כל מה שרציתם לדעת על אפליקציות (טלאים) חלק 1.

אני מאוד אוהבת לעשות שימוש באפליקציות על מנת לשדרג עבודות תפירה שלי ולעיתים גם לשידרוג מוצרים מוכנים קנויים.

הנה כמה עבודות לדוגמא:

 

 

 

 

 

יש המון דרכים להכנת  אפליקציות  ועוד יותר לחברן, אז נתחיל מהבסיס.

 

חומרים:

בדים שונים (מכל סוג ועובי)

פליזלין דו צדדי (לרכישה בחנויות סידקית)

פליזלין אל-בד להקשחה (לרכישה בחנויות סידקית)

מספרי בד קטנות

מגהץ

דוגמא מתוכננת

 

 

שלבי העבודה:        

בשלב הראשון נקשה את הבדים, שלב זה מבטיח לנו שמאוחר יותר קצוות הבד של האפליקציה לא יפרמו. שלב זה הוא שלב חובה אם בכוונתכם לחתוך את האפליקציה בעזרת מכשיר חיתוך (כדוגמאת קאטלבאג או סיזיקס). על שלב זה ניתן לותר אם האפליקציה תחובר בתפר סאטן (יובהר ויורחב בהמשך).

נחתוך חתיכת פליזלין אל-בד בגודל האפליקציה הרצויה ונגהץ אותם אחד לשני. מומלץ להשתמש בפיסת בד כותנה אחרת על מנת להגן על המגהץ מפספוסים והדבקות.

 

טיפ מבית "מלי חוט ומחט"- מתקשים לדעת איזה צד או הצד הדביק בפליזלין?

זיכרו!

"הצד המבריק הוא הצד הדביק"

 

 

וכך מתקבלת לנו פיסת הבד כשהיא מוקשית.

 

 

כעת נעבור להפוך את האפליקציה לדביקה.

נחתוך פליזלין דו''צ בגודל המתאים ונגהץ כשהצד עם הנייר כלפי מעלה.

 

 

נחכה כמה שניות עד שהדבק יתקרר מהגיהוץ נקלף בעדינות את הנייר (שימו לב ששכבת הדבק לא מתרוממת! אם היא כן סימן שלא גיהצתם כראוי - גהצו לזמן ממשוך יותר ובחום גבוה יותר).

 

 

עכשיו התקבל לנו הבסיס המושלם לכל אפליקציה. פיסת בד מוקשית ודביקה בחימום.

בשלב זה נחתוך את הצורה הרצויה (באופן חופשי, עם שבלונה או במכונת חיתוך בעזרת תבניות)

אני חתכתי לדוגמא לב בצורה פשוטה:

 

 

זהו, עכשיו יש לנו אפליקציה לקישוט על כל עבודה.

 

מילה על חיבור האפליקציה לעבודות:

לאחר מיקום האפליקציה על העבודה, גיהוץ יסודי ידביק אותה למקומה החדש - ובכל זאת מומלץ מאוד להוסיף תפרים אם מעוניינים שהאפליקציה תיהיה עמידה לאורך זמן.

תפר פשוט, סביב בצמוד לקוי המיתאר הפנימיים של האפליקציה, ישמור אותה במקום לנצח. אין צורך לדאוג שמא הבד יפרם כי שכבת הפליזלין המקשה תשמור על בד האפליקציה שלם.

כמובן ניתן להשתמש גם בכל תפר דקורטיבי אחר.

תוצאה יפה ו"מקצועית" מתקבלת כאשר משתמשים בתפר סאטן (Satin Stitch) סביב כל האפליקציה וחלקיה, זהו בעצם תפר זיג זג בו מכוונים את המכונה למרחק קטנטן בין תפר לתפר. בחרו במרחק 1 או 2 בכפתור ברירת אורך התפר (אל תבחרו ב-0 כי אז המחט תתפור במקום)

תקריב על התפר:

 

 

אם מתכוונים לחבר את האפליקציה בתפר זה, ניתן לוותר על פליזלין מקשה ולהשתמש רק בדו''צ, מאחר והתפר ישמור על שולי הבד מהיפרמות.

 

 

זהו הסבר בסיסי ביותר לשלבים הראשוניים, בקרוב מאמר על אפליקציות מורכבות יותר.

מקווה שיהיה לכם שימושי!

 

ולסיום, רק להזכיר לכם לא לשכוח להעלות עבודות לפוסט הקודם של העלאת עבודות לאתגר (ולא לפוסט הזה) - ביום חמישי תיערך ההגרלה!

 

נתנאלה

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 24/5/2009 14:23, בקטגוריות סדנאות
14 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של תמיר ב-4/1/2018 09:00

סדנת העברת תמונה #1

***********

הערה מנהלית: בגלל שאנחנו מתכננות אתגר מיוחד לפורים, שיעלה בעוד שבוע, הבאנו לכם בינתיים סדנה. ניפגש פה שוב בשבוע הבא, עם אתגר חדש ומשמח במיוחד!

***********

 

אני מאוד אוהבת טכניקות להעברת תמונה. כשאני רוצה תמונה מושלמת וברורה, למשל, בהכנת אלבום משפחתי, אני מדביקה את התמונה עצמה. חדה וברורה ויפה. אבל כשרוצים לקבל תוצאה קצת יותר מעניינת ופחות צפויה, ישנן אינספור טכניקות להעברת תמונה שאפשר להשתמש בהן, בין השאר העברת תמונה עם אצטון, מים, ג'ל מדיום, צבעים אקריליים ועוד.

 

אני אציג היום את הטכניקה של העברת תמונה משקף לנייר/בד, באמצעות ג'ל מדיום או צבעים אקריליים.

הטכניקה מאוד פשוטה, והחומרים מאוד זמינים, אבל חשוב לדעת שהתוצאות לא צפויות, ולא מושלמות, ובעצם זה מה שאנחנו מחפשים, וזה מה שהופך אותן למעניינות יותר.

 

החומרים הדרושים הם נייר/בד שאליו נעביר את התמונה, מדיום ג'ל, חומר זמין שקונים בחנויות יצירה (במקור הוא מיועד לערבוב עם צבעים אקריליים), ושקף מודפס במדפסת הזרקת דיו. כשאתם קונים שקפים, תדגישו שאתם צריכים שקף להזרקת דיו, ושימו לב שצד אחד שלו מחוספס, וצד אחד חלק. הצד המחוספס הוא הצד עליו מדפיסים את התמונה.

 

 

על צידה המחוספס של התמונה שהדפסנו, מורחים מדיום ג'ל:

 

 

זה בערך עובי השכבה שאני מורחת. לא הרבה, לא קצת, ואת הכמות המדויקת לומדים להרגיש עם הזמן :-)

 

 

בשלב הבא מדביקים את התמונה לדף שאליו רוצים להעביר. כלומר, תחשבו על המדיום שמרחתם כעל דבק, והדביקו על הדף. אני בחרתי כאן דף רקע מבורדה, כי זה נראה לי רקע מעניין יותר:

 

 

עכשיו מהדקים קצת את התמונה אל הדף. שימו לב, אל תשפשפו אותה יותר מדי עם הידיים, כי הצבעים יימרחו. זה אפקט מעניין, ואתם יכולים לנסות אותו בכוונה, אבל אם אתם רוצים להעביר את התמונה כמו שהיא, מספיק הידוק קל עם היד, ואפשר אפילו להשתמש בצנצנת עצמה כמערוך:

 

 

אפשר לחכות דקה או שתיים, ואפשר מיד לנסות להוריד את השקף. מרימים את הקצה בעדינות:

 

 

ומאחר שאני רואה שזה יוצא טוב, אני ממשיכה ומסירה את כל השקף, בעדינות:

 

 

ו...זהו! העברתי את התמונה.

