(האתר שלי)
, 09:40 31/12/2004:
מה שעבר לי בראש למקרא הדברים שבזה שאת נפגשת איתם, לפני או אחרי הניג’וסים, את משדרת שמשתלם להיות נודניק.
אני לא יודע איך זה להיות בחורה אבל זה נשמע באמת מתסכל לקבל טלפונים ממישהו שביקשת ממנו שוב ושוב לא להתקשר, גובל בהטרדה פלילית, אבל שלא ניתן להגיש על זה תלונה.
שנה טובה :)
(האתר שלי)
, 10:07 31/12/2004:
ראשית - זה שמשתלם להיות נודניק זו לא המצאה שלי. קטונתי.
שנית - רק להעמיד דברים על דיוקם, לרוב אני לא נפגשת. רשמתי את ההערה הזו בפוסט בגלל הגיחוך שבה - הוא אומר שזה רע בשבילי? נו, באמת.
, 15:36 31/12/2004:
לדעתי הוא מתקשר כי הוא מרגיש שאת לא באמת לא רוצה אותו, אתיותר לא רוצה אותו במצב הנתון
אם זה לוקח ממך אנרגיות ולא ממלא אותך לדעתי כדאי לחתוך את זה חד וחלק
את לא צריכה אף אחד בחיים שלך שמרוקן אותך
(האתר שלי)
, 16:36 31/12/2004:
לא זה לא
ואין שום דרך לפרש "לא" חוץ מהפרוש המילולי של המילה
אני לא אוהב אנשים כאלה
בעיקר כי הם חושבים שהם "חכמים" נורא
ובעצם הם סתם שוביניסטים שאין להם כבוד לאשה שמולם
(האתר שלי)
, 17:03 31/12/2004:
"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת...." ;-)
מדינה שובניסטית, חברה שובינסטית, תרבות שובניסטית וכיבוש משחית - רק בישראל או שזה עניין גולבלי?
(האתר שלי)
, 17:10 31/12/2004:
בעיקר בישראל
כי כמה מדינות כובשות את מכירה שמסרבת לשחרר עם כבוש?
רק בישראל אדמה חשובה יותר מהאדם
ובישראל זה מפתיע אולי שהשובניזם קיים
כי אנחנו מערביים עלק
רק שאנחנו בסנטר של הסנטר של העולם השלישי
משהו בין חוף השנהב לסנגל
הברבריזציה כאן היא דרך חיים לצערי
וזה מתחיל בהבנת הנקרא
עם המילה הקטנה "לא"
(האתר שלי)
, 17:43 2/1/2005:
אני לא מדבר על שובניסטים "רגילים" כמוך אחשלי
אני מדבר על חולירות שלא יעזור-אתה לא נמנה עליהם
ובעניני ימין ושמאל כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימים
ואשמח לעזור לך אם מישהו יעליב את שולה שלנו...
(האתר שלי)
, 19:01 3/1/2005:
אלתה יודע מה אחי
אני מניח שבכולנו יש קצת מכל דבר
גזענים
שוביניסטים
ועוד כהנה וכהנה
לפעמים זה כייף גדול להיות כל אחד מהללו
בהנחה שאתה יודע מי אתה ומה אתה
ועם ההגדרה הזאת אני יכול לחיות
תראה לאן הגענו בתוך הפוסט של שולה
(האתר שלי)
, 17:45 4/1/2005:
פיצחנו גרעינים וזרקנו על הרצפה, הנחנו רגליים על השולחן, התעלמנו משמלה סקסית שג’ול זרקה על עצמה לרגל הארוע, שפכנו בירה על הספות המעוצבות, ואם היה עוד משהו אז שכחתי.
(האתר שלי)
, 04:45 2/1/2005:
אמרת שאת לא רוצה שאנשים יקשרו בין הבלוג לבינך, במציאות.
מה יקרה אם שולה כבר לא יהיה שם בדוי?
אם אנשים בעבודה יתחילו להגיד פתאום:
"כן, וקראתי בבלוג שלך את מה שעובר עלייך עם ההוא, את באמת לא צריכה לעשות את זה לעצמך..."
(האתר שלי)
, 10:27 2/1/2005:
שאלה מורכבת.
מצד אחד - החשיפה תגרום לצנזורה מטעמי בושה ואי-נעימות. מצד שני - ממילא כבר לא נעים לי מהקוראים שאיתרע מזלם והכירו אותי אישית, ולפעמים גם משאר הקוראים אז מה זה כבר משנה.
