אהבתי לחתולים היא ארוכת שנים, אבל את החתולה שלי סילה אימצתי רק לפני שלוש שנים כשעברתי לגור לבד. זה היה הדבר הראשון שעשיתי לאחר שהשגתי רהיטים לדירה. כפי שאתם יכולים לראות מהתמונות, מדובר בחתולה פשוטה לחלוטין, לא מיוחסת במיוחד לקחתי אותה מצער בעלי חיים בתל אביב כשהיא הייתה בת שלושה חודשים בלבד. היה לי חשוב לקחת חתול "פשוט" ולהציל אותו מחיים קשים יותר וכך עשיתי.

לסילה לא תמיד היה קל בבית, אחרי חודשיים של מגורים משותפים היא איבדה את זנבה תוך כדי ריצות מטורפות והפלת חפצים כבדים בבית. כמות הדמעות שהזלתי באותו יום בבית החולים לחיות ברמת גן, יכולה למלא את הכינרת מעל לקו האדום. כל כך פחדתי שאני פגעתי ביצור הקטן וחסר האונים הזה, שסמך עלי בכל. כל כך רציתי להחזיר את הגלגל אחורה ולמנוע את הכאב הזה. מאז סילה כבר גדלה, וכפי שהוטרינר הבטיח, היא בכלל לא יודעת שאין לה זנב (אבל אני יודעת) והיא חיה חיים מאושרים (אני רוצה להאמין), אבל מאז ועד היום אני מתנהגת אליה בכפפות של משי ותמיד, תמיד, תמיד כשאני חושבת איפה להציב רהיט חדש אני בודקת, האם סילה לא תפגע בעצמה באיזושהי צורה.

קשה לי להבין איך יש שטוענים שאנחנו (נענע) מעודדים רצח חתולים, ואומרים שבכל משחק יש גם אמת, אבל אני אומרת לכם חד וחלק- אנחנו לא מעודדים שום דבר חוץ מקצת פאן על המחשב. עולם משחקי המחשב הוא נרחב ויש בו אלימות לא מועטה, מספיק להציץ במשחקים הפופואלריים בפלייסטיישן או נינטנדו כדי להבין שלא מדובר בעולם של אגדות. עולם המשחקים באינטרנט הוא עצום ויש בו משחקים מכל סוג, בדיוק כמו המשחקים מחוץ לרשת. האלימות קיימת בכל מקום, גם בסרטים ובטלוויזיה ושם לא פעם היא מובאת בצורה ריאלית להחריד, ולא כמשחק משעשע. המשחקים נמצאים בעולם הוירטואלי ואנחנו בסה"כ עושים שירות לגולשים ומקבצים את המשחקים הפופולאריים. מכאן ועד להצהרה ש"נענע מעודדת התעללות בחתולים" הדרך ארוכה עד מאד.  

ואיך בכלל באים אלינו בטענות כאלה כשיש לנו פינת אימוץ נפלאה שרק גדלה כל יום ובה אנחנו מעודדים את הגולשים לאמץ חתולים וכלבים (כן, כן לאמץ! לא להרוג!). כנסו לשם ותראו בעצמכם את המפעל שהקמנו- משהו אמיתי וממשי ותפסיקו להתייחס למשחקי הפלאש כאל משהו שהוא לא.