חלק ממנו ממשיך להאיר את מסלול חיי

פלא!

 

פעמים רבות משווים שיר לילד.

כמו ילד, גם שיר יוצא אל העולם ואינך יודע לאן ילך, מה יעשה ועל מי ישפיע.

 

הראל ז"ל היה ילד והשפיע טובה גדולה על סביבותיו

הראל ז"ל היה גבר ונשאר ילד בן 21 אך חי בליבי ובלב רבים אחרים לאורך כל כך הרבה שנים.

 

פלא!

 

לעולם אינך יודע מה השפעת על אחר כשחייכת אליו לרגע.

לעולם אינך יודע מה טוב הבאת לעולם אפילו מבלי משים.

לעולם

 

 

פלא!

 

ואני חשבתי שלעמוד על במה ולשיר "דמעות הראל" אל מול המשפחה, החיילים, המכובדים והרמטכ"ל בישיבת ההסדר שנקראת על שמו זה השיא.

אני חשבתי...

 

פלא כבר אמרתי?

פלא!

 

את בנימין אסתרליס אני מכיר מספר שנים אבל רק לפני פחות מחודשיים נפגשנו לראשונה פנים אל פנים.

עד אז הכרנו, ודיברנו באופן "וירטואלי" כמו אנשים רבים וטובים שזכיתי להכיר מעל גבי המרשתת.

בזאת הפעם נפגשתי עם בנימין על כוס קפה כדי לדבר ולסער מוחות לטובת הפקת קליפ חדש לאחד השירים הקצביים מהאלבום "עומד, להשתנות".

תוך כדי מפגש, בין השאר, סיפרתי לבנימין את סיפורו המופלא של השיר "דמעות הראל".

בלי להניד עפעף בנימין התנדב להפיק קליפ ל"דמעות הראל".

"אתה בטוח?" שאלתי אותו. "אתה בטוח שאתה בטוח?" שאלתי שוב.

והוא הנהן בראשו, לוקח על עצמו ברגע פרויקט לא מתוכנן.

כך נולד לו קליפ לשיר "דמעות הראל".

 

טהור הוא הקליפ. נוגע בחיים הממשיכים מכאב עצום שלא יגמר לעולם.

 

פלא!

 

פלא היה לצפות בקליפ.

פלא היה לפגוש אנשים טובים לאורך כל הצילומים.

פלא היה לשמוע אחר כך מהמשפחה שצילמנו מבלי יודעים בשדה ליד המושב בו צולמו תמונותיו של הראל ז"ל המופיעות גם הן בקליפ.

פלא היה לפגוש אנשים טובים בכל ערוצי התקשורת שהסכימו לשדר את החומרים בהתראה כל כך קצרה.

 

פלא אבל לא מפתיע.

הוכחה נוספת ללב חי ואיכפתי המפעם בחזה האדם, יש סביבנו אנשים רבים, אנשים טובים, אנשים עם נשמה גדולה.

 

דמעות הראל

 

 

 

העבירו קישור זה הלאה:

http://youtu.be/jZh5qQGQ4Po?hd=1

הוסיפו חוליה להנצחת זכרו של הראל.

 

סגן הראל שרם הי"ד

נהרג חשוף בצריח בסיום פעילות מבצעית ברצועת הבטחון בלבנון.

בן 21 היה במותו

לאחר מותו הוענק לו צל"ש קצין שריון ראשי

לאחר מותו מנגינת חייו ממשיכה להתנגן בחוזקה

"חלק ממנו ממשיך להאיר את מסלול חיי"

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=513852

יהי זכרו ברוך!

 

פלא!

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 8/5/2011 21:02, בקטגוריות זכרונות, מוסיקאלי, צבאי, אינטרנט, אקטואליה, צבא
14 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של קלינמן ב-1/10/2011 21:51

---

טוויטר, טוקר ושאר ציוצים

אזהרה :)

הפוסט הבא מיועד למי שכבר פתח פרופיל בטוויטר או שלפחות קרא את הקישורים לכתבות המצ"ב.
 

o-k 

 
על טוויטר, השירות בו ניתן לחלוק בכל המידע אבל בקצרה, כבר כתבו רבים וטובים.

גם על טוקר - הטוויטר העברי - שנענע10 התחילו להריץ השבוע אפשר לקרוא כאן וכאן.

אני רוצה להוסיף פוסטציוץ משלי למקהלה שעל ראש הברוש ולכתוב בשביל מה? או יותר נכון בשביל מי? לדעתי, מיועד כלי התקשורת הצייצני הזה.

 
1. הדעתנים עלי אדמות
סוף סוף נמצאה הבמה לכל אותם אנשים שיש להם מה לומר על כל דבר!
לא עוד סתם טוקבקים זולים!
זה המקום להפגין בזריזות מרשימה את הדעה הנוצצת על כל דבר שזז, מצפצף או שורק.
מי יודע, אולי בעולם הזנבנב הארוך יש גם סיכוי שאכן יהיה מי שממש ישמח לעקוב אחר ההברקה וירגיש אדם שלם ואף ומאושר יותר.
 
2. המעדכנים
לפני שנות דור הם היו שולחים הודעות שנקראו הודעות דואר אלקטרוניות או דוא"ל בלעז.
הנה להם הבימה לתת בקישורים, לתת בהפניות, לתת, לחבר, RT, RT, RT (דרך אגב טוקר איך כותבים RT בעברית? צח - ציוץ חוזר?...).
 
3. סלבס
אֶההה, אולי עדיף שלא.
 
4. בלוגרים / כתבים / יצרני תוכן
הקץ לפוסטונים, לקצרמרים, לקיבוץ פסקאות מידע שאינן קשורות אחת לשניה.
ציוץ אחד קטן מאפשר לעדכן גם בדברים גדולים.
 
5. החבר'ה
אחי! יש ICQ ויש Facebook, יש גם SMS וזה נכון.
"טוויטר", סליחה נענע10 התכוונתי "טוקר", ו"טוקר", למה, "טוויטר"?
ובכן, התשובה היא: רב ערוציות!
הרב ערוציות הוא הגורו שזה מכבר בא.
הנה לדוגמה: צפייה בסרטים.
איך בא לך לצפות בסרט? בוידאו, DVD, להוריד באמיוול רחמנא לצלן, או אולי בStreaming אוןליין?
הרב ערוציות פוסק: כל הערוצים כשרים. הנה הנה וגר blueray עם פס רחב ובא לציון סרטון.
כך גם באמצעי התקשורת השונים. עוד נמשיך ונחייג, נתקשר, נאמייל, נסמס, נטווטר ונכד'...
 
6. יח"צנים / מפרסמים
עוד כלי שמאפשר לבדוק עד כמה הלוגו שלך בולט ב-24X24 פיקסלים...
 
 

Twitter
 
 
לסיום, להלן מספר כללים פשוטים וברורים ל-"איך לא לצייץ בטוויטר" או "כיצד לנפנף אותי במהירות מרשימת העוקבים שלכם":
 
א. חובה לעדכן בציוצים נפרדים כל תזוזה שעוברת עליך בחיים
- קמתי
- צחצחתי שיניים
- התפללתי שחרית כותיקין
- העפתי מבט בשעון
- היה לי אפצ'י מזה גדול!
- השעה מאוחרת
- אני כבר עייף
- חייב לרוץ לעבודה
.
.
.
 
