11/2011
קטעים בקטגוריה:
.
לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.
יום מעפן
זו שעבדה איתי זרקה עליי את הילדים שבטיפולה ולקחה את אלה שבטיפולי, ממש לא ברור לי למה.
אחת אחרת שעובדת איתי כל היום קיטרה על משהו שנוצר בגלל הטיפולים (היא לא יודעת עליהם רק שיש משהו רפואי) ושגעה אותי.
אח"כ נסעתי לוטרינרית עם אחד החתלתולים של השכנים והבת של השכנים (היא בת 18 וחברה שלי, לא איזו ילדונת, והחתולים הם בעיקרון שלה) כי יש לו דלקת בעין והוא היה אפאטי והיה ממש מעצבן שם, לא היתה הוטרינרית הרגילה.
בגלל זה גם פספספתי אזכרה של מישהי שמאוד היה לי חשוב להיות בה.
אח"כ היה טקס לזכרה, אליו דווקא הגעתי אבל 45 דקות אחרי עוד כלום לא התחיל וההורים שלי הגיעו אז נטשנו, שוב לצערי.
אמא שלי עצבנה אותי עם מליון הערות, חלקן על הטיפול (למה אני לא מחליפה רופא אם אין תוצאות? הסברתי לה שיש לי את הרופא הכי טוב באזור ושהוא טוב בכל אמת מידה, הסברתי לה גם שיש התקדמות גם אם מבחינתה אין תוצאה אז היא הציקה שאולי אעבור לאיזה רופא מומחה במרחק יותר משעה מפה, אמרתי לה שזה לא סביר לסוע כל יומיים לכזה מרחק והיא אמרה שהיא היתה עושה את זה, נו, בטח, חכמה בתאוריה, שאלתי איך אפשר גם לעבוד ולחיות אם עושים את זה, הפעם היא לא הגיבה.
הכי מעצבן שכל זה לא היה בתוך הבית אלא בחוץ כשכל שכן יכול לשמוע למרות שביקשתי לא שם).
חוצמזה כואב לי הראש, אני סובלת מתופעות לוואי מכל הזריקות, וישנתי חרא בלילה הקודם מה שלא עוזר בכלל.
בקיצור יום מעפן
אני שמחה שהוא נגמר. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
20/8/2007 22:55 , בקטגוריות
משפחה, בדידות, האיש שלצידי, הרגשות מציפים, זה מטריד אותי, חוסר אונים, כואב, כמיהה, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מלאי הסבלנות, מתח~~ לחץ וכאלה, נסו להתחשב, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), שאר עניינים בריאותיים, תופעות לוואי
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
ביילע ב-
21/8/2007 23:46
קוביות הדומינו נופלות
כל השכבות מתקלפות.
מה יש לו לאדם בחיים?
בן זוג, משפחה, דירה, קצת כסף בבנק, עבודה, לימודים, חברים, תחביבים
והבריאות, זה הכי חשוב.
מה נשאר לי?
דירה, נגיד ש...
בן זוג, בערך...
לימודים שיסתיימו עוד חודש
זהו
הגיע הזמן לבנות מחדש את כל המגדל.
שאיפה:
להגיע למוטו של לי. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
17/7/2007 13:18 , בקטגוריות
בדידות, בין לבין אני גם לומדת, האיש שלצידי, כמיהה, מותר לדבר גם על דברים אחרים, נערה עובדת, קנאה, שכנוע עצמי, תקווה להצלחה, להיות כעוף חול
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
17/7/2007 19:40
אתמול בלילה
הגיע אימייל מחברה ישנה-נושנה שלא שמרתי איתה על קשר, בעיקר כי כלו כוחותיי להתמודד עם כל בעיותיה הפסיכולוגיות (על גבול הפסיכיאטריות, אני מדברת על נסיונות התאבדות אחת לכמה חודשים וכאלה).
כבר קיבלתי ממנה אימייל, לא זוכרת איך היא הגיעה אליי, בכל מקרה היא סיפרה מה קורה איתה, לפני שנה ומשהו, כמדומני, ואני נתתי תקציר חיי (התחתנתי, אני גרה בX, אני לומדת Y) ולא עניתי על התגובות שלה.
אח"כ הגיע אימייל שהפנה לפליקר עם תמונות מחתונתה.
ואתמול הגיע האימייל שהודיע על הולדת בתה.
אפשר לומר שנשברתי סופית.
אפשר לומר גם שאני לא מכירה עוד מישהי לא וירטואלית שכל כך מתקשה להרות, טוב, אני כן מכירה אבל כאלה שכבר הצליחו ומנסות עכשיו את השלישי/ת, ושחסרה לי החברה, נמאס לי להעמיד פנים ואני לא מסוגלת לקבל את כל מה שיקרה אם אפסיק להעמיד פנים.
בלי שום קשר בכלל, אני כנראה לא אהיה פה עד יום שלישי כי יש לי מטלת לימודים לחוצה ודחופה. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
8/7/2007 08:41 , בקטגוריות
בדידות, בין טיפול לטיפול, בין לבין אני גם לומדת, הרגשות מציפים, חוסר אונים, כמיהה, קנאה
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
12/7/2007 22:13
נבלעתי לתוך טרדות החיים שהיו די לחוצים
ואני עומדת להישאב ישר אחרי ארוחת הצהריים המאוחרת לתוך טרדות הלימודים - יש לי שתי עבודות להגיש בעוד שבוע ועוד לא התחלתי אותן ממש.
בקיצור, סליחה שרק עכשיו אני מגיבה, פשוט לא היה לי זמן לנשום.
המחזור שלי מוזר, לא כמו זה שאחרי ההזרעה הראשונה אבל עדיין יחסית חלש, אני מתכוונת לשבת עם הרופא עוד לפני שאחזור לסבב הבא ולשאול אותו איך נמקסם את הסיכויים, למשל למה המחזור כל כך חלש אם הרירית יום לפני האוביטרל יפה, או האם באמת העבודה שלי לא פוגעת בסיכויים - אולי עדיף לשבת בבית את השבועיים האלה או לעבוד במשהו יותר רגוע ובישיבה, נראה לי שעדיף שאשאל אותו את כל השאלות מראש ולא בתחילת הסבב שאז כל מה שחשוב לי זה ההוראות לשלב הנוכחי ולא התמונה הגדולה, ככה אולי הוא יתכנן סבב קצת שונה, לא יודעת...
מה חוצמזה?
נמאס לי לחלוטין
לא יודעת מה לעשות עם העובדה הזו (מלבד לבקש מהרופא שיהיו דברים שונים בסבב הבא)
והעובדה שאנחנו הולכים לספר להורים של הבעל, כי כמה אפשר להמשיך להתחמק ולסובב ולשקר גם.
מקווה שהתחושה תעבור אחרי שהאכזבה תשכך
עוד תקווה - לנצל את שלושת השבועות עד הסבב החדש כדי לרזות איזה קילו-שניים... חובה ובדחיפות!!!
זהו
הולכת להגיב לכולכם ואז לאכול ולשקוע בעבודה אחת.
שיהיה לכם סופ"ש עם הרבה מנוחה!!! (או מה שרק תרצו, אני רוצה מנוחה) שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
29/6/2007 13:38 , בקטגוריות
נערה עובדת, בדידות, בין לבין אני גם לומדת, דכאון, דיאטה, חוסר אונים, לא מספרים?, כמיהה, רופא הנשים שלי, תופעות לוואי
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
ג'וליאנה ב-
1/7/2007 19:06
זה כנראה משהו קוסמי
בכל מקום יש נשים הרות. הולכת בשבילי האונ' - מישהי מציגה לראווה את התינוקת שלה. אוכלת במנזה, שולחן לידי יש שתי נשים בהריון שמחליפות כל זמן הארוחה שלי דיעות על הבדיקות השונות ומי ילווה אותן לחדר הלידה. הולכת לספריה, שלוש ספרניות הרות. עושה מבחן, המרצה בהריון. זה כבר באמת מוגזם ואני אכולת קנאה ברור שכל אלו לא באות על חשבוני אבל קשה לראות שלכולם מסביב יש את מה שאת רוצה ורק את לא מצליחה להשיג אותו. מה הכי מדכא? אני מכירה לפחות שתי נשים (חברה וגיסתי) שבזמן שאני מנסה הן נכנסו להריון, ילדו ונכנסו שוב להריון. זה לא מדכא בגלל הקנאה אלא בגלל שזה מבהיר כמה זמן אני כבר מנסה, כמה זמן אני דורכת במקום בזמן שהחיים של כל שאר האנשים מתקדמים ומתקדמים ומתקדמים ואני עדיין באותו בור ללא סיום נראה לעין. בזמן שאני רק מלעיטה את הגוף בהורמונים יכולתי להרות בהצלחה כבר פעמיים!!! שמעתי הבוקר בנסיעה שיר של שירי מימון, אני חושבת שהוא חדש אבל אני לא כזו בקיאה, בכל מקרה היא שרה שם שהיא מסתובבת שוב ושוב על אותו ציר, כשכולם מתקדמים, הנה המילים:
כמה פעמים עוד אצטרך להסתובב ולגלות שאני בכלל לא מתקרבת לסיבוב האחרון אז תן לי רק סימן קטן לטוות לי דרך בה ללכת אני לא מבטיחה הרבה אבל רוצה רק לנסות
אז תן לי עוד סיבה ללכת תן לי עוד סיבה לינשום תן לי רק אותך, תן לי מנוחה להיות איתך כל היום
כמה פעמים אני עוד אסתכל סביב ואגלה שזה לא המקום אותו זכרתי בחלום הכל סביב היה שונה הכל היה עטוף בסרט אני לא מתקדמת אני כאן צועדת במקום
אז תן לי עוד סיבה ללכת...
כמה פעמים עוד אצטרך ליפול לפני שאתקדם שוב ולפעמים נמאס לי כבר להסתובב סתם סביב עצמי רוצה כיוון ברור להסתפק במה שיש לי רוצה כל כך רחוק אבל בינתיים פה רק לבדי
תן לי עוד סיבה ללכת...
אם תשנו את "איתך" ל"תינוק" תוכלו בקלות להבין את ההזדהות העצומה שלי, המילים האלה הן בדיוק מה שאני מרגישה... רק שאצלי זו לא כמיהה לאהוב.
אז תודה לרועי לביא ששם לי מילים בפה, ותודה לכם שאפשרתם לי לפרוק. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
26/6/2007 16:22 , בקטגוריות
בדידות, בין לבין אני גם לומדת, דכאון, הזרעה שניה, הרגשות מציפים, חוסר אונים, כואב, כמיהה, מתח~~ לחץ וכאלה, סבב 6 (ה3 בו הגענו לקו הסיום), צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, שבועיים המתנה, קנאה
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
30/6/2007 22:51
הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4
29,001
|
כינוי: מיב
גיל: 49
ICQ:
דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים:2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי
מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!
היא בת
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב
מחודש: מיב.
|
|
|