פוטנציאל מבוזבז

אופטימים, אה?

ויי-נט נתנו כותרת אופטימית על הבוקר: מלחמת 1,000 הימים - הסוף?
קודם כל אני שמחה שסוף-סוף נמצא שם למלחמה הארורה הזו. אינתיפאדה 2 נשמע לי כמו שם של סרט לא מוצלח.
דבר שני אני פותחת כאן סוכנות הימורים קטנה: כמה ימים אתם נותנים להפסקת האש הזו? האם יש כאן מישהו שבכנות מאמין שהפסקת האש תחזיק מעמד?
אני נותנת להפסקת האש שבוע. אתם מוזמנים להמר את ההימור שלכם. הזוכה יקבל סופ"ש זוגי בבי"ח אטרקטיבי במרכז הארץ.

יאיר לפיד פרסם ב"ידיעות אחרונות" טור מתבכיין ביותר שעסק בשאלה "מתי ימאס למשה". בטורו (אין לינק כי אין לפיד ברשת) מפרט מר לפיד את כל תחלואי המדינה, ולמה חרא פה. common knowledge לכל מי שחי במדינה הזו חלק מ-1,000 הימים האחרונים. רק מה? הפעם לפיד מאיים: למשה נמאס, והוא רוצה לעזוב. ואני אומרת: למה לאיים? שיעזוב. אם למשה רע, שיקום ויעזוב, רק שיצא מהוורידים של כל מי שבכ"ז נשאר פה (כל אחד מסיבותיו שלו, ואני יכולה להבטיח לכם ששלי אינן ציוניות גרידא), ויפסיק לעשות לנו רע על הנשמה. רע פה גם ככה.
אה, ואם לפיד כבר בקטע של מיחזורים (ע"ע הטור שלו מהשבוע שעבר) הוא מוזמן לכתוב בשבוע הבא מניפסט נרגש תחת הכותרת: "האחרון שעוזב שיכבה את האור", ובו הוא מתאר איך משה ארז מזוודתיו, נתן נשיקה למזוזה ועלה על המטוס לארה"ב.

אופטימי אחרון להיום: הגעתי ל- 10,000.
יש שיאמרו שבהתחשב בוותק שלי זו בושה ועלבון שלא הגעתי לזה לפני חצי שנה. אני רק אומרת תודה לכולכם על שטרחתם להכנס ולקרוא את מה שיש לי לומר, ותודה על כל התגובות הנפלאות.

נכתב על ידי nina, 29/6/2003 13:04, בקטגוריות מעדכנת, מקטרת, מלחמה, קוראת חדשות
13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של nina ב-30/6/2003 07:22

או... סוף-סוף!
חודשיים של הכנות הגיעו אל סופם. הממ"ד שלנו מוכן למלחמה. עכשיו נשאלת השאלה- מה לעזאזל עושים עם זה?

אתמול בבוקר נרשמה היסטריה קלה לאחר שגיליתי שמי הגשמים מצאו את דרכם דרך החלון האטום של הממ"ד אל המיטה של הילדה. ואם מי הגשמים יכלו, אז גזים רעילים בוודאי יוכלו.
הזעקתי איש מקצוע שאטם בסיליקון, ואח"כ אטמתי בניילון. כשהסתכלתי על יצירת הפאר המכוערת שלי, הרגשתי הרבה יותר רגועה. כנראה שפיקוד העורף יודע מה הוא עושה: תן לאזרחים בעת מצוקה הוראות לביצוע שורת פעולת מטופשות לחלוטין, שבתקופת רגיעה היו מעוררות פרץ צחוק עז, והם ירגישו רגועים בהרבה.
כדי לסיים את הריפוי בעיסוק שלי התחלתי בערב להרכיב את הערכות של הילדים - קונסטרוקציה מורכבת מאוד (להוציא סגר בטחון מהמפוח, לבדוק שהוא פועל, להוציא את אטם הבטחון מהמסנן, לזרוק לפח, לחבר למפוח, להבריג לצינור, לסדר רצועות, להזיז ריצרצים, להתקין מוצץ בערכה ועוד, ועוד).

היתה לי מין תחושת דה-זוו קריפית כשפתחתי את הערכות והרכבתי אותן. נזכרתי איך בתחילת המתקפה האמריקאית על עיראק לפני 12 שנה, אמא שלי העירה אותנו בהיסטריה באמצע הלילה, והכריחה אותנו לחבוש מסכות רק כי פיקוד העורף הורה לפתוח את המסכות ולבדוק אותן.
נתתי לעצמי 2 נקודות על כך שפתחתי את הערכות לבד מבלי להעיר את הילדים משנתם ומבלי להטריד את מנוחתם.

הבוקר הייתי בין המופרעים הבודדים שהגיעו משולי אזור א' אל לב תל-אביב. הדרך - באופן מפתיע - היתה שוממת לגמרי. רק אני, הכביש ועוד מניאק אחד שלא נתן לי להשתלב מהנתיב השמאלי לימני.
עכשיו אני יושבת לי פה במשרדי התל-אביבי ומרגישה מאוד אמיצה. מבעד לרעש המזגן והרדיו אני אפילו יכולה לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה (או שאולי זה הרעש של המטוסים שמפטרלים לי מעל הראש?).

יש משהו מאוד מוזר בימים האלה, אני מנסה לעשות כל דבר עם מחשבה מיוחדת, מכיוון שכל פעולה שאני עושה עכשיו נרשמת לה בזכרון שלי, ותשמש אותי בעתיד בשיחות מאוד מהותיות בנושא: "מה עשיתי בבוקר המלחמה" או: "מה עשיתי בפורים שלפני המלחמה" (והתשובה: משלוח מנות למשפחה, נסיונות נואשים להפריד בין הידיים של הבן שלי לשערות של הבת שלי, נסיון להתגבר על מתקפת ההיפראקטיביות שהילדים שלי חטפו כתוצאה מאכילת כמויות היסטריות של שוקולד, יציאה בגשם שוטף לקניות של הרגע האחרון, והעמסת הממ"ד באוכל).

והנה עוד תמונה שעושה לי דה-זוו:

שמור בטל

נכתב על ידי nina, 20/3/2003 07:11, בקטגוריות מעדכנת, שוקעת בנוסטלגיה, אם השנה, מלחמה
20 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של X תל אביבית ב-27/3/2003 17:01

את, אני והמלחמה הבאה
עובדת איתי אחת שכנראה מאוד לחוצה מהמלחמה. היא הקימה במשרד שלה חדר מצב בו היא מרכזת את כל הערכות גורמי המודיעין והפרשנים בנוגע למלחמה. כל אדם שנכנס למשרד נדרש לתת לה את הערכתו:"נו, אז מה אתה אומר על המלחמה? מתי לדעתך זה יקרה?" (כך מתחילה החקירה)
את המידע ואת הערכות המצב של האנשים השונים היא מרכזת, ומוסיפה לזה מידע שאספה מהאתרים שהיא מחשיבה כמהימנים ביותר: תיק דבקה וענין מרכזי.
אחד הדברים שמשגעים אותה זה חוסר הרצון שלי להכנס ללחץ. מה לעשות, כשאני לחוצה אני חושבת הרבה פחות טוב. אני מעדיפה לדחות את הלחץ רק למקרים הכרחיים. כל עוד אפשר, אני משתדלת להדחיק ולהמנע.
במטרה להלחיץ אותי, היא טורחת לומר לי כל בוקר שאם היו לה ילדים קטנים היא היתה בורחת מהמרכז. אני מושכת כתפיים ואומרת שאני שונאת לצאת מהשיגרה שלי. היא רומזת שאני אמא רעה. אני אומרת לה שאני יודעת. היא מבהילה אותי בתסריטי אימה בהם הילדים שלי מסרבים לחבוש מסיכה, וטיל עם גז נופל לנו 2 מטר מהבית. אני אומרת לה שבמלחמה הקודמת סאדם לא הצליח בתקופת זמן של חודש למצוא את הבית שלי, אז למה שהוא יצליח דווקא המלחמה הזו (שכולם אומרים שתהיה קצרה יותר מהקודמת).
האמת? אני כבר מחכה שתפרוץ המלחמה, רק כדי שאני אוכל להוריד אותה מהצוואר שלי.

בלגיה הודיעה שהיא יכולה להעמיד ישראלים לדין בגין ארועי סברה ושתילה. בתגובה ישראל החליטה להחזיר את השגריר.
פששששש.... הראנו לבלגים מה זה. עכשיו האנטישמים האלה ילמדו לא להתעסק איתנו!שמור בטל

נכתב על ידי nina, 13/2/2003 07:59, בקטגוריות עובדת (?), קוראת חדשות, מלחמה
11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של akapulko ב-17/2/2003 11:17

בינתיים במשרד קטן בת"א
הפיגוע אתמול במקום שאני מכנה בחיבה התחת של ת"א העיף אותי מהעבר בחזרה להווה.

ביום שישי לפני כשבוע וחצי חגגנו לבת שלי יומולדת 4 בגן. הגננת ביקשה שנספר לכל הילדים בגן איזו תינוקת היא היתה. נאבקתי ברפלקס הטבוע באופיה של כל אמא להתחיל ולספר בפרוטרוט את כל מהלך הלידה שלה, ובחרתי בגירסה המצונזרת ביותר שיכולתי ("היא נולדה מאוד קטנה, ולא רצתה לאכול"). אבל תוך כדי עברו לי בראש כל החוויות שלא סיפרתי.
נאמנה לתורתה של Rom החלטתי לנצל את הבלוג לצורך סגירת מעגלים.
לאחר שסיימנו עם זה (ולאחר חלום נוסטלגי במיוחד שתקף אותי הלילה) אפשר לחזור לחיים הרגילים.

הפיגוע אתמול אירע ממש לי העבודה שלי - כמו עוד 3 פיגועים תל-אביבים אחרים. כל פעם כשאני מתחילה להרגיש בצל המגדלים הגבוהים שמעלי קצת כמו קארי מ"סקס והעיר הגדולה" (בלונדינית, נמוכה, מכוערת עם פלולה ובעלת טעם אופנתי מפוקפק), מגיע לו איזה פיגוע שמזכיר לי איפה אני חיה.
שמור בטל

נכתב על ידי nina, 6/1/2003 12:27, בקטגוריות אם השנה, קוראת חדשות, מעדכנת, מלחמה, cp
13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של akapulko ב-7/1/2003 14:05

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה
פוטנציאל מבוזבז אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.