אוגי

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±

מיקרו אוגי

שכנים

Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

1/2018

קטעים בקטגוריה:

28 12/2010		TLV
		תגיות: TLV, מסעותיי עם עצמי, עבודה

איך יודעים שהקניות לבית עברו מהשלב ההכרחי לשלב הפינוק? כשמדובר כבר בדברים קטנים שלא משנים הרבה אבל גורמים למקום הזה שאני כבר קורא לו בית להפוך למקום שפשוט טוב לי לחזור אליו בערב. אחרי מרתון הקניות הגדול של מיטה, שולחנות, שידה, כיסאות, ספריה, כלים נוספים למטבח, מיקרוגל, אינטרנט וכבלים שהביאו איתם ביחד גם טלוויזיה גדולה הרבה יותר, לא הייתה סיבה להפסיק. כי צריך שיהיה פה גם שטיח (למעשה יש שניים, רגיל ואחד דמוי פרקט). גם כדאי להביא את הפלייסטיישן מאחקטן כי הוא גם ככה לא משחק בו וככה אני יכול להתאמן קצת בגיטר הירו שלא ממש יצא לי לשחק בו. וגם ראוטר יכול להיות נחמד מאוד, ככה לא חייבים לשבת עם המחשב ליד השולחן ואפשר לקחת אותו למיטה עד שהסוללה שלו מתרוקנת ולכתוב פוסט בזמן שאני רואה יציע העיתונות. ואם כבר, אז צריך לעשות גם מנוי לחדר כושר כי צריך להוציא קצת כסף בשביל הגוף אחרי שנתתי הרבה הנאה לנשמה.

אז כן, חודש וחצי מאז שחתמתי על החוזה וחודש מאז שבאמת נכנסתי לגור כאן כבר ממש כיף לי לחזור הביתה. לא כזה משנה שלפעמים לוקח לי חצי שעה לחפש חניה בערב כשאני חוזר הביתה (note to self: לא לצאת מאוחר הביתה אם אני רוצה למצוא חניה בצ'יק) או שחשוך כאן גם במהלך היום, שעדיין אין לי וילונות וזה קצת מציק כששומעים קולות של צעדים, וכמובן העובדה שאני לבד כאן. נכון, רציתי דירה לבד רק בשבילי, אבל אחרי זמן מסוים הלבד הזה מתחיל קצת לשגע. הלבד הזה מתחיל עכשיו מאבק פנימי בקוף אחר שיושב על הגב, שמונע ממני לנסות לפתור את עניין הלבד כל עוד אני לא מרוצה מעצמי. צעד ראשון להוריד את הקוף הזה עשיתי כבר אתמול, כשסגרתי על מנוי לחדר כושר במטרה להוריד את כל מה שהעלתי בחזרה אחרי הקיץ, אבל מתישהו הלבד יכריע ואני אבלע את הקוף הזה ואתחיל לעשות משהו יותר נורמלי עם עצמי. בסופו של דבר, צריך למצוא מישהי שתצחק איתי ביחד מהצרחות של יציע העיתונות לפני השינה קריצה

וכל זה רגע לפני שסוגרים את החודש השלישי בעבודה, כשכבר יש מעמד מסוים ואני מרוצה מעצמי, מהסביבה ומהכל. נכון שקצת חופש תמיד יכול לעזור, אבל כשהמשכורת תיכנס בסוף השבוע, זה יראה שזה היה שווה את זה.

טוב לי.

5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-4/1/2011 00:09

4 10/2010		סיכום יום ראשון
		תגיות: עבודה

האמת, אין יותר מדי מה לספר על יום של קליטה, הרבה חתימות טפסים, שפע של אוכל בארוחת צהריים (הרגשתי כמו בבית מלון), שיטוטים ללא מטרה ובהייה במסך מחשב בלי לעשות כלום. אה, וגם קיבלתי אוטו זמני, לפחות עד שהאוטו שלי יהיה מוכן.

כיף בהייטק. (אם לא הייתי מותש מהיום הזה, הייתי כבר כותב יותר)

8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של NineLives ב-4/10/2010 18:23

3 10/2010		כל קיץ קורה דבר מה
		תגיות: אבטלה (סמויה?), עבודה

עוד מעט חצות וחצי ואני בכלל עייף ולא משנה שאני צריך לקום בעוד פחות מ-6 שעות, ולצאת אחר כך לנסיעה של שעתיים באוטובוסים ברחבי גוש דן. זה בכלל לא היה ברור לפני חודשיים, כשמועדי א' הסתיימו והתחלתי באמת לחפש עבודה. מחר בבוקר יקבל משמעות חדשה לביטוי אחרי החגים כשתתחיל העבודה החדשה שלי, העבודה האמיתית הראשונה בחיים שלי. לא עוד שכר מינימום, משמרות מתישות ועבודה פיזית קשה שהייתי רגיל לה בשתי העבודות הקודמות שלי (זו שלפני וזו שאחרי הצבא). ההיי טק קרא לי, ואני באתי ואחרי תואר ארוך ומייגע צריך להתחיל לקצור פירות. כל השבוע האחרון היה בכלל תזזיתי, עם ההודעה לבוא לחתום על חוזה, החתימה למחרת (כי צריך לעכל את זה), פינוי ועזיבת העיר הצפונית, הטלפון מהעבודה שאומר לי לבחור רכב (בנקודה הזו באמת שהייתי צריך לצבוט את עצמי) וירידת המתח הגדולה של החג השני אחרי כל החודשיים. יהיה לי הרבה מה לחשוב מחר באוטובוסים בדרך, לנסות לשחזר את כל מה שקרה, ובעיקר להתכונן למה שיקרה (כי עוד צריך למצוא מקום משלי).

החיים האמיתיים סוף סוף מתחילים.

5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-3/10/2010 20:11

דפים: 1

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות