תקופה מקוללת, שיר שכתבתי בקנדה ומצבים קצת לא נעימים.

אל, אבל אל, ותעשו לי טובה, אל! תצפו לשום דבר מאף אחד.

חבל שאנלא יכול לפרט לכם כאן על זה.

אני פשוט לא לומד..

ואתם יודעים מה, אני באמת בנאדם טוב וחבר טוב ורוב הזמן, אם לא תמיד, חברים לא יודעים על זה, כי "הדברים הטובים" שאני עושה לא נעשים בגלוי.

החברים בכלל לא יודעים על זה.. זה כאילו חסר ערך, למרות הכוונה והמעשה הטוב שעשיתי.

חבל לי, אבל.. לא יודע, מה אני אגיד? זה המצב, ואולי כדאי שישאר ככה?

עכשיו חזרתי הביתה.

הייתי בחוץ עם בירה.

נפגשתי איתה בסביבות 12:30 אם אנלא טועה..

היא דפקה לי איחור מטורף, והגיעה עם בג.(תקראו את זה כ-BEGE)

אחרי כמה זמן בג הלכה, ונשארתי עם בירה לבד.

יעצתי לה קצת, בבעיה שהיתה לה.

אני חושב שהיא באמת נעזרת במה שאני אומר לה, ושזה.. אולי עוזר לה להחליט.

דיברנו, צחקנו, סיפרנו, עישנו, ואז הגיעה מישהיא.

בירה סתם העירה: "איך לא קר לה?"

לא טרחתי להסתובב כי ציפיתי שהאישה פשוט תמשיך ללכת, ואז אראה איך היא לבושה, אבל לא.

היא התיישבה על הנדנדות ממולנו, ואמרה לנו "מה אם ביום שבת בא לי להתנדנד?"

אותה אישה התחילה להגיד ה-מ-ו-ן שטויות, על כמה שהמורים חארות, על זה שהיא הסתבכה עם המשטרה, באה מנס ציונה, אוהבת את הלילה ושונאת את היום בגלל השמש.

בהתחלה זה היה מצחיק..

עד שהיא הדגישה לנו שהאימא האמיתית של הבן שלה זו היא, ולא האישה שגרושה התחתן איתה.

עד מהרה זיהיתי את האישה.

היא הייתה המורה שלי בבצפר יסודי. מורה לחינוך מיוחד.

התפגרה..

החיים שלה נהרסו.

נהיתה חולת נפש, התגרשה, הבן עזב אותה, או שנלקח ממנה, אביה מת, נזרקה ממקום העבודה שלה, ועוד המון דברים שלא אגיד כדי לא "ללכלך".

אני מכיר את האישה טוב מאוד, גם לא בתור מורה, ואמרתי לבירה שכדאי שנזוז לפני שהיא תשב איתנו ותציק.

לקח לבירה קצת זמן לקלוט, אבל בסופו של דבר קמנו והתחלנו ללכת.

בעודנו יוצאים מהאיזור, הולכים ליד האישה ומברכים אותה ללילה טוב, היא מבקשת שנתקרב, כדי שתראה את הפרצופים שלנו.

ברגע שנעצרתי היא זיהתה אותי. את הפנים שלי היא לא שוכחת אף פעם, אני לא יודע למה.

לא משנה כמה עגילים הוספתי, ומה צורת הזקן, ואם בכלל יש לי זקן, היא תזהה.

פתאום, ממצב של צחוק מתגלגל שלה ואמרת שטויות שממש ידהימו כל אחד, כאשר היא זיהתה אותי, היא התקדמה מהחושך, וכשהאור האיר על פניה, ראיתי את הבעת הפנים.

המומה, עצובה, מתחרטת, מבוישת..

הרגשתי כלכך לא נעים בשבילה, וחייכתי, ואמרתי לה שלא זיהיתי אותה.

ופתאום היא התפכחה, הפסיקה לדבר שטויות, העלתה נוסטלגיות על בצפר יסודי, וכ'ו.

לאחר מכן, שוב בירכנו אותה ללילה טוב והמשכנו ללכת, אבל היא הצתרפה, והמשיכה לזיין לנו את השכל עד מוות.

הבית של האישה, הוא בכיוון הבית של בירה, והיינו ממש קרובים לבית שלי.

אמרתי לבירה שנעלה אלי, ורק אחרי הפניה לעבר הבית שלי, נפרדנו לשלום, אנחנו והמורה.

נכנסתי עם בירה אל הבניין, היינו שם דקה או שתיים, ואז ליוויתי אותה אליה הביתה, כי לא ממש רצתה להתקל בה בדרך חזרה, ושם הכל נגמר.

אני כותב לכם בנימה ממש שלילית.

דיכאון.

ישבתי עם בירה וצחקנו והכל ולמרות זאת, לשניה שהחיוך ירד לי, היא שמה לב, ושאלה "מה קרה?"

"קר לי", עניתי.

בנוסף למה שאני לא יכול לכתוב כאן בגלוי, אני עובר תקופה איומה. ממש איומה.

מי כמוכם יודע שאני לא נוהג לבכות ולהתבכיין על דברים? גם עכשיו זה לא מה שאני הולך לעשות, רק לספר לכם.

אני חולה.

כרגע אני מרגיש טוב יותר, זה מצב שנוצר עקב תופעה מוזרה שנקראת "החלמה", אבל עדיין לא בריא לגמרי.

מצונן ומשתעל, עם ליחה.

בנוסף, האנמיה שלי החמירה.

אני ממש סובל, ממש מתקפל מכאבים כרגע, בגלל הליכה של כמה דק', וישיבה על רגל(התחלתי לכתוב כשאני יושב על רגל אחת.. נו, אתם יודעים..).

מעבר לזה, בגלל פעילות מסוימת שעשיתי בעבודה, קיבלתי יבלת לא קטנה בכף יד ימין. וכן, כמה עצוב, אני ימני.

כואב לחפוף, כואב להחזיק, לעשות ביד, לפעמים סתם להסתבן זה מתסכל.

וזה לא הכל.

איבדתי את ארנק עם לפחות 100 שקל בפנים.

הכסף? שילך כפרה עלי, אבל היו לי בפנים מסמכים שהייתי צריך.

מסמכים רפואיים, ת"ז, ו2 טפסים ירוקים, חתומים עם בדיקות ואחרי שעברתי תיאוריה, גם על אופנוע, וגם על רכב.

אני לא יודע אם אצתרך לעבור תיאוריה שוב, אני מקווה שלא.

הגיוני שזה יהיה כתוב במשרד הרישוי, אבל לא יכלתי להתקשר לבדוק, בגלל הסופ"ש.

ושזה יגמר כאן?

חלילה..

אבא שלי, החורג, יצא מהבית.

ההורים שלי הם מאלה שרבים כל הזמן..

לדוגמא:

שמוליק, האבא החורג: אילנית, כפרה עליך, נשמה של ברווז, תכיני לי תה..

אימא: לך כוסאמק אני עייפה תכין בעצמך

שמוליק: למה את זבל? כל המשפחה שלך זבל!

אימא: לאאאאא, אימא שלך, הדבה הזאתי, יותר טובבבב

וכ'ו וכ'ו.

דברים כאלה היו עוברים על סדר היום, וזה.. לפעמים אפילו מתקבל בצחוק.

המילים, והצלילים שיוצאים להם מהפה בזמן ריב אמיתי ממש מזעזעים.

דבר הוביל לדבר, ואחרי שנים על גבי שנים של ריבים כאלה, נזכרו ההורים לקחת את זה צעד אחד רציני יותר.

שמוליק שאל את אימא, "את רוצה שאצא מהבית?"

והיא פשוט ענתה שכן.

כרגע, זה כבר יום שלישי שלא ראינו אותו.

הוא אצל ההורים שלו.

חרא מצב. אימא שלי בדיכאון,  למרות שהיא אומרת שיש לה עכשיו יותר שקט בבית, ושיותר נחמד לה ככה.

