אני לא ממש יכולה לשים את האצבע על הנקודה בה השדיים של נשים יולדות הפכו לנחלת הכלל. אולי זה היה לאחר התפוצצות פרשת רמדיה, למרות שאני זוכרת שגם קודם עודדו נשים להניק, אבל לא היה את הנידנוד הכפייתי שיש היום סביב נושא ההנקה ואת מבטי התיעוב והאשמה שנזרקים לעבר אישה ששולפת בקבוק במקום שד.
זה מתחיל בבי"ח: לאחיות במחלקת ילודים אין שום בעיה שתזרקי את התינוק שלך במחלקה במשך 3 שעות רצופות, בהן הוא צורח בטירוף בלי שמישהו מתייחס אליו, אבל אחת ל-3 שעות את מצוּוה להתייצב במחלקה ולקחת את התינוק ל"שעת הנקה". כל האימהוּת הטריה של היולדת נבחנת באותה שעת הנקה אומללה. באותו פרק זמן האחיות מטיילות בין היולדות, בודקות שכולן מניקות, נוזפות במי שלא מתחברת בטבעיות לפעולת ההנקה, מטיפות לה כמה חשוב להניק, ומראות לה שהבעיה נעוצה באיך שהיא מחזיקה את התינוק ולא חלילה בגורם חיצוני כמו מבנה שד / מחסור בחלב או כל סיבה אחרת. רק במקרים נדירים מסכימות האחיות להגניב את היולדת בחשאיות למטבח המחלקה שם הן מספקות לה בסודיות בקבוקון קטן של תחליף חלב.
מנסיון העבר ידעתי שיכולת ההנקה שלי אינה מספיקה כדי להרגיע תינוק למשך 3 שעות, ולכן כדי לחסוך מהילדים שלי צרחות רעב נואשות במחלקה, אני מעדיפה להשאיר אותם צמוד אלי במסגרת מה שנקרא "ביות מלא".
העובדה שטיפלתי בבת שלי מסביב לשעון בלי לזרוק אותה בחזרה למחלקה (למעט בשעות ביקור רופאים, בהם התינוקות חייבים לשהות במחלקה לסידרה של דקירות), לא שיכנעה את האחיות שאני באמת יודעת מה היא צריכה, ולכן הייתי צריכה לנהל ויכוח מכוער וקולני עם אחת האחיות ולהתחנן לקבל תחליף חלב עבור הילדה. כל מי שראה אותי אח"כ מאכילה את הילדה מבקבוק ולא בהנקה, תבע (או ליתר דיוק תבעה) לקבל הסברים מדוע אני מעיזה לא להניק. כל תביעה כזאת לוותה בנאום מייגע על יתרונות ההנקה.
אני יודעת שחלב אם הוא האוכל הכי טוב לתינוקות. זה אפילו כתוב על הקופסא של "מטרנה" ששוכנת לבטח על השיש במטבח. אני יודעת שלהנקה יש יתרונות נפלאים לאם ולתינוק. אני יודעת שתינוקות יונקים גדלים עם מערכת חיסונית פצצתית ועם איי קיו בשמים. עדיין, אני לא מצליחה להניק. הפעולה עצמה מציקה לי. העובדה שהשדיים כל הזמן כואבות (מגודש, מסדקים או סתם ככה כי בא להן) מעיקה ומציקה לי מאוד. אבל הייתי מסתדרת עם אי הנוחות הזאת, לו הגוף שלי היה מסוגל לייצר מספיק חלב בשביל להשביע את הילדה שלי. הוא לא מסוגל.
במשך 3 ימים לאחר הלידה התעקשתי רק להניק, והילדה צרחה מרעב. הנקתי אותה במשך שעה - שעה וחצי, וכחצי שעה לאחר סיום ההנקה היא שוב צרחה ברעב ורצתה לאכול. לאחר 3 ימים נשברתי ונתתי לילדה תחליף חלב. זאת היתה הפעם הראשונה שהילדה ישנה במשך 3 שעות רצופות מאז שנולדה. אח"כ חזרתי להתעקש על הנקה, עד שביום החמישי ללידה גילו שהיא ממשיכה לרדת במשקל, למרות שהיא כבר היתה אמורה להתחיל לעלות כמה גרמים. בשלב הזה 2 רופאות ילדים חביבות ביקשו ממני לשלב תחליף חלב ביחד עם ההנקה. אני מודה שחשתי הקלה לאחר שהן נתנו לי "היתר" לתת תחליף חלב, כי זה פתר את בעית המצפון המעיק. עכשיו אני יכולה לתת לה בקבוק ולהסביר לכל המבטים הזועמים מסביב, שאין ברירה, זאת הוראה של רופא ילדים.
אם יש משפט שמעלה לי את הסעיף (יותר מ: "איך יש לה שיער שחור? לכל האחים שלה יש שיער בלונדיני") זה המשפט: "אין כזה דבר שאין מספיק חלב. את פשוט לא מניקה נכון". אז אני כן מניקה נכון. 4 אחיות אישרו את זה. עדיין אין לי מספיק חלב. נכון שאם הייתי יושבת עם הילדה תלויה על הציצי 24 שעות מסביב לשעון, מתישהו הגוף היה מייצר מספיק חלב כדי שיהיה לה מה לאכול, אבל מה לעשות שאין לי הרבה סבלנות בשביל זה, שאני חייבת לנהל במקביל בית עם עוד 3 ילדים שלכל אחד מהם צרכים משלו, ושאני עצמי אוהבת לישון כמה דקות במהלך היממה.
אני באמת לא יודעת מתי פעולת ההאכלה בבקבוק הפכה מאקט פמניסטי משהו לאקט שיש לדווח עליו ליצחק קדמן. אני גם לא יודעת באיזו זכות כל גורם טיפולי בו נתקל התינוק בשנותיו הראשונות, מרשה לעצמו לחקור את האם אם היא מניקה ומדוע לא. אני לא מבינה למה אני צריכה שוב ושוב להנפיק הסברים לכל העולם ואישתו מדוע איני מניקה. ואני לא מבינה ממתי זה הפך לטאבו חברתי להודות שהנקה זה מעיק ולא כיף בכלל.
ואם לא הבנתם מבין השורות, אז ילדתי בת לפני 3 שבועות בדיוק.
היא מותק. עם עיניים כחולות ושיער חום כהה. היא אוהבת לאכול המון וגם לעשות הרבה קקי. היא גם אוהבת לשבת על הידיים של אמא (מה שמסביר מדוע אני מעדכנת רק עכשיו על הלידה).
אני, למרות השימוש הזוועתי בבקבוק, לא ישנה הרבה בלילה. אבל בינתיים אין תלונות. אני מקווה שמתישהו ארוחות הלילה שלה יצטמצמו לארוחה אחת בלילה (במקום 3...).
האחים שלה מרוצים עד מאוד מהצעצוע החדש שיש בבית. הם אוהבים לעזור, ולפעמים יותר מדי.
אני, כאמור, עסוקה בעיקר בלהאכיל ולחתל, ובין לבין מנסה להתרגל לשיגרה החדשה, וגם למצוא מבצעים של האגיס ומטרנה ברשתות השיווק.
