16.12.05 03:00  - כאן נבנה פוסט -

גמני! גמני! גמני הייתי ביומולדת שלה ושלה ושלו (והם כולם אנשים מקסימים, אני יודעת כי הם רקדו איתי.)

תיכף, כמו כולם, גמני אכתוב על זה, ואשנה את הכותרת או משו.

בעתיד (פרומו): ציטוטים נבחרים ויותר מדי לינקים.

בינתים, לילה טוב.

[קצה

סוג של

שיכורה]

בניגוד להרגלי לא באתי לבד אלא יחד עם ג'יין - זה הרבה יותר קל לבוא עם מישהו מוכר למסיבה מלאה אנשים שאתה לא מכיר. (כשאני אתחיל ללכת לשירותים בזוגות, שלא למטרות סקס, אנא מכם, תירו בי ופזרו את אפר הבלוג ברחבי ה-WEB. תודה.)

מיד כשנכנסנו נתקלנו בסוג של בר, סוג של מוזיקה, סוג של אנשים יושבים וסוג של אנשים רוקדים - שרובם היו זרים לחלוטין.

אחרי שאמרנו שלום למזגנים דידיתי לי בנימוס אל עבר הבר, שם צד אותי פרצוף מוכר ושאל מה שלומי. כבר שנים לא ראיתי את ברטו (עוד מהימים הפרהיסטוריים ההם שלפני הבלוג) ושמחתי לראות שהוא נפתר מהדבר המוזר שגדל לו על הפרצוף ונקרא זקן. הוא שאל אם ראיתי את אחותו ומאוחר יותר במהלך הערב יצא לי לדבר איתה קצת.

בכלל, עם רוב האנשים יצא לי לדבר קצת - אני חושבת שזו הסקרנות הטבעית מעורבת בטיפה אלכוהול, שגורמת לי לגשת לאנשים לא מוכרים (וכמעט כולם היו כאלה) ולשאול מי הם.

אחרי הדרינק הראשון מצאתי את עצמי באופן טבעי רוקדת, ובמהלך הערב היו עוד כמה. (או בקיצור: אני הבחורה עם המכנסיים הסגולות שלא הפריע לה איזו מוזיקה יש ואם בכלל, ואם עוד מישהו רוקד שם.)

(דוד רוקד בהנאה עם כל הבחורות. איזה בזבוז.)

מישהי חצי מוכרת עם מבט חתולי ניגשת אלי: "את קצה. בּוּ!"

~ קצה מפעילה תוכנה לזיהוי פרצופים חצי מוכרים ~ תחת השפעת אלכוהול ~ time delay ~

"ראית איך הבהלתי אותה?" היא אומרת למישהו אחר.

"את דודה."

אחר כך התיישבתי ליד מישהו אחר שנראה קצת מוכר. "מי אתה?" "נעלבתי." ~ תוכנה לזיהוי פרצופים מוכרים עובדת בטורבו תחת השפעת אלכוהול ~ "e, תביא סיגריה."

ציטוטים נבחרים ומוצאים מהקשרם:

מזגנים, מתייחסת לאיש שמטפל בלפטופ שעליו המוזיקה: "גם כאן הם חננים ישראבלוגים - זה מק!"

אני: "OMG!!!!!!!!!!!!1111" (מה שמוכיח שגם במציאות אני לא נגמלת מסלנג מסנג'ר).

דודה עם מעיל: "אני לא הולכת! קר לי!"

דרקון המרק, 15 דקות לפני שהוא עומד עם מיקרופון ושר גידי גוב בקריוקי: "אני לא פה, אני לא שר, ואף אחד לא יכתוב על זה מחר".

שרוני: "אני לא רוקדת, אני זזה."

גמד רשע, יוצא למרפסת בתקופת הקריוקי האמצעית: "זו דילמה - כאן קר ובפנים יבש."

הבן של פוסיקאט, שבבית שלה התנחלו כולם, אחרי שאמרתי לו שאני קצה: "שמעתי עליך המון!" (OMG, ילדים של בלוגרים שמעו עלי. זה מזעזע. בלוג זה דבר ביזארי נורא נורא נורא, במיוחד כשאתה לא יודע מי לעזאזל קורא.)

הבחור שיש לי קראש היסטרי עליו: הצ'יף, כמובן.

היו עוד, אבל קשה לי לתאר (או: נא לא להעלב אם לא כתבתי עליכם - זה לא אומר שלא נהניתי לדבר איתכם). זה נורא מוזר גם, מקום שבו יותר מעניין מה הניק שלך מאשר מה השם האמיתי, ואת כולם אתה מכיר או שמעת אבל לא ממש יודע מי הם, עד שמראים לך.

והקטע הזה, שאתה יכול להכיר בלוג של מישהו שנה, ואחרי שאתה רואה אותו אפילו ל-5 דקות, פתאום כל הפאזל הזה מתחבר אחרת לגמרי, והכל ברור.

אני אישית נורא נהניתי.

נשיקות.

לא פרטי, נעליים

עקב ההתלבטויות בפוסט הקודם, ואחרי איזו שיחה בנושא עם ג'יין דרלינג, אני לא עוברת לפרטי - הקונספט די זר לי. יש כמה פוסטים שממש בא לי לכתוב בפרטי, של כמה דברים שמציקים לי, אבל הרוב אני מעדיפה להשאיר בפתוח.

הפתרון החלופי הוא, הבלוג הזה ממשיך, אבל יש גם בלוג חדש אחר. בינתיים אין שם שום דבר חשוב. מי שמעוניין ומסוגל לשמור על כללי דיסקרטיות בסיסיים יכול לפנות אלי בצינורות המקובלים לקבלת הכתובת. מי שרוצה למצוא אותי לבד מוזמן לחפש, אישית אני ממליצה לשמור את הזמן שלכם לאתגרים שיש לכם יותר סיכוי בהם, כגון, למצוא את הנוסחא הסודית של הטבלה בישרא (ויריב, לתשומת לבך - כדאי לשנות קצת את הפרמטרים מדי פעם, ולו כדי שלחובבת חידות רוורס-אינגינירינג כמוני, לא יהיה משעמם. תודה.)