 

 

עכשיו נעשה את אותו הדבר עם צבע אקרילי. אני מעדיפה את המדיום ג'ל, כי הוא שקוף, אבל גם עם צבעים אקריליים אפשר לקבל אפקטים מעניינים, דווקא בזכות הצבע שלהם. אפשר לנסות את זה עם כל צבע אקרילי. אני בחרתי כאן בלבן, כי עליו התוצאות ייראו הכי טוב:

 

 

כמו בדוגמה הקודמת, מרחתי על הצד המחוספס של השקף שכבה דקה של צבע אקרילי, והדבקתי לדף.

 

 

כאן לא חיכיתי בכלל, פשוט הידקתי קצת עם האצבעות, ומיד התחלתי להסיר את השקף:

 

 

והנה התוצאה:

 

 

זה הכל! שימו לב שאפשר להעביר בצורה כזאת גם על בד, זה יוצא לא פחות טוב מנייר.

זה בסך הכל מאוד פשוט, אבל זכרו שאיכות התמונה המתקבלת תהיה תלויה במדפסת, בדיו, בשקף, בצבעים, בדף שאליו מעבירים, בזמן ההמתנה ובעוד הרבה מאוד גורמים אחרים. לכן כדאי לנסות כמה פעמים עד שמקבלים את התחושה המדויקת של כמות החומר שצריך, וצורת הסרת השקף הכי נוחה. התמונות שמתקבלות תמיד יהיו מעניינות יותר מתמונות רגילות, והמדיום ג'ל גם נותן לתמונה איכות מיוחדת שמזכירה אפקט של שעווה. וכמובן שאם אתם רוצים להעביר טקסט, אל תשכחו להדפיס אותו ככתב מראה, כדי שיצא לכם נכון לאחר ההעברה.

 

יש באינטרנט אינסוף אתרים שמציעים תמונות בחינם, ואפשר להעביר אותן לאבני דומינו, מגנטים, ספרים מטופלים, כרטיסים, ועוד.

אני אשמח לראות את ההתנסות שלכם בטכניקה, אז אם ניסיתם, השאירו קישור בתגובות!

 

תיהנו,

חגית

שמור   בטל

נכתב על ידי חגית_ר, 2/3/2009 12:12, בקטגוריות סדנאות
45 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     8 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של יוני ב-15/12/2013 14:09

צומח דומם

לפני כמה שנים נסעתי עם המשפחה לבקר יולדת בבית החולים. כמובן שעל פי צו הנימוס הצטיידנו בשוקולד ובזר פרחים מרשים, עוד תוספת מיותרת לכמויות הזרים והעציצים שנבלו ליד מיטתה. השעה היתה מאוחרת וזמן הביקור כבר כמעט תם, כשלפתע נכנסה האחות לחדר. לאחר שביקשה מאיתנו בעדינות ללכת, היא מלמלה משהו על הוצאת כל הפורחים למיניהם מהחדר בטענה שאסור לישון עם עציצים במקום סגור. מאז עבר כבר הרבה זמן, אך למרות שאני לא לגמרי יודעת מה עומד מאחורי זה ומהו ההסבר המדעי, ה"חוק" הזה נחקק בזכרוני ומהדהד בראשי עד היום. אבל עציצים זה דבר כל כך יפה!

באחד מביקוריי באיקאה השנה נכנעתי ללחץ חברתי, ובמסגרת תסמונת "שיהיה" קניתי כמו מחצית העולם את עציצי המתכת הקטנים. כל שלישייה עולה 6 שקלים בלבד, התפתתי וקניתי הרבה. במשך כמה חודשים העברתי אותם ממקום למקום, חיפשתי עבורם פתרון שימושי, ומשהתייאשתי, החבאתי אותם מאחורי ערימת ספרים. השבוע הגיע תורם. בצעד נועז העברתי אותם אל שולחן העבודה, דרוכה ומוכנה לפעולה. במשך דקות ארוכות חקרתי אותם מכל הכיוונים, תוהה על עציצם, מנסה לפענח את התעלומה: איך עוטפים אותם ומאיפה אני משיגה גזרה? הדרך המתבקשת היתה כרוכה בחישובים מתמטיים ונוסחאות, בפאי וזוויות. אז נכון שאני טיפוס טכני למדי, אבל הפעם ויתרתי מראש על המתמטיקה וניסיתי לחשוב על פתרון מהיר, זמין וקל. אז איך עושים את זה?

 

החומרים הדרושים:

סרגל

מספריים (או סכין יפנית למי שמעדיף)

כלי כתיבה

דבק סלוטייפ

גומייה לשיער (או כל גומיה מבד)

דף מדוגם לקישוט העציץ

רצועת נייר באורך של קוטר פתח העציץ- בתמונה בצבע תכלת

רצועת נייר נוספת מעט ארוכה יותר, ובעובי של גובה העציץ + כ-6 ס"מ נוספים- בתמונה בצבע אדום. 

 

וכמובן... עציץ: 

 

מקיפים את העציץ ברצועת הנייר הדקה, כאשר שתי קצוותיה נפגשות בשפה העליונה של העציץ, ומדביקים עם דבק סלוטייפ: 

 

משחילים את הגומיה על העציץ ורצועת הנייר, במרחק אחיד משפת העציץ (מסומן באדום). מקפידים שהגומיה תהיה כמה שיותר קרובה לשפת העציץ, ובתנאי שהיא תישק לכל אורכה לרצועת הנייר.

שימו לב, חשוב להשתמש בגומיה מבד מאחר וגומייה שכזו מתאימה את עצמה לעציץ, לעומת גומייה משרדית למשל שנדבקת לנייר ומקשה על העבודה. 

 

עתה, הגומיה תמלא לנו פונקציה של סרגל. מציירים קו בסמוך לגומייה ומשתדלים לדייק כמה שיותר מבלי להזיז אותה. 

 

מסירים את הגומייה ואת דבק הסלוטייפ, פותחים את רצועת הנייר, ומגלים את הקשת שנוצרה.

 

גוזרים לאורך הקו. בעזרת ה"גבעה" שקיבלנו בונים את המשך השבלונה: על חתיכת הנייר הגדולה מציירים שתי קשתות, זו מעל זו, כאשר הרווח ביניהם תלוי בגובה העציץ. במקרה הנ"ל- 6 ס"מ.

 

ושוב גוזרים:

  

כמעט סיימנו. עוטפים את העציץ בצורה החדשה שהתקבלה, ומדביקים את הקצוות בחופזה באמצעות דבק סלוטייפ, אותו נסיר בהמשך.

כדי לחתוך את השוליים המיותרים של הקשת ולגרום לה להסגר בצורה יפה, מורידים קו דמיוני מאונך מהחיבור העליון כלפי מטה. 

 

מסירים את הדבק, פותחים את הגזרה ונפטרים משני המשולשים המיותרים. רצוי לא לגזור הרבה מדי ולאפשר איזושהי חפיפה בסגירה כדי למנוע פאשלות אפשריות...

סיימנו! יש לנו גזרה: 

  

מעתיקים אותה על הדף המדוגם שיעטוף את העציץ: 

 

עוטפים, ומדביקים :-) 

 

העבודה הקשה היא יצירת הגזרה, אבל מרגע שיוצרים אותה פעם אחת, אפשר להתפרע. בשיטה זו עשיתי שלושה פרחי נייר שונים בשלוש טכניקות שונות ופשוטות:

1. ספירלה- חתכתי רצועת נייר ארוכה (אלכסון של דף 30X30), ליפפתי אותה סביב שיפוד ולאחר כמה שניות שחררתי אותה ונתתי לה ליפול כלפי מטה. את חלקה העליון הדבקתי לקצהו של השיפוד. 2. כדור רצועות- יצרתי כדור מרצועות נייר, על ידי חיבורן בשתי נקודות, אחת למעלה ואחת למטה. בנקודה התחתונה השחלתי את השיפוד שמתפקד גם כמחבר. 3. פרח מלולאות נייר- חתכתי 3 רצועות נייר ארוכות, הפכתי כל אחת מהן ללולאה ע"י הדבקת הקצוות, הדבקתי גם את מרכזה של כל לולאה כדי לחלק אותה לשניים. לבסוף הנחתי את שלושת הלולאות אחת על השניה וחיברתי במרכז. השיפוד מודבק לפרח מאחור באמצעות רצועת נייר קטנה. עציץ אחד מילאתי בכפתורים, השני בפרחי נייר קטנים ואת השלישי הפכתי לכרית סיכות. זו יכולה להיות דרך צבעונית ומקורית לאחסון פיצ'יפקעס קטנים על שולחן העבודה, או סתם מתנה לתשומת לב. והכי חשוב- אפשר לישון ליד זה בלילה!  

