פוסט מוסתר ראשון

אני מרגישה מוזר

אני באמת לא יודעת למה

אבל לא בא לי לספר לכל העולם שזהו

הסבב נגמר

עושים הזרעה.

אז פה, בנתיים בטיוטה, אחרי שתהיה התוצאה של עוד כשבועיים אני אפרסם את הטיוטה, מניחה שיהיו פה לא מעט פוסטים בטיוטה.

גם בפורום אני רק מגיבה לאחרות והפסקתי לספר על עצמי.

באתי לרופא אתמול ומסתבר שהחששות היו לשווא, יש לי זקיק ענק, 21 גודלו, תוצאות הבדיקות טובות והרירית נאה (ומשולשת! ראיתי!) ולכן נשלחתי להזריק אוביטרל עוד באותו היום ולחזור ביום שלישי להזרעה.

כלומר בכלל לא לקחתי צטרוטייד בסבב הזה, מוזר...

ביום ראשון עשינו סקס, וביום שני (כלומר היום) התנזרנו כי אלה ההוראות הרגילות.

היום אני מתפתלת מתחושת עודפי נוזלים אבל גם זה תופעה ידועה, מוכרת ולגיטימית, גם אם מעיקה.

מחר ב10:30 צריך להתייצב במעבדה ועד 13:00 נהיה אחרי הכל, כפי הנראה.

מקווה שזה יילך בקלות וללא כאב כמו בהזרעה הראשונה ובניגוד לשניה.

אח"כ בטח הרופא ישלח אותנו לעשות הרבה סקס אז שנינו לקחנו את היום החופשי למחר (כלומר שנינו עובדים שישי השבוע, לא נורא).

קניתי גם חומצה פולית ואני מתחילה הערב לקחת, עד שתהיה תוצאה או עד בכלל.

זהו

הסבב היה כ"כ עקום שאני בספק אם זה יילך

אבל מותר לקוות, נכון?

מחר יש לי גם סוףסוף פגישה עם הפסיכולוגית.

מוזר מאוד

כבר הייתי אמורה לקבל

או לפחות לקבל סימנים שאני אמורה לקבל

והבטן מרגישה כאילו היא הולכת להתפוצץ

ולא יוצאת אפילו טיפת דם אחת.

מותר לי להשלות את עצמי שאולי זה שאני לא מקבלת מעיד שקרה לי משהו?

אפילו פה, בטיוטה, אני לא מסוגלת לכתוב את המילים

כי אני יודעת שאין מצב ואין סיכוי

אבל איך אפשר שלא לקוות????

Bildungsroman

הקללה בכותרת היא תת ז'אנר של הרומן הגרמני שהיה קיים לפני כמאתיים או שלוש מאות שנה.

בתת ז'אנר זה הגיבור היה חווה מסע פנימי כלשהו שבמהלכו הוא השתחרר מכל אשליותיו ויצא בסופו עצוב יותר, אך גם חכם יותר.

לא ממש הבנתי אם זה שם הז'אנר, הכינוי לגיבור שכזה או שניהם כאחד, וזה לא משנה.

עדכון: ביילע אומרת שזה שם הז'אנר.

יש משהו במסע שכזה שמאוד מזכיר לי גם את פילוסופיית הקיום - קודם תהרוס את כל האשליות שיש לך על החיים ואח"כ תוכל להתחיל לבחור את הדברים שנכונים לך, זה יהיה קשה ובודד אבל בסוף תרוויח מכך, כי תהיה אותנטי.

משהו כמו "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ונפנה לנו לעולם החדש, הטוב יותר.

נראה לי שזו בדיוק נקודת המפנה בה אני עומדת כרגע, ברצוני או שלא ברצוני מעולמי הישן נשארו בעיקר הריסות, האריה שבי העיף את כל משאו של הגמל (למי שחושב שהתחרפנתי זה פשוט משל של ניטשה) ועכשיו הגיע הזמן לבחון מה מתאים לי ונלקח להמשך ומה יישאר פה על אם הדרך.

לא שזה הופך את הדברים ליותר קלים

אבל אם אוכל להבחין במטרה החיובית שבעצם ההליכה בדרך הקשה הזו, אולי יהיו לי הכוחות להמשיך בה.

כדי להזכיר לעצמי, החלפתי את הכותרת של הבלוג, את המשפט על הג'ינג'ית הכנסתי לתיאור שגם אותו קצת שיניתי, עכשיו הוא לא פחות מסביר מה הולך פה אבל הוא הרבה יותר מזמין.

זה הפינוק היומי שלי - הצעדים הראשונים לשינוי מחשבתי, להפנמה כי אצא מהתלאות חזקה פי כמה, נבונה פי כמה, ההסכמה שלי למסע הפנימי שנכפה עליי.

קוביות הדומינו נופלות

כל השכבות מתקלפות.

מה יש לו לאדם בחיים?

בן זוג, משפחה, דירה, קצת כסף בבנק, עבודה, לימודים, חברים, תחביבים

והבריאות, זה הכי חשוב.  

