|
12/2006
כמה קטנות
צעדתי הבוקר לעבודה כשרן דנקר תחוב בחיקי. אני מאוד אוהבת את רן דנקר, אבל לא ממש מתה על הזקן שהוא גידל לאחרונה. זיפים זה אחלה. זקן זה מגעיל.
נכון, אני דתיה. זו לא סיבה להפגין בפני את ידיעותיכם בארמית ובפסוקים מהתנ"ך ומהתפילה. אני מאמינה שיש לכם ידע בסיסי ביהדות, באמת שאין צורך להתקיל אותי ב-8 בבוקר בציטטות מרשימות מכתבי הקודש. מה אני אמורה לעשות עם זה? למחוא לכם כפיים על הידע המרשים? להשלים את הציטטה? לתת ציטוט משלי? לציין מה המקור ממנו נילקח הציטוט?
לאחת פה בעבודה יש מאהב, והיא מנהלת איתו כל היום מריבות אוהבים בטלפון. מה שווה מאהב, אם את עדיין מוצאת את עצמך במריבה זוגית? כבר עדיף בעל. לפחות מכירים את נקודות החולשה ונקודות הזכות שלו.
בתיה מתגרשת. היא מנהלת את כל השיחות עם עורך הדין שלה ואת כל המריבות עם בעלה בנפרד ועם הילדים פה במשרד. בקולי קולות. היא יושבת בשולחן הקבלה במשרד, כך שמאוד קשה לפספס. זה מביך ומעורר רחמים בו זמנית, אבל מעבר לכל זה עושה לי חשק לא להתגרש לעולם, לעולם, לעולם.
בחילות בוקר הן גיהנום. במיוחד כשאת לא בהריון. לא רק שאת סובלת ומקיאה את נשמתך, גם אנשים מעיזים לטפוח לך על הבטן ולאחל מזל טוב.
אני שוקלת ללכת עם שלט על הצוואר שיהיה כתוב בו: אני לא בהריון, וגם אין לי כוונות להכנס להריון בחודשים הקרובים. כל מילה שאני מוציאה מהפה בזמן האחרון גורמת לאנשים לקרוץ לכיווני ולרמוז לי שאם אני לא בהריון, אז עכשיו זה הזמן.
- "השמנתי. אני צריכה דיאטה"
- "נו, אולי את בהריון? לא? אז תכנסי להריון ותעשי דיאטה אח"כ"
- "כואב לי הגב"
- "נו, אולי את בהריון? גם לי כאב הגב בתחילה ההריון".
- "אני עיפה"
- "נו, אולי את בהריון? לא? אולי את עדיין לא יודעת שאת בהריון? תעשי בדיקה"
- "יש לי בחילה"
- "נו, אולי את בהריון? לא? זה סתם וירוס?"
- "מס' 3 החליט לזחול פתאום, במקום ללכת"
- "נו אולי את בהריון? לא? אז הוא בטח מנסה לרמוז לך שהוא רוצה עוד אח"
מה כולם מתעקשים להכניס אותי להריון? ולמה לכל אחד אני מתחילה לתת הסבר מפורט על תוכניותי לעתיד בנוגע לתכנון המשפחה? צאו לי מהשחלות. עשיתי 3 ילדים, אני לא חייבת לכם הסבר לגבי למה לא בא לי עוד ילד, ומתי כן יבוא לי.
התחלתי דיאטה ביום ראשון. קראתי איפשהו שלפי הקבלה יום ראשון הוא לא יום מוצלח להתחלות. אולי בגלל זה אלוהים בחר להתחיל את השבוע שלו דווקא ביום הזה? בכל מקרה, כנראה שיש בזה משהו, כי לקינוח ארוחת הצהרים של יום ראשון אכלתי חטיף בוטנים עם סוכר, ובארוחת הערב אכלתי חצי בגט עם חומוס ומלפפון חמוץ. אני חושבת שאפשר לומר ללא צל של ספק כי גורלה של הדיאטה הזאת נחרץ לכשלון.
לידיעת הטבח בחדר האוכל בעבודה:
רוטב אדום חריף על פילה של דג לא מטשטש את העובדה שמדובר בדג לא טרי שאף אחד לא טרח לנקות לו את העור והקשקשים.
שלום, תודה ואיפה האסלה הקרובה? אני צריכה להקיא.
בפעם האלף, לא, אני לא בהריון!!!שמור בטל
נכתב על ידי nina, 6/12/2006 13:12 , בקטגוריות מקטרת, הריון ולידה, עובדת (?)
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
1 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של דוסי סטורי ב-3/1/2007 09:45
לסגור? לא לסגור? לסגור? לא לסגור?
זאת השאלה.
יש לי יסוד סביר להאמין שיותר מדי אנשים שמכירים אותי קוראים כאן. הצלחתי לשמור על אנונימיות מסויימת במשך למעלה מ-4 שנים. הישג יפה לכל הדיעות, שגבה ממני מחיר של רייטינג נמוך מאוד. לאחרונה תפוצת הבלוג עלתה, ואני מרגישה חשופה יותר מתמיד.
מצד אחד, אני לא כותבת פה בבלוג שום דבר שיש להתבייש בו. מצד שני, אני לא בטוחה שבחיי הרגילים הייתי משתפת את כל העולם בכל הפרטים הכתובים פה בבלוג.
אני מקנאה בנטע שמסוגלת בכזו קלות לכתוב על דברים כ"כ אישיים תחת שמה הפרטי ובידיעה שמזהים אותה. אני לא מסוגלת לזה. אני רוצה להמשיך לכתוב בבלוג, אבל בימים האחרונים גנזתי מפחד את כל מה שכתבתי.
אני בפרשת דרכים, ולא ממש יודעת מה לעשות.
עידכון: בחרתי בינתיים להעביר לטיוטה פוסטים אישיים מדי. עם הקוראים הסליחה.
שמור בטל
נכתב על ידי nina, 5/12/2006 07:58
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של nina ב-25/12/2006 07:20
דפים: 1
החודש הקודם (11/2006) החודש הבא (1/2007)
52,560
|