מי אוהב לראות את ההורים שלו במצב כזה? :\

לשמחתי כאן הדברים נגמרים.

סביר להניח שיש עוד כמה דברים ששחכתי, אבל אלה בטוח דברים קטנים לעומת מה שרשמתי פה.

תוך כדי כתיבה, אני מעיף מבט לחלון כל הזמן, ושם לב לאנשים שמתחברים.

כלכך יפה בחוץ כרגע.

13 מעלות, והשמש עולה.

השמים מלאים צבעים.

לבן, תכלת, צהוב, כתום, אדום, כחול, סגול, צהוב ממש בהיר ואפור.

זה יפה.

ולקצת דברים יותר חיוביים:

התיידדתי לי קצת עם דימו, מהפעילים.

רציתי להיות חבר טוב, אז עשיתי משהוא, שממנו לא יצא שום דבר טוב, רק הרגשתי מטומטם כי לכל כיוון שהסתכלתי קיבלתי רושם אחר.

בקיצור, התיידדנו קצת אחרי התחלה ברגל שמאל.

וזה לא כלכך חיובי, פשוט יצחיק חלק מכם.

אתמול, נכון לתאריך זה כבר שלשום, מאור הזמין אותי קצת לשבת אצלו עם בירות והכל.

ביקשתי מאימא שלי כסף לבירות, ואחרי שנתנה לי אותו, היא שאלה למה אני צריך את הכסף.

"אמרתי לך.. בירות.."

והיא: "למה אתה משקר? אתם מעשנים שם, נכון?"

אני: "לא, מאיפה קיבלת את הרעיון הזה?"

אימא: "אתה חוזר לי כל יום בלילה מאוחר, גם יש לך עבוד המחר על הבוקר, עם מאנצ'יז מטורף, טוחן לי את כל האוכל במקרר! אתה חושב שאני לא שמה לב?"

זה היה דפוק, אבל מצחיק להסתכל על זה מהצד.. לא?

רציתי גם לספר לכם שמאז שהתחלתי לעבוד ניהיתי בנאדם די עסוק.

ולא רק בגלל העבודה, אלא בכללי.

המצב החברתי פתאום פורח, אני מכיר אנשים חדשים, והרבה אנשים דואגים לשמור על קשר, אנשים חמודים.

בזמן פנוי, פעם ביומיים-שלוש, יוצא לי לנגן ולחרוש על איזה פלייליסט שלם שהכנתי בנגינה.

קוראים יקרים, אני כותב לכם כבר שעה שלמה, שעה שעפה לי.

שעה שבה הספקתי לחשוב, להזכר, לבהות, להחליף שירים, להתקפל מכאבים, וסתם לא לזוז מתסכול.

למרות הכל, אני מתמודד בצורה טובה, ככה שיהיה בסדר.

אני ממש ממש רוצה לישון, אבל אני יודע, שבדיוק כמו אתמול, אני לא אהיה מסוגל להרדם, בגלל אותו דבר שאנלא יכול לכתוב פה בגלוי.

אני מתנצל שאני משאיר אתכם בסימן שאלה, למי שמתעניין זה בטח ממש מסקרן ומעצבן.

ביומיים האחרונים הייתי ממש עסוק בעיצוב המייספייס שלי.

בסוף פשוט לקחתי עיצוב מוכן מהאתר LoveMyFlash, ופשוט החלטתי על צבעים משלי.

אז הנה לכם, המייספייס החדש שלי.

בהזדמנות הראשונה שתהיה לי, אחדש את העיצוב בבלוג (:

לא אשנה יותר מידי, זה פשוט הולך להיות יותר נעים לעין.

אני חושב שאלך לקחת משהוא קטן לאכול, למרות שאני לא במאנץ', ואראה סרט טוב מהמאגר שיש לי.

לפני שאלחץ על "שמור", אבחר כותרת וקטגוריות לפוסט, אני אודה לכם על העליה המשמעותית בתגובות (:

זה מעלה את המוטיבציה לכתוב.

