:: נגיסה מהתפוח

ירד? לא ירד?

העיצוב הלבן חזר כדי לשכנע את מזג האוויר. בסוף השבוע שוב יתחמם, לא לדאוג.
כולנו התרגשות וציפייה, לשלג מחר. אני משתדלת לא לדבר על זה הרבה כדי שלא להעלות את רף הציפיות אצל הילדים ולבסוף להשאר עם שלג עלוב שאפילו לא ייתפס. אבל בתוך תוכי אני נזכרת בילדותי, איך הייתי מתעוררת בבקרים כאלו ומציצה דרך החלון על הגג של השכנים, עוד מתוך המיטה, ומנסה להמר האם הצבע הלבן הוא שלג, או רק חלק מהבידוד של הגג.

בכל מקרה, מילאתי אוויר בגלגלים של המכונית, ווידאתי שיש מספיק סולר להסקה, קניתי מצרכים לקדירת בשר אדום מצויינת (מתכון, תיכף) והודעתי לכולם בעבודה שמחר ישכחו ממני (אם אכן ירד).

יש לי הרבה זכרונות שלג נהדרים. מהילדות כמובן, עם איש השלג שהייתי בונה עם אבא שלי ומלחמות השלג עם השכנים.

אחרי שהתגייסתי, החל שלג כשישנתי אצל החבר שלי - הידוע היום בתור בעלי, שיחיה. לקח לנו חצי יום להגיע אחר כך חזרה לבית שלי. אבל הצלחנו וזו היתה חוויה כייפית במיוחד.

אחר כך אני זוכרת את השלג הכבד שהיה בשנת 92, בדיוק ביום ההולדת שלי. חזרתי הביתה מהצבא בשלג שהגיע עד לברכיים. בבית לא היה לנו חשמל, וכל המשפחה בילתה את רוב הזמן בסלון, מול האח הבוער. בצהריים חזר החשמל לשעתיים ואמא שלי ניצלה אותו כדי לכבס ולייבש מדים משבועיים בבסיס, לבשל ארוחה לכולנו ולאפות לי עוגת יום הולדת. רק עכשיו אני תופסת איזה מבצע זה היה.

בכל זכרונות השלג האלו נמצא אבא שלי. בשנותיו האחרונות, ישוב בסלון הבית, מול האח, נהנה מחום האש ומהחמימות המשפחתית המיוחדת של בילוי חורפי משותף באמצע השבוע. אני נוצר את הזכרונות האלו בליבי, כמו פנינים חמות ויקרות.

באביב 92 אבא נפטר, וזה היה השלג האחרון שלנו איתו. החורפים המושלגים שהגיעו אחר כך בקושי זכורים לי. השלג כבר לא היה מיוחד או אהוב כל כך. רק השלג של תחילת שנת 2000 שינה זאת, אבל זה סיפור לפוסט אחר.

ירד, או לא ירד?

הבטחתי:

קדירת בשר ביין אדום

הקדמה:
קדירה בבישול איטי, והתוצאה מצויינת. סוד ההצלחה טמון בטיב היין. כדאי להשקיע ולהשתמש ביין קצת יותר יקר, שיהלום את איכות הבשר.

החומרים:
1-1.2 ק"ג כתף (יכול להיות גם שריר או צוואר)
1 בצל גדול
3 שיני שום
3 גזרים
4-5 גבעולי סלרי ללא עלים
יין אדום משובח (רצוי מרלו)
צרור פטרוזיליה
פלפל אנגלי
עלי דפנה מיובשים
2 כפות סוכר דמררה
מלח ופלפל
שמן לטיגון
20 גר' חמאה (אופציונלי)

אופן ההכנה:
חותכים את הבשר לקוביות 3*3 ס"מ
קוצצים את הבצל
חותכים את שיני השום לקוביות גדולות
חותכים את הגזר והסלרי לקוביות קטנות
מחממים 1/4 כוס שמן בסיר כבד ורחב. מטגנים קצרות את הבשר מכל הצדדים, כדי לאטום אותו.
מוציאים את הבשר לצלחת ומטגנים בשמן את הבצל והשום. אחרי מס' דקות מוסיפים את הגזר והסלרי.
מחזירים לסיר את הבשר. מוסיפים פטרוזיליה קצוצה, 3 פלפל אנגלי ו-3 עלי דפנה.
מתבלים במלח ופלפל, ומוסיפים סוכר.
שופכים פנימה את כל בקבוק היין.

מביאים את תכולת הסיר לרתיחה. מעבירים לאש הקטנה ביותר, ומניחים להתבשל כשעתיים. לערבב מדי פעם, ולהרטיב את הבשר שנמצא מחוץ לרוטב.

בתום השעתיים לטעום ולתקן תיבול. במידת הצורך, אפשר לעבות את הרוטב על ידי הוספת כ-20 גר' חמאה, חתוכה לקוביות קטנות. לבשל חצי שעה נוספת.

מאזינה ברקע
26/12/2006 17:58, בקטגוריות משפחתי, חיפוש עצמי, מתכונים
8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'

תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-3/4/2007 19:12

כואב לו ואני בוכה

אני חושבת שאין דבר שיותר קשה להורה, מאשר לראות את הילד שלך סובל, מבלי שתוכל ממש לעזור לו. כשברקע נמצאות החלטות שקיבלתי, ומשפיעות עליו, זה הופך את ההתמודדות למייסרת הרבה יותר.

השנה העברנו את השובב שלי לגן חדש. גן פרטי, שמאוד משקיע בילדים, והבכורה בילתה בו שנה אחת מהנה ומפרה מאוד. ההתלבטות היחידה - שלנו ושל הגננות - היתה שהוא הילד הכי קטן בגן. הוא התחיל את השנה כשהוא בן שלוש וחודשיים, צעיר בארבע חודשים כמעט מהילדה הבאה אחריו.

היום, שלושה וחצי חודשים אחרי תחילת השנה, אני נפרדת כל בוקר מילד אומלל. בשבועות האחרונים, אחרי שבילה כמה ימים בבית עם שפעת, אפילו מה שהשתפר מתחילת השנה חזר ונסוג.

לא אלאה אתכם בכל הבעיות והקשיים. אנחנו אמורים להפגש בשבוע הבא עם הגננות, ולחשוב ביחד מה לעשות. האם זה משהו שקשור לבית? האם זה הגן שלא מתאים? הרכב הגילאים?

אבל הדבר שהכי כואב לי, הוא שאני מרגישה כמה שהוא אומלל. אומלל ובודד.

החזרתי את האביב לבלוג. שיהיה קצת פרחוני.

מאזינה ברקע
12/12/2006 13:45, בקטגוריות משפחתי, חיפוש עצמי
40 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'

תגובה אחרונה של נינה ב-14/12/2006 07:27

ביסים קטנים

הוא: "קניתי כרטיס להגרלה של 50 מליון"
אני: "אוקיי, יופי"
הוא: "את שלי עשיתי. עכשיו תדאגי שנזכה"

עדכון: בשם העמימות הגרעינית אני לא יכולה לגלות לכם אם זכינו או לא, רק לומר שבסבירות גבוהה אני שוב לא בסדר.

"אמא, אני דוד! יריתי בגוליית עם אבן במקלעת, ואחותי הרגה אותו. את מכירה את אחותי? קוראים לה פיית האור. מחר אני אראה לך את גוליית, כי קברתי אותו בשמיכה שלי."

כאמור, החינוך של הילדים האלו הולך לזבל.

ספוטניק עשה לי מצב רוח טוב. אני כבר כמה ימים מתענגת. גם לכם מגיע

מאזינה ברקע
11/12/2006 22:18, בקטגוריות שומדבר מיוחד, משפחתי
9 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'

תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-12/12/2006 20:57

פטפוט כזה כאילו

נתניהו פרסם בווינט טור דעות ובו הוא שוטח את דעתו על החינוך היום, ואיך החברה נתנה לנוער להתדרדר עד כדי רצח בבית הספר.
"אני יודע שרבים מההורים חשים אי נחת מהחינוך שמקבלים ילדיהם. יש שמתלוננים על בית הספר עצמו, על תוכניות הלימודים, על רמתם של המורים, על הסביבה החברתית, על הורים אחרים. "

הוא מדבר על אלימות, על אווירה לא נעימה ולעיתים קשה בבית הספר, על הקושי של מורים ללמד.
"אני מתכוון לאנוכיות שהפכה לכוח מוליך בהתנהגות החברתית, וביטוייה החברתיים הם: "אני אומר ועושה מה שבראש שלי". אין חובת הוכחה על ידע, אין חובת שיקול הדעת וכבוד מפני דעתו של האחר, אין חובה לרדת לחקר האמת."

בשורה התחתונה, נתניהו צודק. הוא מתאר בעיות אמיתיות. גם הפתרון (הדי כוללני ומעורפל) של חינוך הפרט לתפקוד בתוך מסגרת חברתית כוללת, הוא פתרון בכיוון הנכון.

אבל אסור לנו לשכוח, שחינוך בביתי הספר הוא לא דבר מנותק. הוא מושפע ממצבה של החברה כולה. הוא מושפע ממה שקורה בתקשורת ובפרסומות. הוא מושפע מהתנהלות נבחרי העם. הוא מושפע מהשכר שמקבלים ההורים. הוא מושפע מהפערים החברתיים. הוא מושפע מחוסר תקציבים לבתי הספר שאין להם יכולת להתמודד עם פשיעה.

משרד החינוך אינו טלית שכולה תכלת. התקבלו שם בשנים האחרונות מספר החלטות שקעקעו את מעמדו של המורה, ומרוב פחד מפני העיתונות, לא ניתן גיבוי מספיק לבתי ספר ומורים העומדים מול התלמידים שלהם. אבל הדבר אינו מפחית את האחריות של משרד האוצר. הסירוב להשקיע בחינוך, ההשקעה הכספית הנמוכה כל כך בתלמידים, המשכורות המגוחכות שמקבלים המורים - כל אלו אחראים לא פחות לשוקת השבורה שמולה אנחנו ניצבים היום.

קל לכתוב את הדברים כשאתה באופוזיציה. אני רוצה לראות את נתניהו כשר אוצר, כותב את הדברים וגם עוד מאחריהם. לכתוב "תעשו! תחנכו!" מבלי לתת את התקציבים הנדרשים זו התייפיפות ודמגוגיה. והתוצאות יהיו כמובן בהתאם. אבל לפחות ביבי יכול לומר "אמרתי לכם".

מאזינה ברקע
11/12/2006 09:41, בקטגוריות מעורבות
36 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'

תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-14/12/2006 13:27

יבוטל? לא יבוטל?

בדה-מרקר מדווחים על פיצול של חוק ההסדרים - רבע מהסעיפים בחוק הועברו לדיונים בועדות השונות בכנסת, או שהוחלט להפוך אותם לחוק רגיל, מחוץ לחוק ההסדרים. זה משמח, כי זו התקדמות בכיוון הנכון. כל הוצאה של סעיף מהחוק, וכל דיון בסעיף מחוץ לועדת הכספים, הוא מבורך.

אבל אסור לשכוח ש-60 סעיפים נותרו בחוק כפי שהיו. ואסור לשכוח שיש דד-ליין לדיון בחוק, בלי קשר לועדה שבה הוא נידון. שום דיון רציני לא ניתן לקיים בפרק הזמן הזה. ואסור לשכוח גם שאם אחת הועדות תחליט שלא לאשר את הסעיף, עדיין יש סכנה שהחוק לא יעבור ואז התקציב יפול.

אסור גם לשכוח את מה שדיווחו יאיר ויואב, על ההתנהלות המבישה של חברי סיעת העבודה בועדת הכספים. על ההתנערות מהמצע החברתי ומההבטחות לבוחר. אסור לשכוח, וכל מי ששייך למפלגה הזו ואכפת לו מהתנהלותה, חייב לזכור ולהזכיר זאת ביום פקודה.

ראוי לציין, בתוך הגועל נפש הזה, את שלי יחימוביץ'. אני מודה שלכתחילה לא היתה לי הערכה גבוהה כלפיה. חשבתי שהיא רוכבת על ההילה העיתונאית שלה לתוך הפוליטיקה. לא האמנתי שהיא מתכוונת לממש את הצהרותיה, לא האמנתי שאמנת הטרנינג היא יותר מסיסמאות. היום אני עדיין לא מאמינה שמשהו מתוך ה"סדר יום חדש" יתממש - לא באופן שבו מתנהלת היום מפלגת העבודה. אבל אני מאמינה לשלי יחימוביץ'. היא כמו דון קישוט של הכנסת ה-17, לבדה במערכה, אבל לא מוותרת. אני רק מקווה שהמאבק שלה (של כולנו!) יצליח לרסק ולו כנף אחת של תחנות הרוח האלו. גו, שלי, גו!

אני קוראת לחברי וחברות הסיעה האחרים, שעדיין מפעמת בהם הרוח הסוציאל דמוקרטית - אל תוותרו. אמרו את מה שאתם מאמינים בו. הצביעו פי צו מצפונכם. יש דברים יותר חשובים משלמות הקואליציה. יש דברים יותר חשובים ממשמעת סיעתית. אני מבטיחה לכם, שהבוחרים שלכם יזכרו את זה ויתגמלו אתכם בהתאם. אנא.

מאזינה ברקע
8/12/2006 01:44, בקטגוריות מעורבות
1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'

תגובה אחרונה של mitpakedtari ב-8/12/2006 09:00

הדף הבא
דפים: 1 2

החודש הקודם (11/2006) החודש הבא (1/2007)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים