דברים לעשות

- לקבוע תור לדיאטנית, אי אפשר להמשיך להזניח את זה, במיוחד כאשר זה קשור ישירות לבעיית הפוריות וגם שרע לי עם עצמי כשמנה כ"כ.

- להגיע לאוטו שבמוסך כדי לקחת ממנו את החפצים האישיים וכן את ניירות הביטוח כדי לבטל אותו (האוטו שלנו מת ).

- ביום רביעי להגיע למנהל של המקום ההוא בברזילי כדי להתלונן על הדבר ההוא שהיה אמור לסייע לדלקת בגיד כף הרגל והתפנצ'ר אחרי ארבעה ימים.

- כביסה, כביסה ושוב כביסה.

- לשטוף כלים וגם ת'בית.

- לקחת הערב את כדור הדופסטון האחרון.

- לחכות בסבלנות למחזור.

- לנוח מספיק, כי אני כל הזמן על סף התמוטטות.

- להתייעץ עם א. לגבי התכנון שרץ לי בראש כבר חודש.

- ללמוד כבר להרפות ולתת לחצי לנהל את עצמו ואת נסיעותיו בלי שאשתלט ואמנע ממנו לקחת אחריות.

הגיע (ל"ת)
שמור   בטל

התחלה שכזו

היום התחלתי לקחת את הפרוברה.

בדומה לדופסטון גם זה הורמון מסונתז של פרוגסטרון שאחרי הבאתו מגיע המחזור.

תוכלו לקפוץ לפה ולראות מה בעצם התרופה עושה.

מה זה אומר? שעוד שבוע וחצי-שבועיים, אני מקווה, יגיע המחזור ונתחיל את הסבב.

אומנם הפעם מתחילים בלקיחת גלולות ורק אח"כ בהזרקות אבל עדיין התחלה זו התחלה ואנחנו מאושרים שסוףסוף הסבב מתחיל.

חוצמזה אני משופעת ומתכוונת להעלות הלילה פוסט בנוגע לשאלה החוזרת ונשנית (לגבי הסרטן).

על קו הזינוק

ביום שישי, שבוע ויום לאחר שנשלח, הגיע האישור!

אז ביום שישי הבעל עלה למרפאה עם המרשמים הרבים שקיבלנו (7 דברים שונים) ובקרוב, אני מקווה, יגיע ההורמון הדרוש להתחלה ונתחיל כבר.

ההתחלה, כרגיל, היא בהבאת המחזור ע"י הורמון שמחקה פרוגסטרון (הפעם לא דופסטון אבל אני לא זוכרת את השם ובכל מקרה זה אמור להיות משהו מקביל).

בנתיים אני מתחילה לקלוט מה אני הולכת לעשות לעצמי - גם כמות הורמונים גדולה פי כמה (כשברקע החשש מצד אחד למיעוט ביציות ומצד שני לביוץ מוקדם או תגובת יתר) וגם הרדמה מלאה על סיכוניה השונים - ונכנסת ללחץ!

חוצמזה אנחנו סוףסוף פועלים במרץ להשלמת כל הדרוש על מנת שנוכל לשלוח את טפסי האימוץ, למקרה שלא נצליח בהפריות (אני גם לא יודעת כמה כוחות יש לי בשביל לעשות עוד הפריה ועוד הפריה, נעשה אחת ונראה מה הלאה...).

ובנוסף גיליתי שיש עוד מישהי (במקום הקטנטן שאני גרה בו) שעוברת עכשיו טיפולים (אני כבר יודעת על כמה וכמה פה שעברו בעבר ועם אחת אני מדברת המון על הנושא, היא מאוד מסייעת), זו מישהי שפעם היינו די מיודדות ואיכשהו התרחקנו (היתה לריחוק סיבה אבל לספר אותה פה יכול להיות מגלה מידי מיהי אותה אחת אז אוותר על כך) ובאיזה הקשר היא שאלה אותי אם התחלנו לחשוב על משפחה ופשוט סיפרתי לה שאנחנו כבר כמה שנים בטיפולים ואז היא סיפרה שהם התחילו גם לאחרונה בטיפולים, ואז כמובן שהיתה לנו שיחה די ארוכה בנושא.

זה נחמד שיש לצידך מישהי שגם באותה צרה, במיוחד כשמדובר במישהי שגם ככה את מחבבת.

חוצמזה נראה לי שלא כתבתי פה אבל נולדה לנו אחיינית חדשה ומהממת, מה שמביא אותנו למניין 3 אחיינים ו3 אחייניות!

חיי הנישואים שלנו הם כמו ים סוער - רגע למעלה ורגע למטה, כרגע הכיוון הוא למעלה ואני מקווה שזה יימשך ככה.

והחלטתי לשוב לדיאטה כי ככה כבר אי אפשר יותר.

ובנימה אופטימית זו אלך לי לעשות כביסה.

זהו

עשיתי היום את בדיקות הדם ההורמונליות, כלומר עשינו את כל הבדיקות כולן.

(מעדכנת עוד רגע ברשימה שלמטה, למרות שאין לי מושג איזה תוצאות כבר הגיעו ואיזה לא).

עכשיו נשאר רק לברר אם יש כבר תוצאה לpap, לחכות לתוצאות הבדיקות של היום (אמורות להיות בתחילת השבוע הבא) ולקחת את תוצאות בדיקת הזרע (אפשר מחר או ביום שני) ולקבוע תור לפתיחת תיק.

יש בהחלט התרגשות באוויר, מצד שני בכלל שעכשיו אני במחזור, גם לאחר פתיחת התיק יהיה לנו זמן המתנה, כי אני לא מתכוונת להביא עוד מחזור תוך שבוע-שבועיים, ממש לא בא לי, אפילו לא בשביל להתחיל סבב, מעדיפה לתת לגוף ולנשמה עוד מעט מנוחה ולהביא מחזור בזמן שפוי - בערך עוד חודש.