    

לנוחיותכם אני מצרפת את הסקיצה בגודל המקורי שעבדתי על פיו (ניתן להגדיל בלחיצה על התמונה).  כאמור, את העציצים בגודל הזה ניתן לרכוש באיקאה, אבל אפשר כמובן לעבוד על כל גודל של עציץ ולבנות את הסקיצה מחדש.   

  

יש ברשת אינספור רעיונות והדרכות לפרחי נייר, תהנו!

הדרכה של נתנאלה לקישוט דקורטיבי מנייר, שיכול בקלות לעשות הסבה לפרח בעציץ

פרח מניפה

כדור רצועות 1

כדור רצועות 2

סוג נוסף של פרח לולאות

שבשבת נייר

פרח מקסים מנייר (מורכב!)

פרח ספירלה משגע

עדכון: ננזפתי ע"י הביולוגית שבצוות על הבורות. לטובת מי שלא יודע- ביום צמחים צורכים פחמן דו חמצני ופולטים לאטמוספירה חמצן, ובלילה ההפך... צמחים בחדר מעלים את ריכוז הפחמן הדו חמצני ומורידים את ריכוז החמצן.

שיהיה לכם יום פורח!
מור.

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 21/1/2009 08:33, בקטגוריות סדנאות
30 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של עירית ב-25/1/2009 17:37

פינה מושלמת וקישורים משמחים

 

הפעם אני משלבת שני נושאים בפוסט אחד, סדנה על יצירת פינה מושלמת בעזרת פאנצ' גבולות של פיסקרס והמון קישורים משמחים בנושאים שונים.

אז נתחיל בסדנה:

הנה המקור באנגלית, ההסבר נכתב עבור אלו שיש להם את הפאנצ' הזה:

 

    

 

1.  הכניסו את הנייר לפאנצ', גבול הנייר צריך להיות בגבול תחילת הפאנצ' (הקו הלבן שסימנתי על הפאנצ')

 

 

 2. חוררו את הדף. 

 3. סובבו את הנייר ב 90 מעלות והכניסו אותו שוב לפאנצ, הפעם בגבול הימני שלו (מסומן בלבן)

 

 

 4. לאחר החירור, הנייר נראה כך:

 

  

 

 זוהי התבנית, שאיתה תמדדו את הגבולות על הניירות המעוצבים.

5. חוררו את הנייר המעוצב, כמעט עד לקצה הנייר (צד שמאל בתמונה):

 

 

 6. הניחו את התבנית על הנייר המעוצב, כך שתהיה חפיפה בינה ובין החירור שכבר קיים על הנייר המעוצב.

 

 

 7. הנייר המעוצב מצד שמאל הוא השארית שאותה יש לחתוך.

 

 

 

 8. לאחר שחתכתם את השארית, המשיכו לחתוך את כל פאות הנייר, בכל פינה השתמשו בתבנית.

הנה דוגמה לתוצאה הסופית:

 

 

 דרך אגב, הלב עשוי מקרטון גלי בצבע לבן. במקור הוא שימש לעטיפת עוגיות Hit - אלו שבצורת גליל, לא Acid free, אבל מותק של עוגיה .

 

מתחילת החודש ועד כריסטמס, חלק מהבלוגים בחו"ל מעלים 25 קישרים להדרכות/רעיונות וכו'. כאן, בישראל, לכבוד חנוכה, אני משתפת אותכם ב-8 קישורים מעניינים - כולם קשורים ליצירה, ומבחינתי הם אוצרות של ממש:

 

 1. bloglines - יש לי מעל 100 בלוגים שאני עוקבת אחריהם (למי שמתעניין, כן, יש לי גם חיים...) במקום ללכת ולבדוק מה התעדכן בכולם, בצורה סיזיפית לחלוטין, חגית (כן זאת מכאן) גילתה לי את הבלוגליינס: נכנסים, נרשמים, ופעם אחת מכניסים את כל הבלוגים שאוהבים. ניתן לסדר לפי תיקיות, ובכל פעם שמתקבל עדכון (העלו פוסט, תמונה וכו') שם הבלוג יצבע בשחור, ואז, נכנסים רק למי שמתעדכן. חשוב לציין, שבחלק מהבלוגים, מקבלים את העדכון אבל לא רואים את התמונה שצורפה, עדיין זה יעיל וחוסך המון זמן.

 

 2. My Paper Art - לא חקרתי אותו לעומק, אבל הספיקה לי התמונה המדהימה הזו:

 

 מבחינתי קסום, מעניין, מרתק ומלא השראה.

 

 3.Balzer Designs - בלוג שעיקרו סקראפ, אבל יש גם תפירה, סדנאות, המלצות, מחשבות בנוגע לאמנות, מעניין ומלא חיים.

 

 4. One Pretty Thing - בלוג שמרכז הדרכות בנושאי יצירה שונים, המממממממון רעיונות.

 

 5.The Crafty Crow - בלוג עם רעיונות יצירה לילדים, ניתן לחפש על פי גיל או נושא.

 

 6. Card of The Week - בלוג שמרכז את כל האוצרות שבבלוגים השונים, הדרכות, רעיונות למתנות, כרטיסי ברכה ועוד. בכדי לראות את הכל יש ללחוץ בכל קוביה על Read More יפתח את כל רצף ההמלצות בבלוגים השונים.

 

 7. Fusion Beads - יש כאן חרוזים, שרשראות, תליונים, חוטים, כלים, ועוד. יש כאן אפילו חרוזים מלבד. חוץ מלקנות, ניתן להסתכל על ההדרכות השונות שמוסברות בצורה מעולה וגם רעיונות ליצירה. וכן, לפי הבנתי הם שולחים לישראל.

 

 8. ScrapTime - הסברים וסקירות של מוצרים חדשים והכל בוידאו.

 

 יש עוד קישור אחד אחרון וכרגע הוא כמו נרות חנוכה, לראותו בלבד - הקישור מהלל את המכונה שהיא חלום בשבילי: Bernina 440QE, תקראו את ההסברים שלה ותבינו לבד. וכמו שקרן הגדירה את הרצון שלי "יש לך מזדה (זינגר 7462) אבל את רוצה את הוולבו עם הכסאות המחוממים והמגבים שמופעלים אוטומטית שיורד גשם..."  יום יבוא והחלום יתגשם.

 

תיהנו מהקישורים, תיצרו, והעיקר המון בריאות,

נויה

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 15/12/2008 10:57, בקטגוריות סדנאות, כללי
8 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של נויה ב-17/12/2008 06:33

!Say Cheese

 

כבר דובר רבות על משמעות צילום העבודות שלנו. חלקינו רק מפרסמים/ות את התמונות ברשת כדי להשוויץ ולשתף, לקבל מחמאות והערות, ולחלקינו העבודות ישמשו בהמשך גם תיק עבודות. בתקופה שהכנתי עוגות למדתי עד כמה חשוב לצלם את העוגה בסוף העבודה, לפני שהיא נמסרת ונאכלת. ידעתי שזה "עכשיו או לעולם לא". אני חייבת להודות שזה היה קשה כל פעם מחדש להתארגן לצילום עם ידיים דביקות מבצק סוכר ובלאגן אטומי במטבח, ובכל זאת ידעתי דבר אחד- אני אעשה לעוגה כבוד. היה לי ברור שלא אצלם את העוגה כשברקע רואים את הכיור העמוס, את ארונות המטבח שלנו ואת השולחן הדביק.

 

בהזדמנות הראשונה נכנסתי לחנות ציוד משרדי וקניתי מפל (פוליגל) בשלל צבעים. בכל פעם שסיימתי לעבוד על עוגה, שטפתי ידיים, פיניתי מקום נקי, פרשתי את המפל, הנחתי את העוגה והתחלתי לצלם. לא עניין אותי באותו הרגע מה קורה מסביבי, עניינה אותי רק העוגה שטבעה בתוך הרקע הלבן.

אמנם לא (תמיד) בעוגות עסקינן, אבל אני מקווה שהרעיון ברור.

 

כשמצלמים, קודם כל יש לשים דגש על חדות התמונה. תמונה מטושטשת או מגורענת פחות תמשוך את העין ובאופן אוטומטי האובייקט עצמו יראה פחות טוב. כמובן שאם חשוב לכם לקבל תמונות איכותיות כדאי להשקיע במצלמה טובה, אבל בעזרת כמה טיפים תוכלו לשדרג כל תמונה.

היום נעסוק בזווית הצילום, תאורה ורקע.

 

ככלל, רצוי לצלם באור יום מאחר ותנאי התאורה בחדר סגור לא תמיד נאותים. עם זאת, מומלץ בכל זאת לאזן את התאורה ע"י מנורה נוספת ושליטה על האור והצל. אור יום ישירות על האובייקט עשוי להיות חזק וקר מדי.

אז מה עושים?

 

בואו ניקח סיטואציה היפותטית...

השעה: שעת לילה מאוחרת.

הסיטואציה: לפני מספר דקות סיימתי להכין כרטיס ברכה שאמור להימסר מוקדם בבוקר.

המסקנות: אין זמן לחכות לאור יום, צריך לצלם עם תאורה מתאימה.

 

כך נראה הכרטיס על שולחן העבודה:

 

 

לפני הכל- למי שמצלם הרבה והנושא חשוב לו, מומלץ להשקיע בפינת צילום קטנה. כל שצריך זה רק שולחן או מקום פנוי, מפל בצבע לבן, מנורה על רגל וזהו. אפשר להשתמש בחצובה אבל זה לא הכרח אם הידיים יציבות ויודעים להחזיק את המצלמה ישר.

 

 

השולחן שלי הוא שולחן מתקפל מאיקאה, כך שבמידת הצורך אפשר לסגור אותו והוא חוסך מקום.

אך אם לא מתחשק לבנות פינת צילום, רצוי בכל זאת למצוא מקום לצלם את העבודה על רקע הולם שידגיש אותה, ויתן לה את מלוא הפוקוס.

 

זוית הצילום:

 

צילום מקדימה (בדומה לסריקה) מקנה לכרטיס נופך חד מימדי:

 

 

צילום מזווית גבוהה מדי מקטין ומנמיך את הכרטיס:

 

 

לעומת זאת, צילום ב"גובה העיניים" יגרום לכרטיס להראות תמיר ויציב.

 

 

**במידה והאובייקט שטוח ולא ניתן להעמידו, רצוי לא להניח אותו על השולחן ולצלם מלמעלה אלא להשעין אותו על גבי משטח או קיר בזווית קטנטנה ולצלם מקדימה.

 

תאורה:

בתמונה הקודמת, המנורה היתה בדיוק מעל הכרטיס ונתנה אור אחיד.

כדי לקבל כיווני צל אחרים אפשר להמשיך לשחק עם זווית המנורה:

בתמונה הבאה המנורה מוקמה בצד שמאל של הכרטיס (שימו לב לצל).

 

 

ובתמונה הבאה המנורה מוקמה בצד ימין של הכרטיס, אך מאחר והכרטיס בצורת \/ ונוטה בזווית, כל האור התפזר על חלקו הקדמי והחשיך לגמרי את חלקו האחורי.

 

 

גם לצבע האור יש חשיבות. אור צהוב משרה תחושה של חמימות, ואילו אור לבן הוא אור קר יותר. לפעמים אני עושה נסיונות צילום עם שני סוגי המנורות בהתאם לשעה ביום ולצבעי הכרטיס, כך שזה לא חד משמעי.

 

פלאש: נכון שתמונות עם פלאש יוצאות בדרך כלל יותר חדות, לעומת תמונות ללא פלאש בהן יש צורך ביד יותר יציבה ובמספיק אור על מנת לא לקבל תמונה מטושטשת. ההעדפה הראשונית שלי היא לצלם עם מנורה אך ללא פלאש. בדומה לאור יום ואור לבן, פלאש יהפוך את התמונה ל"שטוחה" יותר. בתמונות ללא פלאש יש יותר עומק. 

 

רקעים: לבן זהו הצבע הבסיסי, אך מה אם ננסה לגוון את התמונה ולתת לה יותר חיים ע"י הוספת רקע צבעוני?

רקע יכול להיות דף מדוגם, בד בצבע מתאים או אפילו העמדה מיוחדת (בניית קומפוזיציה מתאימה).

את הצבעים נבחר בהתאם לצבעי האובייקט המצולם או צבעים משלימים. לכרטיס שבדוגמא נבחן רקעים בגווני אדום / בורדו / ירוק.

חשוב לא לבחור רקע מקושקש מדי שיקח את כל תשומת לבו של הכרטיס ויבלע אותו, כמו כאן:

 

 

או רקע בצבע קרוב מדי לכרטיס / צבע דומיננטי מדי, כמו כאן:

 

 

 

בתמונה הקודמת הרקע מאפיל על הכרטיס ולכן זו לא בחירה טובה.

גם צבע אדום לא יתאים כאן כי הוא דומיננטי מאוד.

 

 

מה שכן יתאים זה רקע רגוע יותר לעומת הכרטיס הרועש. בחרתי ברקע בצבע שמנת עם טקסטורה עדינה של נקודות, אבל שימו לב- כדי שהכרטיס יבלוט על גבי הרקע, שיחקתי עם התאורה עד שהגעתי למשולש החשוך שיוצר את הקונטור לכרטיס:

 

 

אם רוצים תמונה יותר סולידית, תמיד אפשר לחזור לרקע הלבן אבל כדי לתת לתמונה קצת תנועה ולשבור את הרקע הלבן הוספתי לה בד.

 

 

לעניין נוסף, הסטיילינג (styling = עיצוב). אפשר לצלם את הכרטיס ליד החותמת שהשתמשנו בה או חותמת מאותה סדרה, אפשר להוסיף סרט בד לצידי הכרטיס, כפתורים או כל אלמנט שקשור ומוסיף, אבל בבקשה לא להגזים ולהמטיר על הכרטיס גשם של ניטים...

 

בנוסף, אפשר לבנות ממש קומפוזיציה ולהכניס לאווירה, כמו למשל כאן:

 

 

לא, לא יצאתי אל הטבע. הבאתי את הטבע אלי, תראו:

 

 

הרקע השזור זה בסך הכל סלסלת שאריות הבדים שלי ונייר חום גרוס...

 

וכך זה נראה כשאני מצלמת על דף:

 

 

כדי שחלקו העליון של הדף לא ישמט על הכרטיס וכדי שלא יראו קיפול, אני עושה לו "גב" נמוך יחסית. הדף לא מחליק כי הכרטיס נותן לו קונטרה ומחזיק אותו במקום.

 

עכשיו לצילומי תקריב- close up: כדי להדגיש אלמנטים מסוימים כדאי לצלם קלוז-אפים (במצלמות דיגיטליות יש כפתור של פרח המיועד למטרה זו). כדי להדגיש את השכבות, נשכיב את הכרטיס ונצלם ב"גובה העיניים". אם תלחצו חצי לחיצה על כפתור המצלמה, תוכלו לראות ריבוע קטן על המסך שמראה איפה יהיה הפוקוס. אם הפוקוס יהיה על חלקה האחורי (העליון) של התמונה, התוצאה לא תהיה נעימה לעין ובמבט ראשון התמונה תראה מטושטשת יתר על המידה, כמו כאן:

 

 

אך אם הפוקוס יהיה על חלקה הקדמי (התחתון), התוצאה תהיה ברורה ונעימה לעין:

 

 

צילום בזוית חשוב במיוחד כשיש בכרטיס אלמנטים שלא ניתן לראות בצילום רגיל. בכרטיס הנ"ל יש את אבני ה"בלינג" הנוצצות, אך כמעט ולא ניתן היה להבחין בהן כשצילמתי את הכרטיס בשלמותו. צילום מהצד נתן להן נפח.

