פוסט שטותי, אבל אני מוכרחה לחלוק. זה הסרטון שהילדים שלי רואים כבר יומיים, ומתפוצצים מצחוק.

אזהרה! המוזיקה מדבקת לאללה. תהנו

מי שהיה נכנס לסלון שלנו אתמול לא היה מבין מה קרה. שנינו יושבים מול חדשות ערוץ 2, ומתפוצצים מצחוק. שי גל הכין כתבה שלמה על דרכו של נחום הקרפיון מבריכות הדגים, דרך השוק הסיטונאי ושוק הכרמל, ועד למטבחם של שני שפים, שמכינים ממנו גפילטע פיש (עם ביצה קשה??) והמופרך מכל, סושי גפילטע.

שיאו של המחזה במכת המוות שמנחית הסוחר, בצילום מאיים מנקודת מבטו של נחום. מלווה בצלילי בלדה קורעת לב, הלב נכמר ואני שואלת - מי יוכל לאכול גפילטע פיש אחרי דרמה כזו?

* * *

זו כבר הפעם השניה השנה שבה אוכל רק כזית מהקציצות האהובות עלי. לא רק שמדובר בדג טיפש ולא ממש טעים, הוא גם די שמן. אז אני מרשה לעצמי לטעום מעט מהקציצות, וזה הכל. למען האמת, זה קצת עצוב. ילדי ירשו את הסלידה לגפילטע-פיש מהעזר כנגדי. פעם חשבתי ללמוד איך להבין את המאכל, וכשאימי תלך לעולמה אהיה אני זו שאכין גפילטע פיש לכל המשפחה. כמו שזה נראה עכשיו, אף אחד לא יאכל את זה. עוד זיכרון ילדות שיתפוגג לו בקצות החושים.

* * *

אני קצת מקדימה את המאוחר. אמא שלי לא הולכת לשום מקום, ויש לי עוד הרבה שנים לטעום מעט מהמאכל הפולני החביב עלי. בינתיים אפשר לצחוק מהכתבה על הקרפיונים.

canna פרסמה היום לינק לסרטון הזה, היפייפה בפשטות שלו. חמוד, מצחיק, אבל שובר את הלב.

למען האיזון, סרטון שאין לי איך לתאר אותו פרט למילה "ק ו ר ע". מבית אולפני Blur.

(הבן שלי, אגב, היה מאוד מתוסכל בסוף הסרטון, בשמו של החפרפר)