ב. יש לכתוב לא מובן בעליל
- מאמר http://tiny.htnl
- חה! זה פשוט!!!
- דפש היו כאילו כזה אתם יודעים
 
ג. מומלץ לשכפל אחד לאחד את קורא הRSS שלי
- יש לי פוסט חדש
- יש לי עוד פוסט
- פוסט חדש שלי
- זה הבלוג שלי
 
ד. כדאי לכתוב לא ממוקד
- דגי הנילוס במצב קטסטרופלי קבלו קישור
- RT @youKnow השיר הזוכה באירוויזיון היה ביזיון
- דנה קמה דנה נמה
- יצא המילה האחרונה בלוחות מעבדים בדקתי את הRMU של ZPU והוא מתממשק לNKRKKB של גיאוסייטד
- האלוף נתן דאבנר פורש מצה"ל קישור קשור
 
ה. הצפות זה מעולה
- הצפות
- זה
- פשוט
- מעולה
- !
- סוף
- הדרך
- !
- גם
- כשהתוכן
- איכותי
- מרוב
- עצים
- כורתים
- את
- היער
 
 

Talker
 
 
לסיכום:
אני? אני מטוויטר אחר...
הצלחות על כולם
 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 19/5/2009 02:23, בקטגוריות ממוחשב, עוד פרוקיט, פה ושם, אינטרנט
18 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של קלינמן ב-7/6/2009 02:59

---

במה חדשה - חבל חבל חבל

אהוד קינן מדווח בynet שהאתר במה חדשה נפרץ ומסד הנתונים שלו הושחת. בנוסף, מתברר שבועז רימר, מנהל אתר במה חדשה, לא דאג לגיבוי תקין של חומרי האתר בחצי שנה האחרונה, הווי אומר שכל מי שהעלה שיר, סיפור או כל חומר מקורי אחר לאתר בחצי שנה האחרונה ולא דאג לגבות אותו באופן עצמאי, איבד את החומר.

לבלוגרים שביננו קל מאוד להזדהות עם יוצרי במה חדשה ולהבין את גודל הזוועה. תארו לעצמכם שהבלוג שלכם נמחק, לא ידוע אם הוא יחזור וגם אם הוא יחזור אז הוא ישוחזר לנקודה שהוא היה בה לפני חצי שנה, ברררר!!!
שוב הוכח עד כמה חשוב גיבוי נתונים עצמאי. ליבי ליבי על אלה שהדפיוצר שלהם הלך ואיננו.
 
 o-k 

לפני מספר שבועות נכחתי בכנס "יהדות תרבות ואינטרנט" שארגן האתר כיפה.
באחד הפאנלים בעל הכותרת "יצירה יהודית ברשת", התקיים דיון מעניין. 
הפאנליסטים הסופרת חווה פנחס כהן, עורכת כתב העת דימוי, המשורר אליעז כהן, עורך כתב העת "משיב הרוח", חגית חורי (הלא היא המאירה), מנהלת ביכורים (האגדית ) ומיודענו בועז רימר, מנהל אתר במה חדשה גלשו מהר מאוד לשאלה: יצירה ברשת האמנם? כאשר באופן "מפתיע", משני צידי המתרס מתייצבים הדור ה"ישן" אל מול הדור ה"חדש".
הדור ה"ישן", חוה פנחס כהן ואליעז כהן, טענו כנגד קלות האצבע המקלידה ומפרסמת ברשת עד כדי דליחות יצירות שקשר בינן לבין שירה קלוש בהחלט, מה שמקשה מאוד למצוא יוצרים בעלי פוטנציאל ש"שווים" קריאה.
כמו כן, הם טענו שהיות וכל דכפין יתיי ויכתוב, נחשפים הקוראים לאווירה של תרבות כתיבה רדודה, מה שמייצר מעגל קסם המגביר את כמות הכותבים ברמה נמוכה ועוד מתגאים בתואר "משורר".
מנגד טענו באי הדור ה"חדש", חגית חורי ובועז רימר, שיוצרים מוכשרים מאוד כותבים ברשת, ושקהל הקוראים איננו טיפש ויודע גם יודע להעריך שירה וכתיבה טובה כשהוא פוגש בה.  
 
