בר קבועים       הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה

רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).
מכירים מישהו בטיפולים?       שווה לקרוא        מדריך לסובבים, חלק 1       מדריך לסובבים, חלק 2       I would die 4 that        שווה לצפות
11/2011

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.

סיכום סבב

13 זריקות במינון הנמוך ביותר האפשרי.

5 בדיקות דם

4 אולטראסאונדים.

 

ביום ראשון הזקיק היה בגודל 13, שזה התחלה של צמיחה וגדילה (הם צריכים לעבור את גודל 20 כדי לבייץ), המשכנו במינון הכי נמוך וחזרתי ביום שלישי, לכאורה הוא היה אמור להיות מקסימום של המקסימום בגודל 18 (כשהם לקראת הסוף הם עולים בעד 2.5 ליום), אבל בדיקות הדם הראו שהביוץ כבר היה, עבר.

 

ביוץ מוקדם, ככה זה נקרא, וזה קורה ב20% מהמקרים, איכשהו אצלי זה קרה (נכון לעכשיו) ב66.6666% מהסבבים.

 

ביוץ כזה מניב ביציות דפוקות, לרוב, ולא פעם בעיות ברירית הרחם, מחזור כואב והיסטרי, ציסטות כואבות, כאבים ומה לא.

בפעם הקודמת זה היה יותר קיצוני (בייצתי אחרי זריקה או שתיים) והביא לאשפוזי (באבחון לקוי - חשבו שזו דלקת אגן), אני מקווה שהפעם זה לא יתקרב לאותו המצב.

 

מה שבטוח זה שהסיכוי להרות כשהביוץ כבר עבר הוא נמוך יותר, ושלא היה טעם לעשות הזרעה, שזה היה התכנון לסבב הזה, ושאין הרבה סיכוי שעוד שבועיים אבשר לכם שנקלטתי, ושהמחזור יהיה כואב, מאוד כואב (באחרון, שהיה אחרי סבב רגיל ותקין, הייתי בבית יומיים עם כאבים).

 

אני לא יודעת אם אני אהיה חייבת כבר לעשות את צילום הרחם מכיוון שהרופא מחייב אחרי שני סבבים תקינים, ועוד לא היו לי שניים תקינים.

 

אני כן יודעת שהסבב הבא יכיל יותר חומרים, כלומר מלבד חומרים מבשילי ביצית הוא יכיל גם חומרים מעכבי ביוץ כדי למנוע מצב של ביוץ טרם-עת.

 

וזהו, הרבה כוח וחשק לדבר על זה אין לי, רק חבל שבשבת, ראשון ושני, שבכל אחד מהם היה תכנון לסקס, התוכניות לא יצאו לפועל, אם הן היו יוצאות לפועל היה לי סיכוי לא רע.

נכתב על ידי מיב, 16/8/2006 20:07, בקטגוריות אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), ביוץ מוקדם, גודל הזקיקים, גונאל אף, זריקות, תופעות לוואי, צילום רחם, סבב 4, בית חולים, דלקת באגן?, דכאון, מין, מנסים טבעי
--->12 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 24/8/2006 20:57


אין לי כח לפרט, אז רק עיקרי הדברים

פספסנו את הביוץ

רוב הסיכויים שהסבב הזה ייגמר בלי הריון עקב ביוץ מוקדם

נדע בוודאות עוד שבועיים אבל הסטטיסטיקה לרעתינו.

 

הסבב הבא יהיה יותר מורכב כדי למנוע מסיוט כזה להתרחש שוב.

נכתב על ידי מיב, 15/8/2006 17:39, בקטגוריות ביוץ מוקדם, סבב 4, דכאון, חוסר אונים, מנסים טבעי
--->4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 23/8/2006 19:34


כל יום אני מדברת אל הביצית שלי

חושבת על השלב בו היא נמצאת עכשיו, אם התרחשה הפריה ביום הביוץ

(כרגע - 8 תאים)

אני יודעת שיש מצב שההפריה היתה אח"כ

או לא היתה בכלל

אבל כולם אומרים לי שחשוב לחשוב חיובי, לעשות אוטוסוגסטיה והכל

 

אז אני עושה

 

רק שאני מפחדת מאוד לפול עוד יותר חזק כשתגיע התשובה, כי כל החשיבה הזו מפתחת המון המון ציפיות.

 

בבית אני אמורה לא להתאמץ, לא לקפל את הבטן, ללבוש בגדים רפויים, להרים רגליים למעלה, לא להתוכפף בשביל כלום, לא לעשות יותר מידי עבודות בית.

 

אבל בעבודה אני עובדת קשה, מרימה ילדים, שוטפת רצפות.

 

קצת מצחיק, ההבדלים החדים האלה, בין מה עושים בבית ומה בעבודה.

 

אלו השבועיים הכי ארוכים שיש, את זה אני זוכרת גם מהפעם שעברה, הפעם בשביל להעביר אותם יותר בקלות כל יום אנחנו חושבים שאולי הביוץ היה קצת יותר מאוחר, ואולי הביצית עוד חיה, ועושים שוב סקס, מנסים להפרות אותה, למקרה שהיא עוד שם בסביבה אבל עדיין לא מופרית, זה נותן תחושה של שליטה, של עשיה, ועוזר לחוסר האונים שמתלווה תמיד לציפיה של שבועיים.

נכתב על ידי מיב, 7/6/2006 16:09, בקטגוריות שכנוע עצמי, תקווה להצלחה, מנסים טבעי, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום), מתח~~ לחץ וכאלה, צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, נערה עובדת, שבועיים המתנה, מין, חוסר אונים
--->7 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 9/6/2006 09:13


אחרי 20 דקירות בבטן ו 9 ביד רואים את הסוף

מחר מזריקים גונאל אף

ביום שישי מנוחה

ביום שבת מזריקים אוביטרל

ומנסים ומנסים ומנסים...

 

בעוד שבועיים וחצי אדע אם הצלחנו,

מנסיון אלו הימים הכי ארוכים שיכולים להיות, יותר ארוכים מיום צום, יותר ארוכים מלחכות שעתיים לאוטובוס, יותר ארוכים מהנסיעה חזרה מאילת או מלהיתקע 6.5 שעות בטרמינל זר בגלל הפרשים בטיסות.

 

אבל למי אכפת, העיקר שעוד שלוש מחטים ואני אדע אם הצליח או לא!

נכתב על ידי מיב, 31/5/2006 22:25, בקטגוריות אוביטרל, גונאל אף, זריקות, אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), מנסים טבעי, תקווה להצלחה, שבועיים המתנה, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום)
--->4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של Dew ב- 8/6/2006 11:53


הסבב הקודם

התחיל גם הוא בכדורים שהביאו את המחזור

ביום הראשון היה טפטוף, טפטוף לא נחשב

ביום השני היה כבר דימום, דימום נחשב ולכן היום הזה נספר כיום הראשון למחזור

ביום השלישי למחזור, שהיה יום רביעי בשבוע, הזרקתי לראשונה גונאל אף

ליתר דיוק הבעל הזריק לי

לא היה נורא כ"כ

ואני באמת שונאת מחטים

ביום חמישי, למחרת, ירדנו עם העבודה של הבעלול לאילת

כל הדרך הייתי בחשש מתי נגיע

כי צריך להזריק בין 17 ל18, בסוף הגענו למלון ב1740

מייד לקחנו מפתח ורצנו לחדר, ושם הזרקתי לעצמי

היה בסדר

מלון, אילת, כיף, הדימום שלי כמעט נפסק כבר בזריקה הראשונה

כך שבאותו הערב עשינו סקס

למחרת שוב הזרקתי לעצמי והפעם זה כאב, שרף

ובשבת שוב הבעלול הזריק לי, שוב שרף אבל לא נורא,

ושוב עשינו סקס

בכל זאת, חופש...

ביום ראשון על הבוקר הייתי צריכה לסוע לבדיקת דם בעיר הסמוכה

כרגיל זה נתקע עם העבודה והיה בלגן

לא משנה, הגעתי, דקרו, לקחו דם, חזרתי לעבוד

בצהריים נסעתי לרופא

עוד לא היו תוצאות לבדיקת הדם אז רק עשינו אולטראסאונד

לא התגלו זקיקים משמעותיים

הרופא הכפרה אמר שאתקשר אליו בארבע (לפלאפון האישי!)

כשיהיו תוצאות לבדיקת הדם

כשהתקשרתי הוא אמר שלפי הבדיקה כבר היה ביוץ

ולקיים יחסים מייד

רק שאני הייתי תקועה עד 19:00 באיזה סמנריון מטעם העבודה

בערב קיימנו

פעמיים

למחרת שוב

עכשיו היה צורך לחכות שבועיים מהזריקה האחרונה כדי לברר אם הצלחנו

החומר בזריקות פשוט מוציא בדיקה חיובית, בכל מצב

עבר שבוע מתוח, מלא ציפיה

ביום שבת שלשלתי

ואחר כך התחילו לי כאבים בבטן העליונה

ביום ראשון הייתי בבית, עם כאבים

בשני עליתי לרופאת המשפחה שנתנה לי כדור לא מאוד אפקטיבי

פשוט כי היה סיכוי שאני בהריון ואז אי אפשר לתת כמעט כלום

ואמרה שיש מצב שזה מהזריקות ושאחכה כמה ימים לראות מה קורה

ביום שלישי הייתי ללא שינוי ניכר

ביום רביעי על הבוקר קיבלתי מחזור

דימומים נוראיים, בחיים לא היו לי כאלה

ואיתם כאבי בטן מזוויעים

בדרך כלל במחזורים הכואבים אני יודעת שאם אני תופסת תנוחה ולא זזה

הכאב נרגע, כל עוד אני באותה תנוחה

הפעם כלום לא עזר

הריצו אותי לרופאה שהיתה באותו יום ביישוב סמוך

היא דחפה לי מייד זריקה משככת כאבים

ו2 מזרקים מלאי סירופ אופטלגין לפה

(בנוסף לאדוויל פורטה ולאקמול שלקחתי בבית)

ורשמה מכתב למיון

בדרך חזרה לפה הקאתי את נשמתי

הבעל הוריד אותי במרפאה ורץ לבית שלנו לארגן כל מה שצריך

וביקש גם מאמא שלו לבוא

בנתיים האחות במרפאה הרגיעה אותי וישבה איתי

נסענו למיון נשים

הריצו אותי לא מעט בין בדיקות אולטראסאונד, דם ואנשי כירורגיה לוודא מה קורה

בדיקות הדם הראו לייקוציטים 21,600 (התקין זה עד 11,000)

ווידאו סופית שאין הריון

(עדיין היינו בטווח שתשובה חיובית לא היתה מעידה על כלום, אבל היא היתה שלילית)

to make a long story short

אשפזו אותי על נוזלים ובבוקר הודיעו לי שזו כנראה דלקת באגן

הטיפול הוא 5 ימי אשפוז עם אנטיביוטיקה לווריד

שני סוגי אנטיביוטיקה שממש מחלישות את הגוף

אח"כ עוד 10 ימים אנטיביוטיקה בבית, בכדורים

בבוקר שוב התפתלתי מכאבים

והרופא הכפרה שלי שעובד קרוב למחלקה, ביחידת הIVF בא לבקר

(כמובן שהודעתי לו טלפונית על הבלגן עוד לפני שהיה ברור שמאשפזים)

הוא היה איתי באולטראסאונד השני

ואמר לי שלדעתו זו לא דלקת באגן

כך או אחרת, הייתי מאושפזת 8 ימים

5 מתוכם עם אנטיביוטיקה לווריד

2 בציפיה לבדיקה, לראות אם אין שם משהו שקשור גם לקיבה

ואחד בבדיקה, שהיתה תקינה ואח"כ הביתה

האנטיביוטיקה עשתה לי הרבה דברים רעים, וגם החלישה אותי לאללה

ורשמו לי כשיצאתי מבית חולים עוד שבוע מנוחה בבית.

ושבועיים אח"כ ביקורת אצל רופא הנשים.

וכך נעלמו לי בעצם שלושה שבועות מהחיים.

 

כשבאתי שבוע אח"כ לרופא הנשים הוא סרב לעשות לי בדיקה

"לא היתה לך דלקת באגן

אין דבר כזה דלקת באגן בלי חום בכלל

היתה לך תגובת יתר שחלתית לזריקות

היה אפשר לגמור את זה ביום אשפוז

עם מעקב נוזלים ומשככי כאבים

וזהו"

ואגב, זה אומר היו יותר מידי ביציות שהבשילו

עוד היתה עלולה להיות לי שישיה או משהו

 

וזהו סיפורו של הסבב הקודם.

נכתב על ידי מיב, 7/5/2006 20:24, בקטגוריות אין ביוץ, גונאל אף, ביוץ מוקדם, בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), דופסטון / פרוברה, זריקות, מנסים טבעי, תופעות לוואי, רופא הנשים שלי, בית חולים, דלקת באגן?, סבב 2, רופאת המשפחה שלי
--->2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 10/5/2006 07:39



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  
29,002
כינוי: מיב
גיל: 50

ICQ:


דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:
3 שנים ו9 חודשים
3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים
סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים
סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים
והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת
טיפולי הפוריות לילדים הבאים:
2 שאיבות
סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים,
סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי


מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!


היא בת



הפעם זה היה קצר, כחצי שנה



ברוכים הבאים, מה תשתו?

פעם הייתי
אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת
Piccolo
אפרסק כתום יפה
נונה כהן
A girl with a smile
לילית מדבר
גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.
מה זו התמונה הזו?

 << נובמבר 2011 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז



הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±


מייל כשמפורסם פוסט חדש?

יאללה
די כבר
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)