אלכוהול, תמונות, ת"א, חברים, והנושא החם.

הפוסט גם יתייחס לנושא החם, ויראה את נק' הציון הבולטות בחיים שלי.
מוזיקה, חברים, אלכוהול, וכ'ו.
 
אתמול ישבתי עם פלורה.
נפגשנו ליד הספרייה, ושבנו, דיברנו, השלמנו את הזמן הזה שלא התראנו.
מאוחר יותר, כשבני המשפחה יצאו מהבית, עברנו אלי.
ישבנו אצלי, ראינו את "שנות ה-70", אכלנו קצת, קיבלנו כאב בטן, הראיתי לה את Dirty Sanchez(תוכלו *לראות* עליהם בפוסט הקודם), ויצאנו כשבני הבית חזרו.
לאחר מכן נפגשנו עם בירה שבדיוק חזרה מהעבודה עם סיפורים על זה שמישהוא הצית אותה, הדליק אותה, הבעיר אותה, והשקה אותה באיזה קוקטייל שהוא מכין.
ישבנו קצת שלושתינו, אני, בירה, ופלורה, ומשם צעדנו לבומבולה, כדי לשתות עם עוד כמה חברים.
היינו אני, פלורה, בירה, מריה, נעמה, יינת, בג, ודנה.
בשלב מסוים פשוט שמתי לב שלא ראיתי את בירה המון המון זמן, ונזכרתי במתיקות של הילדה..
היה נחמד, הרבה צעקות, הרבה ויכוחים, הרבה מכות(כן נו.. כשאני עם חברים שלי אני המניאק, כשאני עם ידידות שלי אני הילד כאפות. (אני:אלוהים?! למה!? [אלוהים:ככה])
 
לפני שלושה ימים, אחרי ששתינו, והיינו ערים כל הלילה, נסעתי עם ירין ואסי בספונטניות לת"א, כדי להתלוות אל אסי ולעשות לו דאבל ואמפאייר.
התארגנו, לקחנו מונית, נסענו ברכבת, משם אוטובוס, והלכנו לקיפוד.
לא רצו לעשות לאסי את החורים עם העגילים שהוא הביא מסיבות שונות ואני מתערב שהיו לפחות 2-3.
אסי התבאס, אבל בכל זאת אמר שהוא יעשה.
הוא נכנס לחדר, הדלת נסגרה, ואני וירין יצאנו החוצה כדי לעשן.
אסי יוצא אחרי דקה ואומר שהוא התחרט. = אנחנו בת"א בלי סיבה!
הוא יצא טמבל חח
משם עברנו אל זולטה, ירין רצה קצת להתייעץ איתו.
ישבנו שם קצת, וחזרנו הביתה.
 
יום לאחר מכן, מאור, אח של ירין, שגם חבר שלי, אמר לי שהוא נוסע לת"א לקחת את הגיטרה לסטאפ ושאל אם אני רוצה לבוא, כי הוא יודע שאני גם צריך..
התארגנתי, הכנסתי את הגיטרה לקייס וחיכיתי לו למטה.
כשהגיע מסתבר שגם פלורה באה איתנו.. חח
לא ידעתי את זה ודיברתי איתה לפני שיצאתי מהבית.
השגתי סטאפ ב150 שקל.
הכל כולל הכול.
הבנאדם אמר שהוא עושה סטאפ להרבה אמנים מוכרים וכ'ו.
הוא אספן גיטרות, והציע למאור להחליף את הגיטרה שיש לו(גראץ' נפח) בעד Airline.
אני אבהיר פה את שתי הנק'.
למאור הייתה גיבסון לס פול, כן נו, כמו של סלאש, והוא החליף אותה עם גיטריסט מפורסם בעד בראץ' נפח. אני לא זוכ ראת השם של הגיטריסט שאיתו הוא ביצע את ההחלפה, אבל הוא מנגן לכל האמנים המוכרים כמו נינט וכ'ו.
האיש מהחנות, שאוסף את הגיטרות ועושה את הסטאפ, הציע למאור להחליף את הגראץ' בעד הגיטרה שיש לסולן של הלהקה White Stripes.
היא היחידה או הגיטרה השניה היחידה בארץ מהסוג הזה לפי מה שהבנתי.
מאור אמור לקבל גם יותר מזה, כי הגיטרה שלו שווה יותר, ובנוסף לזה הוא קנה שם פנדר ג'אז באס באותו יום, בספונטניות שכזו, בגלל שהמחיר היה שערורייתי.
מחר, או ביום שני, אלך לקחת את הגיטרה שלי :)
אחרי ששמנו שם את הגיטרה שלי, סתם קצת הסתובבנו בת"א כי חיכינו.
מאור שם את המגבר החדש שלו אצל מישהוא שיבדוק אם כל החלקים מקוריים..
אז אתם יודעים.. קינג ג'ורג', דיזינגוף, הסנטר..
בסנטר מייק זיהה אותי. עמדנו בתור במקדונאלדס ולא זיהיתי חחח
מייק קורא כאן. היי מייק.
 
זה סתם שאלון נחמד שראיתי באחד הבלוגים:


אם הגעת ליותר מ-22 איקסים את/ה טמבל/ית..

[X]מסטיק נפל מהפה שלך כשדיברת.
[X] מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.
[  ] רצת לתוך דלת זכוכית.
[X] קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע .

[X] חשבת על משו מצחיק והתחלת לצחוק .  
[X] רצת לתוך עץ שיח.
[  ] ידעת שזה אפשרי ללק את המרפק שלך.
[X] ניסית ללק את המרפק שלך.
[X] לא ידעת ש'אני פורים' ו'השפן הקטן' בעלי אותה מנגינה.
[X] ניסית לשיר אותם.

[X]אכלת משו שלא נועד לאכילה.
[X] נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת.
[X] נחנקת מהיריקה של עצמך.
[X] ראית סרט ולא הבנת שום דבר! 

[X] תפסת בטעות מישו על חם.
[  ] ניסית לשתות מתוך קש וזה הלך לך לאף .
[X] תפסת את עצמך מזיל ריר.
[X] היית חצי רדום בשיעור.

[X]זרקת על מישו אוכל כי הוא עיצבן אותך
[X] לפעמים פתאום הפסקת לחשוב.
[X] התחלת לספר סיפור ואז פתאום שכחת מה באת לספר.
[X] נתת יד למישו שאת לא מכירה.

[  ] הרבה פעמים אמרו לך להשתמש בקול הפנימי שלך.
[  ] אתה משתמש באצבעות שלך לחישובים מתמטיים פשוטים.
[  ] אכלת חרק.
[  ] אתה מדבר לעצמך.
[  ] שמת בגד כלשהו שלך הפוך ופשוט לא הבנת את זה עד שאמרו לך.

[  ] חיכית מלא זמן בשביל משהו ובסוף הבנת שזה הכל היה בראש שלך.
[  ] העברת הודעת שרשרת כי פחדת שמה שרשום שמה יקרה לך.
[  ] שברת הרבה דברים.
[  ] חברים שלך יודעים לא להשתמש במילים ארוכות לידך.
[  ] אתה מטלטל את הראש שלך כשאתה מבולבל.

[X] נפלת אי פעם מהכיסא שלך.
[X] זרקת על מישהו נעל בשביל הכייף.
[X] המילה אממ.. היא בשימוש רב אצלך
[X]דפקת את הראש בקיר בשביל לבדוק אם זה עושה גומה בקיר

וקצת תמונות מאחד הפעמים שהשתכרנו אצל ירין:
שיכור.. למרות שאני נראה מסטול חח. כנראה הייתי עייף.

 
עדיין שיכור
 
 
עדיין שיכור חחחח

 
מרסס דאורדורנט בביצים של אסי. היה כיף :>
הטמבל למד שאסור להרדם לידי P:

 
הרבה ואחלה הופעות יש בדרך לכאן!
בסוף החודש יש את פסטיבל Break Your Neck, שאליו אני מייחצן, אגב.
בתחילת חודש הבא תגיע לארץ להקת Evergrey
ובסוף חודש דצמבר, ABORTED מגיעים!!!!
מעולה :)

טוב, אני הולך להתגלח וגם באלי פטל.
נדבר.
שמור   בטל

היום הראשון של השנה האחרונה.

אז.. ממ
בניגוד למה שציפיתי, היה לי כיף היום.
היה לי כיף בבית הספר!
זה משפט שלי שצריך למסגר.
לראות את כולם, לשבת במחחשה של היב'ניקים ולטחון סיגריות בהפסקה, להכיר את המורים החדשים, לראות את המחנכת שלתחת שלה אנו(הכיתה) דבוקים ארבע שנים, , להכנס לאוירה של הכיתה שלי שוב.
כבר ביום הראשון בדקו למי יש, ולמי אין חולצת בצפר.
כמובן, מרחוק, ברגע שקלטתי את המנהלת עומדת בשער, שילבתי להילוך אחורי והלכתי לשער האחורי בציפייה ששם יכניסו אותי, ולא, אטפס.
המתרגלים שלנו(אני בכיתה טיפולית כזו.. נו.. חח כיתת אומ"ץ, למי שמכיר) הם אותם מתרגלים של שנה שעברה, אף אחד לא השתנה, לא כלום.
לא ישנתי בלילה.
קמתי מתישהוא בין 1 ל3 בלילה כי אחי הקטן, המניאק, העיר אותי כשהוא נכנס ויצא לי מהחדר כל הזמן.
בכל מקרה, לא חזרתי לישון.
ישבתי קצת עם דולב, ואח"כ ישבתי עם פלורה שגרה ליד בית הספר, ומשם כבר נכנסנו לגטו הזה בבוא הזמן.
לקחתי איתי מצלמה, צילמתי את פלורה מכינה לנו נסקפה, צילמתי אותנו יושבים ושותים אותו, צילמתי את המחששה, את הכיתה.. חח
בכיתה, שמתי לב למשהוא מוזר.
תלמידה בשם יוליה רואה אותי, מחייכת אלי, שואלת, מתעניינת, פעם לא הייתה מסתכלת עלי אפילו.
ואז, במשך היום, תפסנו עצמנו כמה וכמה פעמים מסתכלים אחד על השניה. מוזר לי קצת.
אז היום היה לי מעולה.
המורה החדש לאזרחות ממש קשוח, אבל עדיין אנושי איפשהוא.
צעיר. נראה קרוב לעשור השלישי שלו.
 
לפני שהגעתי לבית הספר, היה לי קטע הזויייייי לגמרי, ואני לא אוהב את הביטוי הזה. לכן, אם השתמשתי בו, זה הזוי!
קיבלתי הודעה מהמורה לטכנולוגיה, שבה היא מאחלת לי שנה טובה וקלה.
השבתי ואיחלתי לה את אותו הדבר, והוספתי שחבל שהכיתה לא לומדת יותר טכנולוגיה.
וכשהיא כתבה לי בחזרה, היא כתבה "אני תמיד אהיה איתך".
WTF?! אני לא רוצה ליהיות איתך!
נראה לי מגניב לעשות את המורה שלך, אבל לא כשהיא בת 40+, מקומטת, ומהזה, אבל מהזה לא ניראית טוב!
אני לא הגבתי לה.
זה מפחיד אותי!
 
אתמול קיבלתי הודעה משארלוט.
דיברנו לא קצת, אני חושב..
ככה הרגיש לי.
בסביבות 4 בבוקר הלכה לישון כי היא עובדת בערב.
היה נחמד לקבל ממנה הודעה..
 
