מאת: יוסי גורביץ.

במקור היה זה מייל שנשלח בתפוצה פנימית בקרב עובדי נענע, שלא כל כך ידעו איך לעכל את העובדה שאחד הכותבים המוכשרים ביותר ברשת הישראלית, עוזב. הדבר היחיד שאפשר להתנחם איתו הוא שיום אחד, כשהכתבות של יוסי יתפרסמו בניו יורק טיימס או בוושינגטון פוסט, נוכל להתגאות שפעם היתה לנו הזכות לעבוד במחיצתו.

איור: עדיגי

תג כניסה – הוחזר.

ואסקו (אתם יכולים לקרוא לזה טוקן אם אתם רוצים, אבל בשבילי זה ואסקו) – הוחזר.

תלוש מזון של טנביס – הוחזר.

תעודת עיתונאי (תוקפה יפוג בסוף החודש) – הוחזרה.

זהו.

אחרי 33 חודשים, 120 ומשהו ישיבות ממשלה, 237 התרעות על מותו הקרב של אריאל שרון, 150 ויותר טורי התפוררות הדמוקרטיה, מספר מאכזב של איומים ברצח, מאות משמרות בוקר, מלחמה אחת, התנתקות אחת, מערכת בחירות אחת לנשיאות ארה"ב ואחת לכנסת ישראל, ויותר פיגועים משאני רוצה לזכור, הגיע הזמן לומר שלום, ולהחזיר את המפתח של דלת הכניסה למטה.

היה נחמד. לעיתים קרובות היה מרתק. למדתי הרבה. אבל הגיע הזמן לעבור הלאה.

נהוג לומר בהזדמנויות כאלה שיהלומים הם לנצח ופרידות הן ממאדים, או משהו כזה, ושאנחנו עוד נפגש ואני עוד אחזור. במקרה שלי

זה נכון – כי אני מתכוון להתייצב כמו שעון שווייצרי ב-19 בחודש עם חשבונית.  וטורי התפוררות הדמוקרטיה ימשיכו להתפרסם, וכנראה גם קצת חומר פרי לאנסי אחר. שזו, למקרה שתהיתם, הסיבה לחשבונית.

אני מקווה מתכנן להוציא ספר מאמרים באנגלית בתוך שנה וחצי. כשזה יקרה, אתם תהיו הראשונים לדעת – ועם קצת מאמץ, הכיתוב First published in Nana News יעשה קצת נחת לכל המעורבים.

היו שלום ותודה על הסושי.

להתראות,

יצ"ג

מאת: איה מרקביץ', עורכת משנה בחדשות

לפני כשבוע חברו הפצרות חנופה יעילות וחדוות יצירה מודחקת היטב לרותמי לפרוייקט הסאטירה לזכר רבין, שרקח עמיתי המלומד ועורך המגזין של ערוץ החדשות, חכים בשארה. חוסר ניסיוננו המוחלט בתחום, אך בעיקר הדינמיקה המוטרפת והפורה להפחיד אשר בינינו, גרמו לשיתוף הפעולה להתארך לכדי יומיים אינטנסיביים במיוחד של עבודה לתוך הלילה ואף לאחריו. זַר - ומי שלא צפה בזריחה ספק-חורפית נפקחת על איילון מבעד לחלון חדר הוידיאו - לא יבין זאת, אך למרות ששנינו מתנכרים, במידת מה, לצאצאי הסאטירה שהבאנו לעולם בדי עמל, החוויה הייתה שווה את זה.

על כך כבר הפליא להתבטא ד"ר עמיקם קימלמן, שאמר: "מה שמפריד את הרעיון של החזרה הפטאלית של כל הדברים מהמודל הארכאי של החזרה המעגלית של הזהה, מתמצה בנקודה אחת בלבד: בקטע מתוך 'כה אמר זרתוסטרא' מוטל הרעיון של הזמן המעגלי על המישור האופקי, כך שאת האינסופיות של המעגל מחליפה האינסופיות של הקו."

מאת: חכים בשארה, עורך מגזין, נענע אקטואליה

אם המצלמה היא חברתכם הטובה ביותר, ואם יש לכם נטיה לא מוסברת לתעד את הסביבה העירונית, ולחקור כך את האסתטיקה והכיעור שלה (או שמא מדובר באותו דבר) - הגעתם למקום הנכון. מערכת נענע חדשות מזמינה צלמים מקצועיים וחובבים לפרסם גלריות צילומים של "פינות אורבניות נסתרות".

(צבי טלית, בעל הבלוג הפופולרי "הצביץ השואג", מתעניין בקירות תל אביב)

אנו שואפים לחשוף את הפינות הישראליות הנסתרות, בייחוד בפריפריה, את המראות שלכאורה אינם אומרים דבר, אבל במבט מעמיק - שיש בו מחשבה ודמיון - אומרים הרבה על מי שאנחנו, על גישתנו לסביבת המגורים, על המושגים שלנו להזנחה, לטיפוח ולפרקטיות, מראות המצביעים על העדפותינו האסטתיות, על תשומת הלב שניתנת או לא על ידי השלטון לאזורים שונים, ועל אורח חייהם של אנשים החיים מחוץ למרכז תשומת הלב, כמו גם על אלה הניצבים במרכזו, אך זוכים לחשיפה בממדים אחרים.

מדינת ישראל קטנה בשטח, אבל מגוונת ביותר בהרכב האנושי שלה ובאורחות החיים של תושביה. יש בה כפרים ערביים, ערים חילוניות, קהילות צ'רקסיות, בדואיות, דרוזיות. ישראל מכילה אזורים מטרופוליטניים, אזורי ספר שלווים בלב הטבע, ואזורים מוכי עוני ועושר, שלמרות שאנו שומעים עליהם לא פעם, אנו רחוקים עד מאוד מלהכירם באמת. אנו שואפים להביא ייצוג נרחב לכל אלה, ולספר דרך הצילומים על הקסם שאנשים שונים מוצאים במקומות שונים. אתם מוזמנים להביט בדוגמאות המובאות כאן, ולהציע רעיונות ונושאים לצילומים משלכם. ניתן ליצור עמנו קשר, ולקבל הנחיות נוספות לשליחת עבודותיכם. הצעות לגלריות ניתן לשלוח כאן

ראו דוגמאות לגלריות קיימות