חזרה לנענע חזרה לבלוג ישראבלוג
10/2007
כיצד הצילה נענע את העולם. פוסטתמונות

 

 

בשלהי 2005 הבטחתי לאילנה להעלות פוסטפורים מהמם. מה שקרה מאז זה שהחתול אכל לי את האומגה 3, אז שכחתי מהעניין לגמרי. לחתול שלום.

למזלנו,אילנה בעצמה נחלצה לעזרה, ומייד סובבה את כדור הארץ נגד כיוון השעון, וכך החזירה את הזמן אחורה לאיזה חודשיים שלושה. אז אם נדמה לכם שהזמן לא זז ושאתם חוזרים על טעויות וכולי - זה בסדר, זה אצל כולם ככה.

 


 

מנגד, אפרת וניר נווה עמדו בצד וקראו לשלום עולמי. בעצם, אפרת קראה לשלום עולמי, וניר סתם עשה כאילו הוא גוזר לה את הפטמה.

 



אך לפתע! התגלה כי מספר חברי מערכת נחטפו, ומקומם לא נודע. אבוי!

 




אל דאגה חברי מערכת, אני אציל אתכם!!

 

ובנתיים, בדרך לחומוסיה:

 



אילנה: מה?! חטפו מספר חברי מערכת ומקומם לא נודע? אני כבר באה!

 



(מוציאה כסף למונית)

 

בנתיים, התגלה כי חברי המערכת בריאים ושלמים, ופשוט יצאו להפסקה קלה של יום חג


(תמונת אילוסטרציה)

 

חזרנו למשרד שמחים וטובי לב. סיפרנו ליונית את כל הסיפור, והיא שמחה גם. בערך

 



 

תמונת סיום: הגיבורות העייפות לאחר פעולה ההצלה הנועזת.

 



 

ספיישל מאחורי הקלעים: רוצים לראות בוידיאו איך הצליחו אילנה ואפרת להציל את העולם! הקליקו כאן, ותסיטו את הראש הצידה, כי לא הצלחתי לסובב את הוידיאו לזווית נורמלית.


 



שורבט על ידי שירה גל., 20/3/2007 00:41, בקטגוריות אינפנטילי, תמונות
3879 תגובות   הוספת תגובה     הצצה בתגובות     1 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: bapsuperierse



גאוות יחידה בצבעים

 

מאת: מיי-רב, מנהלת קהילות

אחרי שתכננו, יצרנו, כתבנו, פעלנו, נלחמנו, התרוצצנו, עשינו, שיתפנו, סחבנו, הזענו, חייכנו, התכוננו, אספנו את כל האנרגיות החיוביות שלנו ויצאנו אל המשימה, אנחנו יכולים עכשיו לשבת על הכורסא הרכה, להשען לאחור ולהרים רגליים, עם חיוך גדול מרוח על הפרצוף. המשימה הושלמה בהצלחה מסחררת.

אליפות הארץ הראשונה בציורי גוף, התקיימה השבוע בגני התערוכה בתל אביב, במסגרת יריד היופי. רעיון שצמח מפורום אחד קטן, פורום איפור בנענע, עם מנהלת אחת גדולה, שרון קדם (ותהיו בטוחים שהיא הבולדוזר הכי שווה שקיים באיזור), הגיע למימדים מפלצתיים שאפילו בחלומות הכי ורודים שלנו לא תארנו לעצמנו שכך יהיה. עשרת אלפים איש נכחו באחד האירועים הכי צבעוניים ויצירתיים שביקרתי בהם אי פעם.

19 מאפרים וציירים המחישו בצבעים את המילה בריאה, על גופם של מודליסטים. הם עמדו שם שעות רבות ונתנו למכחולים והצבעים ללטף את גופם הערום, וכל זה, מול הבזקי מצלמות ועיניים בוחנות וסקרניות. ככה זה נראה:

 

 

  

 

 

  

כל התמונות בפוסט זה צולמו ע"י צלם הבית שלנו: קובי בכר

ומה אנחנו עשינו שם? בעיקר צבענו את המקום בגוונים של ירוק, כמו שאנחנו אוהבים. נתנו חסות ירוקה על התחרות המדהימה הזו, חילקנו מתנות שוות לאורחים ו... אפילו הצלחנו לשכנע אנשים להיות פטריוטים לפחות כמונו, מורעלי נענע, ולצייר להם את לוגו נענע על הפנים, הצוואר, הידיים ועל כל מקום חשוף בגוף, יצא ירוק (ליחצו על התמונה ותראו איך זה נראה בלייב):

לי המדהימה (שבלעדיה דברים היו נראים אחרת לגמרי) מדגמנת נענע

ובנוסף להכל, זכיתי להיות שופטת בתחרות ואני חייבת לומר שזה לא היה קל, היצירות המדהימות השאירו אותי ללא מילים, היצירתיות של המאפרים וההוכחה החיה והנושמת למה שצבע ומעוף יכולים לעשות לגוף האדם, היממה אותי. הפייבורטית שלי היתה היצירה שנשאה את השם: היום החמישי לבריאה, פרי יצירתה של ליטל נווה, אשר הגיעה למקום הרביעי:

 

בינתיים עברה התחרות מהעולם האמיתי לעולם הוירטואלי, ועכשיו גם אתם יכולים להיות שופטים, להצביע ולבחור את הפייבוריט שלכם, הזוכה יקבל את התואר חביב הקהל (וגם פרס שווה). דף ההצבעה, כתבות הווידאו, הפרטים על הזוכים, כל תהליך האליפות ומה שהיה שם וגם טיפים לאיפור גוף ובכלל, הכל הכל נמצא ממש כאן ואתם מאוד מוזמנים.


ובקטנה: שמתם לב שהלוגו של ישרא-בלוג השתנה היום? מומלץ לעקוב אחריו, הוא עתיד בכל יום ללבוש צורה חדשה וחגיגית. אל תפספסו. חג שמח !

ישרא-בלוג, חנוכה



שורבט על ידי מיי-רב, 15/12/2006 20:20, בקטגוריות וידאו, חיוכים, לי רותם, להעלאת המורל, לייפסטייל, מיי-רב, נענע, פורומים, צילום, תמונות
4 תגובות   הוספת תגובה     הצצה בתגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: מיי-רב



התינוקיה של נענע

 

זה התחיל עוד לפני כשנה כפרויקט מקסים בבלוג של פי, והמשיך היום כנושא החם בישרא-בלוג כולו - פרויקט "התינוקיה של ישרא", בו בלוגרים משתפים את הקוראים עם צילומי הילדות שלהם. הפרויקט סיפק לכמה מאיתנו, עובדי נענע, הזדמנות מצויינת ללכת ולפשפש באלבומים ישנים (או יותר נכון, בפליקר) ולשלוף משם תמונות נוסטלגיות:

 

אנה

אנה (ג'נענע וערוץ המשחקים). גיל 5. צולם בקישינב

 

רן

רן יניב הרטשטיין (מחשבים). "גיל 4 או 5, ליד פסל מפחיד במוזיאון בירושלים.

יש סדרה שלמה של תמונות שלנו ליד פסלים שונים במוזיאון הזה."

 

ליאוניד

לאוניד (סיסטם), ושאף אחד לא ייגע לו בשרתים!

 

שירה

שירה (כסף פלוס) עם הכפילה שלה דולי.

 

אילנה

אילנה (תוכן גולשים) עם בן ערובה.

 

אפרת (אופנה) מדגמנת חולצת פסים מהאייטיז, 1983.

 

מיי-רב (קהילות) עדיין חולמת לעוף

 

ג'רי (סטודיו) כבר אז חלמה להיות גרפיקאית... (צולם בארגנטינה)

 

חכים

חכים (אקטואליה). נחוש לעשות מהפכות.

 

אורן

אורן (ניהול מוצרים). תמונה מיום הולדת. הבייבי פייס נשארו עד היום

 

לי רותם

לי (סטייל), עם לקוח הסטיילינג הראשון שלה

 

יעל (סטודיו) מדגמנת ילדות מאושרת בקיבוץ בית זרע, עמק הירדן

 

טל  

טל (תרבות), התינוקת שבחבורה,

כפי שהיא נראתה פחות או יותר אתמול :)

 

הילה

הילה (תרבות). איזה שיר מתנגן לך בראש, הילה?

 

רונן שמיר

רונן (עורך ראשי), שקיבל פרוטקציה להעלות שני צילומים.

מימין - הוכחה שגם עם חיוך, ובעיקר במיטה, הוא יודע לעמוד על שלו

משמאל - הוכחה ניצחת שעורך נענע המציא את האמבטיה. 

 

מאיה

מאיה (עורכת האוכל החדשה, ברוכה הבאה), מבהירה שכמה שהיא נראית שקטה עכשיו, היא עוד תשאג.

 

  

 

ניר (סגן עורך נענע) בימים שהוא עוד למד ללכת (אתם צריכים לראות איך הוא רץ היום במסדרונות) ובתמונה השניה, בימים שהוא עוד יכל לשבת בניחותא, להשען ולחייך אל העולם, בלי שום דאגות

 

נתי

נתי (עורך אקטואליה), מזכיר לנו שגם אם היא לא על הראש עכשיו,

הכיפה  שלו היא עדיין חלק ממנו.

שרון

שרון (רכזת תיקי לקוחות), זוממת לסגור עוד איזה דיל.

רוני

רוני (עורכת ערוץ המחשבים), וזו באמת הפעם האחרונה שתראו אותה בשמלה

 

שרון

שרון (קהילות) עם החיוך שנשאר אותו דבר עד היום.

 

הארון

הארון (אקטואליה), עם קרוב משפחה (ושיער!)

 

איה

איה (אקטואליה), שגם זכתה לשתי תמונות. שתי התמונות צולמו בחצר הבית בקיבוץ החותרים,

השמאלית באוגוסט 84.


אילה

אילה (מנהלת מוצרים), שהסכימה, לאחר נדנודים רבים, להביא לנו תמונה שחושפת את שורשיה הבריטים.



שורבט על ידי החדר הירוק, 3/12/2006 18:23, בקטגוריות פרויקטים מטופשים, תמונות, צילום, נענע, להעלאת המורל, חיוכים
78 תגובות   הוספת תגובה     הצצה בתגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: avaifieta



טיול גיבוש נענע - #1

 

מאת: אילנה תמיר (לאחר איומים באלימות מצד א. אסקירה)

אנחנו עוד לא הספקנו להתאושש מהאלכוהול ומאוויר ההרים. לעומתנו, שירה גל (שבדרך כלל נמצאת כאן בבר הימני), היא בחורה מאוד מוכשרת והיא כבר הספיקה לנסח רשמים על מה שעבר עלינו אתמול בטיול נענע לירושלים והסביבה. אז לפני שיגיע הוידאו הרשמי ואולי גם עוד פנינים משורדים אחרים, אתם מוזמנים לבקר אצל שירה ולראות כמה היה נעים.

 



(ככה אסקירה מאיימת באלימות. לא הייתם מפחדים?)



שורבט על ידי אילנה, 15/11/2006 19:24, בקטגוריות תמונות, אינפנטילי, נענע בדרכים
4 תגובות   הוספת תגובה     הצצה בתגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: בחור טוב



יוצאים מהקופסה

 

מאת: איה מרקביץ', עורכת משנה בערוץ החדשות

 

את השעה שבה התחיל מפגש ה"מרתון-כתיבה-וחשיבה" לכתבי ועורכי נענע, נראה שהמשתתפים יתקשו לשכוח: מייד לאחר שנאספנו מהלובי מרובָּץ הפּוּפים של בניין ד.נ.ר, ציוותה עלינו כוהנת הקופירייטינג שהתגשמה בבשר, תרצה גרנות, לכתוב ידיעה בת 70 מילים על "השעה עשר וארבעים". מעט מאד ידענו על העתיד להתרחש בשש השעות הבאות, שאימייל נבחני שקיבלנו יומיים קודם לכן חייב אותנו לנכוח במהלכן בסוג-של סמינר מזורז בכתיבה יצירתית; ובכן, באנו עוינים.

 

הדבר לא ניכר מייד, על אף שכבר בהתחלה הופגנה עזות מצח כמעט-קולקטיבית בהתעלמות מהאיסור להכניס שתייה לחדר, שנכתב על הדלת בשלט מתחכם (כל השלטים במקום מתחכמים. כולם. בשירותים, בפינת הקפה, על העציצים); אך לא חלף זמן-כיתה ממושך וכבר התחבטו בין העטים משימות כתיבה מגוונות שאפשרו לחתרניים בינינו לשרבט איומים באלימות פיגורטיבית נגד המנחה, למצהלות הנוכחים. אני עצמי הנחתי מראש שיום הכתיבה המרוכז יהיה מעין תחרות-שנינות, וצדקתי, אך לא שיערתי כמה העמיתים לעבודה בעצם מצחיקים.

 

וכך, חרף האינגלישיזמים הקריאייטיביים שהרביצו בנו המנחים כדי שניכנס לסטייט אוב מיינד הנכון, היו צחוקים וכן, לעזאזל, היה כיף. מביך להודות שגם כשמשחקים איתנו בפעלולים תיאטרליים או כותבים לעינינו מילים באנגלית בטוש מחיק על קיר הזכוכית, רובנו מוכנים למכור את גאוותנו ואת אמא שלה בעבור ז'יטון פלסטיק צבעוני. זאת, כי שש השעות שבילינו במקום חולקו בין משימות כתיבה להקראת פירותיהן, שהמוצלחים שבהם זיכו את בעליהם בדיסקיות פלסטיק מפוקפקות (יצוין כי בשם רוח הצוות, חלקנו אסף אותם במשותף ואיבד את הספירה במכוון. דה, רבולוציה-אמא!). אחרי הכל, מה אנו מאחורי מקלדותינו, אם לא חבר גרפומנים נלוז במיוחד?

 

נדמה שהאספקט היותר-מעניין של מרתון הכתיבה שבו השתתפנו, הייתה ההצצה המטרידה ששלל ההפעלות בו זימנו אל נבכי נפשם ויום-יומם של הקוֹ-עובדים. כך, למשל, למדנו מה שגרת היקיצה של אחדים ("שש בירות אחרי חצות. אוחז בעיתון "הארץ" גררתי את רגליי לשירותים, מונחה בידי זקפת הבוקר"), כמה חתולים יש לאחרים במרפסת ומי מגלה נטייה עקבית לדימויים אנאליים, עם או בלי מברשות שיניים; למרבה הצער וגם המזל, אולי, רוב יצירותינו הושמדו לאורך היום, כשקרענו אותן כדי לייצר מהן פתקים, שבהם נתבקשנו לכתוב קלישאות עיתונאיות ("כאלו ואחרים"), חפץ (פוזמקא, מיקסר) או דמויות ("מזכירת חוג באוניברסיטה כבת 50, בעלת קול חורק וגרד נרתיקי"). רבים אף ניצלו את ההזדמנות כדי להשוויץ בכישורי שקילה וחרז, וכך נתהגגו להן פואמות בשלוש דקות על האדמין, על ציצים, על פרוייקטים ועל משה קצב.

 

הנשיא, אגב, כיכב ביצירי עטינו במידה מעוררת תהיות. אולי משום כך, ועל אף שחלק מההמלצות שקיבלנו ממנחינו קשה ליישום בערוץ האקטואליה שבו אני עובדת, (כמו למצוא תשובה מקבילה, במושגים הגיאומטריים של החדשות, לשאיפה לכתוב, נגיד, שאסי לוי הרטיבה מרוב התרגשות מול איזה סרט, או להעניק כותרת היפותטית לידיעה על מציאת תרופה לאיידס, בנוסח "לכו להזדיין"), מצאתי את עצמי ביום שאחרי מתאפקת חזק למול פרץ יצירתיות פבלובי שעוררה בי התפתחות חדשה בפרשת קצב. ברם, לא החלפתי בסופו של דבר את הכותרת הבנאלית "מתלוננת נוספת נגד הנשיא" ב"שמונה בעקבות אחד";  אל תספרו לתרצה.

 

בסופו של יום נחלצנו ממעוז הקפיטליזם ובאמתחתנו כמה הישגים ראויים לציון: בין "הפעלות" קוואזי-אוויליות להנאה גרפומנית מזוקקת, נצברו בהפסקות כמה עשרות דקות תקדימיות של עישון פסיבי; בתווך הספקנו, עמיתי המלומד ואני, שמאחורינו רק חודשיים וחצי בנענע, ללמוד כמה שמות נחוצים שהסתתרו עד כה מאחורי חיוכי מסדרון אלמוניים, ונעשה מאוחר עד להביך מכדי לשאול; עוד גילינו כי מי שניצח, לבסוף, בתחרות השנינות, אינו כתב ואף לא עורך, אלא עוסק דווקא בספירות הבלתי-וורבאליות של העבודה, וכונה על ידי הוד גרנותיותה "מר וידיאו". בחשבון אחרון, אם גם קשה במידה שדוקרת את העין ומקוממת את הלב, להודות שהצליחו לגרום לנו "לצאת מהקופסה" – או אף להקליד את הביטוי הנ"ל – אפשר לסכם באנחה ניאו-מרקסיסטית, שבמובן מסוים, פרדוקסים הם "הלחם והחמאה" שלנו כאנשי תוכן, ולכן, לעיתים אפשר ללמוד על "הקופסה" גם ממי שמכשיר למחייתו נגרי קופסאות.

 



שורבט על ידי איה, 21/9/2006 04:14, בקטגוריות תמונות, איה, מהקיוביקל, נענע
10 תגובות   הוספת תגובה     הצצה בתגובות     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה של: cxck;



הדף הבא
דפים: 1  2  


לאן הגעתי?
ברוכים הבאים לחדר
הירוק, הבלוג החצי -רשמי
של פורטל נענע. כאן
תוכלו להתעדכן בנעשה
בפורטל, להציץ אל
מאחורי הקלעים ולדבר
עם חברי המערכת.
המשך..


שמתם לב ש..
מחפשים אצלנו עובדים
עלה דף בית חדש לנענע


עוד בלוגים לנענע
שירה גל מצטטת
המזכירה שלנו
עדכוני ישראבלוג
תגובות השבוע


ארכיון:

RSS


מלאו כאן את כתובת האימייל שלכם בכדי לקבל עדכון בכל פעם שנעדכן את הבלוג:

לעשיית מנוי
לביטול המנוי