היום אתקשר להזמין תור לפסיכיאטר.
בנוסף, החלטתי להוסיף עגילים.
כמה שיותר - יותר טוב, רק שהכסף לא יבוא מאצלי כי אני כרגע לא עובד.
נראה כמה אצליח לסחוט מאימא.
אני גם צריך להתחיל תהליכים של הקעקוע שאני רוצה לעשות.
אימא פתאום מתנגדת, אחרי שהבטיחה.
אני אחנוק את האורגית הזו!
 
בדקיו עכשיו, ליעד, ילד מהכיתה, התקשר אלי, עובד פה ליד ורצה שאעביר לו קצת תזמן.
-
אחרי:
לקחתי אייפוד(בשביל מוזיקה, כאילו דה), הבאתי מגזין פלייבוי, והעברנו את הזמן.
סתם נו :)
ישבנו, דיברנו, צחקנו, סיפרנו..
 
כשחזרתי הביתה נרדמתי, וכרגע, אני כותב לכם ביום של אחרי כל מה שנכתב פה חח.
נחמד לי כרגע.
הפרנויות עברו, ובעיה קטנה-גדולה שלי נפתרה.
 
לרשימת הידעת הוספתי שני דברים:
1.) אקטימל: הוא מכניס לגופנו חומר חשוב ומחזק את מערכת ההגנה של הגוף, אך זה לא יותר מחומר עודף.
הגוף כבר מייצר את החומר הזה, ובשימוש קבוע של אקטימל, שמכניס לגופנו את החומר, הגוף מפסיק לייצר אותו כי אין עוד צורך בייצור שלו. הוא נכנס לבד.
במצב כזה, כאשר תפסיקו את השימוש, הגוף לא יהיה מוגן כשהיה לפני.
 
2.) לנחשים, יש איברים מיוחד הריגישים לחום, שממוקמים בראש הנחש, וכך הם יכולים להבחין בבעל חיים ממרחק גדול. בחורף, בקיץ, באור, ובחושך.
-
 
הורדתי מהרשימות את כל הלוגואים של הלהקות.
אני מתערב שרובכם לא ידעתם, או לא זכרתם שזה קיים.
זה שם מאז שפתחתי את הבלוג, וללא סיבה. זה סתם תופס לכם ולי מקום במחשב כאשר אנחנו פותחים את הבלוג.
לראות את הלוגואים לא מעניין אותנו, מאט את העלאת דף הבלוג, אז פשוט הורדתי.
במקום ה100-200 לוגואים שהיו שם, הוספתי רשימה חדשה בת 20-25 דברים אחרים.
"הגיבורים שלי".
בקרוב אחליף את עיצוב הבלוג, ואשתדל לא להעמיס בגלל טעינתו האיטית.
הבלוג שלי השתגע מאז שנענע החליפו את כתובת הדומיין שלהם ל- nana10 :\
שלחתי לצוות ישרא מייל, אבל כנראה שצוות ישרא החדש סנובים, ולא כמו יריב שהיה נותן שירות אישי ומועיל.
אני לא אקבל תירוץ כמו "ישראבלוג התרחב ויש יותר ויותר פניות להתמודד איתן".
אם ישראבלוג התרחב, שצוות העזרה שלכם יתרחב גם הוא.
 
 
לפני כמה ימים שמתי לב שמספר האנשים שמקשרים אותי אצלהם עלה.
יש לי פרו, ולכן אני יכול לראות מי מקשר אותי ומי לא, מבלי להכנס אליו לבלוג.
רציתי להגיד תודה, ואקשר אתכם בחזרה (:
 
היום(שלישי.[יומיים או שלושה מאז תחילת הפוסט]) פגשתי בחבר של אחי.
הוא עבר לבית הספר שלי, וכל פעם שנתקל בי, הוא רץ אלי בשמחה ודילוג.
היום שאלתי אותו מה קרה אתה שמח כל הזמן? חשבתי לעצמי, בטח משהוא גדול.
והוא ענה: "סתם.. בצפר חדש.. חברים חדש.. חברים מכיתה יב'..
חושב לעצמי: אוקיייייייייייייי, ואומר: מי החברים?
הוא: אתה.
חייכתי לו, תפחתי לו על הראש, ואמרתי לו שיהיה לך יום טוב, אני הולך לקנות אוכל.
מהזה לא באלי שקטינים ידבקו אלי.
והוא עוד דם חדש..
 
מצב התלמידים בביה"ס, כמובן, משתנה משנה לשנה.
היב'ניקים, שהייתי רגיל לראות אותם כל יום יושבים לי ליד הכיתה, כבר לא שם. השכבה שלי כן.
הייתי הולך כל הפסקה למחששה של היב'ניקים, שם הייתי יושב עם חברים, אבל הם כבר לא שם. השכבה שלי כן.
זה עדיף ומוזר לי מאוד.
בנוסף לזה, הרבה פרצופים חדשים הופיעו בביה"ס.
כמובן, הרבה ז'ניקים, ובכל שכבה, עד כיתה יא', סביר להניח נוספו כמה תלמידים.
אז יש הרבה דם חדש. יקח זמן להתרגל, חח.
 
יש בשכבה תלמידה בשם גפן.
עד השנה לא ממש שמתי לב לקיומה.
במחששה, לפני כמה ימים, שאלה אותי מה אני מעשן, ומשם התפתחה שיחה.
בעיקר על עגילים וקעקועים. חח
מאז היא פתאום.. "נולדה" מבחינתי.
ושמתי לב לאיך שהיא ניראית.
לבנה, בין רזה לשמנמנה, ג'ינג'ית, עיניים כחולות וגדולות..
מדהימה.
היום, אחרי שיעור אנגלית, ניגשתי אליה, ביקשתי את המספר שלה ואמרתי לה שאנחנו צריכים לשבת מתישהוא, עם חיוך.
נתנה לי את המספר המפיונרי שלה, שכולל סה"כ שלושה ספרות לא כולל קידומת  וקל לזכור.
היום סימסתי לה שאני חושב עליה הרבה מאז, ולא מפסיק.
הייתי חייב להגיד לה את זה.
היא אמרה שאני חמוד, וכל פעם שהיא רואה אותי יש משהוא, או שכיף לה, אבל, היא חברה של חן ניסים.
כנראה מישהוא מהשכבה שלי שאני לא מכיר.
אמרתי לה שחבל לי, כי יש בה משהוא ממש יפה.
באמת ממש חבל לי, ובזה לצערי זה צריך להגמר.
 
כרגע נודע לי שמחר(יום שישי) תיהיה שביתה.
יוהו.
תמונות:
פלורה, כשנפגשנו בבוקר, לפני ביה"ס כי שתינו היינו ערים:
 
במחששה, לפני שנכנסתי לכיתה.
מימין לשמאל: וילנר, דורון, עומרי, איתן ונועם.
 
בכיתה, בשיעור חברה.
מימין לשמאל: המחנכת, פזית, זוהר, דנית, יוליה ולינור.
 
אלבינו:

 
בהפסקה, במחששה.
מימין לשמאל: סתם נו :) חחח

 
איש חמוד שבא לתקן לנו את המזגנים, ומצא פיתרון לשמש
נופפתי לו לשלום, הוא חייך והחזיר:

 
לחדשות אחרות:
אני חולה.
כבר יומיים שאני מרגיש את הכאבים בגרון.
מהיום, ריח הפה ניהיה רע, התיאבון לא בא, יש שיעול, קשה לבלוע, וקשה לעשן = דלקת בגרון.
אני אשתדל לא להרוס את הגוף שלי עם אניטיביוטיקה, אז פשוט אסבול את זה עד שיעבור.
 
על גובה:
קראתי בעיתון שגילו גן נוסף אצלנו שאחראי לוגבה.
ז"א, נכון למה אנו יודעים עד היום, גובה האדם תלוי בשני דברים.
הגנים של ההורים.
אם הם גבוהים, או נמוכים, סביר להניח שהילד יצא דומה.
לרוב - כשנולד זכר, הוא יהיה גבוה יותר בכמה סנטימטרים.
כשנקבה נודלת, היא תצא נמוכה בכמה סנטימטרים.
על הגן השני שאראי על הגובה שלנו, אפשר לשלוט.
הגן פעיל עד גיל 18-21, וע"מ לגבוהה בצורה יפה, נדרש לאכול במשך כל השנים האלה את כל אבות המזון בצורה קבועה ומסודרת.
 
לפני סיום הפוסט, אני רוצה להודות לכל שמונת האנשים שמקשרים את הבלוג שלי בבלוג שלהם.
בהזדמנות, אני אוסיף אתכם לרשימת הבלוגים שלי, ואקשר אתכם.
 
לסיכום.
לא רע היה לחזור לבית הספר כמו שציפיתי שיהיה.
אף אחד לא השתנה.
זוהר, ידידה שלי, שיושבת לידי, עד היום באה אלי כל יום ואומרת
"קוקייייייייייי, תעשה לי נעימייי"
לא מגיב לה, אבל מסתכל עליה.
היא: "נו מאמייייייייייייי"
אז אני עושה לה, והמורים חושבים שאנחנו מתחרמנים :)
יוליה עדיין ניראית מליון דולר,
צח עד היום מזמר מזמורים באמצע השיעור והפסקה,
אלירן, ברק, ליעד, מוטי, ושאר החבורה, כרגיל מדברים על מכוניות,
גיל, כרגיל, מתחרמן לו עם דיאנה,
ואני?
עדיין מגיע עם אותה חולצת בצפר שחורה, עדיין הולך למחששה כל הפסקה, עדיין לא יוצא לבצפר בלי האייפוד.
מה שכן שונה בי, כמו בכל שנה, אני מגיע עם יותר ביטחון.
מדבר יותר, צוחק יותר, צועק יותר, בולט יותר.
ושוב הצעקות של המורים, שוב תלונות על איחורים ודיבורים..
בעצם.. שוב לימודים.

היום + Srteet Spirit + יום הבלוגים הבינלאומי.

הייתי היום בים.

כלכך הרבה זמן לא הייתי שם..

ראיתי כלכך הרבה מים בחודשיים האחרונים, אבל לא היה להם ריח, לא היו גלים מעצבנים כמו של הים, לא היה את הריח המלוח, ואת חול הים הזה שנעים לנו בכפות הרגליים, אבל נכנס לכל חור בפלאפון ולא יוצא משם.

האמת, לא עשה לי טוב.

הריח המלוח הזה, שאני בד"כ אוהב, שבד"כ הרגיע אותי, הכניס אותי למתחים.

ממולי היו גלים סוערים, ובאופק היה רק שחור. זה הכניס בי לחצים.

סיימתי את הסיגריה שלי, וחזרתי אל המשפחה.

זו המשפחה של שמוליק. אבי החורג.

מרוקאים, מאוד פרמיטיביים ושמנים.

לידם הרגשתי אדם משכיל, שנראה מעולה.

שם, כשישבתי עם עצמי, חשבתי הרבה על אפשרויות שלי בעתיד, ובצה"ל.

בצה"ל יש שני דברים שאני רוצה לעשות.

1. לעבוד עם מחשבים. זה מה שאני עושה כל היום, למה שלא אעשה את זה גם בצה"ל?

2. גלי צה"ל. זה נשמע מדהים, ומופרח באותו הזמן. מה הסיכויים שאתקבל?

יש לי צו ב10.9, שם אני אלך לעשות בדיקות דם(בדקו לי כבר איידס, אני לא יודע מה עוד רוצים.) וצריך לראות קב"ן.

אני מאוד רוצה לעבור קורס צלמים. הבעיה שלי היא מה שאני אעשה עם זה אח"כ?

זה תחביב, מה הסיכויים שזה יהפוך למקצוע רווחי?

חשבתי גם להרחיב בביו-טכנולוגיה. שזה מדעי העולם, ביולוגיה, כימייה, פיזיקה, הכל ביחד.

תאחלו לי בהצלחה.

מקודם יצאתי החוצה לעשן.

שמתי לב לכמה שאני לא מרגיש טוב.. :\

שמתי לב כמה שאני רגיש לריחות פתאום.

לחולשה בגוף, לרגישות, לפחדים..

כשהלכתי שם, ברחוב, הסתכלתי על החתולה שלא התייחסה אלי, והסתכלה למקום אחר.

נבהלתי בשניה שהיא רק זזה.

נבהלתי שבעטתי בעלה ברצפה.

נבהלתי כשאוטו עבר לידי.

לא יודע מה קורה איתי.

זה התחיל מלפני יומיים, או שלושה..

כששכבתי שם, מת, לא מגיב, ולא זז.

כשהחולשה בגוף הופכת להרגשה שאי אפשר לתאר. להרבה יותר ממטרד.

כשלא יכלתי לנשום, כשלא יכלתי לבלוע, כשלא יכלתי לפתוח את העיניים..

לא ידעתי מה לעשות, לא יכלתי יותר להקשיב לצחוק של בג ובירה, הוא רק עשה את ההרגשה גרועה יותר ואני לא יודע למה.

שמתי את האוזניות באוזניים, הדלקתי את האייפוד ובחרתי לשמוע את Radiohead.

הגוף שלי פשוט התחבר למוזיקה.

זה לא רק ששמעתי ונהנתי.

ברגע שהיה רעש, הרגשתי רע, ולחוץ, וברגע שהיה שקט, נרגעתי, והרגשתי טוב.

זה היה מדהים, אבל לכל אורך הקטע הזה, עד שנרדמתי, הרגשתי רע, עדיין הייתה את החולשה והתחושה הרעה בגוף.

שמעתי הרבה את השיר Street Spirit.

יש לשיר הזה בעיני ערך אדיר.

את ראדיוהאד הכרתי דרך אימא שלי.

מה שאומר שגדלתי עליהם.

וסטריט ספיריט הוא מאז ומתמיד השיר שלהם שהכי אהבתי.

כש"חקרתי" קצת, על השיר, ועל מה שמסתתר מאחוריו, נתקלתי במשהוא מאוד מאוד מסקרן ומפתיע.

אני אעתיק לכם את זה.

זה מה ש    Thom Yorke, סולן הלהקה, אמר על השיר:

Street Spirit is our purest song, but I didn't write it. It wrote itself.
We were just its messengers; its biological catalysts. Its core is a complete mystery to me, and, you know, I wouldn't ever try to write something that hopeless.
All of our saddest songs have somewhere in them at least a glimmer of resolve. Street Spirit has no resolve.
It is the dark tunnel without the light at the end. It represents all tragic emotion that is so hurtful that the sound of that melody is its only definition.
We all have a way of dealing with that song. It's called detachment. Especially me; I detach my emotional radar from that song, or I couldn't play it.
I'd crack. I'd break down on stage. That's why its lyrics are just a bunch of mini-stories or visual images as opposed to a cohesive explanation of its meaning.
I used images set to the music that I thought would convey the emotional entirety of the lyric and music working together.
That's what's meant by 'all these things are one to swallow whole'. I meant the emotional entirety, because I didn't have it in me to articulate the emotion. I'd crack...
Our fans are braver than I to let that song penetrate them, or maybe they don't realise what they're listening to. They don't realise that Street Spirit is about staring the fucking devil right in the eyes, and knowing, no matter what the hell you do, he'll get the last laugh.
And it's real, and true. The devil really will get the last laugh in all cases without exception, and if I let myself think about that too long, I'd crack.
I can't believe we have fans that can deal emotionally with that song. That's why I'm convinced that they don't know what it's about.
It's why we play it towards the end of our sets. It drains me, and it shakes me, and hurts like hell every time I play it, looking out at thousands of people cheering and smiling, oblivious to the tragedy of its meaning, like when you're going to have your dog put down and it's wagging its tail on the way there.
That's what they all look like, and it breaks my heart. I wish that song hadn't picked us as its catalysts, and so I don't claim it. It asks too much.
I didn't write that song.catalysts, and so I don't claim it. It asks too much. I didn't write that song.

לא מדהים?
הוא נשמע אדם מדהים, מה שהוא אומר נאמר בצורה יפה, מסקרנת, מרתקת.
ואולי זה רק אני, בגלל האהבה האדירה שיש לי אל הלהקה ואל השיר.
אני מקווה שכולכם קראתם, והבנתם.
אני משתדל להרגיש את מה שנאמר פה בכל פעם שאני שומע את השיר.
לדמיין תמונת מצב כלשהיא, להקשיב  טוב טוב לכל הצלילים, להפנים את המילים..
זהו הקליפ לשיר:




אני מפחד.
אני לא יודע למה, אני לא יודע ממה, אני פשוט מפחד.
פחד כזה שמקשה עלי להרדם, מקשה עלי לצאת מהבית, מקשה עלי לדבר.
ובנוסף להכל, אני עדיין חושב עליה.
אני לא יודע למה.
לא דיברנו מאז החזרה שלנו לישראל.

לסיום, רק אודה לכם על התגובות בקטע הקודם.
אחרי הכל, אם לא הייתי מחפש את זה, הייתי כותב למגירה שלי, ולא לכם.
הקטע הקודם קיבל הרבה יותר תגובות ויחס ממה שציפיתי שיקבל.
מאוד מעריך את זה.
רותם(בא לי לבכות, ואני לא יודע למה, או מה לא בסדר).



