|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סוף עידן האלימות
קודם כל סתאאאם.
בכל זאת לא כתבתי מליון שנה ומן הראוי לפתוח בזאב זאב.
אז למי שתוהה לאן נעלמתי: תהיות הן דבר מבורך. הן עוזרות לנו להפעיל את הדמיון.
ולכל השאר,
חזרתי אחרי שנות נדודים רבים למצפה עקומה שבגליל. מלבד כמה יצורים מבחילים ששורצים מזרחית לנו כמו פרונקל ענקי על פרצוף של בחורה יפה- הכל נהדר כאן.
יש קצת יותר מידי אבק. אבל אבק (אלרגני ומעיק ככל שיהייה) עדיין עדיף על עובש. (מי שלא מסכים איתי כנראה מעולם לא ניהל שיחה עם עובש).
הסיבה העיקרית שאני מעלה באוב את הבלוג השומם הזה היא שגיליתי כלאחר יד ואוזן שיש אנשים שנודדים לכאן מידי פעם. אני משתתפת בצערם מחד ומאידך,
מי אני, שאמנע מהם קצת בידור זול? הסיבה השנייה היא שרציתי לעדכן אתכם שאנחנו עובדים על טכנולוגיה חדשה שתאפשר לנו לחלק לכל מי שנכנס לבלוג גלולת רטלין וכוס גדושה ומהבילה של סחלב חם. עוד לא מצאתנו את האלגוריתם הנכון, אבל הטכנאים שלנו עובדים ומזיעים על העניין. היו כמה אבדות בנפש כתוצאה של פיתוח משוואות יומרני - אבל אבדות בנפש מעולם לא ממש רגשו אותי.
ולעניין אחר: אתמול הלכנו למדורה של הגן. אתם יודעים לכבוד חג המדורות והמרשמלו. נשים רגע בצד את העובדה שברחנו משם מוקדם מזועזעים מההתנהגות הברברית של הורי הילדים ומפחד אמיתי ומוחשי לאובדן בערכים בסיסיים ורכישת כוויות. נתמקד: רק הובערו העצים ומיד הופיע חבדניק מזוקן שהריח כנראה את העשן. הוא בא מצוייד במספר ילדים חמושים בדגלי משיח נוצצים, ספרונים וממתקים. מיד הושבו כל הפרחחים וסיפור אהבתם של רחל ורבי עקיבה החל מתנגן תוך כדי חילוק הפתעות. הבלוז קימט את המצח ותהה אם יותר לו להגיע למדורה של גן חבדניקי ולעשות שם שעת סיפור לקידום החילונות והאטאיזם.
| |
אין לי כותרת. כנראה חוסר בקופאין. מיד יתוקן...
פוסט זה נכתב בעקבות הגיגיה של עזאזלו. שהפעם מביעה מורת רוח ממסדית בדת. לא שווה חיזוק ידיים וכוכבוד רבתי? שווה!
אז אני מאמינה שמה שמשותף בין איסלם פונדמנטליסטי, יהדות אורטודוקסית מתקדמת או פרימיטיבית, בודהיזם שנטיאיסטי ואטאיזם ראדיקלי וציני - הוא ההתעלמות המוחלטת מהעובדות הפשוטות. העובודות הפשוטות הן שאנחנו לא יודעים כלום על שום דבר. טוב אולי אנחנו יודעים כמה דברים, אבל הם כל כך רחוקים מלהיות הכל שלמעשה כל אמונה תיאולוגית היא יומרנות אנושית ותו לא. אני מבחינתי מודה ומתוודה שאני לא יודעת כלום. ולמרות היותי אאדם משכיל שממשיכך ולומד, וחוקר והופך בספרים ושואל שאלות ותוהה ומנסה ובודק - אני גם כנראה אמות בלי שאדע כלום. אני מצידי גם בלי אמונה משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה להיות בנסיבות. אני לא צריכה אלוהים שישב לי על הכתף ויאיים עליי - יש לי מצפון צרצרי תקין ונקי ששומר עליי, שיקול דעת והרבה כוונות טובות. ובואו נגיד כזה דבר - אם אלוהים לא קיים - הרי שחיית את חיי כרצוני בשימחה ובעליצות תוך כדי קיום האני המאמין שלי - אם הוא אינו קיים - אין לי ספק שאופיע בפניו במצפון נקי ביום הדין.
חוץ מזה - שנה טובה ומתוקה.
| |
לבקשת הקהל*
טוב באמת שאין לי זמן, אבל בכל זאת - הנה מדגם מייצג מרשימת החברים הדמיוניים של פרייה. תבלו:
חברה דמיונית #3 "פטיט" פטיט היא בובה קטנה וחמודה של כלבה "גלמטית" . לטענת פרייה מדובר בבת של קטל. פטיט חייבת לישון ליד קטל בלילה כי היא סובלת מחלומות רעים. פטיט היא גם האחראית למרבית התעלולים של פרייה. לרוב מלווה בתירוץ : "זה לא אני - זו פטיט וזה גם לא אשמתה כי היא רק כלבה קטנה וגלמטית".
חבר דמיוני #16 "אף אחד". להמחשה הדיאלוג הבא:
פ: אף אחד, אמא - הוא גר בשמיים.
א: ???
פ: כן גם אלוהים.
א: איך אלוהים נראה?
פ: אני לא יודעת אמא - אף פעם לא ראיתי אותו.
א: הוא בן או בת.
פ: בן.
א: זקן או צעיר:
פ: זקן. יש לו בגד יפה עם פרחים.
א: ומי גר איתו?
פ: אף אחד. הוא רשע. הוא זורק על אנשים דבש כשהם הולכים ברחוב - אז תיזהרי לך.
א: אף אחד...הוא גר בשמיים כן?
פ: לא - אף אחד לא גר בשמיים. הוא גר בבור עמוק באדמה. רק לפעמים הוא בשמיים.
א: אז רגע מי גר בשמיים?
פ: אף אחד.
א: אף אחד גר בשמיים?
פ: לא באדמה. אלוהים הוא בשמיים.
א: אלוהים הוא טוב או רע.
פ: הוא לא טוב ולא רע.
א: אז מי טוב?
פ: לא אף אחד. אולי הוא רע כי אין לו כלבה גלמטית.
א: אולי.
פ: כלבה גלמטית כמו פטיט. היא הגורה של קטל. את יודעת אמא?
א: כן אני יודעת.
פ: מה?
(זה יכול להמשך ככה לנצח)
חבר דמיוני #78 הברווז הצהוב של פרייה. יש לנו חמשמאותחמשיםושניים ברווזים בבית. רק אחד של פרייה, והוא לרוב מתחבא. לעיתים הוא ברווז אחר.
חבר דמיוני #145 כלבלבון (גור רנדומלי שפגשנו מתישהו ופרייה הכריזה חגיגית שהוא האח של קטל).
פ: אמא, את יודעת שקטל מתגעגעת לאח שלה?
א: מי? מה? מתי?
פ: נו אמא את לא זוכרת שפגשנו את אח של קטל? הוא בטח מתגעגע אליה. ואל פטיט. הוא לא שייך לאף אחד. וזה טוב כי הוא
היה שופך עליו דבש. כן.
* הקהל הוא מרמוז מלך הקופים. הוא בטח ישמח לשמוע שבאמת האכלנו היום קופים. קוף אחד עשה לי קצת פיפי על היד. אז אמרתי - אם הנתינים כבר משתינים עליי - נכתוב כמה מילים הזויות למלך. אולי תבוא מנוחה לייגע ומרגוע לקופיף.
| |
שומו שמיים ומוכר הסמים.
בטח ראיתם ביום שלישי את התוכנית "הסמויים". אם לא ראיתם ההפסד שלכם. מאחר שאין לי כוונות להפוך כאן למבקרת טלוויזיה (קטונתי) אגש לעניין בצורה בוטה וישירה.
בפרק האחרון היה קטע בו נכנס סוחר הסמים לרכב בו יושב הסמוי, מגיש לו פחית שתייה ומזכיר לו בפטרנליסטיות לחוצה משהו להגיד "שהכל נהייה בדברו".
בואו רגע נעצור כאן ונדגיש במה עסקינן: סוחר סמים: אדם שלפרנסתו מוכר רעל ממכר לאנשים: גברים נשים וטף: רוצח בשלט רחק ששם קצוץ מעורבב ומתובל על האם מתי וכמה משפחות יחריב: חלאת אדם: פסולת אנושית. והוא ה ע ב ר י י ן לחוץ על שהכל נהייה בדברו.
אח שלו, מה אתה חושב שאלוקיך שם זין על זה שאתה מברך? אתה באמת חושב שבורא עולמך יציץ מכסאו הרם, עליך היבחוש המבחיל ויגיד: אה טוב נכון שהוא מאנייק רוצח ילדים, אבל הוא אמר שהכל נהייה בדברו, אני פשוט חייב לסלוח לו על הכל ולהכין לו כס של כבוד בגן עדן. לא באמת, אח שלו: הסיממת וגם ירשת? מה עובר עליך? תמימות? הדחקה? צביעות? טיפשות? או שמא אתה באמת חושב שזה לגיטימי?
טוב עכשיו מילה מאוזנת לטובת החבר'ה. (החבר'ה כמושג, לא כאוסף אנדבידואלים במקרה הזה). כל מה שנכתב בפוסט זה הוא בסה"כ קצה קרחון עבש. הרי לא חסרים בארצנו ערימות של רמאים, גנבים, שקרנים, בעלים מכים, עברייני צעצוע, מוכרי סחורה גנובה, מתעללי בעלי חיים, בועלי קטינים ואונסי כבשים. יש. מי בהם רמאים קטנים שיבנו בצורה לא חוקית מרפסת לבית הכנסת ויבעטו בחתול של השכנים ומי בהם יתקעו בך סכין כי הערת להם על כך שכרגע עברו באדום.הם אמנם לא מסתובבים עם שלטים, אבל פעמים רבות תתפסו אותם שמים יד על הפדחת וממלמלים כמה מילות ברכה. הרי אם כבר רימינו, שיקרנו, אנסנו, הכינו, רצחנו למה לא לשאת את שמו לשוא? אולי זה איזה סוג של חוש הומור מעוות: אם כבר אז כבר - נעבור על כל הדיברות. הרי נאמר שכל המרבה הרי זה משובח. לא?
אחד הדברים שמשגעים אותי בסתירה הזו הוא שכאשר חוטא גדול נושא את שמו של אלוקיו בתפילה או ברכה, (ובואו נדייק: אין הוא רוצה לחזור לדרך הישר חלילה), הוא לא רק מרמה את עצמו, הוא גם מעליב את האנטיליגנציה של אותו אלוהים ספציפי. מסקנה אחת לי - ממש שווה לבנות תיבה, כי כבודו קיים, אז נראה לי שמבול שני בהחלט יעשה טוב.
אמן.
* מילה קטנה למוכשרי הבנת הנקרא שבכם: אני לא מתפללת ולא מברכת. כן יהייה רצון.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error