לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יומנה של חתולה


סבתא שלי היתה אומרת "אם אין לכם משהו נחמד להגיד -תשתקו".

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מבצעים והנחות



דודינקא, עבדו עלינו. אתמול בעיתון היה קופון הנחה לשלמה המלך ושלמי הסנדלר ובאותו מחיר שאנחנו שילמנו מקבלים גם קפה ועוגה. אני מרגישה מנוצלת.

אז כקונטרה אני רוצה לשלוח אתכם ידידיי לרוץ ולנצל את ה- spaweek, עשרה מרכזי ספא שמעניקים מסאג'ים מענגים במחיר סמלי של 169.- ש"ח עד לסוף השבוע הזה.  מקורות יודעי דבר מספרים שהמסאג' בספא amour בהרצליה אלוהי, בעיקר אם אתם מפקידים את עצמכם בידיו של מיקי ואילו העינוג בזאוספא קצת טירוני (תשאלו את חבצלת).  ברצוני להספיק ולבדוק עד סוף השבוע את הזנספא שברעננה ואולי אולי, אם יתאפשר, לחזור שוב אל בין ידיו המסוקסות של המיקי.

בבוקרו של שבת נפגשתי עם ידיד טוב, הנושא בתואר החבר האומואי הראשון שלי לארוחת בוקר בגיליז שבנמל ת"א. לאחר שזללנו וסבאנו להתפקע יצאנו לטייל מעט בנמל ומה מאד הופתעתי לגלות את הטיילת החדשה והמאממת שנפרשה לה שם מבלי שהרגשתי. בחיי, ממש חוצלארץ. לאורכה ורוחבה של הטיילת נפתחו מלאן מקומות חדשים שעד עכשיו רק קראתי עליהם במדורי הרכילות. תוך כדי הליכה מנומנמת מיפיתי את כל ההוז & הוז והרגשתי כמעט מעודכנת.

מאוחר יותר, אחרי השקיעה, עפופי יסורי מצפון (שוב לא עשינו כלום עם הילדים) גררנו את ג'וניור ופאנטה שינשמו גם הם קצת אויר. הכיוון הפעם היה שדרות רוטשילד, לדעתי, השדרה היפה ביותר בת"א. הלכנו לנו כה וכה, מתענגים מהאוויר הצח ומעוברי האורח החינניים ולבסוף קנינו כריך ושתיה באחד הקיוסקים, התיישבנו על ספסל מול מסך הענק של פאסטיס ונהנינו מההצגה של מקסיקו.

אחרי כל מתיחת עצמות כזאת אני מבטיחה לעצמי שמעתה והילך אעשה זאת לפחות פעמיים בשבוע אבל אז מבלי להרגיש מגיע החורף והמוטיבציה שלי נגמרת.

 

 

*גם אני יצאתי רזה במצלמה של הדודה:

 

 

 

לפחות מהברך ומטה.

נכתב על ידי , 27/6/2006 17:38   בקטגוריות בשירות הציבור, אוכלים שותים מבלים, שניים במחיר אחד  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם אין לחם תאכלו עוגות


 

ואם אין חלב דאש* של שמנת מתוקה גם יעשה את העבודה, ואפילו טוב יותר.

 

*נגיעה, טיפ טיפה.

נכתב על ידי , 22/12/2005 13:18   בקטגוריות בשירות הציבור  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החלה הספירה לאחור


 

כולם בבקשה לפתוח יומנים.

חודש מהיום יש לי יומולדת.

נכתב על ידי , 17/5/2005 19:23   בקטגוריות בשירות הציבור  
51 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביקורת טלויזיה תקופתית


 

שמתי לב פתאום שממבקרת מזון, משקאות ומועדונים הפכתי למבקרת טלוויזיה.

זה הקור אני אומרת לכם. ככה יוצא. אבל זו ירידה לצורך עלייה, בי נשבעתי.

ולעניננו:

שלוש תוכניות טלויזיה משכו את תשומת ליבי בסוף השבוע האחרון.