הא, רק דבר אחד.
לרגל יום הבלוגים הבינלאומי, חמש בלוגים שאני ממליץ עליהם:

1.) בראשית ברא אותי אלוהים. אבל אז התחרט - של Holy_Senia. בלוג לא רע בכלל. מבדר לפעמים, רציני לפעמים..
2.) אוסף ההגיגים של זרובבלה - של זרובבלה. אחד הבלוגים האהובים עלי, בגלל הכתיבה.
3) And then the clouds will open for me - של Slackerbitch. הכתוב בו הוא בעצם דברים פשוטים שמועברים בכתיבה יפה. אני פשוט אהבתי.
האמת שאני לא מצליח לחשוב על עוד..

לילה טוב.

מקדה: תמונות, קאמפינג, דאוןאטון, ועוד.

יש כלכך הרבה להגיד.

דברים טובים, ורעים.

שמחות ואכזבות.

אני כרגע פה לפני מקלחת, יושב עם כוס נסקפה מול המחשב.

כמעט לא לבוש. רק בוקסר. (זה בשביל שהבחורות שקוראות פה ירימו גבות ויעשו "ממממ". עבד?)

קודם כל, קבלו את התנצלותי על נטישת הבלוג לשבוע האחרון.

5 ימים הייתי בקאמפינג, על אי במקום שאין אפילו קליטה לפלאפונים.

ועוד יום, או יומיים של עיכוב, כי חיכיתי לתמונות שיצאו מפיתוח.

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, המטען של המצלמה הדיגיטאלית נהרס בלי סיבה והתראה מוקדמת.

אני צריך להגיד תודה שיש את התמונות, ולא להתבכיין על האיכות.

אבא שלי משום מקום הוציא מצלמת פילם "ישנה ורגילה". מאוד מקצועית.

אבל לקח איתו פילם ישנים, הנגטיבים עצמם באיכות לא טובה.

לקחנו את התמונות לפיתוח, וביקשנו שאת כל התמונות ישימו לנו גם על דיסק, כדי שאני אוכל להעלות את זה לבלוג, ובכלל.. לשמור במחשב.

אוקיי, אז לעניין:

העמסנו את האוטו עם כל הציוד הדרוש, וגם הרבה ציוד עודף.

יש רשימה לא נורמאלית בפוסט הקודם.

לקחנו 2 סירות, למרות שהיינו יכולים להסתפק באחת.

חברים של אבא שלי וקלי(חברה שלו) היו אמורים לבוא, אבל בסוף לא באו.

התמקמנו במקום מעולה.

אבא הביא אלכוהול, אני הבאתי לי סיגריות, הדבר היחיד שהיה חסר לי שם זו בחורה שתיהיה איתי באוהל והבלוג. חח

זה היה ממש נחמד.

לשבת כולם מול המדורה כל לילה עד מאוחר, לדבר, לראות, לעשות..

עשינו מה שנקרא "סמורס". שזה מרשמלו מותך בתוך 2 בסקוויטים עם שוקולד.

אני לא מת על זה, אבל שיהיה..

לעשות פה, בקנדה, קאמפינג בלי סמורס, זה כמו ללכת להופעה בלי לעשות קרניים, או האדבאנגינג.

במשך היום היינו חוטבים עצים.

ממש הפלנו עצים בגובה של כמה מטרים מכובדים, וחתכנו את הגזע שלהם.

גרזן זה אחד מכלי העבודה היותר אהובים עלי, למרות שזה מתיש ברמות מדהימות.

אז אנחנו הבאנו את העצים מתוך היער וישבנו מסביב לבערה, כשבחוץ הטמפ' הייתה בסביבות 10 מעלות.

אל תשכחו, קנדה היא המדינה הכי קרובה לקוטב הצפוני.

והיינו הדרומי של צפון קנדה.

בחלק הצפוני הטמפ' היא מתחת לאפס גם בקיץ.

-

בלילות הסתכלנו על השמיים.

והיו אלפי כוכבים.

ראינו כל כוכב וכוכב בפלנטה, אני יכול להשבע לכם.

ראינו את גימל הדרום.

שזו קבוצת כוכבים בצורת "ג" שמורה על הדרום.

ראינו את הדובה הגדולה, הדובה הקטנה, חגורת אוריון, וכוכב  הצפון.

 למדתי לקרוא את הכוכבים סוףסוף.

-

הדייג שם היה על הפנים.

אבא שלי אמר שככל שהשנים עוברים הדייג פה בקנדה הולך וניהיה גרוע יותר.

"פעם הייתי זורק את הפיתיון למים, ועוד לפני שהספקתי לתפוס את החכה כמו שצריך ולהתסדר בנוח כבר דג היה נתפס.

היום, אפשר לשבת שעות על גבי שעות ולקוות שנרגיש נשיכה.

זה מאוד תלוי באיזה אגם או נהר נמצאים, אבל עדיין..

אבא שלי אומר שלדעתו זה בגלל התחממות כדור הארץ.

אני לא כלכך יכול לתת חוות דעת.

אני דואג להרחיב את הידע הכללי שלי, אבל אין לי שמץ של מושג לגבי החיים מתחת לפני המים.

אנחנו ננסה אגמים שעדיין לא ביקרנו בהם.

בקאמפינג קמנו על הבוקר..

5-7 בבוקר, כמעט כל יום, בשביל לדוג מוקדם מוקדם.

בשעות שהדייג טוב. דגנו בטמפ' של פחות מ10 מעלות, כשממש על פני המיים היה ערפל. ממש בגובה המים.

זה היה כלכך יפה.

זו מן תופעה שנוצרת כשטמפ' מחוץ למים נמוכה יותר מטמפ' המים.

זה מדהים. צילמנו תמונה או שתיים של זה, אני אשים.