מה נשאר לי?

דירה, נגיד ש...

בן זוג, בערך...

לימודים שיסתיימו עוד חודש  

זהו  

הגיע הזמן לבנות מחדש את כל המגדל.

שאיפה:

להגיע למוטו של לי.

סיכויים, לבקשתה של גע"ס

הזרעה:

http://www.yeluda.co.il/fertility-treatments/iui.html

בהקשר הזה צריך לציין שהשראת הביוץ גורמת לתזמון מושלם להזרעה ושלבעל שלי, טפו טפו, יש אחלה זרע.

ivf:

http://www.yeluda.co.il/fertility-treatments/ivf-success-rate.html

באופן כללי:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387241,00.html

(זה די ארוך אז אני מעתיקה את המשפטים הרלוונטיים:

מהם הסיכויים שלי להרות?

התחזית שמספקים המומחים אינה אופטימית. עד גיל 35 קיים סיכוי של כ־25% להשגת הריון בכל מחזור טיפול. בגיל 40 סיכוייך להריון ספונטני או בעזרת טיפולים יורדים ל־10%. בגיל 42 סיכוייך יורדים לכ־6% ובגיל 45 הסיכוי להרות מביצית עצמית יורד כמעט ל־0%. גיל 40 אינו הומוגני. יש נשים שלמרות הטיפולים האינטנסיביים לא מצליחות לספק יותר מביצית אחת במחזור טיפול, ואחרות לעומתן עשויות להגיב טוב יותר לטיפולים ולספק כמה ביציות.

כדאי שתדעי: גם אם הרית, עם העלייה בגיל הסיכוי להפלה בשליש הראשון עולה, ובגיל 43־44 הוא מגיע ל־50%־60% ולכן הצלחה מוגדרת כהשגת הריון שמסתיים בלידת יילוד בריא.

סיכויי ההצלחה בטיפולי ההזרעה הם 1:6.

לאחר שש הזרעות ימליץ הרופא על הפריה חוץ גופית (IVF). ההפריה נעשית מחוץ לרחם. לפני שאת מתחילה את ההליך יהיה עלייך לבצע כ־20 בדיקות שונות. אם ביצעת את חלקן בעבר, יילקחו תוצאותיהן בחשבון רק אם נעשו בחצי השנה האחרונה. שניכם תצטרכו לעבור גם בדיקת איידס, סוג דם ונוגדנים להפטיטיס C.

ביצוע הבדיקות וההמתנה לתוצאותיהן עשויים לקחת חודש עד חודשיים. בתקופה הזאת ימליצו לכם לנסות להרות באופן טבעי ללא שימוש בהורמונים לגירוי השחלות. אגב, שיעור ההריונות גבוה דווקא בתקופה זו.

 סיכויי ההצלחה לכל מחזור טיפול נעים בסביבות ה־35%.

עברתי שישה טיפולי הפריה שכשלו. להמשיך לנסות?

מאחר שכ־70% מההריונות בטיפולי IVF מושגים בטווח 3־4 טיפולים ועוד כ־25% מושגים לאחר 5־6 מחזורי טיפול, הסיכוי להריון לכל מחזור נוסף הוא בערך אחוז או שניים.

)

הנה עוד פרט, ממקום אחר:

לזוג בריא ופורה המנסה להשיג הריון, יש כ - 20% סיכוי להשיג הריון בכל חודש נתון

ועוד שני פרטים, ממקום נוסף:

למעלה מ- 2% מהילדים שנולדים מידי שנה בישראל באים לעולם בזכות הפריה חוץ גופית. חשוב להדגיש שמרבית בני הזוג משיגים הריון בשלבים מוקדמים יותר של הטיפול, ורק מיעוט נזקק לטיפול הפריה. אך בזכות ההתמדה של בני הזוג, המיומנות של הרופאים, התרופות המודרניות והטכנולוגיה המתקדמת, כמעט כל הזוגות יכולים כיום לצפות להגשים את חלומם הנכסף לילדים.

 חשוב למתן את הציפיות ולזכור שבכל הטיפולים הסיכוי להרות בכל מחזור הינו נמוך יחסית, ונע בין 10 ל- 30 אחוז בלבד. אבל, הסיכוי להשגת הריון מצטבר ועל כן מרבית הזוגות משיגים את ההריון המיוחל תוך מספר מחזורי טיפול.

והנה תשובה לשאלה:

הסיכוי תלוי כמובן בבעיה המביאה לטיפול הסטטיסטיקה הכללית היא בערך 15-20% לטיפול בזריקות והזרעה ו 30% ב IVF 

והנה עוד פרט שאספתי מהאתר מאמי:

כ 20% מהזוגות בישראל מגיעים לטיפול במרפאות הפוריות בבתי החולים הציבוריים והפרטיים. לפי ההגדרה הרפואית זוג שלאחר שנה לא מצליח להשיג הריון ספונטני נחשב כבעל בעיות פריון.

נראה לי שאני אעצור פה למרות שעוד חיפוש בטוח יביא לעוד תוצאות...