוב 5 דברים על למה בלוג, או למה בלוג בחמישה דברים או מה שבא לכם את:

1. אדם פשוט.

2. אזמרלדה.

3. אלמוניני.

4. עידית.

5. רמה.

*. שירה - 5 דברים, רדרל - למה בלוג?

 

בהנאה.

 

דרך אגב (או דרך הבטן) אף אחד לא חייב לכתוב ואני לא אעלב (רק אשב לי בפינה ואבכה בשקט) אם תחליטו שלא בא לכם לכתוב. כי זה הכיף של הכתיבה כאן כמו הכיף שבלהעביר את השרביט.

 

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 5/3/2007 17:11, בקטגוריות עוד פרוקיט, אינטרנט
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-18/3/2007 12:38

---