 

אמנם התייחסתי לכרטיסי ברכה, אבל הטיפים האלו נכונים לגבי כל אובייקט בעל נפח, להבדיל מדף אלבום למשל.

דף אלבום רצוי לצלם מלמעלה כאשר הוא מונח על הרצפה. לרוב, הפלאש יגרום לתמונות בדף להבריק ולכן מומלץ לצלם באור יום. אם בסוף אתם רוצים לחתוך את התמונה בצורת הדף כדאי לצלם אותו ללא זווית- צלמו את הדף כך ששני צידיו (למשל החלק התחתון והחלק השמאלי _| ) נושקים לשני צידי מסך המצלמה, בהתאמה, ואז רק נותר לחתוך את החלק העליון והחלק הימני מהתמונה הסופית.

 

לסיכום, צילום איכותי מעצים כל עבודה וגורם לה להראות מקצועית יותר, בפרט אם בהמשך תרצו להקים עסק- התמונות האלו ייצגו אתכם ויעידו על מקצועיות. נכון שזה לוקח מעט יותר זמן, אבל זה שווה כל רגע.

אז זהו, מעכשיו אני לא רוצה לשמוע (או לקרוא) את המשפט: "במציאות זה נראה טוב יותר", או "שכחתי לצלם"! :-)

 

בהצלחה! מור.

 

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 24/11/2008 13:43, בקטגוריות סדנאות
35 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של נועלה ב-31/12/2008 03:09

מסגרת נגזרת

 

מגזרות נייר הן עולם ומלואו מצד אחד, ומצד שני זה לא תחום שאני מרגישה ששייך לי, כי צריך הרבה מאוד סבלנות ודיוק ועדינות ומיומנות חיתוך שאין לי.

לכן כל כך שמחתי כשנתקלתי במסגרות הנגזרות האלה בפליקר. זו אמנם נגזרת, אבל היא גם אפשרית וגם שימושית! המסגרות המדהימות האלה מאוד מורכבות, והיא חותכת אותן עם סכין חיתוך. אני עשיתי מסגרות פשוטות ומהירות יותר לצורך הסדנה, אבל כמובן שאחרי שמבינים את העקרון אפשר לגוון ולהשתולל.

 

המסגרת הסופית שלי נראית כך:

 

רוצים גם? אז בואו נתחיל!

החומרים שנצטרך הם עיפרון ומחק (או עיפרון עם מחק), מספריים קטנים טובים (או סכין גרפיקאים למי שמיומן בעבודה איתו) ונייר צבעוני:

 

נקפל את הנייר לשניים:

 

ושוב לשניים:

 

 

שימו לב, יש לנו עכשיו נייר מקופל, ויש לו צד פתוח:

 

 

וצד מקופל, סגור:

 

אנחנו נעבוד על הצד הסגור, ונשרטט עליו ריבוע. זה בעצם החלק הפנימי של המסגרת, והגודל שלו תלוי בתמונה שאתם רוצים למסגר. אתם יכולים לעשות אותו בכל גודל שתרצו, ואפשר גם לשרטט עם סרגל, כדי שיהיה ישר. אני תמיד מעדיפה לצייר ביד חופשית:

 

 

ועכשיו נצייר את המסגרת עצמה. שוב, אני אוהבת לצייר ביד חופשית, וכאן פשוט שרבטתי להנאתי. בהמשך אראה לכם עוד סוגים של מסגרות ושרבוטים אפשריים:

 

 

ועכשיו נתחיל לגזור לפי הסימון:

 

 

 

אחרי שסיימנו לגזור, פותחים את הריבוע, ומקבלים... נכון, מסגרת!

 

 

השלב האחרון הוא למחוק את סימני העיפרון שנותרו.

ועכשיו אפשר להכין באותה שיטה כל מיני סוגים של מסגרות:

 

 

אפשר לעשות מסגרות קטנות או גדולות, להשתמש בהן באלבומים או כרטיסים, לעשות להן אמבוסינג חם בזהב כדי שייראו כמו מסגרות עתיקות או אלגנטיות יותר, ועוד.

מי שלא רוצה או לא יודע לשרבט, יכול פשוט לגזור את שני הריבועים, הפנימי והחיצוני, עם מספרי צורות, ואפשר להמשיך ולגוון ולשחק איתן בלי סוף. השאר באמת תלוי בדמיון שלכם, וכמובן שאני אשמח לראות תוצאות. אז אם אתם עושים משהו עם הסדנה הזו, צרפו קישור בתגובות!

 

תיהנו!

 

שמור   בטל

נכתב על ידי חגית_ר, 17/11/2008 07:08, בקטגוריות סדנאות
15 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מור ב-22/11/2008 09:17

תיק תק!!!

 

לא מזמן באחד המגזינים, תפס את עיניי פרוייקט חמוד וקל: תפירת נרתיק בתיק תק עם סיכות (תיק תק) מעוצבות... חשוב לציין שלא המצאתי כלום וראיתי הכל ברחבי הרשת. קצת שידרגתי, קצת שיניתי ואילתרתי והנה הוא לפניכם:

 

 

זה מתאים כמתנה חמודה ומהירה לכל מי שאוהבת להתקשט בסיכות, בכל גיל! אני את שלי הכנתי לחיילת שפשוט אוהבת סיכות ונרשמו קריאות התלהבות!!! "סיכות כמו שלה אין פשוט לאף אחת והנרתיק נוח כל כך לאיחסון ומונע פיזור בתיק".

רוצים לנסות בעצמכם?

 

החומרים הדרושים:

סיכות ראש תיק תק

כפתורי בד (קנויים או שתכינו בעצמכם על פי ההוראות בהמשך)

גיליונות לבד (אני השתמשתי בלבד צמר)

סרטים או חוטי צמר

כלי תפירה לתפירה ידנית או מכונת תפירה

טוש סימון מחיק לבד

דבק E6000 (ולהקפיד לעבוד באזור מאוורר היטב)

גלגלת חיתוך או מספרי בד.

 

 

נחתוך רצועה ברוחב 26 ס''מ ואורך 12 ס''מ:

 

 

 

על רצועת הבד נסמן קוי קיפול במרחק 5 ס''מ מכל קצה וקו אמצע שמחבר ביניהם:

 

 

בשלב הבא נחבר את הסרט. אני השתמשתי פה בסרט בד גרוסגריין אך ניתן להשתמש בכל סרט או רצועת צמר.

אורך הסרט המינמלי הוא 36 ס''מ.

נחזק את הסרט למקומו בעזרת סיכות ונתפור (אני תפרתי בתפר זיגזג במכונה אך כמובן ניתן לתפור בקלילות ביד).

שימו לב שתופרים אך ורק מקו קיפול שסימנו לקו קיפול בצד השני שסימנו:

 

 

אני שילבתי בשלב זה כבר עיטור של כפתור:

 

 

לאחר תפירת הסרט, נקפל את הצדדים בקו הקיפול ונתפור בשני הצדדים:

 

 

והנה הנרתיק מוכן:

 

 

עכשיו הגיע הזמן למלא אותו בסיכות יחודיות וצבעוניות!

אז איך מכינים את הסיכות???

יש לנו 3 אפשרויות :

1.לרכוש כפתורי בד בחנויות סידקית. לרובן ניתן להגיע עם בד מהבית והם יכינו לכם את הכפתורים.

2.לרכוש קיט ביתי לייצור כפתורי בד ולהכין אותם.

3.להכין כפתורי בד מכפתורי רגל.

 

לרכוש אני לא צריכה ללמד אתכם....אנחנו אלופות בזה!

 

יצור כפתורי בד מקיט:

 

כך נראה הקיט:

 

 

בעזרת פלייר קטן נסיר את הרגל של הכפתור:

 

 

 

בשלב הבא נגזור מהאריזה את השבלונה לַבָּד:

 

 

 

בעזרת השבלונה מסמנים על הבד הרצוי את הדוגמא וגוזרים:

 

 

עכשיו מכינים בקלילות את הכפתור על פי ההוראות שעל אריזת הקיט.

לתוך תבנית הגומי מכניסים את הבד יחד עם ראש הכפתור:

 

 

מכניסים פנימה את שולי הבד ומניחים מעל את חלק גב הכפתור:

 

 

מניחים מעל ה"סנדביץ" הזה את חלק הלחיצה ולוחצים עד השמע קליק, מחלצים את הכפתור המוכן מתבנית הגומי:

 

 

 

 

הכנת כפתור בכיסוי בד ללא קיט:

 

החומרים הדרושים:

כפתורים עם רגל

בד

חוט ומחט

טוש סימון מחיק

גלגלת חיתוך קטנה או מספריים

 

 

על פיסת הבד אני מסמנת עיגול בקוטר כפול מקוטר הכפתור:

 

 

תופרים מסביב לעיגול (לא צמוד מידי לדפנות):

 

 

וכך זה נראה:

 

 

גוזרים מסביב:

 

 

מניחים את הכפתור במרכז ומושכים לכיווץ:

 

 

 

 

קושרים היטב:

 

 

 

והנה יש לנו כפתור מכוסה בד:

 

 

לשימוש שלנו הרגל של הכפתור תפריע ולכן יש להסירה בזהירות בעזרת קאטר קטן:

 

 

 

את הכפתורים ניתן להכין בגדלים שונים עם בדים שונים, כעת כשיש לנו את הכפתורים כל שנותר לנו לעשות הוא להדביק אותם בעזרת כמות נדיבה של דבק E6000 לסיכות הראש:

 

 

 

הנרתיק שלנו בנוי להכיל 12 סיכות קטנות אך כמובן שניתן להכין נרתיקים בגדלים שונים לכמויות שונות של סיכות ולגדלים שונים:

 

 

 

את הנרתיקים ניתן לקשט מבחוץ ולהפוך אותם לייחודיים יותר:

 

 

 

זהו, מקווה שאהבתם ויהיה לכם שימושי.

 

אני מזכירה לכם להעלות לפוסט הקודם את הקישורים של העבודות שלכם לאתגר הספרים, ההגרלה תתקיים ביום ראשון הקרוב.

 

שיהיה לנו המשך שבוע גשום עם ריח כל כך מיוחד!

 

אוהבת,

נתנאלה.

 

שמור   בטל

נכתב על ידי נתנאלה, 27/10/2008 12:39, בקטגוריות סדנאות
36 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של lilush (: ב-4/10/2010 14:44

משחק קלפים

 

תמיד יש בבית קלפים בודדים - כאלו שנעלמו ממשחק פוקר/טאקי או כל משחק קלפים אחר. לפעמים זה יכול להיות כרטיס מנוי או כרטיס מגנטי לחדר במלון, כרטיס ממשחק טריוויה או כרטיס מתכון. מה שזה לא יהיה, תמיד אפשר לנצל את הקלפים היתומים האלו גם למשהו אחר - והפעם למיני אלבום/פנקס מקלפי משחק. מה צריך? 2 קלפים (או יותר), דבק ג'ל, נייר דבק שקוף, ניירות לקישוט, כפתור, חוט ומחט וסרטים.

 

 

איך מתחילים? בוחרים 2 קלפים עבור הכריכה ומניחים אותם אחד ליד השני עם מעט מרווח ביניהם (רוחב המרווח הוא סה"כ עובי הדפים שיכנסו לאלבום).

 

 

מדביקים את הקלפים זה לזה בעזרת מספר פסים של נייר דבק שקוף - לא לשכוח להשאיר מרווח בין הקלפים! לא לדאוג לגבי החלק החשוף והדביק של נייר הדבק שנשאר במרווח - הוא יכוסה בדפי האלבום.

 

 

מורחים דבק ג'ל לאורך הקצוות של אחד הקלפים (על הצד של הקלף עליו הדבקנו את נייר הדבק).

 

 

מניחים חתיכת נייר על הקלף כאשר אחד הקצוות  מונח בדיוק על קצה הקלף בצמוד למרווח.

 

 

וככה זה נראה מהצד השני.

 

 

לאחר שהדבק התייבש, גוזרים את הנייר מסביב לקלף ( עם מספריים או סכין חיתוך).

 

 

חוזרים על הפעולה כדי לכסות גם את הקלף השני - והנה הכריכה מוכנה:

 

 

כעת צריך לתכנן האם רוצים סגירה לאלבום, ואם כן, באיזה אופן.

אפשרות אחת לסגירה היא באמצעות קשירה של סרט. נהפוך את זוג הקלפים ובחלק הפנימי של הכריכה נדביק סרט שיחצה את האלבום:

 

 

אפשרות סגירה שניה היא באמצעות כפתור שעליו ילופף חוט. לשם כך נניח את הכפתור בצד שמרוחק מהחיבור בין הקלפים ונסמן בעפרון את מיקום החורים שלו.

 

 

נזיז את הכפתור ובעזרת מחט ננקב חורים לפי הסימון שביצענו.

 

 

על מנת שניתן יהיה ללפף את סרט הסגירה על הכפתור, הכפתור צריך להיות מעט רפוי ולא צמוד לגמרי לכריכה. כדי ליצור מצב כזה, ניקח 2 חתיכות נייר מקופלות ונניח משני צידי החירור.

 

 

על הניירות המקופלים נניח את הכפתור.

 

 

ונתפור אותו בחוט ומחט לכריכה.

 

 

לאחר שהכפתור תפור ומחוזק, נוציא את פיסות הנייר ממקומן.

כעת עלינו ליצור את דפי האלבום. לשם כך ניקח  רצועת נייר ברוחב שקטן בחצי ס"מ מגובה הקלפים. נקפל את הרצועה לאקורדיאון כאשר כל קיפול הוא במרווח שקטן אף הוא בחצי ס"מ מרוחב הקלפים (כלומר גודל כל מלבן שנוצר קטן בחצי ס"מ באורך וברוחב מגודל הקלף). ניתן לחבר מספר רצועות זו לזו כדי ליצור יותר דפים. יש לשים לב ששני המלבנים הקיצוניים בקצוות פונים לאותו כיוון (כמו בתמונה).

 

 

נדביק את אחד הקצוות של האקורדיאון לכריכה כאשר החלק הסגור של האקורדיאון צמוד לקצה הפנימי של הקלף (בחיבור בין הקלפים). אם בחרנו לסגור את האלבום באמצעות קשירה של 2 סרטים, הדפים הפנימיים יודבקו מעל הסרט שהדבקנו כבר בחלק הפנימי של הכריכה.

 

 

נדביק את הצד השני של האקודיאון באותו אופן לצד השני של הכריכה.

 

 

אם החלטנו לסגור את האלבום עם כפתור וסרט, נחורר חור בצד השני של הכריכה (הצד ללא הכפתור).

 

 

 

נשחיל סרט מקופל לחור ונעביר את הקצוות שלו דרך הלולאה שנוצרה ונהדק.

 

 

וככה נראה האלבום כשהוא סגור:

 

 

וכשהוא פתוח:

 

 

פתרון נהדר לרשום דברים שתמיד צריך לזכור - ואפילו אפשר לשמור את האלבום בתוך הארנק!

 

כך נראה אלבום שנסגר באמצעות קשירה של סרטים:

 

 

ומי שלא רוצה אלבום אקורדיאון, יכול להדביק קלפים נוספים בתור עמודים בעזרת נייר דבק שקוף (כמו שהדבקנו את הקלפים של הכריכה זה לזה):

 

   

 

והנה כולם ביחד:

 

 

ואם כבר מדברים על שאריות של כלי משחק, אז למה לא לנצל עוד סוגים? הנה למשל אלבום מאבני דומינו...

 

 

נו, אז למישהו בא לשחק בקלפים?

 

קרן.

שמור   בטל

נכתב על ידי קרן (פרפרים), 19/10/2008 08:30, בקטגוריות סדנאות
32 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אביטל ב-26/10/2008 17:16

שקית מתנה בחמש דקות

 

החג כבר פה, ואם גם אתם מחכים לרגע האחרון, ולא תמיד יודעים מה לתת,

לפחות שתהיה לכם שקית מרשימה. ;-)

 

אחר כך תמיד אפשר למלא אותה בדובשניות, בסוכריות, או במתנה קטנה.

השקיות האלה באמת קלות מאוד להכנה, והרבה יותר כיף לקבל מתנה באריזה יפה. אז בואו נתחיל.

 

כפי שאתם רואים, גם החומרים מאוד פשוטים:

 

אפשר להשתמש בקופסה קטנה של חטיפים כמו פה, בקופסת קורנפלקס, בספר, כל אלה מתאימים להכנת השקית, בהתאם לגודל ולנפח שאתם רוצים. אני השתמשתי בקופסת החטיפים, והכנתי שקיות אישיות. הנייר שתבחרו צריך להיות בהתאם לגודל הקופסה, כי השלב הבא הוא לעטוף אותה כמו מתנה. מניחים את האריזה באמצע הנייר, בצורה כזאת, כשחלקה העליון של האריזה נשאר ללא עטיפה:

 

 

ומתחילים לסגור למתנה - שימו לב: כשאתם מרימים את הנייר לכסות את הקופסה, דאגו ששני הקצוות העליונים ייסגרו בקו אחיד:

 

ממשיכים לעטוף את הצדדים:

 

 

ומדביקים (הדבק כחול אבל מתייבש שקוף). למעשה, אתם יכולים לעטוף את צידי הקופסה בכל צורה שבה שאתם רגילים לעטוף מתנה, אין חובה לפעול לפי ההוראות האלה. הרעיון הוא שהקופסה תהיה עטופה, ובצורה יפה:

 

אחרי שסיימנו לסגור בצורה כזאת את שני הצדדים:

פשוט מחליקים את הקופסה החוצה:

 

עכשיו צובטים את הצדדים בצורה כזאת:

 

והשקית כבר כמעט מוכנה:

 

 

נשאר רק לחורר שני חורים ולהשחיל סרטים כדי שיהיו לשקית ידיות:

 

וזהו, השקית מוכנה! חמש דקות, או לא?

 

כאן אתם יכולים לראות עוד דוגמה, הפעם השתמשתי בנייר דו-צדדי, ועטפתי חלק קטן יותר של הקופסה, כדי לקבל שקית קטנה יותר:

 

 

וכאן מיחזרתי פרסומת מתוך עיתון. שימו לב, גם הוספתי ניטים ופרחים לגימור קצת יותר מעניין בידיות:

 

 

ואחרי שהבנתם את העיקרון, אפשר לוותר על הידיות, ולעשות סגירה אחרת לאותה שקית בדיוק:

 

זהו, מכאן אתם יכולים כבר להמשיך לבד. אפשר להחתים, להוסיף סרטים לרוחב, להדביק על השקית ברכה, פרפרים ופרחים, לקשט את הידיות בחרוזים, ועוד כיד הדמיון והיצירתיות השורה עליכם באותו רגע.

אני מאוד נהניתי להכין את השקיות, מקווה שגם אתם תיהנו ותשתמשו בהן,

ושתהיה לכולנו שנה מצויינת!

 

חגית

שמור   בטל

נכתב על ידי חגית_ר, 29/9/2008 11:39, בקטגוריות סדנאות
93 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רונית ב-17/10/2012 16:07

נשיקות

לפני כחודש קניתי ספר נפלא שנקרא Creativity Tips for Scrapbookers - הספר מכיל המון מידע בנושא Scrapbooking, עיצוב החדר, טיפים נבחרים של מפורסמים בתחום, צילום, עיצוב דיגיטלי, השראה וטכניקות. יש בו המון רעיונות לעיצוב דפים, והוא בעיקר מוסבר בצורה פשוטה עם צילומים בכל שלב של העבודה. אני ממליצה עליו למי שחדש בתחום וגם למי שיותר ותיק. בקיצור, שווה כל שקל.

אחת מהטכניקות שמופיעה בספר היא טכניקת ההחתמה שנקראת Kiss, נשיקה. בשיטה זו, משתמשים ב-2 חותמות ש"מנשקות" אחת את השניה, כך שהדגם של אחת מופיע בחותמת השניה. קיימות מספר גרסאות לאותה שיטה ואני אדגים כמה מהן.

הציוד הדרוש:

 

דיו - הדיו המומלץ הוא דיו פיגמנטי, זהו דיו "רטוב" שזמן הייבוש שלו ארוך יחסית ולכן הוא מתאים לעבודה בטכניקה זו.

חותמות – חותמת חלקה שמהווה את משטח העבודה (בתמונה, הפרפר), חותמת גדולה עם דוגמה (בתמונה, כתב יד), חותמת קטנה (בתמונה, פרח), ומשטחים אקריליים המתאימים לגודל החותמות.

אפשרות ראשונה 

1. ממלאים את החותמת החלקה בדיו.

2. "מנשקים" את החותמת החלקה עם חותמת הדוגמה - כלומר, בעצם מחתימים (מנשקים) את החותמת החלקה בחותמת עם הדוגמה.

3. מחתימים את הנייר/משטח העבודה עם החותמת החלקה (שהוחתמה כבר בדוגמה).

לאחר השלב הראשון - בצד ימין חותמת הדוגמה ללא דיו, בצד שמאל חותמת חלקה ועליה דיו.

כך תיראה ההחתמה עם חותמת הפרפר:

וכך תיראה ההחתמה לאחר ה"נישוק" עם חותמת הדוגמה:

אפשרות שניה 

1.החתמת החותמת חלקה בדיו.

2. נשיקה עם חותמת קטנה.

3. החתמה עם החותמת החלקה.

לאחר השלב הראשון - בצד ימין חותמת קטנה ללא דיו, בצד שמאל חותמת חלקה ועליה דיו.

וכך תיראה ההחתמה עם חותמת הפרפר:

אפשרות שלישית -

בגרסה זו, משתמשים בשני צבעי דיו.

1. החתמת החותמת החלקה בדיו (צבע ראשון).

2. החתמת חותמת הדוגמה בדיו (צבע שני).

3. נשיקה עם חותמת הדוגמה.

4. החתמה עם החותמת החלקה.

לאחר השלב השני - בצד שמאל חותמת בדוגמה ועליה דיו, בצד ימין חותמת חלקה ועליה דיו.

וכך תיראה ההחתמה עם חותמת הפרפר:

ניתן להוסיף ולגוון את ההחתמה, להשתמש בחותמות נוספות, בטכניקת האמבוסינג, בחותמת דבק, נצנצים ועוד. והעיקר, להתנסות, להנות וליצור...

שנה טובה!

נויה

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 22/9/2008 10:58, בקטגוריות סדנאות
13 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של גרניום ב-23/9/2008 07:13

קופיק - הטוש והשגעון

 

קודם כל, תודה רבה על התגובות החמות ששלחתן על פתיחת הבלוג והאתגר הראשון, חלקכן כבר העלה עבודות לתגובות, ואנחנו ממש שמחות. בעוד כמה ימים נעלה פוסט במיוחד לעבודות, בכדי שכל העבודות יהיו מרוכזות במקום אחד. יש לכן הזדמנות עד ה-9.8 להעלות את העבודות שלכן, וב-10.8 נערוך הגרלה ונפרסם את שם הזוכה.

 

ועכשיו, המלך בכבודו ובעצמו - Copic! התאהבתי ב-Copic אחרי שראיתי את העבודות המדהימות שיצרה איתם Mish (כנסו ותתאהבו - Mish Mash).

ההתלהבות שלי לא פחתה גם אחרי שהבנתי שקיימים 322 צבעים שונים ושכל אחד עולה כ-5 דולר... ניסיתי להתחמק, קניתי טושים אחרים, חשבתי מה עוד אפשר לקנות בכסף, אמרתי לעצמי שהעיקר זה הטכניקה, אבל ככל שקראתי עוד ועוד הבנתי שזה כמו עם סוכרזית, לפעמים אתה רוצה את המקור ולא חיקוי עלוב...

לפני 3 חודשים נשברתי... קניתי מ EllenHutson את ה-Copic הראשונים, אח"כ קניתי ממקום אחר (לא מזכירה כי ממש לא מומלץ) והדרך עוד ארוכה. החבר'ה יושבים במקום של כבוד:

 

 

המרקרים הם אלכוהולים, בעלי חודים עשויים מפוליאסטר, ניתן להתעלל בהם והם יחזרו למצבם המקורי ולא יפרדו לשערות כמו שקורה במרקרים אחרים.

הם באים במגוון צבעים, חודים, ואפשרויות, בכל סוג קיימת כמות דיו שונה, היפנים (ארץ ה-Copic הנצחית) לא שינו את הנוסחה של הצבעים מעולם - הצבע שקנו לפני 20 שנה זהה לאותו צבע שנקנה היום!!!

 

קיימים 4 סוגי מרקרים:

Copic - הטושים המקוריים, מרובעים, בעלי 214 צבעים, 9 סוגים שונים של חודים, ניתן לחבר אותם לאקדח אוויר (Air Brush), ולמלא אותם בדיו מחדש, מכילים את כמות הדיו הגדולה ביותר.

Sketch - צורת אליפסה, בעלי 322 צבעים, 3 סוגים של חודים, ניתן לחבר אותם לאקדח אוויר (Air Brush), ולמלא אותם בדיו מחדש, מכילים קצת פחות דיו מה Copic.

Ciao - עגולים, בעלי 144 צבעים, 3 סוגים של חודים, מכילים הכי פחות דיו.

Wide - רחבים ושטוחים, בעלי 36 צבעים, 2 סוגים של חודים, משמשים למילוי של אזורים נרחבים, רוחב החוד כ 2 סנטימטר.

 

צבעים:

לכל צבע קיים קוד יחודי ושם, הקוד מורכב מאות ומספרים וכל צבע שייך למשפחה:

אות - האותיות מסמלות את משפחת הצבעים: B - לכחול, R - לאדום, BG - למשפחת הכחול/ירוק וכך הלאה.

רוויה - הספרה השמאלית (עשרות) מייצגת את מידת הרוויה של הצבע. ככל שהספרה נמוכה יותר הצבע יותר חיי ועשיר, וככל שהספרה גבוהה יותר הצבע יותר אפרורי.

משפחה - הספרה השמאלית מייצגת גם את המשפחה. כל הצבעים שמתחילים באותה ספרה יהיו שייכם לאותה משפחה, ויתערבבו בצורה מושלמת האחד עם השני.

בהירות - הספרה הימנית (אחדות) מייצגת את בהירות הצבע. ככל שהספרה נמוכה יותר הצבע בהיר יותר.

קיימים כמה צבעים שאינם תחת הגדרה זו, אלו הם משפחת הצבעים האפורים (אפור קר, חם, טבעי ועוד) וצבעים בעלי 3 או 4 ספרות (בדר"כ צבעים, מאוד מאוד בהירים) וכמובן הבלנדר הייחודי להם שהקוד שלו הוא 0.

 

התאמת צבעים:

התאמת הצבעים הכי נכונה היא על ידי בחירת אותו מספר אך שינוי של האות. בהתאמה הכוונה לאותה רמה של בהירות ורוויה. לדוגמה: הצבעים YG17  ו-Y17 הם צבעים שמתאימים אחד לשני.

 

צביעה לאחר החתמה:

חשוב לבצע את ההחתמה על נייר מתאים, בדיו מתאים ובשיטה הנכונה. המדריכה הראשית של Copic (שממנה שאבתי את כל הידע) ערכה סקר בין המשתמשים ומתוצאות הסקר עולה כי :

הנייר הטוב ביותר: Papertrey Ink Stamper’s Select (ניתן להשיגו כאן). זהו הנייר שעליו אני עובדת והוא מעולה לכרטיסי ברכה.

הדיו הטוב ביותר:הראשון הוא Brilliance, אחריו זה ה- Ranger ו- Adirondack ובמקום הרביעי ה- StazOn, איתו אני עובדת.

חשוב לחכות שהדיו יתייבש. ניתן להשתמש בטושים (יש ל-Copic טושים שלהם) או להשתמש בטוש של Pigma Micron.

 

טכניקה:

הצביעה מתבצעת בצורה מעגלית (ולא בקווים ישרים). יש לחזור במהירות על שטחים שצבענו. כאשר משתהים בצביעה והצבע כבר מתחיל להתייבש, נוצרים פסים בצבע:

 

 

יש לחזור על שטחי הצביעה ולהספיג את הצבע בנייר. בגלל שהצבע נספג,יש להניח מתחת ניירות שיספגו את עודפי הדיו. כאשר הופכים את הנייר, ניתן לראות את הצבע שעבר לחלק התחתון:

 

 

ערבוב צבעים מאותה משפחה:

לשם ההדגמה, בחרתי בצבע BG 75 שהשם שלו Abyss Green (דרך אגב, בכל הבלוגים נהוג להשתמש בקוד ולא בשם).

אות - BG - שייך למשפחת הכחול ירוק.

ספרה שמאלית גבוהה (נע בין 0 ל-9) ולכן אפרורי יותר.

ספרה ימנית - אמצעית - בין לבין, לא בהיר ולא כהה.

אני רוצה לערבב אותו עם צבעים נוספים וליצור דירוג, ולכן אבחר צבעים מאותה משפחה (האות וספרת העשרות ישארו זהים).

הצבעים שנבחרו: BG72 BG78.

אלו הם צבעים שנמצאים קרוב (2-3 ספרות) לצבע המקורי שבחרתי. יש לצבוע בעזרת הצבע הבהיר BG72 את כל השטח,

וכאשר הוא עדיין רטוב, לצבוע אזור מסויים בצבע כהה יותר BG75. שימו לב למשיכות הצבע הכהה על הצבע הבהיר:

 

 

יש לחזור ולצבוע את כל השטח עם הצבע הבהיר:

 

 

ולחזור על השלבים עד שמגיעים לאפקט הרצוי:

 

 

ערבוב צבעים שונים:

התהליך דומה לתהליך שהוסבר - צביעה של אזור אחד ומשיכה של הצבע לאזור השני, עד שהצבעים יתערבבו:

 

 

ערבוב בעזרת בלנדר:

הכי פשוט זה לצבוע ואח"כ לעבור על השטח הצבוע עם הבלנדר. טוש הבלנדר משמש לדחיפת צבע החוצה, מחיקת טעויות (על ידי דחיפה של הצבע בחזרה למקום שלו) ואפקטים שונים.

והכי חשוב - אל תצבעו על טיפקס, חימר, גבס, צבע אקרילי, גיר, צבעי פסטל - זה הורס את החוד של המרקר!

 

הנה דוגמה לכרטיס ברכה שצבעתי עם Copic:

 

 

זה על קצה המזלג מנפלאות ה-Copic, אני כבר מתכננת את המשך הרכש - כשמתחילים קשה להיגמל, ומי שצבע פעם אחת איתו, נופל ברשת (מנסיון, יש כבר כמה בנות שגם התמכרו...)

 

נסו ותהנו,

נויה

שמור   בטל

נכתב על ידי MIXIM, 28/7/2008 11:17, בקטגוריות סדנאות
32 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מלי ב-30/6/2015 21:55

מונה צפיות:102,262