לדעתי, יש שתי נקודות מרכזיות שצריך להתייחס אליהן.
ראשית, האינטרנופוביה שלדעתי לוקים בה משוררי כתבי העת.
שנית, התמודדות הידועה עם אינסוף המידע שהרשת מכילה, מידע שיש בו מכל וכל.  
 
"צר לי" לבשר משוררים יקרים, אבל הרשת כאן ונוכחותה רק תלך ותתעצם. לכן אני מציע אנשים יקרים, "אם אינך יכול לנצח אותם הצטרף אליהם" (מה עוד שלא נראה לי שיש פה בכלל מלחמה).
אכן, המילה הנדפסת בכתב עת כיום, הרי שהיא בעלת משקל ניפוי והערכה גבוה יותר ליצירה. אבל מדוע שלא להפיץ את תורתכם ברחבי הרשת? ממה אתם מפחדים? אתם טוענים שיש צורך בכתיבה איכותית? אם כן קדימה! הקימו אתרים בעלי שם משלכם, קחו את הלפיד והציגו אלטרנטיבה, למדו כיצד לכתוב, ספרו מה כדאי לקרוא, צרו סדנאות כתיבה וירטואליות וכו' וכו' וכו'.
בנוסף הטענה שה"דמוקרטיה" האינטרנטית היא בעוכרי הכתיבה איננה מדוייקת.
גולשים יודעים היכן הם גולשים וקובעים להם בית בקהילות וירטואליות, כפי שחובבי השירה מקיימים ערבי שירה ומפגשים. 
בטוחני שכאשר האתר שלכם יהיה איכותי, כפי שהנכם טוענים בלהט (וכנראה צודקים), מהרה תיווצר קהילה של כותבים וקוראים שתגדיל את כמות הכותבים האיכותיים אליהם אתם שואפים.  
 
 o-k
 
 לא ניתן לדעת איזה כותב איכותי איבדנו בנפול אתר במה חדשה, אבל בין אם יחזור במה חדשה לפעול ובין אם יקומו יורשיו כוחה של רשת האינטרנט ביצירת התרבות האנושית רק עולה ועולה ועכשיו הוא הזמן להשפיע. 

 

 סרטון בן 02:38 דקות  
 
הצלחות  
o-k

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 8/3/2007 17:38, בקטגוריות ביקורתי, אינטרנט, ביקורת, סיפרותי, מהורהר, פה ושם
19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-25/3/2007 13:55

---

2 במחיר 1 (או "למה בלוג?" וגם "5 דברים שלא ידעתם עלי")

חשבתי שהסערה שככה ואותי שכחה, אבל השרביטים נחתו עלי יחדיו, והוגשו לי גם ע"י שירה וגם ע"י רדרל, מה שלא מותיר לי ברירה אלא להענות בשמחה לאתגר, לגרד את הקרחת 5 פעמים ולשבת לכתוב 5 דברים + למה בלוג אחד, למה?

 

o-k

 

עכשיו, כשאני חופר במהות שאלת ה"למה בלוג?" אני נזכר שעניתי עליה די בהרחבה לפני שלושה פוסטים בפוסט סיכום השנה:

"הצורך לבטא החוצה רגשות, מחשבות, הגיגים ובעיקר מוסיקה הוביל אותי לחפש מקום שבו אוכל להתבטא..." (ועוד שם). אוסיף בכל זאת, שהבלוג וההתבטאות בו הביאו אותי למודעות עצמית גדלה, והבלוגוספירה הביאה אותי להתוודעות משמחת לכותבים מוכשרים יצרני תוכן מרשימים, מחכימים, מרגשים ומיוחדים. לכן אני ממשיך לכתוב ולקרוא במרחבי הבלוגוספירה ושמח להיות שותף בקהילה.

 

ובכל זאת שאלה שעולה לדיון בנושא (וקיימת לגבי תוכן באינטרנט באופן יותר רחב):

איך אנחנו מחליטים שתוכן שאנחנו קוראים הוא איכותי?

מה גורם לנו להקדיש מספר שניות או דקות בקריאת תוכן שכתב מאן דהו?

אשמח לשמוע דעות בנושא.

בכל מקרה לי נראה (ברוח החצי השני של הפוסט) שקיימות חמש נקודות שגורמות לנו לנ"ל:

1. קהילתיות - אנחנו קוראים את התוכן שמייצר מי שאנחנו מכירים בין אם הכרנו אותו בעולם הממשי ובין אם הכרנו אותו בעולם ה"וירטואלי".

2. אופן הכתיבה - אנחנו מתחברים לכתיבה שוטפת שמדברת בשפה שלנו, בין אם אנחנו דוברי עברית רהוטה ו/או דוברי פאקצית.

3. נושא - פוסטים שנכתבים ממבט אישי, פוסטים שנכתבים במבט מקצועי מעניינים אותנו כשהנושא בו הם עוסקים נוגע לעולמנו בצורה כלשהי. לפעמים דווקא חוויות שאיננו מעוניינים לחוות מעניינות אותנו כחלק מהתמודדות פסיכולוגית עם הלא ידוע.

4. הומור - הומור תמיד עושה לנו את זה. בדיחה טובה, סרטון או סיטואציה מצחיקה אליה נקלע הבלוגר מעלים על דל שפתינו חיוך של הזדהות והבנה ומהווים הרבה פעמים חלק מהדרך שלנו להתמודד עם העולם המטורף בו אנו חיים.

5. מיקוד - בלוגרים רבים גורסים שפוסט קצר הוא פוסט טוב. באופן עקרוני אני מסכים עם התפיסה הזאת אבל לא בגלל שאני חושב שלא צריך לעייף את העיניים של הקוראים (תפסיקו לראות טלוויזיה  זה הרבה יותר מועיל), אלא בגלל שנראה לי שבעומס התוכן שבו אנו טובעים התמקדות היא מילת המפתח.

פוסט זורם שמביא את הקורא להבנת המסר בצורה הקצרה ביותר בתוספת קישורים אפשריים להרחבת הקריאה בנושא הוא לטעמי השילוב המנצח.

6. הפתעה - הבטחתי 5 נקודות אבל אי אפשר להתעלם מגורם ההפתעה שגורם לנו לסקרנות, בין אם מדובר בכותרת פרובוקטיבית או הוספת נקודה שלא היתה אמורה להיות בפוסט...

 

אסכם ואומר שאיכות התוכן נמדדת בחווית הקריאה וה"קשר" שלנו לטקסט הנקרא, מה שמסביר את העובדה הלא מפתיעה שבלוגרים מצליחים רבים בארץ הינם עיתונאים.

 

o-k

 

לגבי 5 דברים שאתם לא יודעים עלי.

ובכן, ישנן 5 אפשרויות תגובה:

 

1. להתחמק פעם ראשונה:

פעם שעברה כתבתי 4 דברים פלוס פוסט סיכום השנה שכמעט כולו דברים שלא ידעתם עלי והנה 5 דברים, לא?

 

(מתסכל משהו...)

 

2. להתחמק פעם שניה:

חשבתי וחשבתי מה אתם לא יודעים עלי ולבסוף מצאתי...

  1. אני אוהב לאכול תפו"א.

  2. אני אוהב לאכול בטטות.

  3. אני אוהב לאכול עגבניות.

  4. אני אוהב לאכול שוקולד.

  5. אני אוהב לאכול במסעדות (זה היה חידוש גדול תודו).

 

(יבש כמו צנון, אה?)

 

3. להתחמק פעם שלישית:

אני שמח לקבל את השרביט לידי ולכתוב 5 דברים שאתם לא יודעים עלי:

  1. אתם לא יודעים מהו שמי הפרטי.

  2. אתם לא יודעים באיזה ישוב אני מתגורר.

  3. אתם לא יודעים היכן אני עובד.

  4. אתם לא יודעים איך קוראים לאשתי (לא, לא קוראים לה יוספה).

