דבר האחות

זה טבעי שמחזור מתעכב עם כל ההורמונים

אם עד יום ראשון לא יגיע - תתקשרי שוב לרופא.

בנתיים טפטופים ורוח וגשם אין

כל הלילה התהפכתי על משכבי

ישנתי זוועה, ואני כבר ערה שעה למרות שאת ההשכמה כיוונתי לשבע בבוקר.

אבל לפני רגע התחיל לו סופסוף הדימום, חלשלש עדיין אבל העיקר שאי הבהירות נגמרה...

מה שהייתי רוצה הערב

זו הפנקה אמיתית כזו.

מסאז' מדהים

ארוחת ערב רומנטית במסעדת יוקרה

מליון מתנות חדשות.

מה שאאלץ להסתפק בו זה כלום בריבוע

אפילו לא נוכחות של עוד מישהו

אין לי חברה מספיק טובה פה לחלוק איתה את האכזבה

רחוק פה מכדי לצאת לאיפשהו לבלות בחברת עצמי

ואין שום ספר על המדף שיעזור לי להיבלע לתוכו

האמת? אני אסתפק פשוט בלקבל כבר את המחזור הארור שמתמהמה ולגלות שהוא לא כזה קטלני, סתם מחזור רגיל שעם מספיק משככי כאבים לא מרגישים.

לא נורא

מחר יהיה יום חדש

טוב יותר

שלילי

והמחזור עוד לא הגיע, מוזר...

אני חצי מפורקת, עזר מאוד שרק שלוש שעות אחרי ששמעתי את התשובה יכולתי להיות בבית לבדי, כי היה לי זמן לעכל.

עכשיו אני מבכה את הכשלון, אבל מספיק חזקה לדעת שזה בסדר, יהיו עוד הזדמנויות, זה רק אומר דחיה.

הבעל יגיע הלילה אחרי שאני אשן, חבל, אני צריכה אותו עכשיו כל כך.

מפחדת

מפחדת כל פעם שאני הולכת לשירותים, שמא אגלה שהגיע המחזור.

מפחדת לעשות את הבדיקה מחר, חוששת מוות משלילי, יותר טוב לי לחיות עם התקווה והאשליה והסיכוי מאשר עם הניפוץ שאני חוששת שיגיע.

מפחדת גם מחיובי, ומה עם יגידו לי חיובי, אני אשוש ואשמח ואחרי שבוע יסתבר שזה הריון חוץ רחמי? או שזה רק הריון כימי? או שהכל ייראה בסדר ואז לא יהיה דופק?

ובעיקר מפחדת שהתחושות המוזרות בבטן הן לא הצלחה אלא מחזור מהגיהנום שמתבשל שם, כמו ההוא שהביא אותי לאשפוז מרוב כאבים.

(אני לא רוצה שתגיבו, אין באמת מה לענות על זה, רק רציתי לפרוק)