ובקשר למידת המעורבות של חברי ומכרי בחיי היומיום שלי - אז מי שאני רוצה אני ממילא משתפת, ואין לי צורך ב"תיווך" של הבלוג.
מעבר לכך קיימת כמובן סוגיית "מיקומו של הבלוג בחיי". עבורי הבלוג הוא לא "חיים" ולא "תחליף לחיים". הוא מן ערך מוסף כזה, תבלין. לא "מחזיקה" ממנו יותר מידי וגם לא ממעיטה בערכו. ככה באמצע, שומרת על פרופורציות.
ועוד הערה: עד עכשיו כואבת לי הבטן מלקרוא אצלך. 7 קרמבואים בערב אחד??? אפילו אני לא מסוגלת לזה (ובמתוקים יש לי קיבולת משמעותית).
(האתר שלי)
, 05:32 3/1/2005:
לפעמים אני מצטער שהבלוג שלי לא בעילום שם, כלומר, כל חברי קוראים אותו.
זה יצר מצב לא נעים פעם (אחת בינתיים).
ואני מאמין שבלוגים רק הולכים ונחשפים, אלו הם כדורי שלג וצריך להיזהר בעניינים אלו.
בנוגע להערה, אני מקווה שכואבת לך הבטן מצחוק ושעשוע ולא מגועל חלילה.
הקרמבואים, יש דברים שאני יכול להרשות לעצמי עכשיו כשעודני צעיר, רזה ומתאמן.
בעוד 20 שנה כשתהייה לי כרס בירה המצב יהיה שונה ואז רק אוכל להעלות זכרונות נוסטלגיים על ימים עברו.
(האתר שלי)
, 10:50 3/1/2005:
הבלוגר המצוי מוצא עצמו נאבק בין הרצון (והצורך) באנונימיות לבין הדחף לחשיפה, ולפעמים אתה נוקט בקו מסוים שאח"כ מתחרט עליו. כמו בחיים.
איזה צחוק ואיזה שעשוע - זו היתה בחילה מהולה בצער עמוק. איך חלפה לה תהילת עולם (למרות שגם בימים הטובים ההם לא הייתי אוכלת יותר מ 3 רצוף).
וממרומי גילי אני יכולה לומר בוודאות שכרס בגיל 40 זה לא פריט חובה. אפשר גם אחרת.
(האתר שלי)
, 13:32 2/1/2005:
דוד בא בשבת, ואני הייתי רגועה אחרי אי-אילו קוקטלים וארוחה דשנה בחברת אוהבַי ומוקרַי.
אתה, לעומת זאת, באת באמצע יום עבודה עצבני כשגם עובדת היותי מחובת למכונת האספרסו מהבוקר לא מצליחה להרגיע אותי.
ככה זה. הכל תלוי בתזמון.
(האתר שלי)
, 15:39 2/1/2005:
יקירתי, יש גברים מסויימים שפשוט אינם יכולים לסגת מכיבוש. אם בחורה רצתה אותם פעם (קל וחומר אם הם זיינו אותה בעבר- שטח משוחרר לא יוחזר!) היא, מבחינתם:
1. משוועת לחיבתם, תשומת ליבם וכמובן, מזמוזיהם ,חירמוניהם וזיוניהם לעד, לנצח. זה נתפס כאמת- ונא לא לבלבל אף אחד עם העובדות (שאגב- בדר"כ אינן כה פשוטות, את באמת לא סבלת כשהוא לא הוריד ממך את הידיים)
2. אם 1. לא מתקיים, הם עשויים לחזר בדבקות ובקנאות, מה שלא ימנע מהם להשליך את הבחורה המסכנה רגע אחרי שתעתר להם לתהום הנשייה של השכחה.
וזו אכן חרא של התנהגות לפי כל קנה מידה מוסרי שהוא. מצד שני- כמו שלימדו אותי בילדותי: כל הגברים חארות, כל הנשים זונות, לא?
(האתר שלי)
, 15:52 2/1/2005:
1. באמת לא סבלתי, ולכן גם לא מצאתי סיבה להמשיך בכך כי הרי כל מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת סבל.
2. גם בסרט הזה כבר היינו, כאמור.
(האתר שלי)
, 17:04 2/1/2005:
מותק- כבודך הולך לפניך. ואני מתחייב בזאת (וברצינות גמורה- את מוזמנת להזמין מכות מתי שתרצי) לפרק את הצורה לכל מי שיתיימר, ינסה או ירהיב לפגוע בו. ראו הוזהרתם ציבור החרמנים- כל המתעסק עם שולה (ותוך כדי כך פוגע בכבודה) - נזיין לו את הצורה.
(נוט מפגין אבירות).
אגב- אני בעצמי (בימי הפוליגמיה העליזים) נהגתי לסרב לשמוע "לא" מכל בחורה שהייתה איתי בעבר. מה שכן- היתי מפתה אותן בסטייל. פיתוי בסטייל זה הכי חשוב.
, 17:03 6/1/2005:
וואוו, דווקא יש לי רעיונות אחרים פשוטים בהרבה לפתור בעיות כאלו, אבל אנחנו לא אוהבים פתרונות פשוטים (אני רגיל להגדיר את הבעיה קודם, במדויק, זה מקל, אבל אז מה יהיה לנו לספר...)
שנה עברה.
והנה עוד אחת כאן.
עצמאית בשטח
תגובות לקטע: משחק קטלני הוספת תגובה חדשה
מה שעבר לי בראש למקרא הדברים שבזה שאת נפגשת איתם, לפני או אחרי הניג’וסים, את משדרת שמשתלם להיות נודניק.
אני לא יודע איך זה להיות בחורה אבל זה נשמע באמת מתסכל לקבל טלפונים ממישהו שביקשת ממנו שוב ושוב לא להתקשר, גובל בהטרדה פלילית, אבל שלא ניתן להגיש על זה תלונה.
שנה טובה :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ראשית - זה שמשתלם להיות נודניק זו לא המצאה שלי. קטונתי.
שנית - רק להעמיד דברים על דיוקם, לרוב אני לא נפגשת. רשמתי את ההערה הזו בפוסט בגלל הגיחוך שבה - הוא אומר שזה רע בשבילי? נו, באמת.
שנה אזרחית טובה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לדעתי הוא מתקשר כי הוא מרגיש שאת לא באמת לא רוצה אותו, אתיותר לא רוצה אותו במצב הנתון
אם זה לוקח ממך אנרגיות ולא ממלא אותך לדעתי כדאי לחתוך את זה חד וחלק
את לא צריכה אף אחד בחיים שלך שמרוקן אותך
נשיקות לשבת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא הסתרתי מפניו את העובדה כי חוסר העניין שלי נובע ישירות ממצבו, וביום ד’ האחרון אכן התבצע החיתוך.
חד וחלק.
בחזרה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא זה לא
ואין שום דרך לפרש "לא" חוץ מהפרוש המילולי של המילה
אני לא אוהב אנשים כאלה
בעיקר כי הם חושבים שהם "חכמים" נורא
ובעצם הם סתם שוביניסטים שאין להם כבוד לאשה שמולם
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת...." ;-)
מדינה שובניסטית, חברה שובינסטית, תרבות שובניסטית וכיבוש משחית - רק בישראל או שזה עניין גולבלי?
שבת שלום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בעיקר בישראל
כי כמה מדינות כובשות את מכירה שמסרבת לשחרר עם כבוש?
רק בישראל אדמה חשובה יותר מהאדם
ובישראל זה מפתיע אולי שהשובניזם קיים
כי אנחנו מערביים עלק
רק שאנחנו בסנטר של הסנטר של העולם השלישי
משהו בין חוף השנהב לסנגל
הברבריזציה כאן היא דרך חיים לצערי
וזה מתחיל בהבנת הנקרא
עם המילה הקטנה "לא"
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל מילה - בסלע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחשלי- פשוט כדי שלא יהיה ספק:
מה רע בשוביניסטים? ככה עושים? ככה אומרים עלינו? מה? השוביניסט אינו אדם? אם תרד עליו- לא יעלב? אם תדקור אותו- לא ידמם? אם תעצבן אותו- לא יפרק אותך?
ובעניין האדמות, והכיבוש וכו’ וכו’- אחי- אתה שמאלני כי אתה כזה איש טוב- לכן על זה- לא נלך מכות.
