11/2011
קטעים בקטגוריה:
.
לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.
כל יום אני מדברת אל הביצית שלי
חושבת על השלב בו היא נמצאת עכשיו, אם התרחשה הפריה ביום הביוץ
(כרגע - 8 תאים)
אני יודעת שיש מצב שההפריה היתה אח"כ
או לא היתה בכלל
אבל כולם אומרים לי שחשוב לחשוב חיובי, לעשות אוטוסוגסטיה והכל
אז אני עושה
רק שאני מפחדת מאוד לפול עוד יותר חזק כשתגיע התשובה, כי כל החשיבה הזו מפתחת המון המון ציפיות.
בבית אני אמורה לא להתאמץ, לא לקפל את הבטן, ללבוש בגדים רפויים, להרים רגליים למעלה, לא להתוכפף בשביל כלום, לא לעשות יותר מידי עבודות בית.
אבל בעבודה אני עובדת קשה, מרימה ילדים, שוטפת רצפות.
קצת מצחיק, ההבדלים החדים האלה, בין מה עושים בבית ומה בעבודה.
אלו השבועיים הכי ארוכים שיש, את זה אני זוכרת גם מהפעם שעברה, הפעם בשביל להעביר אותם יותר בקלות כל יום אנחנו חושבים שאולי הביוץ היה קצת יותר מאוחר, ואולי הביצית עוד חיה, ועושים שוב סקס, מנסים להפרות אותה, למקרה שהיא עוד שם בסביבה אבל עדיין לא מופרית, זה נותן תחושה של שליטה, של עשיה, ועוזר לחוסר האונים שמתלווה תמיד לציפיה של שבועיים. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
7/6/2006 16:09 , בקטגוריות
שכנוע עצמי, תקווה להצלחה, מנסים טבעי, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום), מתח~~ לחץ וכאלה, צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, נערה עובדת, שבועיים המתנה, מין, חוסר אונים
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
9/6/2006 09:13
תגדלו, תבשילו, תפרחו
יום יום אני מבקשת מהזקיקים שלי לגדול, עוד קצת ועוד קצת.
ראיתי תמונות של זקיק גדל ואני מנסה עליהם אוטוסוגסטיה.
כלום לא עוזר
שני זקיקים של 11
זה אומנם לא קטן
אבל הם צריכים להיות בסביבות ה24
ואני כבר אחרי 16 זריקות
ומי יודע כמה בדיקות דם ואולטראסאונדים
עושה רושם שהסבב הזה לעולם לא ייגמר
עט הגונאל אף, לעומת זאת, נגמר לי, כמאה שמונים ש"ח ועוד אין תוצאות
אז קניתי חדש, חצי כמות הפעם
מעניין אם זה אומר שהרופא אופטימי ולא חושב שנצטרך עוד 15 הזרקות
כי אני בעיקר פסימית
כולם (כולל צוות רפואי) אומרים שחשוב לשמור על תקווה
לא להתאמץ בתקופה הזו
לא לסחוב דברים כבדים
להיות אופטימית
להיאחז בדברים משמחים
נראה אותם נאחזים בדברים משמחים כשהם כ"כ חסרי אונים
במה להיאחז?
בלימודים התובעניים?
בנסיעות המטורפות הנכפות עליי?
בעבודה הזמנית והלא סדירה?
בבעל שבמקום לסייע החליט לאחרונה להתפנק ולא לעשות כלום בלי הרבה תחינות וכעסים מצידי?
בגיסות שלי שכולן ילדו לאחרונה?
בסביבה שלוחצת שנביא כבר ילד?
בבריאות הדפוקה שלי (דפוקה בלי קשר לענייני הפוריות)?
אולי בדיאטה שתקועה במקום כבר כמה חודשים?
במה??? שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
28/5/2006 20:44 , בקטגוריות
גונאל אף, זריקות, אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), קנאה, נסו להתחשב, גודל הזקיקים, שאר עניינים בריאותיים, שכנוע עצמי, צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, הרגשות מציפים, דכאון, בין לבין אני גם לומדת, נערה עובדת, בדידות, דיאטה, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום)
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
31/5/2006 22:31
הדף הקודם דפים: 1 2 3
29,002
|
כינוי: מיב
גיל: 50
ICQ:
דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים:2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי
מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!
היא בת
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב
מחודש: מיב.
|
|
|