ורק כי עכשיו חשבתי על זה, בגלל התגובות על השיר בפוסט הקודם, הנה לכם עוד שיר שכתבתי.

השיר נכתב בקנדה, אחרי כמה בירות, בשעה מאוחרת בלילה:

-בית ראשון-

I sit in the dark, catatonic, melancholic and alone.

It's a wasted time. A kind of crime. Another way to slowly die.

-פזמון-

Drowning in a river of blood, I die.

I lay in bed tonight, and I die.

I've shined, and died.

-פזמון שני-

Stars, They also shine, they also die.

I feel the fire burning inside, I feel the flames

-בית שני-

yes, father, I already regret for leaving, but I cannot stay.

Yes, mother, i've forsaken you. anyway, I'll be out of your way.

-בית שלישי-

Its all about time..

-פזמון-

Drowning in a river of blood, I die.

I lay in bed tonight, and I die.

I've shined, and died.

-פזמון שני-

Stars, They also shine, they also die.

I feel the fire burning inside, I feel the flames

I die tonight, again.

חולה, מתגעגע, חסר לי, סלייר, מרילין ועוד קצת מקנדה..

לפני רגע ראיתי את ההודעה שקיבלנו, הבלוגרים, לגבי מנויי הפרו.

אז מגיע לאחד מכם, שאעניק לו מנוי פרו.

מי שצריך וחושק בכך שיצהיר בהיותו גיי, ואם אני מספיק אוהב אותו, אתן לו את הפרו.

סתם נו, אם תחפצו בפרו, פשוט תבקשו.

אני מאוד מצטער אם אצתרך לעשות בחירה בין קוראים.. אני יכול להעניק רק מנוי אחד.

זוכרים שכתבתי שידידה שלי, בירה, אמרה שהשתניתי?

לא שזה ישב לי ישב והדהד לי בראש מאז, אבל היא צודקת.

למדתי שאני יכול להיות הבנאדם הכי אוהב, ישר, ונחמד בעולם, ולקבל זין עבה, כשבעצם אני יכול להיות בנאדם מניאק ולקחת את כל הקופה.

כמובן, אנלא מחפש לדפוק אף אחד, ולא לקחת שום קופה, אבל ההתנהגות, והתיחסות שלי לאנשים באמת השתנתה בגלל זה.

ולא לרעה לדעתי.

זה מתון כזה..

אני חולה. \:

יותר מידי בשביל לעבוד, בקושי לדבר.

כנראה דלקת בגרון.

אז אני בנתיים מבלה את היום במיטה, לא מדבר הרבה, שותה הרבה תה, למרות שזה לא טוב לחום הגוף(זה עושה נעים בגרון..) ומשתדל לא לאכול(אל תשאלו למה, לא תהיה לי תשובה).

שלומי לא טוב מידי, קצת דיכאון, אבל בגלל שאני לא אוהב ולא נוהג לבכות על דברים, אז שום דבר גם לא רע מידי.

לא מזמן קיבלתי הודעה משארלוט.

הקוראים הקבועים זוכרים אותה, זה בטוח.(לא?)

מסתבר שהיא באמסטרדם כרגע.

לא הייתי על המחשב כשהיא שלחה את ההודעה, ולא הצלחנו ממש לתפוס אחד את השניה מאז.

אני חייב להודות, מתגעגע להרגשה שהיא הייתה נותנת לי.

יש שני דברים שהייתי מת לספר לכם.

אבל לא יכול לכתוב אותם כאן :\

אצתרך להשאיר אותם לעצמי, לצערי.

זוכרים את קנדה? (:

זוכרים את העכביש שהתמקם מעל הדלת הקדמית של הבית?

זוכרים את מירוץ הנאסקאר שהלכתי אליו?

ואת ההופעה של בלידינג ת'רו, סלייר, ומרילין מאנסון, אתם זוכרים?

אהבתי את זה שם.

טוב.. אני אלך לנסות לעשן עם כוס תה חם.

לילה טוב (:

-עריכה-

קחו לסיום שיר שכתבתי בעבודה:

-פיזמון-

Sometimes I fall asleep for days, wake up all alone with no reason to go and move on.

I remember I found a way to carry on, but this time's gone.

-בית ראשון-

I remember how you threw yourself at me, begged for a kiss, on your knees,

I've changed my ways, I'm in a better place with all of my broken heart and dreams.

Fight your fight alone, I will be no victim.

Go, baby, move on, I'll keep living.

-פיזמון-

Sometimes I fall asleep for days, wake up all alone with no reason to go and move on.

I remember I found a way to carry on, but this time's gone.

-בית שני-

I hate places that reminds me of you.

I'm glad we're through.

I fucking miss you.

חידושים ותשובות לשאלון השבועי

היי.
אני שיכור, אני עייף, אני חרמן והמוזה תקפה אותי.
התחלתי לעבוד.
הכנתי לי כמה דברים חשובים לקנות לפני כל שאר הדברים.
אז זו הגיטרה שלי, שבמזומן עולה 3,885. וזו גיטרה שאקנה אח"כ. גיטרת קאסטום של קארי קינג, גיטריסט סלייר(שאני ראיתי בלייב ואתם לא P:). בעתיד אני מתכנן לקנות גיבסון. גם SG וגם לס פול.
מגבר עדיין אין לי, כי בזה אני פחות מבין.
מורה לגיטרה למשך שנה יוצא בסביבות 4,000 וקצת, לפי חישוב שלי. אחרי שש שנים של נגינה עצמאית הגיע הזמן ללמוד מהגדלוים.
מקווה שלא יקח לי יותר משלוש חודש לכסות את זה.
על רישיון ההורים ישלמו, אחזיק לעצמי סיגריות, אלכוהול, יציאות, וכל מה שאצתרך.
 
היום חגגו יום הולדת לדינה, ופיני, אחים של שמוליק, האבא החורג שלי.
שתיתי המון, לא אכלתי הרבה.
לא הרגשתי אאוסיידר בניגוד לבד"כ.
אני פשוט לא מרגיש חלק מהמשפחה הזו..
בקיצור, ראיתי את אורטל.
היא הבת של דינה.
גדולה ממני בכמה שנים, בת 20+
חמודה לגמרי.. המון זמן לא ראיתי אותה.
נזכרתי באיך כשהיינו קטנים היינו קוטפים גויבות מהעץ של הסבתא וזורקים לתוך המטבח של הבניינים ליד.
שוברים להם צלחות וכאלה..
זה די עשה לי חשק להתחיל איתה, אבל היא באה עם חבר שלה חחח
 
ישבתי הרבה עם אורן, שהוא אח של אורטל.
אחלה בחור, גם הוא בן 20+
צחק על כמה שהייתי שיכור, על הבירות והבריזר ששתיתי, ועל איך שעשיתי שאכטות בקנדה חחחחחחח
מסתבר שהוא עדיין עם חברה שלו.
רשל"צית חמודה לגמרי.
חמי, זה השם שלה.
אמרתי לו שאהבתי אותה, אבל הוא אמר שראיתי אותה עם הוילונות למטה, ולא את האופי האמיתי חח
לא מפתיע..
 
קר בימים האחרונים.
כיף.. כולי מבסוט מזה חח
מתקפל בקור, משלב רגליים, מצתמק ע"מ להתחמם, ונהנה :)
אני אוהב את הגשם, האפרוריות, המלנכוליות.
 
ידידה שלי, בירה, אמרה שהשתנתי.
אמרה שהשתניתי באופי.
הזמן משנה אנשים במידה מסוימת, אבל סתם הסתקרנתי לדעת אם אתם שמתם לב לשינוי משמעותי אצלי.
אז?
אני לא חושב.
אני עדיין אותו אחד רק מוקף יותר באנשים ופחות בדיכאון.
 
מחר אני אמור לעשות ואמפאייר.
מחר או עוד יומיים.
פלורה תעשה לי אותו :)
אני רוצה גם להוסיף עוד עגיל בלשון, למרות שהפירסר השני שלי מואמפאייר טאטו אמר שאני צריך להוריד את האנדרגראונד בגלל שזה עלול להתפס לי שם.
לדעתי פשוט אשים עגיל קטן יותר, ככה שאפילו מוט אחד של הלשון לא יוכל להכנס לתוכו.
נכון לעכשיו יש לי 3 עגילים בפה.
אחרי הואמפאייר - 4, אחרי הלשון - 5, ואני חושב שיספיק לאיזור ההוא.
 
זהו..
אני לא חושב שיש לי עוד מה להוסיף ולספר לכם.
שביתה מהנה.
 
האם איי פעם בגדו באמון שלך?
כן.

אם כן, כיצד הרגשת?
שמח.
מה יכלתי להרגיש? פגוע.

האם בגדת פעם באמון של מישהו?
כנראה.

למה לדעתך צריך אמון?
לא צריך. זו סתם תכונה דפוקה של בני אדם.

מה לדעתך משמעות המילה אמון, ביחסים בין חברים או משפחה?
אמון זה לסמוך אחד על השני, במעשים, במילים..
וזו המשמעות בין כל אחד לאחד.

על כמה אנשים את סומכת ללא עוררין?
0.
אפילו לבנאדם שמחשיב אותי כאחד שלא מוציא כלום, ולא מספר כלום, וסומך עלי שלא אגיד כלום לאף אחד, לא משנה מה זה, אני יודע שלא אספר כלום.
כי אם הוא מספר לי דברים שאחרים לא רוצים שיספר, הוא, סביר להניח, יספר לאחרים דברים שלי בשלב מסוים.

כמה אנשים, להערכתך, סומכים עלייך?
אני לא מרגיש שמישהוא סומך עלי..

האם את נוטה להאמין לאנשים בקלות?
כן, אבל מיד חוזר לעצמי אחרי כמה שניות ועושה את החשבון בראש.

עד כמה אמון הוא דבר חשוב עבורך?
אמון מוביל לפגיעה, כי אנשים לא מסוגלים שלא לבגוד.
בכל צורה שהיא.
אז אמון לא משחק תפקיד ראשי אצלי.

האם בינך לבין הורייך שורר אמון חזק, או שהם לא סומכים עלייך?
אחרי הסמים, האלכוהול, אתם חושבים שהם סומכים עלי?
ממש לא.
 






-עדכון-

בדיוק עכשיו חזרתי הביתה(5 בבוקר), אחרי יציאה פתאומית.
חבר שלי התקשר אלי והציע לי לשתות משהוא ברחובות.
עכשיו אני שוב שיכור(פעם שניה היום), ושוב מבירות. חח
ישבנו ליד האטמוס באר, ברחובות, שם התחילה איתי בחורה, שבדיוק מלאו לה 20.
בחורה שנראית ממש טוב, ישבנו, צחקנו, אפילו קיבלתי כינוי חדש שאני מתכוון לאמץ: Goaty. שזה בעצם עז. וזה בגלל הזקן תיש שלי, והעז שיש לי על הבאקל של החגורה מעל הפנטגרם.
כל זה נמשך עד שהיא שמעה את הגיל שלי. חחחח
בהתחלה היא בכלל סרבה להאמין, והדחיקה וניסתה להוציא ממני את הגיל האמיתי.
חחחחחח
זו אולי הפעם המליון שזה קורה לי חח
סתם ישבנו אח"כ בסבבה, צחקנו עם הסלקטור של הבאר, שכמובן לא הכניס אותי חח

התפצלנו בשלב מסוים, המשכתי להסתובב עם החברים, לאחר מכן עשינו נסיעה קצרה ברחובות ויבנה, סתם להסתובב לנו, והנני, כאן. חרמן.

אלכוהול, תמונות, ת"א, חברים, והנושא החם.

הפוסט גם יתייחס לנושא החם, ויראה את נק' הציון הבולטות בחיים שלי.
מוזיקה, חברים, אלכוהול, וכ'ו.
 
אתמול ישבתי עם פלורה.
נפגשנו ליד הספרייה, ושבנו, דיברנו, השלמנו את הזמן הזה שלא התראנו.
מאוחר יותר, כשבני המשפחה יצאו מהבית, עברנו אלי.
ישבנו אצלי, ראינו את "שנות ה-70", אכלנו קצת, קיבלנו כאב בטן, הראיתי לה את Dirty Sanchez(תוכלו *לראות* עליהם בפוסט הקודם), ויצאנו כשבני הבית חזרו.
לאחר מכן נפגשנו עם בירה שבדיוק חזרה מהעבודה עם סיפורים על זה שמישהוא הצית אותה, הדליק אותה, הבעיר אותה, והשקה אותה באיזה קוקטייל שהוא מכין.
ישבנו קצת שלושתינו, אני, בירה, ופלורה, ומשם צעדנו לבומבולה, כדי לשתות עם עוד כמה חברים.
היינו אני, פלורה, בירה, מריה, נעמה, יינת, בג, ודנה.
בשלב מסוים פשוט שמתי לב שלא ראיתי את בירה המון המון זמן, ונזכרתי במתיקות של הילדה..
היה נחמד, הרבה צעקות, הרבה ויכוחים, הרבה מכות(כן נו.. כשאני עם חברים שלי אני המניאק, כשאני עם ידידות שלי אני הילד כאפות. (אני:אלוהים?! למה!? [אלוהים:ככה])
 
לפני שלושה ימים, אחרי ששתינו, והיינו ערים כל הלילה, נסעתי עם ירין ואסי בספונטניות לת"א, כדי להתלוות אל אסי ולעשות לו דאבל ואמפאייר.
התארגנו, לקחנו מונית, נסענו ברכבת, משם אוטובוס, והלכנו לקיפוד.
לא רצו לעשות לאסי את החורים עם העגילים שהוא הביא מסיבות שונות ואני מתערב שהיו לפחות 2-3.
אסי התבאס, אבל בכל זאת אמר שהוא יעשה.
הוא נכנס לחדר, הדלת נסגרה, ואני וירין יצאנו החוצה כדי לעשן.
אסי יוצא אחרי דקה ואומר שהוא התחרט. = אנחנו בת"א בלי סיבה!
הוא יצא טמבל חח
משם עברנו אל זולטה, ירין רצה קצת להתייעץ איתו.
ישבנו שם קצת, וחזרנו הביתה.
 
יום לאחר מכן, מאור, אח של ירין, שגם חבר שלי, אמר לי שהוא נוסע לת"א לקחת את הגיטרה לסטאפ ושאל אם אני רוצה לבוא, כי הוא יודע שאני גם צריך..
התארגנתי, הכנסתי את הגיטרה לקייס וחיכיתי לו למטה.
כשהגיע מסתבר שגם פלורה באה איתנו.. חח
לא ידעתי את זה ודיברתי איתה לפני שיצאתי מהבית.
השגתי סטאפ ב150 שקל.
הכל כולל הכול.
הבנאדם אמר שהוא עושה סטאפ להרבה אמנים מוכרים וכ'ו.
הוא אספן גיטרות, והציע למאור להחליף את הגיטרה שיש לו(גראץ' נפח) בעד Airline.
אני אבהיר פה את שתי הנק'.
למאור הייתה גיבסון לס פול, כן נו, כמו של סלאש, והוא החליף אותה עם גיטריסט מפורסם בעד בראץ' נפח. אני לא זוכ ראת השם של הגיטריסט שאיתו הוא ביצע את ההחלפה, אבל הוא מנגן לכל האמנים המוכרים כמו נינט וכ'ו.
האיש מהחנות, שאוסף את הגיטרות ועושה את הסטאפ, הציע למאור להחליף את הגראץ' בעד הגיטרה שיש לסולן של הלהקה White Stripes.
היא היחידה או הגיטרה השניה היחידה בארץ מהסוג הזה לפי מה שהבנתי.
מאור אמור לקבל גם יותר מזה, כי הגיטרה שלו שווה יותר, ובנוסף לזה הוא קנה שם פנדר ג'אז באס באותו יום, בספונטניות שכזו, בגלל שהמחיר היה שערורייתי.
מחר, או ביום שני, אלך לקחת את הגיטרה שלי :)
אחרי ששמנו שם את הגיטרה שלי, סתם קצת הסתובבנו בת"א כי חיכינו.
מאור שם את המגבר החדש שלו אצל מישהוא שיבדוק אם כל החלקים מקוריים..
אז אתם יודעים.. קינג ג'ורג', דיזינגוף, הסנטר..
בסנטר מייק זיהה אותי. עמדנו בתור במקדונאלדס ולא זיהיתי חחח
מייק קורא כאן. היי מייק.
 
זה סתם שאלון נחמד שראיתי באחד הבלוגים:


אם הגעת ליותר מ-22 איקסים את/ה טמבל/ית..

[X]מסטיק נפל מהפה שלך כשדיברת.
[X] מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.
[  ] רצת לתוך דלת זכוכית.
[X] קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע .

[X] חשבת על משו מצחיק והתחלת לצחוק .  
[X] רצת לתוך עץ שיח.
[  ] ידעת שזה אפשרי ללק את המרפק שלך.
[X] ניסית ללק את המרפק שלך.
[X] לא ידעת ש'אני פורים' ו'השפן הקטן' בעלי אותה מנגינה.
[X] ניסית לשיר אותם.

[X]אכלת משו שלא נועד לאכילה.
[X] נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת.
[X] נחנקת מהיריקה של עצמך.
[X] ראית סרט ולא הבנת שום דבר! 

[X] תפסת בטעות מישו על חם.
[  ] ניסית לשתות מתוך קש וזה הלך לך לאף .
[X] תפסת את עצמך מזיל ריר.
[X] היית חצי רדום בשיעור.

[X]זרקת על מישו אוכל כי הוא עיצבן אותך
[X] לפעמים פתאום הפסקת לחשוב.
[X] התחלת לספר סיפור ואז פתאום שכחת מה באת לספר.
[X] נתת יד למישו שאת לא מכירה.

[  ] הרבה פעמים אמרו לך להשתמש בקול הפנימי שלך.
[  ] אתה משתמש באצבעות שלך לחישובים מתמטיים פשוטים.
[  ] אכלת חרק.
[  ] אתה מדבר לעצמך.
[  ] שמת בגד כלשהו שלך הפוך ופשוט לא הבנת את זה עד שאמרו לך.

[  ] חיכית מלא זמן בשביל משהו ובסוף הבנת שזה הכל היה בראש שלך.
[  ] העברת הודעת שרשרת כי פחדת שמה שרשום שמה יקרה לך.
[  ] שברת הרבה דברים.
[  ] חברים שלך יודעים לא להשתמש במילים ארוכות לידך.
[  ] אתה מטלטל את הראש שלך כשאתה מבולבל.

[X] נפלת אי פעם מהכיסא שלך.
[X] זרקת על מישהו נעל בשביל הכייף.
[X] המילה אממ.. היא בשימוש רב אצלך
[X]דפקת את הראש בקיר בשביל לבדוק אם זה עושה גומה בקיר

וקצת תמונות מאחד הפעמים שהשתכרנו אצל ירין:
שיכור.. למרות שאני נראה מסטול חח. כנראה הייתי עייף.

 
עדיין שיכור
 
 
עדיין שיכור חחחח

 
מרסס דאורדורנט בביצים של אסי. היה כיף :>
הטמבל למד שאסור להרדם לידי P:

 
הרבה ואחלה הופעות יש בדרך לכאן!
בסוף החודש יש את פסטיבל Break Your Neck, שאליו אני מייחצן, אגב.
בתחילת חודש הבא תגיע לארץ להקת Evergrey
ובסוף חודש דצמבר, ABORTED מגיעים!!!!
מעולה :)

טוב, אני הולך להתגלח וגם באלי פטל.
נדבר.
שמור   בטל