למיה יש אקדח

זו שאלה מעניינת.

יכולתי למצוא לה את התשובה אבל ויתרתי.

אני חושבת שהשאלה האמיתית כאן היא האם זה מעליב להיות אובייקט מיני בלבד?

עוד נקודה למחשבה היא שכיף להיות בחורה, את אף פעם לא צריכה לשלם על האלכוהול שלך.

אני כל כך שונאת אותך עכשיו.

אותך ואת הבלונדיניות המכוערות שלך עם הבטן השטוחה

ומבטי ההערצה והערגה שלהן

והצחקוקים המטומטמים

המפלרטטים

שבחיים לא יתפסו את המהות שלך באמת

ולא יבינו

שלא משנה כמה פעמים תסתכל להן בעיניים

או תנשק אותן

או תזיין להן ת'צורה -

אתה עדיין תהיה שלי.

let go let go let go let go

אני ממשיכה לא להקשיב לעצמי.

כבר אין שם כלום,

מטומטמת.

אין שם כלום, כלום, כלום, כלום.

חוץ מכלום אחד גדול.

כלום של ברירות מחדל ובדידות וחולשה

ואהבה עם צינורות חמצן ומכונת הנשמה

שאריות של פעם

שאריות של אני ואתה

אני אפילו לא הבחורה שהתאהבת בה

ואתה לא הבחור שגרם לי לבכות מעוצמת רגשותיי בזמן שעשינו אהבה

עכשיו הכל צבוע באשם

בחוסר נאמנות לאנשים אחרים

עכשיו אנחנו רק מוציאים את הרע אחד מהשני

מחדדים את השפלות שאנו מסוגלים לה

בוחנים את סף הכאב.

צא לי מהחיים.

צא לי מהחיים, מהגוף מהנשמה מהמחשבות מהחלומות

פשוט לך.

ואולי זו אני

שמחזיקה אותך בכח

אתה -

הרבה יותר חזק ממני.

היית הולך אם הייתי מאפשרת.

אלוהים יודע מהיכן אתה שואב את הכוחות.

אולי, בשבילך,

בלונדיניות מכוערות עם בטן שטוחה

ומבטי ערגה

שלא יבינו את מהותך לעולם

הן נחמה

           די בסדר.

ורק אני לא מוצאת נחמה בדבר.

אני שונאת אותך כל כך.

כל כך קל לך.

האמת, אני לא בטוחה שאני אגיע לשבעה, אבל ננסה.

1. הפרט הזה טיפה מביך, אך מצחיק אותי כל פעם מחדש, אז למה לא. כשהייתי בת 3 הכנסתי בוטן לאחד מנחיריי.

כן, לא הייתי ילדה אינטיליגנטית במיוחד, כנראה שזה בא עם הגיל. הוריי מיהרו בבהלה לבית החולים שם הוציאו לי אותו לפני ששאפתי אותו לריאותיי ונחנקתי למוות. ייאי.

2. אף פעם לא גמרתי. יופי, צאו מההלם. ואנא, בלי הבעות אבירות והתנדבות "להראות לי את האור". משום מה תמיד כשבחור שומע את זה הוא לא יכול להמנע מלהציע לי לילה בלתי נשכח.

3. כשהייתי בת 10 בערך פחדתי מהחושך. לא ברור איך זה התחיל, פשוט יום אחד זה צץ לו. פשוט מתי מפחד. אם הייתי מתעוררת באמצע הלילה פחדתי לפקוח את העיניים והייתי מתחפרת עמוק בשמיכה ששום פיסת עור לא תהיה חשופה. כל הזמן פחדתי לראות כל מיני רוחות רפאים מסתובבות לי ליד המיטה, ופעם אחת קרה לי משהו ממש מפחיד שבדיעבד נראה לי, או שאני רוצה להאמין בכל אופן, שהיה פרי דמיוני הסהרורי מרוב עייפות. באותה תקופה ישנתי עם אחותי באותו החדר, הייתה לנו מיטה נפתחת, התעוררתי באמצע הלילה ואחותי ישנה לידי, ואז היא התעוררה, קמה מהמיטה וקמתי אחריה. היא התחילה ללכת לכיוון החדר של הוריי והלכתי אחריה, עד שפתאום היא פשוט התמוגגה... זה היה מפחיד לאללה וכשחזרתי לחדר מצאתי אותה ישנה...

בשלב מסוים הוריי לקחו אותי לפסיכולוגית ילדים שהחזירה אותי לשפיותי, אבל עד היום נשאר לי הרגל לישון מכוסה תמיד עד מעל הראש אפילו בקיץ.

4. לקחת נשימה עמוקה... אוקיי: אני רשומה לג'יי דייט... אני יודעת, פאטתי, אבל בתכל'ס אין לי מה להפסיד. תירגעו, אין לי מנוי. כבר סגרתי את הכרטיס שלי פעמיים מרוב שעמום, אבל כל פעם פתחתי אותו מחדש אחרי תקופה. נפגשתי רק עם מישהו אחד משם ובינתיים זה הספיק לי...

5. כשהייתי בחו"ל, הלכתי למסיבה עם כמה חברים ושתיתי כל כך הרבה ששכבתי עם מישהו ולא זכרתי את זה למחרת בבוקר... לא גאה בזה במיוחד, אבל משום מה זה רק מצחיק אותי.

6. עוד פרט שאני לא גאה בו - בחצי שנה האחרונה 3 בחורים גרמו לי לבכות. אני הופכת לנקבה פאטתית עם כל יום שעובר.

7. הפרט האחרון שאני מתארת לעצמי שאתם לא יודעים עליי הוא שאין לי שבעה דברים שאתם לא יודעים עליי. הנה, עכשיו אתם יודעים את זה.

עכשיו האתגר האמיתי הוא להעביר את המשימה הזו לשבעה בלוגרים אחרים... אני לא בטוחה שאני קוראת 7 בלוגים עכשיו, אבל ננסה...

וברי המזל הם:

אלדד, דיאבולינה, כל ביצה, relvap, הרווק (נראה איך הוא יפתיע), ס', חתולי. 

לילה טוב.