הפטרייה - מסע בזמן

הטרדיס השמיע את ההמהום המוכר שלה ובתוך החלל העצום שסביב ליבה ישבו אמיר, זיו, רוז והדוקטור.

"לא, אתם לא יכולים לקנות את הטרדיס" אמר הדוקטור

"למה לא?"

"כי זו מכונת זמן עדינה מאוד ואני מחובר אליה רגשית ואתם לא יכולים לקבל אותה"

"מי שואל אותך בכלל?" שאל אמיר והתרומם מהכסא

"סליחה? מי אתה, קוף מפותח. אני הדוקטור, אני בן 900 שנה, אני סיירתי בכל היקום..."

רעש נשמע והדוקטור צנח לרצפה

רוז צרחה

רעש נוסף נשמע והיא גם צנחה לרצפה

זיו ישב עם רובה נפצר ביד, סיגר בפה וחיוך גדול על פניו

"לא יכולת לעשות את זה לפי שעה כשהתחלנו את הדיון הזה?" צעק עליו אמיר והחל להתעסק עם המכשירים

"מה אכפת לך, יש לנו מכונת זמן, וחוץ מזה הביטוח זמן שלנו לא נגמר"

"זה אומר שאני יכול לקחת דלי צבע ולכתוב בענק "חרונומן" על הגרוטאה הזו?" שאל אמיר את זיו.

"זה כרונומן עם כ', you ignorant bafoon!"

"בפעם המיליון, זיו... כתיב חסר!" צעק עליו אמיר.

השנה 2020... חדר חשוך ואפלולי שלושה דמויות מסודרות במשולש שווה צלעות. אחת מאחורי שולחן עמוס בניירת. השניה יושבת מצידו השני של השולחן עם אחד עשר עטים ביד. הדמות השלישית יושבת, כהרגלה בצל שמטיל אחד הקירות.

"אתה מבין שאנחנו בחדר מאוד מאוד קטן וזה שאתה יושב שם בצל שהפינה של החדר מטילה על עצמה לא מסווה אותך בכלל, נכון?" שאל אמיר את זיו, בזמן שהראשון המשיך ממלא את הטופס סיווג ה3218764934 שלו והאחרון ישב כולו סמוי, חבוי ומסווג גיאוגרפית על כסא קטן בפינה של הקיר.

"עכשיו, זה טופס שאתה מצהיר שאתה מתחייב לא לפרוץ לשום מחשב בעתיד" פנתה המסווגת אל אמיר.

"אמיר! אל תמסור להם כלום, אתה שומע! אל תישבר" לחש זיו לאמיר.

"מה?" שאל אמיר את המסווגת בפליאה

"הדבר הטכנולוגי האחרון שהוא נגע זה מגה-סון" אמר זיו למסווגת, "הבן אדם היה בטוח שמחשב זה שם של תוסף דלק עד לפני שנה. הדבר היחידי שהוא יודע לפרוץ זה את הדיסק בגב ואם הוא יצליח לפרוץ פה למשהו אז יש לכם צרות הרבה יותר גדולות ממנו..." זיו היה מרוצה מאוד מעצמו ונשאר חזרה אל תוך הרווח המאוד מאוד קטן שהוא הותיר בין הגב לקיר.

"אני בכל מקרה צריכה להחתים אותו על הטופס הזה. יש נהלים ואני השליחה שלהם עלי אדמות" ענתה הבלונדינית. "עכשיו, פה יש טופס שאתה מצהיר שאנחנו יכולים להיכנס לתיק הרפואי שלך בכל עת שנרצה".

"אולי את רוצה להיכנס לי גם לפי הטבעת?!" ענה אמיר ברוגז "כי עוד לא חיפשתם שם"

"We just might do that" ענתה.

אמיר השתעשע במחשבה שבתיק הרופאי מוזכר ניצחונו ההירואי על האבולה שהתקיפה אותו לפני מספר שנים.

"אוקי... קחי, חתמתי" הגיש אמיר למסווגת את הטופס.

" עכשיו פה יש טופס שאתה מצהיר שאתה לא תורם זרע יותר"

"מה?! אבל זו השלמת ההכנסה שלי, כלבה בירוקרטית!" צעק אמיר

"השלמת הכנסה? כמה לכל הרוחות אתה מאונן you twisted creature?" שאלה המסווגת בפליאה עצבנית.

"האמת היא..." התחיל זיו לענות ואז עצר כאשר ראה שמע את ראשו של אמיר כמעט נעקר ממקומו כאשר הסתובב בזעם לאחור, ואת מבטה של המסווגת שהראה סימני חולשה.

"זיו... למה אתה בא לענות?!" שאל אמיר בלחש ציני.

"אני פשוט...אני אשתוק"

"המון גברת!" אמיר נעמד על רגליו, יד על ליבו ומבטו נשלח קדימה אל המרחק שנעצר מטר וחצי ממנו על ידי הקיר "אני, הזרעתי את אי-סיישל, כל השלושה שנמצאים שם! פתרתי את בעיית הפוריות של אירלנד בשנות ה-30, בזמן הצנע סיפקתי חלבונים למשפחות שלמות! על המגיפה השחורה שמעת?"

"כן..."

"מי נראה לך הציל את הילודה לאחר שחצי אירופה מתה? מי לדעתך הזריע את כל הנשים שנשארו בבית בזמן מלחמת העולם השניה, הראשונה, המפרץ, המפרץ שתיים ומלחמת גוג-ומגוג?"

"אתה?"

"על הפרייה מלאכותית שמעת?"

"כן..."

"סחבאק!" הכה אמיר על חזהו.

"מה זאת אומרת?"

"בואי פשוט נגיד שאין בי שום דבר מלאכותי"

פתאום אמיר שם לב שהמסווגת מרוכזת בזיו שיושב מאחור והסתובב גם הוא לצפות במתרחש רק על מנת לקלוט את זיו מהנהן בהסכמה.

"מה אתה מסכים לכל הרוחות?!"

"אני... אני לא בטוח... אני פה בשביל לגבות אותך..."

"אוקי..." אמרה המסווגת "בוא נמשיך... אתה מצהיר שאתה לעולם לא מרחת ולא תמרח את הלחם על הצד שנופל על הריצפה"

"עכשיו, איך זה קשור לבטחון שדה?" שאל אמיר וזיו נחלץ לעזרתה של המסווגת: "זה מאוד פשוט" התחיל זיו "כאשר הלחם נופל עם החמאה על הרצפה, מישהי צריכה לנקות את זה וכאשר היא מתכופפת אז כל הגברים במשרד מסתכלים עליה ואז זו הזדמנות לקומוניסטים, פיאודליסטים, דאואיסטים, דארווינסטים ואגרופובים לגנוב תצהירים סודיים מהמשרד".

"את מסכימה עם זה?" שאל אמיר

"כן... זה פחות או יותר..." ענתה המסווגת מחליפה מבטה בין אמיר לבין המבט הקודח של זיו.

"אוקי, על מה עוד לחתום? על המשכנתא שלך?" שאל אמיר בציניות.

"בטופס הזה אתה מתחייב שאתה לעולם לא תשחק את משחק השולחן "טווילייט אימפריום"".

"מי רשם את הטופס הזה? איפה מיכאל?! אני לא חותם על השטויות האלה ותגידי למיכאל שלכל שנה יש יום כיפור והוא ישב ביום כיפור ויפסיד את כל מערכות הסולאריות של העם הדפוק שהוא קיבל לשחק!" ענה אמיר.

רק אז מיכאל נכנס לחדר האפלולי, רומס לגמרי את ההסוואה הצלליתית של זיו, לוקח את הטופס ויוצא החוצה מושך בכתפיו: "ניסיתי".

"נשארו רק עוד שתי חתימות לעשות, הראשונה היא שיש לך עגבת והשניה- אני רוצה שתחתום לי על החזיה"

"מה הקשר לבטחון שדה?"

"העגבת שלך?"

"לא... החזיה שלך!"

"תחתום על החזה ותוכל לחרוש לי בשדה" ענתה המסווגת והסתכלה למעלה אל צמד הכותבים בפרצוף תמוה של "מה לכל הרוחות המשפט המפגר הזה עשה פה?"

לאחר 54678569832 שעות של סיווג רצוף עם שתי כוסות מים וערגלית אחת, השניים יצאו מחדרון הסיווג.

"אז... יש לך סיווג?" שאל זיו את אמיר

"מה? לא, מה פתאום, עוד יומיים ירימו אליי טלפון וישלחו אותי למדינת אויב בשביל לעשות סיווג שוב בטענה שהם איבדו את הטפסים. הפרוצדורה הרגילה".

"אז איך נכנסו לפטגון לפני חודש? ולדימונה לפני חודשיים? לבסיס חיל האוויר? לאיזור 51? למפקדת הקומנדו באיי-סיישל? איך סחבת מידע רגיש מבסיס הSAS ואיך ילדים מגיעים לעולם?" שאל זיו את אמיר.

"יש לי כרטיס חבר במועדון ברשת שופרסל שלאחרונה קנתה את כל אלה כדי להציל אותם מגרעון, לגבי האחרוןן- שקנאים"

"זה לא חסידות"

"מה אתה טמבל? זה סיפורים שמספרים לילדים! לשקנאים יש שק שיכול להכיל ילדים".

"טוב זה היה חינוכי, עכשיו בא לי למות, גם ב 2020 אין לי סיווג" אמיר וזיו ישבו בטרדיס שוב.

"אוקי, אני יודע מה יעודד אותך, בוא נראה מי מרכיב את הכנסת ה 17"

"או, סופסוף משהו חשוב זיו, אני רואה שנכנעת ואתה מתעניין סופסוף בפוליטיקה"

"מה? לא, אני מעורב באיזה סוג של משחק כזה ויש סיכוי, במידה וטעיתי, שהולכים לעקל לי את התחתונים"

"אתה מהמר על בחירות זיו?" שאל אמיר בהלם

"אני מהמר על הכל אמיר, על סוסים, כלבים, מכוניות, כדורגל, כדורעף, כדורמים, כדורפרווה, כדור הארץ, פורנו, נשמות של בתולות, סדרות ריאליטי, פרסומות, משקאות, חטיפים...מהמר על אנשים שמהמרים, כוכב נולד, רוקד מי שרוקד אחרון, שרים בקול, שוחים ברון, מציירים ללא כישרון, ומפסלים בחושך ועל חלזונים"

"מה?"

"שמים מלח וחלזונים בורחים מזה ומטיילים במבוך המלח. זה מאד פופולארי בבנגלאדרש"

"אז זו הסיבה שאתה לא עונה שהטלפון מצלצל"

"כן, זה מורט עצבים, אני לא יכול לדבר במצב הזה"

"טוב, נו, אז מי ניצח בבחירות"

אפריל, 2006... כנסת ישראל.

"אמיר אתה רואה מה שאני רואה?"

"כן, אבל אני לא מבין איך זה קרה"

"זה מה שקורה כששמים קנ בקלפי" ענה בחור שלישי שישב לידם, עיתונאי צנום שישב יחד איתם על המרפסת

"מה?" שאלו השניים

"כשאתה מחליט לקרוא למפלגה שלך, שכל הסקרים מצביעים על כך שתקבל את מרב המנדטים, בשם "כן" כדאי שתבדוק את אחוז הדיסלקטים בארץ"

"אתה רוצה להגיד לי שהכנסת מלאה עשן בנגים בגלל דיסלקציה?" שאל זיו

" דיסלקטים, רוסים, אתיופים, בעלי בלוגים בישראבלוג, אתה יודע כל אלו שלא יודעים לאיית"

"אוקי, אבל למה אני לא מכיר אף אחד שם? מה עם פרץ? איפה ביבי?"

המשך בקרוב...

(בלי נדר)

טיזר לטור הבא