ג' זוכר לעשות בדיקת טיי זקס.
סך הכל מבחנה אחת.
גם תרומה.
הצטיידות
כבר מתחילת ההיריון החלטנו לא לבזבז כסף על מוצרים יד ראשונה, אם אפשר יד שנייה.
זה כולל כל דבר לתינוק למעט מזרון וכסא בטיחות לרכב.
(וכמובן המוצרים שחייבים להישאר סטריליים.)
כבר קיבלנו מדודה ב' עגלה מדהימה (מתקפלת, כסא נשלף, צבע כחול), ולול.
יש לנו בגדים לבן ולבת עד גיל 3, במצב חדש לגמרי.
המלצנו לכל בעלי האינטרס בדור ההמשך להשקיע כספית בקרן נאמנות, ולא להשקיע בצעצועים שעולים הון מיד ראשונה, או בגדים שהפיצקי תלבש מקסימום שבועיים.
תגובת ההורים – חה חה חה.
בעסה
יש תאריך סופי לטיסה של ג' – השבוע בו ק' עוברת סריקת מערכות מתקדמת. הוא לא יוכל להיות. ר' כותרת.
תל"מ
ק' לא יכלה לבקש תאריך לידה משוער כל כך יפה – הראשון במאי, 2007.
אולי נבואה לכך שהפיצקי תצא סוציאליסטית, מהפכנית ולוחמת חופש.
כדאי להישאר אופטימים – המשיח(ה) בדרך!
ג' מקווה שלא תהיה שביתה באותו יום.
נו, מתי החופה?
אבא של ג' רוצה שנתחתן, כי ככה עושים.
אמא של ג' רוצה שנתחתן, כי כך יותר קל להסתדר עם אבא של ג'.
הורים של ק' רוצים חתונה, כדי להשוויץ. (חתונה של האח של ק' זה לא מספיק.)
למה לא?
1. צריך להוציא לק' ת. גירושין מהרבנות בחיפה. טרטור, כספים, ולא בטוח תוך כמה זמן זה יקרה.
2. צריך להירשם בירושלים, כי גרנו שם לפני חצי שנה. צריך לתאם שיהיו שם 2 עדים מכל צד כשנהיה שם. ז"א יום חופש, הנסיעה, הטרטור, הכסף, וכו'. וכמובן, לא בטוח שהם יהיו נחמדים ויאשרו לנו להתחתן.
3. צריך להוציא ת. אבהות. כן. ג' צריך לקבל אישור מרבנים בירושלים שפיצקי היא שלו. עוד כסף, טרטורים (ירושלים), ולא בטוח שזה יסתדר כל כך בקלות.
מה גם, לא רצינו להתחתן. טוב לנו איתנו.
שנינו חושבים שמוסד הנישואין היהודי האורתודוקסי (היחידי שמוכר בארץ) הוא מגוחך, ולא רלוונטי לנו.
אנו שוקלים נישואים אזרחיים בחו"ל – יכול להיות רק אחרי הלידה. הזמן יגיד.
כרגע, המצב המטורף הוא שאנו לא מוכרים כבני זוג אחד של השני. המדינה לא מכירה בנו לצרכים של בריאות, סיעוד, משכנתא, וכל דבר אחר. זה מצב שלא הגיוני, ולא מתקבל על הדעת, ששני אנשים לא רוצים לעבור טקס שהם לא מאמינים בו, אבל כן רוצים להיות מחויבים אחד כלפי השני, והמדינה לא מאפשרת זאת.
לפחות, אם נעשה חגיגה בארץ, יש קייטרינג על חשבון דודה א'.
התרעננות ברעננה
הלכנו להורים של ג', להראות את הסרט, "הכבוד של פיצקי".
לפני ההקרנה, ק' אמרה לג' שיש סאונד בסרט, ושרק המחשב היה על MUTE ולא שמנו לב.
ג' לא זכר את השיחה על ההימנעות מברית המילה, והתחיל להקרין עם סאונד.
ק' ניסתה להזהיר אותו, ורק כשעשתה תנועה של מספריים עם האצבעות, הוא הבין, והוריד את הווליום. לגמרי.
ההורים של ג' מאד התרגשו לשמוע את דפיקות הלב של הנכדה המיועדת, שאת זה הצנזור אישר להשמיע.
הם מאד התרגשו לראות את התמונות, בתלת מימד, בשחור-לבן, ועם המדידות.
ק' השאירה צילום אחד על המקרר, הפתעה לאמא של ג', שמאד שמחה לראות זאת.
אבא של ג' אומר כי למרות שיש נכדה, הזוג לא ישן באותו חדר (מפאת "ייחוד"!).
כבר אמרנו שהוא רוצה שנתחתן?
לאחר שהוריו של ג' הלכו לישון, הוא התגנב, כמו ילד בפנימיה, לחדרה של ק', נשק לה ללילה טוב, כיסה אותה, כיבה את האור, וכשהגיע לחדרו שלח לה מסרון (SMS בעברית).
לפחות צחקנו.