  5. אתם לא יודעים מה אני מתכנן לעשות מחר בבוקר (האמת שגם אני לא כל כך יודע...).

 

(מתחכם ומתסכל גם יחד.

ובסוף עוד יתברר שאתם כן יודעים את כל הדברים הללו...)

 

4. להתפלסף

אוי הסקרנות, הסקרנות.

מה יש בהם בפרוייקטים של "ספר לי משהו שאני לא יודע עליך" שתופסים אותנו.

קחו לדוגמה את פרוייקט 5 הדברים. כל אושיות הבלוגוספירה התלהבו והעבירו הלוך והעבר, למה?

הרי כולם כותבים מעצמם ורבים כותבים פוסטים אישיים שבעולם הפיזי שייכים ל500 הדברים שהיית מת/ה לדעת עלי, ובכל זאת השרביט הזה יש לו קסם מיוחד.

נראה לי שהתשובה טמונה בשתי נקודות:

1. העברת השרביט - שוב חלק מהקהילתיות שאנחנו מפתחים בבולוגספירה.

2. סדנת הכתיבה - בבלוג אתה בד"כ מחליט מהו נושא הכתיבה והנה מכריחים אותך לכתוב מזוית שונה.

 

(מעניין, לא ידעתי את כל זה)

 

 

5. לכתוב ישר ולעניין

5 דברים שאתם לא יודעים עלי:

1. זה הבלוג החדש שלי בנושא אינטרנט וטכנולוגיה (הוא עוד צעיר אז בעדינות...).

2. בעקבות הפוסט הזה של זיו פוגטש הוספתי לבלוג את הבאנר הזה:

אתם מוזמנים להוסיף ולקשר.

3. פרוייקט הדיסק תקוע כבר מספר חודשים עקב חוסר זמן שלי ושל עמיחי להתקדם ולכן אם זה עוד מעניין פה את מישהו זאת הסיבה שאני נמנע מלכתוב על הנושא.

4. נקודה 3 מאוד מתסכלת אותי ולא בגלל שאני חושב שאני הולך לכבוש את הפלייליסט של גלגלץ (פחחח), אלא בגלל הצורך שלי לסיים כבר את הנושא ולהתקדם הלאה בעיקר להופעות שהפסקתי לפני שנים בעקבות המרדף אחרי "קריירה", אבל כמו שזה נראה כרגע יקח לכל הסיפור הזה לפחות עוד מספר לא מבוטל של חודשים כדי להתחיל להתקדם לאן שהוא.

5. בפעם הראשונה שהגבתי בישרא רמזתי לגבי הכוסות והצלחות של בעלת הבלוג (שלא אנקוב בשמה) ומשום מה היא חשבה שאני מאחל לה הצלחות. מאז אימצתי את החתימה "הצלחות " כחתימתי הרשמית (טוב נראה לי שאני מתבלבל עם פרוייקט אחר של ישרא, בכל מקרה תודה לאלמוניני על הסרויס).

 

(נו, לא יכלת לכתוב את זה ודי?

לא, היה לי משעשע הרבה יותר ככה )

 

הצלחות

 

o-k

 

כמעט ושכחתי להעביר את השרביט.

אני מזמין לכתוב 5 דברים על למה בלוג, או למה בלוג בחמישה דברים או מה שבא לכם את:

1. אדם פשוט.

2. אזמרלדה.

3. אלמוניני.

4. עידית.

5. רמה.

*. שירה - 5 דברים, רדרל - למה בלוג?

 

בהנאה.

 

דרך אגב (או דרך הבטן) אף אחד לא חייב לכתוב ואני לא אעלב (רק אשב לי בפינה ואבכה בשקט) אם תחליטו שלא בא לכם לכתוב. כי זה הכיף של הכתיבה כאן כמו הכיף שבלהעביר את השרביט.

 

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 5/3/2007 17:11, בקטגוריות עוד פרוקיט, אינטרנט
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-18/3/2007 12:38

---