אני מרגישה די נוראית בזה שלא עידכנתי כאן לגבי ההתפתחות של פיצקי. אני לא עושה את זה בשום מקום אחר ואני חושבת שזה חשוב בשבילה לכשתהיה גדולה ואולי תהיה סקרנית (אולי כשיהיו לה ילדים בעצמה).
בכל מקרה - זה המון זמן מאז הפוסט הקודם מבחינת עדכון.
היא בת 14 חודש וחצי. 80 סנטימטר (גבוהה מאוד) - ז"א שהיא מגיעה לשיש, לגז, לכל שולחן משרדי וכיוצ"ב.
בארבעת החודשים האחרונים היא למדה המון מילים חדשות. מה זה, מי זה, כזה כזה, את זה, רוצה את זה, אבא בוא (ככה בליווי יד מזמינה) ולי זה בואי - ולעורבים או לציפורים בואו. היא אומרת בום כשנופל משהו. אור (לאחי הקטן) מומ - מוצץ, אבוווווו (הכוונה ל"חמוד" - מגיע בדרך כלל עם חיבוק לוחץ של קופיקו) והיא חוזרת אחרינו על מילים שנאמרות באופן ברור מאוד אבל לא ממשיכה להשתמש במילים האלו. אבל כל הזמן היא מדברת - ג'יבייביריש - כולה כוונה - מסבירה, כועסת, מספרת, מתלהבת, מצביעה ואנחנו לא מבינים כמעט כלום. שואלת שאלות שמלוות תמיד ב-מה? ארוך כזה שמלווה בכף יד שואלת ו-מה? זה גם איפה?, למה? ומי? - כל השאלות. אה וסוף סוף יש גם כן מוצק.
הפסקנו לספור שיניים - יש לה המון וזהו!
היא מטפסת על הכול - יום אחד היא גם טיפסה על הפסנתר. בהתחלה היא עלתה על מזוודה שהייתה ליד כסא הפסנתר ומשם לכסא (שהוא מאוד גבוה) ומשם על הקלידים. אני הייתי שם, מסתכלת ולא מאמינה. עכשיו היא מטפסת ישירות על כסא הפסנתר ולכן אני מקפידה לדחוף אותו כמה שיותר מתחת לפסנתר כדי שלא תטפס. אבל יש המון על מה לטפס והיא מטפסת נעמדת ואז היא צועקת לי שאני אבוא להוריד אותה. היא מקפצת על הספה - מעיפה את כל הכריות ויורדת ממנה כשהיא קופצת לפזצטה על הבטן והשתחלות קפיצית לרצפה. היא עולה על הפנל של התריס במרפסת נאחזת בסורגים וצועקת לציפורים, חתולים וילדים בחוץ. במטבח היא רוצה לשבת על הכיסאות שלנו ולא בכסא שלה. אז כשהיא רעבה היא נכנסת למטבח ומתיישבת על כסא. וברגעים של בין כתיבת הפוסט הזה היא גם עלתה על השולחן במטבח.. וחייכה אלי, מרוצה מעצמה. הייתי עם הגב אליה לשניות כשהתעסקתי עם משהו על השיש.

כל הבית ממודר. למזלנו זה בית ישן ויש דלת בין כל חדר לחדר כולל סלון ומטבח ומרפסת. זה עוזר - אבל מחניק לעיתים. היא פותחת כל ארון וכל מגירה ומרוקנת אותם. היא מעבירה את הצעצועים שלה ממקום למקום ואנחנו מוצאים אותם בכל מיני מקומות הזויים. כשאני לוקחת את הכביסה מסל הכביסה אני חייבת לבדוק בגד בגד שאין בו צעצועים.
פיצקי יודעת להוריד את הטיטולים בעצמה ולכן אנחנו מלבישים לה מכנסים קצרים על הטיטול (היא מנסה להוריד גם אותו - למזלנו, עדיין ללא הצלחה). כל עניין הגמילה הזה - לא יודעת ממש מה לעשות עם זה. היא די שולטת על הסוגרים שלה. כשאני עושה לה בריכה היא מקפידה לצאת ממנה כדי לעשות פיפי ו/או קקי. כבר קרה מקרה שהיא עשתה קקי על רצפת חדר האמבטיה. אני נותנת לה את הסיר ומכירה לה אותו (נעים מאוד) והיא מתיישבת עליו ומנסה לפעמים להתיישב בתוכו (צר מדי - אפשר רק לעמוד). היא שונאת בגדים והיא מנסה לצאת מהם כל הזמן (אני לגמרי מבינה אותה). היה קטע מצחיק נורא לילה אחד. אין לי מושג איך לא שמענו אותה עושה את זה במוניטור. נכנסתי לבדוק אותה לפני שנכנסנו לישון וגיליתי טוסיק מתוק מבצבץ בין השלבים של מיטת התינוק שלה. היא הורידה את הטיטול העיפה אותו הרחק על הרצפה והלכה לישון. כמובן שהסדין שלה היה רטוב כמעט כולו.. למעט המקום הקטן שהיא הצטנפה בו. החלפנו לה מצעים החזרנו טיטול ומאז התחיל עידן המכנסונים.
אני עושה לה בריכה כל יום. שזה כמו אמבטיה רק על הרצפה של חדר האמבטיה (יש לנו מקלחון והמון רצפה להשתולל עליה). התחלתי לשים לה מראה גדולה על הרצפה בחודש האחרון ואנחנו עושות לפעמים קצף עם המון סבון ועושות תסרוקות מצחיקות של חייזרים עם הסבון בשיער והיא משחקת בהם מול המראה. אני נותנת לה את שפופרת המים והיא משפריצה לכל כיוון וגם על המראה (גם עלי) ועושה בועות מים עם הפה בתוך האמבטיה/בריכה. גם קניתי לה צבעי אצבעות וצבעים מיוחדים לקירות האמבטיה והיא משתוללת עם הצבעים על הקירות והרצפה. היא מחזיקה כבר ממש יפה מכחולים.
היא מנגנת ממש יפה בפסנתר (יותר טוב ממני) - מחקה את תנועות האצבעות של ג'. היה מקרה לפני חודשיים בערך שישבתי איתה במטבח והאכלתי אותה וג' ניגן בסלון (היא לא ראתה אותו) והיא התחילה לנגן על המגש עם שתי ידיים ובהנפות החזקות (לפי המוסיקה) היא הטיחה את האצבעות בחזקה, כאילו היא מנגנת.
אגב אוכל, היא אוכלת כבר ממש יפה עם כפית, פחות טוב עם מזלג. היא מאוד בעייתית באוכל ולא מוכנה לאכול הרבה דברים. יש לה קריזות של דברים מסוימים. עכשיו היא חזרה לקריזה של פסטה. ישנן ימים שאני מכינה לה שלושה ארבעה סוגי אוכל וזורקת אחרי שהיא התייחסה אליו בכל המובנים למעט לאכול אותו.
קניתי לה טושים נהדרים עם פקקים ענקיים (אמא'לה - יש גם חבילה שמורה לאמילי). הטושים האלו יורדים עם מים מכל דבר, לא רעילים וניתן להשאיר אותם פתוחים עד חמישה ימים בלי שיתייבשו. היא מציירת איתם ממש יפה והאחיזה שלה נהדרת - כמו לכתב. גם יודעת לפתוח ולסגור אותם. היא גם הלכה לחדר שלה יום אחד ועיטרה עם טוש אדום את הקיר בכניסה לחדר שלה. הודיתי לה על טוב ליבה לקשט את הבית שלנו, הסברתי לה שלא מציירים על הקירות וניגבנו ביחד את הטוש. יש לי רעיון נחמד בנושא הטושים - אפשר לקנות קנבס גדול לציור. יש כאלו שמגיעים עטופים בניילון ואפשר לצייר על הניילון ואח"כ לנגב עם מטלית וככה זה פחות מגביל מדף, לא מבזבז נייר (עצים) וסתם כיף.
היא גם מחקה את ג' ולוקחת עט ומקשקשת איתו על תשבצים.
קניתי גם המון המון מדבקות בכל מיני גדלים וסוגים ואנחנו מדביקות על נייר ואח"כ מציירות על בטושים וגם - אולי בעיקר פיצקי מדביקה עלי ועל הבטן שלה. היא מדביקה ממש יפה אבל לפעמים המדבקות מסתבכות לה על האצבעות.
היא מאוד אוהבת כוכים ומקומות מסתור להתחבא בהם.מתחת לשולחנות וכסאות ובכלל מחבואים זה המשחק שרץ הכי חזק כרגע. יש לה אוהל שהיא אוהבת לשחק בתוכו. גוררת לשם צעצועים. אני גם עושה לה אוהלים מבדים על שולחן או סתם על שתינו. והיא יוזמת אתנו משחקי מחבואים ומתפוצצת מצחוק כשאנחנו מגלים אותה.
יש פארק נהדר בכפר סבא עם דשא שנראה כמו שטיח - מרחבים עצומים ואני נותנת לה לרוץ שם כמעט חופשי. אמהות שהיו איתי שם אמרו לי שלילד יש את גבול ההתרחקות מאמא. אז זה לא ממש קרה עם פיצקי. היא התרחקה המון ולא הסתובבה בכלל לחפש אותי. לעומת זאת, במקומות קטנים היא מחפשת הרבה יותר את קרבתי. היא ניגשת לאנשים ונוגעת להם בדברים או בילדים שלהם.. לא משנה הגיל ומדברת איתם.
היא מאוד רכושנית גם בדברים שלא שייכים לה. מנכסת לעצמה את העולם חלק אחרי חלק.
הייתה תקופה שהיא נשכה ילדים אחרים. הגענו יום אחד לפעוטון של קרובי משפחה שלי והיא עברה אחד אחד ונתנה לו ברכת שיניים. מה שכן, הגדולים התחברו איתה מייד והקטנים העריצו אותה מרחוק. אני יודעת שנשיכות זה תסכול על מחסום תקשורתי וקשה לה עם זה שלא תמיד מבינים מה היא אומרת. ואותי ואת ג' היא נושכת בעיקר. אבל היא גם מנשקת. נשיקה באוויר עם היד ונשיקה באוויר בלי יד ונשיקות רטובות - איזה כיף. היא מחבקת חזק חזק עם שתי ידיים מסביב לצוואר.
היא לוקחת כל מיני דברים וזורקת החוצה דרך החלון של המרפסת..גליליאו קטנה. מצביעה על דברים בספרים ושואלת מה זה? או כזה כזה? היא אוהבת למלא דברים קטנים בדברים גדולים ואז לשפוך את הכול בבת אחת, יודעת לבנות מגדל קוביות ואח"כ להחריב אותו בשנייה. נושפת כדי לקרר אוכל וגם כדי להפריח בלוני סבון (כמובן שהיא גם חייבת מדי פעם לטעום את הסבון). היא ממש אוהבת את אלמו וגם משתפת פעולה עם ההפעלות בתכנית. רוקדת ריקודי עם גרוזינים עם ידיים לצדדים (נורא מצחיק). שרה למיקרופון מאולתר.
יש ענייני קנאה (או סימון טריטוריה, או איכשתקראו לזה). ברגע שאני מחזיקה מישהו או אם אני וג' מתחבקים או אפילו אם מישהו אחר לידה, שבנורמלי היא לא תתקרב אליו בכלל, יחזיק תינוק או ילד היא מייד תדחף גם. זה מצחיק נורא. התחלתי לשחק איתה בלוטו (היא מניחה את החלקים לא במקומות הנכונים - אבל מניחה) וגם משחק הזיכרון שבינתיים אני מניחה במפוזר שמונה חתיכות והיא מביאה לי צמדים (כשבא לה). כשהיא עייפה היא אוספת את חלקי הפק"ל שלה.. מוצץ, בקבוק וחיתול בד ומנסה לטפס על המיטה.. או על שלה (ללא הצלחה בינתיים) או על שלנו (בהצלחה גדולה למדי). המפגש שלה עם הים היה אהבה גדולה מאוד..לא רצתה לצאת מהמים, התפוצצה מצחוק מכל גל שהרטיב אותה ומאוד מאוד אהבה לשחק בחול. היא מנסה לדחוף מפתחות למנעולים. משקפיים שהיא מוצאת היא שמה על הראש, מנסה לנעול נעליים לבד. גם לנו, יודעת להרכיב ולפרק את מיסטר פוטאטו ואת הכובע שלו היא שמה על הראש שלה וגם על שלנו. יודעת להסתרק ולסרק אחרים. גם את הבובות שלה. מנפנפת לשלום למי האמבט כשהם נשפכים בתום אמבטיה. לוקחת טלפון, מקלידה עם האצבעות ואז מנהלת שיחה אינטנסיבית. הולכת לדלת ואומרת אבא בוא כשהיא מתעוררת משנת צהריים (קצת אח"כ הוא מגיע). קוראת לקרוב משפחה שלי שהיא מאוד אוהבת ביר במקום ריף. כששואלים אותה איך שואג אריה היא עושה את השאגה הכי מתוקה בעולם.
אתמול קניתי לה חרוזי עץ גדולים שמגיעים עם שרוכים והיום בבוקר היא כבר הצליחה להשחיל אותם.