כמידי שנה, ב-31 לאוגוסט נערך "יום הבלוגים" הבינלאומי.

ביום זה, כל בלוגר ממליץ על 5 בלוגים חדשים וכך בלוגרים נוספים זוכים להכיר אותם.

השנה בחרתי בחמישה בלוגרים די חדשים (בלוג שקיים פחות משנתיים הוא חדש יחסית אליי ).

אני מקווה שהם ימצאו חן בעיניכם וגם אתם תלכו לבקר אצלם.

דתילונית

דתילונית היא בחורה בת 27, רווקה (ומקווה שהסטטוס הזה ישתנה בקרוב). הכינוי שלה נובע מכך שהיא איפהשהו בין דתיה לחילונית.

היא מתארת בבלוג שלה את גבר חלומותיה ואת תלאותיה בדרך אליו.

היא כותבת את הבלוג שלה בעיקר כדי לפרוק את אשר על ליבה ומשתפת את הקוראים ברגשותיה הכמוסים ובמשברים.

לאחרונה ירדה תדירות העדכונים שלה ובחודש האחרון היו רק 2 עדכונים.

דתיה סוג ב'

דתיה סוג ב' היא נערה מיוחדת מאוד. היא בת 16 ובבלוג שלה היא משתפת את הקוראים בסיפור החזרה בתשובה שלה והקשיים שהיא ניצבת מולם בדרך למעלה. אחד הקשיים, היה שמישהי סיפרה לה שהיא דתיה סוג ב' בגלל שהיא חזרה בתשובה ובעולם החרדי היא תמיד תהיה "סוג ב'". לכן היא החליטה לכנות את עצמה בשם "דתיה סוג ב'". כמעט כל הקוראים שלה כתבו לה שבעולם הבא דווקא לחוזרים בתשובה יש מעלה גדולה יותר מדתיים שנולדו דתיים ואפילו נאמר "במקום בו בעלי תשובה יושבים- צדיקים גמורים אינם עומדים", כלומר: צדיקים לא יכולים אפילו לעמוד איפה שחוזרים בתשובה יכולים לשבת. כך שמעלתם של חוזרים בתשובה גדולה יותר.

חורף

לחורף בת ה-15 יש נפש פיוטית. יש לה מספר בלוגים כוללל בלוג אחד אישי, בלוג כפתורים ובלוג נוסף שהיא חולקת עם אחרים ושם הם כותבים סיפורי "פאן פיקשן"- שזה דבר שמאוד אהוב על חורף.

חורף היא נערה חכמה ומשהו בבלוג שלה משדר עצבות, אך קשה לי לשים את האצבע ולומר מה זה בדיוק.

אני לא תמיד מבין על מה היא כותבת וזה דבר שמפריע לי, כקורא, כי אני אוהב להבין הכל. מצד שני, חורף תפפסה מקום נכבד בין המגיבים בבלוג שלי, עם תגובות ארוכות ומנומקות והכי חשוב: ברורות.

חורף היא נערה דתיה, אך זה לא משהו שמגדיר אותה (לטענתה) וגם לא משתקף יותר מדי בבלוג שלה.

הפיה הטובה

הפיה הטובה היא בחורה בת 19. היא דתיה וסטודנטית לעיצוב גרפי.

בבלוג שלה היא משתפת את הקוראים בחוויות מהשירות לאומי שסיימה (שנתיים והיא גאה בהן!) וחוויות מנסיעות באוטובוס ורשמים מנוסעים קולניים במיוחד ואחרים.

הפיה הטובה נלחצת בקלות, אך באופן כללי היא בחורה מאוד אופטימית ושמחה. לאחרונה החלה לפרסם תמונות מעניינות שצילמה ברחבי הארץ.

ראובן דגן

כותב הבלוג מציג את עצמו כראובן דגן, הלא הוא הפסיכולוג מסדרת הטלויזיה "בטיפול". בבלוג שלו, הוא מתאר פגישות שבועיות עם לא אחר מאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט.

ראובן מתאר את מהלך הפגישה ומכניס איזכורים של אירועים אמיתיים שאירעו לראש הממשלה ומוסיף ניואנסים קטנים ופרשנויות שלו לרגשותיו כפסיכולוג ולרגשותיו של ראש הממשלה כמטופל.

למיותר לציין שאת הבלוג לא כותב באמת "ראובן דגן הפסיכולוג" ושכל ה"טיפולים" של ראש הממשלה, לא נערכו באמת (לפחות לא אצל ראובן דגן ).

ישראבלוג כבר בן 6. רק קצת יותר גדול מאהרן.

מדהים לראות איזו כברת דרך ארוכה עברנו כאן, מאתר קטן ואינטימי לאתר גדול עם מאות אלפי כותבים וחברים.

אני כאן קצת יותר מארבע שנים ושמח לומר שלמרות שהיום האתר כל כך גדול, עדיין נשמרו איכויות הקשרים בו והאנשים הטובים שאמנם התחלפו באנשים אחרים, עדיין מבקרים ומשאירים מילה טובה אחד אצל השני וזה מאוד חשוב.

ישראבלוג זה בית לכל דבר, וככזה מדי פעם הוא צריך לעבור שיפוצים ושדרוגים. את השדרוגים באתר אנו רואים מדי פעם אף שהם נעשים ברמה יומיומית ומכאן אני רוצה לשלוח ברכת חזקו ואימצו לצוות ישראבלוג, כי לא תמיד אומרים לכם את זה. ככה זה כשעוסקים בעסקי ציבור.

תמשיכו להשקיע, לתמוך ולעזור. אנחנו מעריכים אתכם גם לא תמיד אומרים זאת.

וטליק, כל הכבוד על ההשקעה הרבה שלך ב"נושא החם". זה בטח מתיש אותך ובכל זאת אתה ממשיך לעשות עבודה נאמנה. המשך כך.

ואחרונים חביבים, אתם, הקוראים והכותבים שבלעדיכם ישרא לא היה מקום חמים כמו שהוא. המשיכו לקרוא ולכתוב, לעודד, לייעץ ולתמוך. אין כמוכם! 

רציתי לומר שהעיצוב החדש של החדר שלי בישראבלוג הוא לכבוד יומולדת 6 של ישרא, אך האמת שכבר הרבה זמן אני רוצה לשפץ את החדר ורק עכשיו הייתה לי הזדמנות.

את הציור בכותרת ציירה ילדה מכאן הכשרונית (תודה רבה!) ואני צבעתי אותו ואת שאר הבלוג. מה דעתכם?

השבוע נסענו לספארי ברמת גן.

זו הייתה הפעם הראשונה שילדיי ביקרו שם והפעם הראשונה שלי שם מזה שנים רבות.

תמיד אנחנו נוסעים לגן החיות התנ"כי בירושלים בעיקר בגלל שהוא יותר זול מהספארי ברמת גן ותמיד חשבנו שההבדל היחיד הוא שאפשר לנסוע והחיות ניגשות לחלון המכונית בספארי ואילו בגן החיות התנ"כי- לא.

אולם, כשנסענו השבוע לספארי, נוכחנו לדעת שאמנם החיות ניגשות לחלון הרכב (בעיקר בנות יענה רחפניות), אך החיות בספארי עירניות יותר מאלה שבגן החיות התנ"כי. לפחות כך היה השבוע.

בגן החיות, הדובים לא הסתכלו לעברנו ואילו בספארי, הדוב נעמד על שתי רגליו (כי אחד המבקרים זרק לו משהו לאכול).

הגורילות היו יפות והג'ירפות בכלל היו יפהפיות.

והיה שם גם מופע של "יניב המגניב ומעופפי מומבסה (הם הופיעו גם ב"דבר הגדול הבא" בערוץ 2)" שהיה מאוד מהנה.

קנינו גלידה אמריקאית שם, אבל לא היה לנו איפה לשבת, אז עמדנו מול דוכן הגלידות ומרוב חום הגלידה נמסה לנו בידיים וטיפטפנו על כל הרחבה ליד הגלידריה (לא נעים).

באחת הפינות היו שני מדריכים שהפעילו ילדים עם תופי דרבוקה ואהרן זכה בתוף קטן בגלל שהשתתף יפה (והסב נחת להוריו הגאים).

כשנסענו בין החיות אהרן אמר שאם עוד בת יענה תתקרב לחלון שלנו הוא יתן לה סטירה, אבל כשזו התקרבה הוא החליט לוותר וסלח לה על החוצפה.

כמה זברות הציצו למכוניתנו, אבל אחרי שהבינו שלא יצא להם אוכל מאיתנו הם עברו לרכב אחר.

באיזהשהו שלב הזברות נשכבו על הגב והתחילו להתגרד, וזה היה מחזה מעניין, אז צילמתי את זה.

הילדים רצו לראות את האריות ולכן נסענו ונסענו וכל הדרך היו שלטים שכיוונו ל"אריות" אך כשסוף סוף הגענו לאיזור של האריות, הם ישבו בצד אחד ולא ממש התייחסו לסביבה. נסענו לשם אפילו פעמיים, אך בשתי הפעמים התאכזבנו.

בסך הכל מאוד נהננו ולמרות שהספארי יקר יותר מגן החיות התנ"כי, כנראה שהוא שווה את זה.

תמונות נוספות:

אלעד: