7/2004
ללכת אל... ללכת מ... ללכת כי כולם הולכים
ישבו הרופאים וחשבו, איך נוכל, בימים כאלה של מצוקה כלכלית, לעודד את עמישראל לעשות פעילות גופנית. חשבו ומצאו: נציע להם ללכת. זו פעילות גופנית נהדרת, שבכלל לא עולה כסף. וכך על כל מחוש שחש הפציינט, הרופא מרצין מבט, מביט אל הפציינט ואומר לו: "אתה צריך פעילות גופנית. למה שלא תלך קצת?" הפציינט מקשיב בעניין, וכבר למחרת מצטרף למאות ההולכים הכובשים ברגליהם את כל רחובות העיר. בעוד החתיכים והחתיכות (אההה... כ"כ שנות ה-80) מעדיפים להציג לראווה את גופם במכון כושר יוקרתי, השמנים והשמנות (או גירסת ה-PC: השמנמודים והשמנמודות) מסתפקים בהליכה בשולי הכביש העוקף בחשכת הליל. המוני גרוטאות אנושיות מהלכות כל ערב בשולי הכביש העוקף, מתנשפות, מזיעות, לוגמות מבקבוק המים המינרלים, מקוות שהורידו כמה קלוריות, ובעיקר שוכחות ללבוש חזיה. ראבק, זה לא שאתן כאלה דקיקות ורזות. נכון שמזיעים עם חזיה, אבל המראה של דובשניה אנושית רוטטת, הצועדת במהירות כששדיה מתנופפים לכל עבר, הוא ממש לא חינני.
ניסיתי הליכה. היה לי מזיע מדי. עברתי לשחיה. הרבה יותר מרענן ונעים. בבריכה יש 3 מסלולים: איטי, בינוני ומהיר. בבינוני ובמהיר שוחים כל אלה שיש להם ריבועים על הבטן, כובע מסיליקון, משקפות של ספידו, וידע בכל סגנונות השחיה (פרפר! ידעתם שיש אנשים שבאמת יודעים לשחות פרפר?). במסלול האיטי שוחים כל הליוויתנים שבקושי יודעים לתפעל סגנון חזה. אני מרגישה במסלול הזה הכי נח. אני הכי רזה שם, ואני גם יודעת להכניס את הראש לתוך המים תוך כדי שחיה! (חוצמזה במסלול הזה אף אחד לא משפריץ עלי מים תוך כדי חתירה נמרצת במים).
אם כבר דיברנו על הליכה... אנחנו נוסעים לנו יומאחד ברחובות העיר. פתאום הבן שלי מצביע על הולכת רגל, ואומר: "אמא תראי איזה מבולבלת. היא חושבת שהיום שבת". אחחחח... ילדי שפע. לא יודעים מה זה ללכת.שמור בטל
נכתב על ידי nina, 14/7/2004 07:39 , בקטגוריות אנתרופולוגיה בגרוש, מקטרת, אם השנה
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של טיפה שונה... ב-19/8/2004 00:47
אנחנו מגדלים ילדים רק כדי שכשהם יגדלו, אנחנו נתחיל לגדל את ההורים שלנו. עצוב לראות איך החיים מסתובבים במעגל. אתה נולד כשאתה תלוי באחרים - לא שולט בצרכים שלך, בלי שיניים אוכל אוכל נוזלי ומרוסק, בלי יכולת לזוז - ולאחר שהשלמת מחזור חיים שלם, אתה מת כשאתה תלוי באחרים - לא שולט בצרכים שלך, בלי שיניים אוכל אוכל נוזלי ומרוסק, בלי יכולת לזוז.
סבתא שלי נעלמת מהעולם לאט לאט. מאשה חזקה מלאה ועצמאית היא הופכת לשבר כלי סיעודי שתלוי באחרים. אני מקווה שיהיה לי מספיק אומץ לחסל את עצמי לפני שאגיע לשלב בו אהיה תלויה באחרים. אמא שלי טוענת שאנשים לא ממהרים לחסל את עצמם, אלא נאחזים בחיים בכל הכח. אני מקווה שאדע מתי לוותר.שמור בטל
נכתב על ידי nina, 11/7/2004 11:25 , בקטגוריות מהרהרת
הוסף תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של M ב-20/8/2004 12:07
דפים: 1
החודש הקודם (6/2004) החודש הבא (10/2004)
52,560
|