אני ואבא שלי צחקנו על זה, והתחלנו לשיר "Smoke on the water"

-

הייתה לי בעיה רציני בקאמפינג, וזה הילדים.

אני לא מסוגל לסבול ילדים! סעמק!

אם פעם אמרתי שאנלא סובל אותם, היום עוד יותר!

יש את ג'ורדן, הבן של קלי, חברה של אבא שלי.

הוא לא מפסיק לדברררררר

והוא מדבר כלכך מהר

זה לא אנושי, וזה מעייף.

הגעתי למצב שאני צועק עליו ואומר "Will you SHUT UP?!?!?!"

כשהוא סה"כ מנסה לדבר איתי על משהוא.

הוא גם לוקח הכל בצחוק.

גם כשאני מדבר בשיא הרצינות, הוא חושב שאני צוחק איתו ומגיב לי בצחוק מתגלגל וחיוך.

מזל שלקחתי איתי חומר מרגיע. חחח

לא סמים.

משהוא להרגעה פשוט..

אתמול הייתה הופעה של דפטונס שלא יכלתי ללכת, והיום הם הופיעו פה שוב, ולאבא שלי לא היה כסף לתת לי.

זה כלכך מאכזב..

אבל אני מתנחם בזה שאני הולך לראות את

Dream Theater

Slayer

Marilyn Manson

Bleeding Through

As I Lay Dying

Poison The Well

Killswitch Engage

ועוד המון. הלהקות הנ"ל הם פשוט העיקריות, שבעיקר בגללן והשבילן אני הולך.

בנתיים הפסדתי הופעה של TOOL, ושתי הופעות של DEFTONES.

לא נעים :\

אז לתמונות מהקאמפינג?

בבקשה :)

פה אכלנו.

זה נקרא Screen Tent.

זה בעצם לא אוהל.. רק רשת, כדי שיהיה אפשר לשבת בפנים.

אין לכם שמץ של מושג כמה יתושים יש ביערות, וכל המקומות הדומים.

זה אחי הקטן.

יש לאחים שלי פה גיטרת צעצוע כזו..

הם ביקשו שאני אלמד אותם לנגן משהוא, ולעזאזל, מה אפשר ללמד אותם על גיטרת צעצוע?

אז לימדתי אותם איך לנגן את "יונתן הקטן", "Marry has a little lamb", "אוגי והמקקים"(למי שמכיר את הסדרה), ואת השיר של חג פורים.

כמובן שהכל על מיתר אחד. כי הם משחקים עם המפתחות של הגיטרה והכיוון אף פעם לא נשמר.

לידמתי גם את אחי הקטן, שבא איתי לקנדה.. אז הוא ישב בסירה, להרגע עם הטלטולים של הגלים, וניסה לנגן(שלא בהצלחה) יונתן הקטן.

זו קורי.

אחותי הקנדית הקטנה.

ברקע אפשר לראות אותי.

אני נראה כאילו אני רץ, אין לי שמץ של מושג מה עשיתי.

אני.

מתנער ממשהוא, ונחנק מעשן המדורה שבא לעברי.

משמאל לימין:

קורי, אחותי הקטנה, אני, סאם, אחי הקטן, ואדם, הבן של קלי, האח החורג, שותף כלים.

אפשר לראות את הגרזן הקטן(תקוע על אחד העצים שם, עם ידית כחולה) שעשה פלאים.

חייבים תמונה של כולם ביחד, נכון?

משמאל לימין:

אבא שלי, קורי, אחותי הקטנה, קלי, ג'ורדן, הבן שלה\אח חורג, אביב, אחי הקטן, פריזי, הכלב שלהם, אדם, הבן של קלי\אח חורג, אני, וסאם, אחי הקטן.

כלכך הרבה, הא?

תחשבו שיש לי עוד 2 הורים בישראל, ועוד 3 אחים, לא כולל האח שבא איתי לקנדה.

אני הבנאדם עם המשפחה הכי רחבה שאני מכיר חחח

(אל תתעסקו איתי כי לא תצאו מזה אח"כ :)

תמונה שלנו, שאבא לקח.

אני עוצם עיניים.. חח

התמונות עד לכאן הם תמונות שנלקחו מהמצלמה הדיגיטאלית.

מכאן והלאה, יהיו תמונות שצולמו במצלמה השניה.

רפסודה שבנינו:

סאם משחק ב"הארי פוטר", ואני סתם מתפנק עם הכלב ברקע.

שוב, הארי פוטר.

הילדים משחקים להם באגם.

אדם על הרפסודה:

ג'ורדן על הרפסודה:

שוב, אביב, אחי הקטן, עושה קולות של יונתן הקטן:

עוד לפני שיצאנו מהקאמפינג, קורי יושבת בפינת העונש, ליד הפסנתר.

ד"א, הנעליים שהכי קרובות אליה, הכחולות הדהויות, והמעוכות, אלו הן הנעליים שלי.

מקובל פה בקנדה להוריד נעליים בכניסה, ולהסתובב בבית יחפים.

בריכת הדגים של אבא שלי, בחצר האחורית.

היא גדולה הרבה יותר ממה שנראה.

תכפילו את כמות המים שאתם רואים ב4. הצמחים מסתירים..

לפני שיצאנו:

סאם משתעמם, ומתנדנד בנתיים על הנדנדה בחצר האחורית.

או שהוא מציק לפריזי?(הכלב)

קורי, אחותי הקטנה, התחפה לנסיכה ויצאה החוצה לשחק:

בחזרה מהקאמפינג, כל הילדים נרדמו.

אפשר לראות את הסירה נגגרת מאחורה.

ו.. משמאל לימין:

אדם, ג'ורדן, וסאם, אחי.

בקאמפינג:

קורי קברה את פריזי, והוא, האמת, נהנה מזה.

כי מתחת לאדמה קריר יותר.

כלב מסריח..

אני(שעוצם עיניים עוד פעם), עם כל האחים.

שוב אני(ששוב עוצם עיניים@#!!J#!M!!!), וכל האחים.

תודה לאבא שלי שלוקח כמה תמונות כל פעם.

נו מה?

קצת פוזה.

זה מה שמעלה חיוך :)

אני, כמובן, זה זה שעומד.

תמונה של סאם, שמאוד אהבתי.

לפני שיצאנו לקאמפינג, אבא שלי צילם אותי בהפתעה.

ד"א, אפשר לראות את עשרות השלפוחיות הקטנות שהיו על הכתפיים שלי אחרי שנשרפתי.

פה הגב היה בשלבי החלמה מתקדמים.

אנלא מאמין שאני עושה את זה לעצמי, ושם פה את התמונות האלו, אבל הנה..

נרדמתי בתוך הSCREEN TENT, עם יד בין הרגליים, ופה פתוח.

תמונה ברורה יותר של הזוועה:

תמונה מאוד מאוד יפה של קורי :)

והנה הערפל שדיברתי עליו.

פה הערפל מכסה את העצים, וקצת מהאגם.

אבא שלי יכל לקחת תמונות הרבה יותר יפות.

חבל..

בסדר. זה עדיין יפה :)

אז זה הכל במה שקשור לקאמפינג, לא שהיה כלכך הרבה מאז.

מה שכן - ואני באמת חייב לספר. חח

היום נסעתי באופניים מהבית שלנו פה, בMontrèal, עד לדאוןטאון, שם הסתובבנו לנו, וכשחזרנו הביתה מדאון טאון, המשכתי לנסוע עוד ועוד.

עד שהרגשתי את הרגליים כואבות.

בתוכנה Google Earth מדדתי את המרחק שעשיתי, וזה היה 30 ומשהוא ק"מ.

זה לא רע, נכון?

בדקתי את המרחק בישראל.

ז"א, בדקתי אם לאן הייתי יכול להגיע במרחק הזה מהבית שלי.

והופתעתי לגלות, שהמרחק שעשיתי, זה כמו לנסוע על האופניים מפתח הבית שלי(ביבנה) עד לת"א ובחזרה.

או לנסוע מהבית שלי לת"א, להסתובב שם, ולהמשיך עד לשדה התעופה "שדה דב".

או להגיע עד לפתח של הרצליה.

או לנסוע עד אשקלון.

תודו שזה הרבה. :)

אני גאה בעצמי.

מחר אני אקח יום מנוחה, ובעוד יומיים, אני ארכב מפה, עד להר הגעש שיש פה במונטריאול, ואעלה על ההר עם האופניים.

אח"כ גם יש לי את כל הדרך בחזרה.

אני מקווה שאני אשרוד את זה.

חוץ מזה אין עוד הרבה מה להגיד, רק דבר אחד.

תהיתם פעם איך נוצר כדור הארץ?

מאיפה הכל בא?

אם לא מאלוהים, אז מאיפה?

האם יהיה סוף לכדור הארץ?

הנה התשובות שלכם:

היווצרות - לידת כוכבים:

כוכב נולד מענן של גז ואבק כוכבים הנקרא ערפילית.

ערפיליות נפוצות בכל היקום ולא רק במקום מסוים, ישנה קריסה של חומר לתוך עצמו ונוצר כוכב, זאת בגלל, משקל-כוח המשיכה-ותלות במסה. ראו תמונת ערפילית אוריון המצורפת בזאת, הינה ערפילית מאוד מפורסמת. היא נקראת הציד על שום צורתה ורואים  בתמונה את תצורת הדמות עם הראש למעלה ובעצם מדברים תמיד על חגורת אוריון המכילה 3 כוכבים ועוד מספר כוכבים המיצגים את חלקי הגוף של הציד.

כוכב "חי" בין מליון ל- 20 מיליארד שנה, תלוי בגודלו ו"מת" לאחר מכן. שוב, המוות תלוי בגודלו, כוכב גדול ימות מוות אלים כדוגמת סופר נובה ולאחריה חור שחור וכוכב קטן כמו השמש שלנו ימות מוות "צנוע".

סטודיו למשחק; השאלון המדובר.

האמת שאני לא כ"כ מבין מה הרעיון פה, אבל שיהיה..

1. מה המילה הכי אהובה עליך בעולם? - אף פעם לא חשבתי על זה. יש יותר מידי בשביל להחליט, לא?

2. מה המילה הכי שנואה עליך בעולם? - אף פעם לא חשבתי על זה. יש יותר מידי בשביל להחליט, לא?

3. מה מדליק אותך מבחינה יצירתית, רוחנית, או רגשית? ממשחק עברנו לרגשות? :) מדליק אותי יופי, עניין, טאקט, בגרות, ניסיון בחיים.

4. מה דוחה אותך? - אכילה בפה פתוח, ילדותיות, צעקניות, ביישנות יתר, קללות, היפראקטיביות, ועוד.

5. מה הקללה האהובה עליך? - כוס-אמ-אחתכ. (אני המצאתי חח)

6. מהו הצליל האהוב עליך בעולם? - שקט מוחלט.

7. מה הרעש השנוא הכי שנוא עליך? - בכי של תינוק או חיה.

8. באיזה מקצוע היית רוצה לעבוד (חוץ מאשר במה שאת/ה עובד בו היום)? - מוזיקה, גרפיקה, עריכת דין, משהו בסגנון של לשבת על התחת ולהרוויח הרבה.

9. באיזה מקצוע לא היית רוצה לעסוק בשום פנים ואופן? - זנות, צבא, פועל, סבל, ועוד.

10. אם גן עדן קיים, מה היית/ה רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתכנס דרך שערי השמיים? "רואה? כל מה שעברת בדרך לפה לא היה לחינם, והשתלם."