נקודת האל חזור


באחת מהשיחות שלי עם נונה (הסבתא שלי מצד אימי) היא ציינה שבצרפת ובארה"ב, כאשר משהו לא פועל כשורה בממשל, אנשים יוצאים לרחובות, דורשים ומשיגים את השינויים הנדרשים. הבעיה, היא המשיכה והוסיפה, היא שבארץ אנשים נשחקים עד אפר ולא נותר להם הכוח להלחם וגם אם יש להם כוח, הם חושבים פעמיים אם לצאת למאבק או לצאת לעבוד - אחרת הילדים נשארים בלי אוכל.

נראה כאילו אנשי השררה בארץ מבינים את העניין ומנצלים את העובדה שאיש לא נוגע בהם. גרוע מכך, הם מקבלים חיזוק בכל פעם שהם עוברים ברחובות ובמקום לגידופים הם זוכים לחיוכים מטומטמים של אנשים קשי יום שרואים לפתי סלבריטי וחושבים שאולי חלק מהזוהר ידבק בהם.

מה שאנשי השררה לא מבינים הוא, שיום אחד האנשים האלו יגיעו לנקודת האל חזור, לשפל בו העבודה כבר לא תביא אוכל לילדים ואולי, לשפל נוראי עוד יותר בו כבר אין ילדים להביא להם אוכל כי הם חלו ומתו בגלל מערכת בריאות קלוקלת. ביום הזה, טכניקת ההתעלמות שמפגין אולמרט כלפי הסטונדטים לא תעבוד. זה יהיה היום בו רצח פוליטי נוסף יתרחש אלא שהפעם לא יהיה זה אדם אחד שיפיל אדם אחר, יהיה זה המון זועם שירסק את מבנה הכנסת שהפך כבר מזמן למקדש לביזיון,

הטודנטים זוכים ליחס גרוע יותר מזה של עבדים בשווקים של מרוקו אי שם בתקופה האפלה שאחרי התמוטטות האמפריה הרומית. בניגוד לעבדים האלו, הסטודנטים אינם כלואים בכלובים ויש להם את היכולת והרצון להשמיע ולהשמע.

שמור   בטל