סוף החמישי וכמעט סוף השנה

 

בבועה שלנו הכל נדמה כל כך רך ונעים, חמימות שמשיגים ע"י התנתקות מהעולם החיצון. אנחנו מסוגלים להתעלם מטלפונים מטרידים כשאנחנו מחובקים ביחד במיטה מתחת לשמיכות עבות. יש לנו גם מצטרפת חדשה בדרך שנכניס איתנו לשמיכות בשמחה רבה.  אבל ישנם רגעים בהם אובדת לנו השלווה החמימה הזו – רגעים בהם העולם החיצון לנו מגדיר אותנו ולא אנחנו מגדירים את עצמנו (יכול להיות שזה קורה בו ברגע שאנחנו עוזבים את הבית/באים במגע עם אנשים אחרים/אפילו רק נמצאים פיזית ליד אנשים אחרים). זו מלכודת שכולם נופלים לתוכה (אני מניחה) גם אם אינם מוכנים להודות בכך. גופנו מוגדר בעיקר (לפחות ברושם המיידי) לפי הקווים החיצוניים שלו, זיהוי גבר אישה אינו נעשה לפי איברי הרבייה הפנימיים שלנו אלא לפי הקווים החיצוניים ובדומה לגבי הגדרות נוספות (שמן-רזה, גבוה-נמוך וכדומה).

 

Phoebe Gloeckner

לפעמים ראייתי שלי את עצמי מטושטשת, אני לא בטוחה בהיכרות אמיתית שלי את עצמי. מי אני בכלל? האם אני סה"כ כל החברים שלי, העבר שלי, המוסיקה שאני מקשיבה לה, הכישרון שלי לקומפוזיציה טובה? זה כנראה הרבה יותר מורכב מסדרה של כמה משפטים פשוטים וגם הרבה יותר דינאמי -  אבל מה משועבד למה? אני משועבדת  לחוקיות החיצונית לי (ואני לא מדברת כרגע על פיזיקה), או שהחוקיות החיצונית משועבדת לפנימיות שלי – שאין לי מושג, לצערי, מה היא, או מי היא. אבל לאנשים מסביבי יש לפעמים תובנות חד-משמעיות לגבי מי זו ק', לעיתים בלבוש תוכחה ולעיתים במלמלות שבח.

 

רוב הזמן נתתי לציניות ליצור לעצמי קווים עוטפים טפלוניים מגנים - מתלוצצים על זה, מקטינים את זה, קוברים את זה מתחת להמון שפיציות ביקורתית והעולם שומר על יציבות. אבל אני כבר לא תמיד מצליחה ולפעמים אני פוחדת  מהגועל החדש שהתנחל בתוכי ונחרד מכמה וכמה משפטים ציניים שעפים מסביבי. האם אני הופכת להיות הדודה שבוכה בחתונות ומתרגשת מכלבלבים קטנים, אשר תמיד זעזעה אותי כאפשרות קיומית בעתיד רחוק? האם אני כבר בעתיד הרחוק הזה? העולם עומד לאבד מיציבותו לנצח.. החרדות הנוראיות ביותר עומדות בפתח והן אלו שהולכות להגדיר אותנו – אנחנו נהיה ההורים. ושוב, השאלה לגבי איזה סוג הורים נהיה מחזירה אותנו להגדרות מתוך החיצוני לנו. חוץ מעיק, החיצוני הזה גרם לי לעשות דברים בעבר שלא בטוח שהייתי בוחרת לעשות אם הייתי נאמנה לעצמי, החיצוני הזה כמעט וגרם לי לאבד את הגבר היקר והנפלא הזה שלידי.

 

לכבוד השנה החדשה ולכבוד התקופה החדשה אני רוצה להחליט שאני מבררת לעצמי יותר טוב מי אני ומשתדלת לשפר את מה שצריך לשפר ולחזק את מה שצריך לחזק ולהישאר נאמנה לתחושותיי ורצונותיי – הלוואי!

 

 Laurie Lipton - child

 

 

שוקו חם ויום טוב לכולם,

 

ק'

שמור   בטל

נכתב על ידי ק' וג', 28/12/2006 12:17, בקטגוריות הריון, אהבה ויחסים, אופטימי
2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ק' וג' ב-30/12/2006 19:30

---

סיגריות, סימולציות - שבוע 22

 

סיגרים לחלוקה לאחר הלידה שעשויים מגומי לעיסה ומותרים לעישון (לעיסה) בחדר ההמתנה.

מגיע בכמה גרסאות כולל שוקולד.

במסגרת העיסוק החדש שלי – הימנעות מסיגריות/תחליפי סיגריות/זעזוע מסיגריות, מצאתי ברשת  כמה מוצרים רלוונטיים.

 

                                    

                                

                                                 או בדיוק כמו אמא

 

מקסים, לא?

את המוצרים האלו אפשר למצוא באתר הנפלא הזה

אפשר למצוא שם עוד המון דברים נהדרים

כמו שפורפרות וודקה, רוטב חריף מתכוונן לפי דרגת החריפות שתבחר,

נייר טואלט מודפס לפי בקשה של מכתבי דחיה ממוציאים לאור, בובות פרווה בדגמים של חיידקים ועוד ועוד דברים נפלאים.

 

 

אתר נוסף שמביא לנו את סמוקינג סו ועוד המון דברים נפלאים (חובה בכל בית)

 

סמוקינג סו

 

באתר הנפלא הזה אפשר למצוא מודלים רפואיים מגניבים

הרבה מתוכם להיריון ולידה

 

מודל של ראש על סטנד והאגן

לסימולציות.. במבצע - רק 315 דולר

 

ועוד בעניין סימולציות

 

 

 

וסימולציה אחרונה..

 

 

פיצקי:"אבא, תקנה לי פוני"

ג': "תשאלי את אמא"

 

 

 

עד כאן?

 תהיו טובים

 

ק'

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי ק' וג', 27/12/2006 09:04, בקטגוריות אינטרנט, הריון
4 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ק' וג' ב-27/12/2006 22:22

---

שלווה של אבא-בדרך

אמש נרדמנו בערך ב-9, והתעוררנו שוב בין 2 ל-3 לפנות בוקר.

אז דיברנו ארוכות, וראינו קצת תוכניות טלוויזיה באינטרנט.

מעט אחרי 5, הצלחתי להרדים את ק' בעזרת שיר ערש של אלתרמן וארגוב.

מעט אחרי שנרדמה, פיצקי התחילה לזוז.

הייתי כל כך מרותק מהתרגשות, שלא זזתי (וכמעט שלא נשמתי) 10 דקות שלמות.

שמור   בטל

נכתב על ידי ג' ב., 26/12/2006 07:38, בקטגוריות הריון
7 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של Jekabgm ב-17/6/2007 02:09

---