חגיגות יומולדת ועוד

אז אחרי חגיגת שתי העבודות שלי, ביום עצמו.

פלוס מתנה.

והטיפול אצל הקוסמטיקאית.

והארוחה הרומנטית בערב עם בעלי.

(כל אלה בתאריך עצמו)

ואמירות המזל טוב במפגש הפורום של תפוז, יומיים אחרי.

אתמול הוציאו אותי חברה ושתי אחיותיה לקפה ג'ו, היה נחמד לאללה.

והיום פינקתי את עצמי וקניתי לי צמיד חוליות + סוגר + טבעות + חרוז.

מכל אלה אכין לי צמיד, מהסוג שממנו משתלשלים הרבה עדיים (לא מצאתי מילה אחרת), כרגע יש לי חמסה ממפגש הפורום של תפוז ולב ממפגש הפורום של נענע וגם החרוז, ובהמשך החיים בטח יהיה עוד מה להוסיף.

מתה לשנות עיצוב

הגיע הזמן להחליף את הסתיו הזה בחורף.

מקווה שבקרוב יהיה לי זמן לעשות את זה.

ההורים שלי באים היום לדבר איתנו על משהו, אין לנו מושג מה, אני קצת מתרגשת וקצת חוששת וקצת לא יודעת למה לצפות.

כנראה שזה די רציני אם יש לנו רק שעה להקדיש להם והם בכ"ז יבואו היום (זה שעה נסיעה לכל כיוון בינינו לבינם!)

יש לי כל כך הרבה לעשות לפני שהם באים, שלא יהיה פה סדום ועמורה...

עדכנתי את הרשימה השוטפת לקראת IVF, אני צריכה בעצם רק לברר במרפאה אם הגיעו כל בדיקות הדם ואם כן אפשר סופסוף לקבוע את התור הראשוני.

חוצמזה אנחנו יוצאים בשישי לנופש קצר - משישי בבוקר ועד ראשון בערב, נהיה בצימר באשתאול ונשמח מאוד להמלצות באזור (למרות שכמובן עשינו לא מעט בירורים, אבל תמיד טוב לקבל המלצות מאנשים ממש).

ואני חייבת אימייל תשובה לחיים רק שזה קשה לי קצת, רגשית, ואני גם חייבת לעוף לעבודה.

מחסום כתיבה

מחסום כללי פוקד אותי בימים האחרונים

ובין שאר הדברים זהו גם מחסום כתיבה

כרגע בעיקר אוספים מידע לפני ההחלטה אם ללכת על הפריה ביחידת ivf או אצל הרופא שטיפל בנו עד כה, רק באופן פרטי.

יש פה ושם רגעים קטנים של אושר כמו חגיגת יומולדתו של הבעל (עם ההורים של שנינו במסעדה, בשבת אחת, ובvip של סינמהסיטי בשבת שלאחריה), הגילוי ששנינו אוהבים להרכיב פאזלים יחדיו או הנאה כאשר משהו בעבודה מסתדר.

מכסים עליהם הרבה רגעי תסכול וקשיים, רובם רגשיים.

הבית עוד כולו הפוך מהימים שבהם בקושי הצלחתי לקום מהספה שמול הטלוויזיה (דווקא לא דכאון - אלא משהו פיזי טהור, התגובה של הגוף שלי לעודף ההורמונלי הממה אותי לחלוטין), הבעל כהרגלו לא עשה כמעט דבר.

היום ביליתי את הצהריים עם חברות, אחת שעשתה ivf ביחידה שאליה אלך - אם אבחר ללכת ליחידה, וסיפרה לי על כל מה שרק צריך, היה נחמד מאוד כי היא אישה מקסימה והילדות שלה מתוקות ונעים אצלה בבית, ביתי שכזה.

בדרך משם תפסה אותי מישהי אחרת שאני ממש לא מחשיבה כחברה אבל לא היה נעים אז נכנסתי, היה בסדר, הבית שלה קר כזה, לא מזמין, לא ביתי, אבל אולי זו השלכה של מה שאני חושבת עליה, אח"כ קפצתי לשניה לחברה טובה כי לא נעים להיות כ"כ קרוב לבית שלה ולא להיכנס.

יש קצת התקדמות בנושא העבודה, אולי מתחילה משהו חלקי נוסף, העלו לי גם את המשכורת על אחד הדברים החלקיים אבל יש סיכוי שמשהו אחר שאני עושה יסתיים או לפחות ירד מאוד בכמותו, כרגע אין לכל זה השפעה כלכלית נרחבת עליי אבל מתישהו זה יתחיל להשפיע וזה קצת מלחיץ.

זהו

מחסום כתיבה

אחזור כשיפתח

אולמרט

אני האחרונה שתעריך אותו כראש ממשלה.

והאמת שאני לא מחוברת בכלל לחדשות, יודעת רק את הכותרת של הדברים.

אבל כאחת שהיתה שם, שעברה את זה הכי בקטן שאפשר ולכן לקח לה כמה שנים להבין את המסר - תתפטר.

לא בגלל כל השגיאות שעשית.

בגלל שאתה צריך להקדיש את עצמך עכשיו לעצמך, לעשות באמת לביתך, להיות עם המשפחה, להילחם בסרטן ב100%, ולא להתעסק בשטויות אחרות.

פשוט תתרכז במה שהכי חשוב לך עכשיו, וזה אתה עצמך.

תוספות לפוסט הקבועים שלי

ישרא מאבד לי את העוגיות לאחרונה

וככה נשמטו כל מיני.

אז הנה מי שנשמט מהפוסט הזה.

קוראת מחשבות שנותנת המלצות ספרים ובדרך כלל קולעת גם לטעם שלי.

חברי המועדון שלא כתבו יובלות אבל גם עוסקים בהמלצות ספרים.

אורזת שחיה בחו"ל עם המשפחה ומספרת על חוויותיה.

תמר כברירת מחדל שאין לי מושג למה אבל משהו בה מרתק אותי (כותבת בערך פוסט קצרצר או שניים בחודש).

אל-עד שהוא אחד האנשים הכי מתוקים ומקסימים שיש, או ככה הוא מצטייר לי בבלוג (ובפגישה הבודדה שהיתה לי איתו).

ועכשיו זה באמת זהו.