פוטנציאל מבוזבז

מי לעזאזל מסתובב בחוץ בשבת בצהרים בחום הזה?

כבר ציינתי בעבר (באחד מגילגולי) כי כל אחת רוצה לפגוש את האקס המיתולוגי שלה כשהיא נראית כמו כּוּסית עולם, ואוחזת במקצוע נחשק כגון דוגמנית על (או לחלופין מדענית טילים המחזיקה את סודות האטום של מדינת ישראל בשתי ידיה המטופחות להפליא). אף אחת לא רוצה לפגוש את האקס המיתולוגי שלה בצהרי שבת, כשהיא גוררת כמו אחת ההומלסים ברחוב עגלת ילדים עתיקה בת 4 שבתוכה במקום סמרטוטים יושב ילד בלונדיני מסמורטט, עייף, מזיע עם פרצוף עצבני במיוחד. אף אחת לא רוצה לפגוש את האקס המיתולוגי שלה כשהיא לובשת שמלת הריון (מבלי להיות בהריון), שנגררה מירכתי הארון מתוך הנחה ש"מי לעזאזל מסתובב בחוץ בשבת בצהרים בחום הזה". וול בייבי האקס המיתולוגי שלך מסתובב בדיוק בשעה הזו, והוא מלווה באישתו הכוּסית, שאמנם נראית כמו תעתיק שלך, אבל תעתיק מוצלח בהרבה מהמקור.
לאחר 9 שנות ניתוק, המילים "שבת שלום" מעולם לא היו טעונות יותר:
- "שבת שלום" (מצטערת ששברתי את ליבך כשנפרדתי ממך בתירוצים קלושים ועלובים. דווקא היתי מעוניינת בהפסקת אש קלה, יש לנו המון catching up to do).
- "שבת שלום" (כלבה קרת לב, ששברה לי את הלב כשעזבה אותי בתירוצים קלושים ועלובים. תראי איזה יופי הצלחתי בלעדיך. יש לי אישה פיצוצית, ואת נראית כמו חבית שמנה).

נו, טוב... שאלה יהיו הצרות החמורות ביותר שלי.

הגעתי למסקנה שאלגנטיות אינה תכונה נרכשת- או שאת נולדת עם זה או שלא. בזמן שחברתי האלגנטית הצטלמה (בגיל 5-6) כשהיא ישובה בעדינות על כסא, לבושה בלבוש מהודר ומדונטל ורגליה משולבות, אני הצטלמתי עומדת על ערימת כורכר לבושה בתחתוני סבתא, בכל אחת מידי אבן והפרצוף שלי חורץ לשון למצלמה.
לא משנה בכמה קרמים אני משתמשת בבית, תמיד כשאגיע לדילות המכירה בפארמים למינהם אחוש כאותה מושבניקית המצטלמת חצי ערומה על גבעת כורכר. תמיד תהיה לי הרגשה כאילו אני לא מטפלת כראוי בעור פני, ובמו ידי אני חורצת את גורל פרצופי להתקמט. חברתי האלגנטית לעומת זאת מעולם לא תזכה בנאום תוכחה כזה. היא תמיד תתקבל בהכנעת ראש מצד הדיילת, והערצה אילמת לדרך בה היא מתאפרת ומטפלת בעור פניה.
רגשי הנחיתות שלי גורמים לי כל פעם מחדש להוציא הון על מוצרי קוסמטיקה. נשבעתי שאני נכנסת לסופר-פארם רק כדי לקנות קרם לשפתיים, ויצאתי בסוף גם עם חומר ניקוי לפנים (המהווה גם חלב פנים, גם מי פנים וגם מסיר איפור), סט צלליות לעיניים, פודרה חדשה, ספוג למייק-אפ ומברשות לצלליות.

נכתב על ידי nina, 15/6/2003 08:33, בקטגוריות אם השנה, מקטרת, עושה פאדיחות
25 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של טל ב-23/6/2003 11:40

מי מטומטמת?
אני!!!

אחותי קנתה לי סבון חום עם חתיכות לבנות בריח קוקוס. משום מה החלטתי שהחתיכות הלבנות הן חתיכות אמיתיות של קוקוס. כדי להיות בטוחה החלטתי לטעום. לקחתי קמצוץ מאחת החתיכות הלבנות והכנסתי לפה. נהיה לי טעם של קוקוס וסבון בפה למשך כל הערב.
מסקנה? אין לי מושג אם החתיכות הלבנות אכן היו קוקוס, אבל עכשיו הסיפור הזה הפך מסקרנות גרידא לנקמה אישית. אם למישהו יש רעיון איך לברר מהו הרכב החתיכות הלבנות, הוא מוזמן לשגר אלי את הצעתו.

אני שוקלת לעשות מנוי בספריה. מאז שהתחתנתי לא מצאתי סיבה להיות מנויה בספריה. בהתחלה זה היה בגלל שבעלי מאוד עניין אותי, אח"כ הגיעו הבחינות של הלשכה, אח"כ היתה טלויזיה, אח"כ הגיעו הילדים.
לאור הקיצוצים שעברו לאחרונה על התקציב המשפחתי נותרתי נטולת עתון בוקר, וכך אני מוצאת עצמי בוהה דרך חלון האוטובוס במהלך הנסיעה אל ומהעבודה (המורה לדקדוק מעירה: "אל העבודה וממנה"). מתחשק לי לקרוא משהו, אבל אוצר הספרים בבית ממש לא מרתק. אמנם האקס המיתולוגי השקיע וקנה לי לחתונה 10 ספרי מופת, אבל משום מה ממש לא בא לי לקרוא את "הזקן והים" או את "סידהרתא" בשעה 6:00 בבוקר (בדרך אל) או בשעה 15:00 אחה"צ (בדרך מ).
בא לי על ספר סליזי, שעל העטיפה שלו מצוייר איזה פאבלו חסון ושרירי, כשהוא נושא בזרועותיו המסוקסות איזו עלמת חן במצוקה. בא לי על ספר שגיבוריו הראשיים נושאים שמות אקזוטיים כמו אמילי וג'ק. לאמילי יש עיני אזמרגד, מבט נחוש, אופי מרדני וסוד אפל בעברה. לג'ק יש עיני אמבר, מבט עצוב, נטיה לשתקנות, נטיה לזעף ובלורית משובבת שתלתל ממנה מתעקש לנחות על מצחו המסותת.
במקום זה אני תקועה עכשיו עם עלילות מרגלי ישראל לדורותיהם (המרגלים/ יוסי מלמן ואיתן הבר). הרומנטיקה היחידה שאני יכולה לצפות לה בספר הזה היא סנדי הבלונדינית (והמכוערת בעליל) של מרדכי וענונו, וגם זה נמצא רק לקראת סוף הספר. בדרך עלי לעבור שלל מרגלים סוביטים ומצרים.
ולחשוב שפעם רציתי להיות מרגלת או סוכנת חשאית. אלוהים, אני כ"כ לא מתאימה. קודם כל אני וחשאיות אלה שני מושגים מנוגדים לחלוטין, ושנית המתח הכרוך בעבודה ממש לא מתאים לי. תעזבו אותי מחיים בארץ אחרת, בתי סוהר וחקירות. אני רוצה רק את המיטה שלי. שם אני יכולה לחלום על חיי כסוכנת נינה (כפיים לסידרה 24 שעושה כבוד לשם), המצילה את העולם לילה אחר לילה מבלי להזיע בכלל.

נכתב על ידי nina, 10/6/2003 07:26, בקטגוריות עושה פאדיחות, קצת קולטורה
26 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מגה קרון ב-14/6/2003 18:16

דיאטה

Inside me
There is a thin woman
Crying to get out
But I can usually shut the
Bitch up with cookies

מדהים איך די בהכרזה על דיאטה כדי שכבר ארגיש רעבה ורזה.
אני כבר 10 ימים בדיאטה, ואני חושבת שאני קרובה להשיג את היעד שלי. כשאני מתאמצת ונושמת חזק חזק אוויר פנימה, כבר ממש לא רואים לי את הבטן. וכשאני מסתכלת על עצמי חזיתית במראה, אני ממש לא רואה את המדף שצמח לו על ישבני.

אני שומרת על הדיאטה באדיקות:
כל צהרים אני אוכלת סלט ענק. כדי שהסלט לא יהיה יבש, אני מתבלת אותו בחצי כוס שמן זית.
לקינוח אני אוכלת בקלאווה/ גלידה/ עוגיות וכד', מכיוון שידוע שהעדר הקלוריות בסלט מחפה על הקלוריות העודפות הקיימות במנה האחרונה.
לארוחת ערב אני אוכלת פופקורן כי האוויר שבו מבטל את הקלוריות.

אני מרגישה כ"כ רזה, שאפילו העזתי וקניתי לעצמי ג'ינס ליוויס צרים וצמודים. עכשיו אני מביטה בהם בעינים כלות, ומחכה לרגע בו אהיה רזה מספיק כדי להדחס לתוכם.
תאמינו לי אנשים: לא כדאי לקנות ג'ינס על בטן ריקה. ואל תאמינו למוכרות - ג'ינס לעולם לא מתרחב, הוא רק נהיה יותר צר.שמור בטל

נכתב על ידי nina, 19/5/2003 13:56, בקטגוריות מקטרת, עושה פאדיחות
27 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אליאנה ב-25/5/2003 13:42

היה סבבה, היה מגניב, ויצאתי דבעה

מאז ומעולם נקטתי בגישה של: "תהיי יפה ותשתקי". ברבות השנים שיכללתי את הגישה הזו ל: "תהיי יפה, תעלי על עצמך פרצוף מיוסר ותשתקי". איכשהו בלונדינית שתקנית עם פרצוף מיוסר תמיד משדרת לוק של: "אני אמנם יפה, אבל גם מאוד חכמה. אתם מסביבי כ"כ טיפשים שחבל לי לבזבז עליכם את דברי חכמתי". אף אחד לא ידע שהלוק המיוסר והשתקני הזה מסתיר מאחוריו מח בלונדיני לאללה.
אני מצליחה להחזיק את תרמית ה"חכמה" כבר די הרבה שנים. לימודי משפטים רק חיזקו לי את הלוק.
הבעיה היא ש once in a while אני צריכה להשתתף בישיבה כזו או אחרת במסגרת העבודה, ואז אני גם נאלצת לפתוח את הפה. זה השלב בו הבוס מביט בי מופתע, ותוהה: "איך אני מחזיק כזו דְבְּעָה (טוב, אולי הוא לא משתמש במילה המרוקאית המפורשת הזו אלא במקבילתה העברית: מטומטמת) אצלי במשרד?
חיוך מתנצל, הומור עצמי, ולוק של אחת שלא ישנה לילה שלם בגלל הילדים יכולים לתקן גם את הרושם השלילי הזה.

היום בכל אופן השתתפתי בישיבה מ-ר-ת-ק-ת, וכמו שכתבתי בכותרת היה סבבה, היה מגניב (היו רוגעלך), ושוב יצאתי דבעה.
עכשיו אני צריכה לערוך בקרת נזקים מהירה, ולתקן את הרושם.

היינו 2 בחורות יפות בישיבה - אני (מכיוון שזה הבלוג שלי, אני יכולה להניח לרגע בצד את הצניעות המזוייפת, ולהודות שאני בחורה די יפה) ועוד אחת. ישיבה ממוצעת תכיל לרוב רק בחורה יפה אחת, בעיקר בשל העובדה שרוב הישיבות שאני נכחתי בהן כללו רוב גברי מוחלט, אבל גם בשל העובדה שמגיל מסויים הבחורות היפות הופכות להיות מיעוט נדיר באוכלוסיה (אם כבר זרקנו את הצניעות לצד, זה המקום להודות שאני נראית היום פי אלף יותר טוב ממה שנראיתי לפני 10 שנים).
ישבנו והסתכלנו זו על זו בתדהמה - איך זה שיש בחדר הזה עוד בחורה יפה, עכשיו כבר לא יסתכלו רק עלי?! אבל אח"כ נהיה לנו סבבה. סוף-סוף גם לי היתה מישהי יפה להסתכל עליה תוך כדי הישיבה. העובדה שיש עוד בחורה בחדר שמושכת מבטים גם הפכה את הישיבה לקצת יותר פרודוקטיבית מבחינתי: לא הייתי עסוקה בלוודא כל שניה שאני בוהה בחלל האוויר בפוזה חיננית, והיה לי יותר זמן פנוי לפלוט מפי שטויות בקצב.

נכתב על ידי nina, 31/3/2003 13:53, בקטגוריות עובדת (?), עושה פאדיחות, אנתרופולוגיה בגרוש
17 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של שמעון הערס ב-9/4/2003 18:23

טיול בקניון
ביום חמישי אחותי התלהבה מ"יום לייף סטייל" בסופר-פארם וגררה אותי לקניון הקרוב למקום מגורי. היא לא כ"כ התכוונה שאני וכרטיס האשראי שלי נפשוט על הסופר-פארם אלא יותר התכוונה שאני אעשה ביביסיטר על הבת שלה. נו טוף.
ארזתי את הבן שלי, איפסנתי את הילדה אצל הסבתא ושמתי פעמי אל הקניון.
כשהגענו לקניון הסתבר לי שהבן שלי מסרב להפרד ממכונית הבימבה המרופטת שלו. מכיוון שהאופציה שהבן שלי ימרח על הריצפה המטונפת של החניון בצרחות אימים (סימפטום ידוע של גיל שנתיים) לא נראתה לי במיוחד, ויתרתי ונתתי לו לסוע בבימבתו ברחבי הקניון.
העובדה שהקניון ממוקם באחת מערי הפרובינציה לא מנעה מכל באי הקניון לנעוץ בי ובבני עיניים נדהמות בזמן ששנינו דיגמנו לוק של עניים. הבן שלי דהר במרחבי הקניון בבימבה מטונפת, מכוערת ומלאת מדבקות מטופשות (הילדים שלי החליטו שהדרך לשפר את מראה הבימבה בת ה- 4 זה להדביק עליה את כל המדבקות שקיימות בבית), כשאני נגררת אחריו עם עגלה ובתוכה יושבת בת אחותי לבושה בחולצה אדומה שצבעה ממש לא תואם למכנס האדום שמתחתיה.
באיזשהו שלב הילדים נעצרו ליד אחת ממכונות השעשועים הפזורות ברחבי הקניון - הכוונה לאותן מכונות שההורים נדרשים לשלם להן מס של 2 ש"ח, כדי שהילדים ישבו 2 דקות בשקט, בזמן שהמכונה (בלבוש של סוס/ מכונית/ רכבת/ דינוזאור/ מטוס/ קרוסלה) מנענעת ומסובבת אותם. פישפשתי בארנקי ומצאתי רק מטבע של 10 ש"ח. ממש לא התחשק לי לפרוט את המטבע יקר הערך הזה, ולכן באקט לא חינוכי בעליל העלתי על פני פרצוף של אבל והודעתי לדרדקים שאין לי גרוש בארנק. הילדים הביעו מחאה, ואני נאלצתי לזעוק מרה: "לאמא אין כסף" למעלה מ- 1,000 זוגות עיניים של באי הקניון ננעצו בי בשנית והפעם מבטם מלא רחמים - "אההה... כמה נורא. הנה אנשים עניים". כיאה למצופה ממני לבשתי על פני מבט של אישה קשת יום (פעולה די פשוטה לביצוע כשעל רגליך נכרכים שני ילדים תובעניים בני שנתיים וביבמה מכוערת).
בסוף הילדים שיחקו עם המתקנים "על יבש" - כלומר הם עלו על המתקן, סובבו את ההגה ועשו קולות של "אאאאןןן... אאאןןן" בזמו שאני משלימה את הלוק העני, ומנערת את המתקן מדי פעם כדי לתת להם הרגשה טובה.
אחרי 3/4 שעה אחותי סיימה לרוקן את הסופר-פארם ויצאה משם מאוכזבת: "בקושי היו מבצעים שווים. איך היתה הילדה?"
"נהדרת" אמרתי והתחלתי לברוח משם במהירות בזמן שהבת של אחותי התחילה עם התקף גיל שנתיים שלה (כלומר נמרחה על הרצפה והתחילה לצרוח שהיא לא רוצה הביתה). יש גבול לכמות ההשפלות שאני מוכנה לקבל ביום אחד.

הנה ידיעה משמחת לפתיחת השבוע: אם אתה טיפש רוב הסיכויים שגם ילדיך יהיו כאלה.
מדען אחד גילה כי הטיפשות היא מחלה גנטית.

נכתב על ידי nina, 2/3/2003 08:21, בקטגוריות אם השנה, עושה פאדיחות
13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של nina ב-5/3/2003 07:01

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה
פוטנציאל מבוזבז אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.