תוכנית אחת נקראת straight plan to the gay man

http://www.comedycentral.com/tv_shows/straightplanforthegayman/

והיא התשובה ההומוריסטית לתוכנית queer eye for the straight guy. ארבעה סטרייטים לוקחים סופר גיי ומנסים ללמד אותו הלכות גבר גבר. מחרבים לו את הלבוש, הופכים את דירתו המעוצבת לאורווה, עובדים על ההליכה שלו, טון הדיבור שלו ועוד. בדרך הם מספקים לו טיפים מחכימים כגון "אם היתה לך זריקת נפל בבאולינג לעולם תאשים את אותה פציעת פוטבול ישנה" ואת הבגדים הם קונים לו בחנויות היוקרתיות של צבא הישע. משעשע עד דמעות.

 

התוכנית השנייה היא עוד ריאליטי ביזרי ובלתי אפשרי. הפעם, רבע מליון דולר מובטחים לגבר שינצח את מתחריו בתחרות "הגבר שיצליח להכנס לנעלי אשה בצורה המשכנעת ביותר" או משהו כזה. שבעה גברים סטרייטים מוכנסים לדירה אחת והם אמורים לחיות כאשה. זה אומר, מלבד הריטואל המובן מאליו של מריטת כל שערות הגוף להתהלך בבגדי נשים על עקבים גבוהים ובאיפור מוקפד כל הזמן. מלבד זאת הם מקבלים משימות שונות כמו להיות צמודים לבובות דמויות תינוק ולהשתדל לא להרוג אותם או להיות שושבינות בחתונה אמיתית ולריב על זר הכלה (את הקטע הזה הם לקחו כ"כ ברצינות שאחד הבחורינות שבר יד). מה אומר ומה אדבר, אני מתחילה לחשוב שבכל גבר מסתתרת פרימדונה שרק מחכה להזדמנות שלה.

 

התוכנית השלישית הינה סידרת מופת בריטית בשם "בין הסדינים".  הנה, הבה נקצר תהליכים:

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3028754,00.html

 

הסידרה הזאת שווה צפיה ולו רק בגלל ברנדה בלתין המדהימה. היא מגלמת אשה לא צעירה אשר גדלה בבית שמרני מאד בו לא מזכירים את המילה סקס וסיפוק מיני לא קיים בלקסיקון שלה . כבר שנים שהיא ובעלה אינם מזדיינים, היא מעולם לא אוננה או הסתכלה על עצמה בעירום.  יום אחד היא תופסת על חם את חמותה  משתובבת עם המאהב שלה וכמעט משתבצת. חמותה מנצלת את ההזדמנות לתפוס אותה לשיחת נשים ומספרת לה שהיא היתה בדיוק כמוה עד שהתאלמנה מבעלה ופגשה גבר חדש אשר לימד אותה להנות מסקס ולאהוב את עצמה. היא מסתכלת על חמותה ורואה שהיא קורנת ונראית צעירה בעשר שנים ואז היא מבינה שהיא לא רוצה לחכות עד לגיל של חמותה   (80+) וזו ההזדמנות האחרונה שלה להשתנות ולנסות להיות מאושרת. היא פונה לסקסולוגית ומכאן מתחיל מסע שלה לגילוי עצמה והמיניות שלה. מדהים לראות את השחקנית הזאת בפעולה. בכלל, אני מסירה את הכובע בפני הבריטים על ההעזה לעסוק במין ואהבה בגיל השלישי. רק הם יכולים לעשות את זה כ"כ רגיש ויפה ולא צהוב.

 

+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_

 

הפוסט הזה נכתב לפני שבוע. בינתיים כזכור לכם חידשנו את המסורת  וכמו כל המאמינים החדשים

והמתחדשים ההתלהבות שלנו בשיאה. אי לכך ובהתאם לזאת יצאנו אף אתמול לסרט, "קרוב יותר".

http://seret.tapuz.co.il/movies/s_movies.asp?MID=1616

עוד לא החלטתי מה דעתי עליו. נראה לי שעדיף היה שישאר כמחזה. המעבר שלו לקולנוע לא טבעי למרות המשחק הטוב אפילו מצידה של הצנונית הצחקנית ג'וליה רוברטס. שווה אולי רק בשביל קלייב אואן (איפה הסתירו אותו עד עכשיו?) וכמובן נטלי פורטמן שלנו (פרובינציאלית שכמותי), סקסית בטירוף,  שדופקת משחק משובח מאין כמוהו.

כשיצאנו מהסרט ירד גשם זלעפות. שמתם לב שישראלים אף פעם לא לוקחים איתם מטריה? כאילו, אל תבלבלו אותנו עם התחזית, אל תתנו לגשם שיורד כבר שלושה ימים להטעות אותנו. פה בארץ הקודש לא יורד גשם. נקודה. (שאלוהים יעזור, אני הופכת לג. יפית. בעעעעעעעה). אז אני, שהתהדרתי במעיל סיבירי אטום למים הצעתי לשמאלנצ'יק, העטוי מעיל קורדרוי דק ונטול כובע שיתן לי את המפתחות וימתין לי בפתח הקולנוע עד שאביא את המכונית.

ומה אתם חושבים? שהוא הסכים? בטח. שלא. מאצ'ו ישראלי מצוי.  לא עזרו כל המילים, הבקשות, התחנונים, הלעג והאיומים. אני הידסתי לכוון המכונית חסינה למים כמו שאריק שרון חסין בפני אוכל דיאטטי ואילו הוא הלך אחרי באומץ מיותר מנסה להסביר לי שזה רק גשם ולא יקרה כלום אם הוא ירטב קצת. גברים. לך תבין.

אז הלכנו לשטוף את הכבדות ב"טפאו" אשר כשמו כן הוא, טאפאס בר ברחוב הארבעה בת"א. קצת אלכוהול, קצת נישנושים והרי אנו מוכנים ומזומנים לקבל בברכה את השבוע החדש.

 

שבוע טוב  ל כ ו ל ם.

נכתב על ידי , 16/1/2005 13:22   בקטגוריות בשירות הציבור  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחדשים את המסורת


 

אחרי תקופה מסויימת של התכרבלות פאסיבית בבית (חורף וכל זה) חידשנו השבוע את מסורת ימי שלישי שלנו ויצאנו "לקרוע" את העיר.

התחלנו בסרט. עקב תכנון לקוי (טוב, בכל זאת, חלודים משהו) פספסנו את "מחול הפגיונות" והשעה המאוחרת לא הותירה בפנינו ברירה אלא לגשת, שוב, לסינמה סיטי. פסענו פנימה בחיל ורעדה רק כדי לגלות שלילות שלישי חורפיים הם כנראה מחוץ לתחומם של בני תשחורת רעשניים אך קולניים. בהעדרם המתחם נעים ביותר. לא גדול ולא קטן, מעוצב בחינניות רבה, מהבר האירי נשמעו קולות ענוגים של להקה בלייב וצמוד אליו הסבו אנשים יפים למשקה בבית הקפה החדש. אפילו חנות בגדים נוצצת נפתחה שם מה שגרם לי לשטוף את העיניים ולנסות להזכר מה התוכניות שלי ליום שאחרי.

הסרט היחיד שהוצג בשעה לא הגיונית זאת היה "אהבה קולומביאנית". לא ממש יצירה איכות כ"מחול הפגיונות" אבל זה מה יש. רכשנו זוג כרטיסים ונכנסנו.

בהגיענו למקומותינו התברר לנו שאף אחד מהיושבים בשורה לא יושב בכסא שלו מה שגרם למשחק כסאות מוסיקלי קצר אך חינני.

המשחק קיבל נופך קומי משהו כשאיש איש בתורו ניסה להתחמק מהכסא שאחרי הענק (תמיד יש ענק ואיכשהו הוא תמיד בכסא שלפניי).

האפקט המיידי של המשחק הזה היה בונדינג עם חברינו לשורה. מיד הוגשו לעברנו בחיוך דליים של פופקורן וקופסאות מסטיק ריחני. אני מצדינו ערמנו את המעילים של כולם על הכסא הפנוי לימיני.

ואז הגיע הסרט. להזכירכם, "אהבה קולומביאנית" הינו סרט ישראלי שיצא לאקרנים בערך באותה תקופה של אינפלציה חמורה בסרטים ישראלים. ליד "ללכת על המים", "אור", "האושפיזין"  ו"סוף העולם שמאלה" הסרט הזה נדחק קצת לצד. הביקורות היו פושרות וכמובן שלא היתה אף מועמדות לאוסקר הישראלי. מכיוון שכך הציפיות שלנו מהסרט היו נמוכות ביותר. האם בשל כך נהנינו כ"כ מהסרט? אולי. אולי אנחנו סתם רדודים שכאלה אבל צחקנו כמו שלא צחקנו כבר זמן רב ואיתנו צחקו כל היושבים באולם, שהיה מלא מפה לפה אגב. אני חושבת שזה הסרט הישראלי היחידי מאותה תקופה שעדיין מציג בבתי הקולנוע.

לכשהסתיים הסרט נפרדנו בידידות מחברינו החדשים (אלה מימיני? ידעתי שאני אוהבת אותם איך שראיתי אותם. לא נגעו בפופקורן שלהם) ויצאנו לכבוש יעדים נוספים. שמאלנצ'יק הכין מבעוד מועד רשימה של ברים "שווים" שטרם פקדנו אותם ואנו שמנו פעמינו למשולש הברים האיני התל-אביבי, הווה אומר לילנבלום/נחלת בנימין/יהודה הלוי וסביבותיו.

הפור נפל על שסק (או שמא אומר אילוצי החנייה)? אחלה מקום. מאד מושקע. בהתחשב בכך שהמקום צר יחסית וארוך הוא בנוי ממספר ברים וחללי ישיבה. אקוסטיקה מצויינת שעשתה חסד למוסיקה שהתנגנה שם. בלוז וגאז' ובילי הולידיי וכאלה. צוות מקסים של ברמנים ומלצריות, מבחר אדיר של אלכוהול וקוקטיילים ואוכל מתוחכם ומשובח.

הופתענו ממיעוט המבקרים במקום. נכון, השעה כבר היתה אחת בלילה בקירוב אבל חשבתי שבתל-אביב זוהי שעת ההתחלה. 

לא יכולנו לחמוק מהדוס התורני. עוד לא הבנתי מה הקטע הזה של בני ישיבות המבקרים להם במקדשי הטומאה. הוא נדד פנימה, בולט בזרותו, מסתכל אנא ואנא. לא מזמין כלום כמובן כי לא כשר וכאלה אבל לא היתה לו בעיה ללחוץ יד למלצרית. אח"כ היא סיפרה לנו שהוא שאל אותה אם היא מכירה דוסים כמוהו כמו שהוא מכיר חילוניים.

אנחנו, מה איכפת אותנו אנחנו. אחרי שני קוקטיילים על בסיס וויסקי היינו מאושרים מאד. הזמנו מלא מנות קטנות ומקסימות שזלגו לתוכינו כלא היו ועשו לנו נעים בבטן. מסודרים all over פרשנו בשיאנו. יצאנו אל לילה בהיר מרוצף כוכבים ומייד עשיתי מה שאני תמיד עושה במקרים כאלה. זמררתי ברגש מההתחלה עד הסוף את שירה המצמרררר של אביבה אבידן "פרי גנך" או כפי שהוא נקרא בפי העם "ליל כוכבים". 

איזה מזל שחורף עכשיו. איזה מזל שהחלונות סגורים והתריסים מוגפים. ולא רק בגלל שירת השיכורים שלי.

 

ועכשיו בונוס.  תראו מה שג'קי  המקסימה והמוכשרת שלחה לי:

 

 

 

נכתב על ידי , 13/1/2005 11:56   בקטגוריות בשירות הציבור  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



shopping


 

ביום ששי הקרוב יצויין ברחבי העולם "יום ללא קניות".

בהצטרפות מקרים מופלאה יציינו ברשת קניוני עזריאלי סוף שבוע שלם של קניות מטורפות.

זהו. שתמיד ידעתי שאנחנו לא חלק מהעולם הזה.

 

(מוקדש באהבה לפמה ולאוהבות הקניות באשר הן).

 

ואוטוטו המשך עלילות הנסיכה והמלכה האם בעיר הגדולה.

נכתב על ידי , 24/11/2004 11:07   בקטגוריות בשירות הציבור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה




85,099
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpussycat אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pussycat ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)