ואני התחייבתי בפני שולה שאם מישהו יעליב אותה אני מפרק לו את הצורה- ואחרי שהאצבעות שלך יחלימו- אתה אמור לעזור לי. בשביל מה יש חברים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני לא מדבר על שובניסטים "רגילים" כמוך אחשלי
אני מדבר על חולירות שלא יעזור-אתה לא נמנה עליהם
ובעניני ימין ושמאל כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימים
ואשמח לעזור לך אם מישהו יעליב את שולה שלנו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נאורים אחי, שוביניסטים נאורים.
ידעתי שאפשר לסמוך עליך!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חחחח...הרבה אוהב אותך
הרבה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב לדעת שבקרביו של כל פמיניסט כמוך מסתתר שוביניסט נאור שרק למחכה ללבלב ולצאת החוצה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא לא לא אחשלי
אל תפרש את אהבתי אליך ככה
אני לא בטוח אם אני פמיניסט
אבל אני לא שוביניסט נאור שמחכה וגו’
אני ממש לא !
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחי, עוד תגלה שגם בתוכך (חפש בקרביים)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אלתה יודע מה אחי
אני מניח שבכולנו יש קצת מכל דבר
גזענים
שוביניסטים
ועוד כהנה וכהנה
לפעמים זה כייף גדול להיות כל אחד מהללו
בהנחה שאתה יודע מי אתה ומה אתה
ועם ההגדרה הזאת אני יכול לחיות
תראה לאן הגענו בתוך הפוסט של שולה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מותר לנו- אנחנו בגן של שולה לא? חוצמזה- זה עדיף על מה שעשינו בסלון של ג’ול...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה? איפה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
המה איפה מתייחס למה שאנחנו עושים בגן שלך, או למה שעשינו בסלון של ג’ול?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אצל ג’ול, כמובן.
אצלי אני יודעת מה אתם עושים. כלום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פיצחנו גרעינים וזרקנו על הרצפה, הנחנו רגליים על השולחן, התעלמנו משמלה סקסית שג’ול זרקה על עצמה לרגל הארוע, שפכנו בירה על הספות המעוצבות, ואם היה עוד משהו אז שכחתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מילא אתה, אבל על טליק אני לא מאמינה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תשאלי אותו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בחורים זה עם די נאלח. מנסיון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אתה דווקא בחור כלבבי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בעעע.
איפה מולק הביצים בדיוק נעלם? אוח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אחותי - תנשמי עמוק, בלי אלימות.
בכל זאת - יש מישהי שהאביזר הספציפי הנ"ל נמצא אצלה בשימוש. מילא הוא, אבל לא חראם עליה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למה חראם עליה? מישהו נגע לה בביצים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ביצים שלו - אביזר שלה. לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, ברור לגמרי, אז למה חראם עליה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
(מבולבלת) את לא הצעת פעולת מליקה לפני אי-אילו תגובות? (יש בכלל מילה כזו "מליקה"?).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתן דנות בנושא בלי להתחשב בכלל בקוראים העדינים. ידידותיי - רק לקרוא את זה זה כואב...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זו נקמת הצדיקות בנאלחים.
לא התכוונו - אבל הצליח לנו. צדק פואטי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
?!
למי קראת צדיקות?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא לך.
אתה מה"עם הנאלח", לא? (אתה אמרת).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אמרת שאת לא רוצה שאנשים יקשרו בין הבלוג לבינך, במציאות.
מה יקרה אם שולה כבר לא יהיה שם בדוי?
אם אנשים בעבודה יתחילו להגיד פתאום:
"כן, וקראתי בבלוג שלך את מה שעובר עלייך עם ההוא, את באמת לא צריכה לעשות את זה לעצמך..."
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שאלה מורכבת.
מצד אחד - החשיפה תגרום לצנזורה מטעמי בושה ואי-נעימות. מצד שני - ממילא כבר לא נעים לי מהקוראים שאיתרע מזלם והכירו אותי אישית, ולפעמים גם משאר הקוראים אז מה זה כבר משנה.
ובקשר למידת המעורבות של חברי ומכרי בחיי היומיום שלי - אז מי שאני רוצה אני ממילא משתפת, ואין לי צורך ב"תיווך" של הבלוג.
מעבר לכך קיימת כמובן סוגיית "מיקומו של הבלוג בחיי". עבורי הבלוג הוא לא "חיים" ולא "תחליף לחיים". הוא מן ערך מוסף כזה, תבלין. לא "מחזיקה" ממנו יותר מידי וגם לא ממעיטה בערכו. ככה באמצע, שומרת על פרופורציות.
ועוד הערה: עד עכשיו כואבת לי הבטן מלקרוא אצלך. 7 קרמבואים בערב אחד??? אפילו אני לא מסוגלת לזה (ובמתוקים יש לי קיבולת משמעותית).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לפעמים אני מצטער שהבלוג שלי לא בעילום שם, כלומר, כל חברי קוראים אותו.
זה יצר מצב לא נעים פעם (אחת בינתיים).
ואני מאמין שבלוגים רק הולכים ונחשפים, אלו הם כדורי שלג וצריך להיזהר בעניינים אלו.
בנוגע להערה, אני מקווה שכואבת לך הבטן מצחוק ושעשוע ולא מגועל חלילה.
הקרמבואים, יש דברים שאני יכול להרשות לעצמי עכשיו כשעודני צעיר, רזה ומתאמן.
בעוד 20 שנה כשתהייה לי כרס בירה המצב יהיה שונה ואז רק אוכל להעלות זכרונות נוסטלגיים על ימים עברו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הבלוגר המצוי מוצא עצמו נאבק בין הרצון (והצורך) באנונימיות לבין הדחף לחשיפה, ולפעמים אתה נוקט בקו מסוים שאח"כ מתחרט עליו. כמו בחיים.
איזה צחוק ואיזה שעשוע - זו היתה בחילה מהולה בצער עמוק. איך חלפה לה תהילת עולם (למרות שגם בימים הטובים ההם לא הייתי אוכלת יותר מ 3 רצוף).
וממרומי גילי אני יכולה לומר בוודאות שכרס בגיל 40 זה לא פריט חובה. אפשר גם אחרת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מצטרף לדוּדי שם למעלה. אנחנו באמת עם נאלח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז מה לעשות?
להכחיד אותכם? (וואלה, רעיון).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תראי מה זה - לדוד ולי אותה המסקנה, ושני פתרונות שונים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דוד בא בשבת, ואני הייתי רגועה אחרי אי-אילו קוקטלים וארוחה דשנה בחברת אוהבַי ומוקרַי.
אתה, לעומת זאת, באת באמצע יום עבודה עצבני כשגם עובדת היותי מחובת למכונת האספרסו מהבוקר לא מצליחה להרגיע אותי.
ככה זה. הכל תלוי בתזמון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נראה לי שרק עכשיו, בקריאה חוזרת, הבנתי למה התכוונת.
יותר מידי קפאין זורם אצלי עכשיו. בהחלט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועכשיו הצלחתי להבין למה התכוונת בתגובה הקודמת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוקיי.
אז ישרנו קו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יקירתי, יש גברים מסויימים שפשוט אינם יכולים לסגת מכיבוש. אם בחורה רצתה אותם פעם (קל וחומר אם הם זיינו אותה בעבר- שטח משוחרר לא יוחזר!) היא, מבחינתם:
1. משוועת לחיבתם, תשומת ליבם וכמובן, מזמוזיהם ,חירמוניהם וזיוניהם לעד, לנצח. זה נתפס כאמת- ונא לא לבלבל אף אחד עם העובדות (שאגב- בדר"כ אינן כה פשוטות, את באמת לא סבלת כשהוא לא הוריד ממך את הידיים)
2. אם 1. לא מתקיים, הם עשויים לחזר בדבקות ובקנאות, מה שלא ימנע מהם להשליך את הבחורה המסכנה רגע אחרי שתעתר להם לתהום הנשייה של השכחה.
וזו אכן חרא של התנהגות לפי כל קנה מידה מוסרי שהוא. מצד שני- כמו שלימדו אותי בילדותי: כל הגברים חארות, כל הנשים זונות, לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
1. באמת לא סבלתי, ולכן גם לא מצאתי סיבה להמשיך בכך כי הרי כל מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת סבל.
2. גם בסרט הזה כבר היינו, כאמור.
והעיקר שיצאתי מוסרית. זונה - אבל עם כבוד!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מותק- כבודך הולך לפניך. ואני מתחייב בזאת (וברצינות גמורה- את מוזמנת להזמין מכות מתי שתרצי) לפרק את הצורה לכל מי שיתיימר, ינסה או ירהיב לפגוע בו. ראו הוזהרתם ציבור החרמנים- כל המתעסק עם שולה (ותוך כדי כך פוגע בכבודה) - נזיין לו את הצורה.
(נוט מפגין אבירות).
אגב- אני בעצמי (בימי הפוליגמיה העליזים) נהגתי לסרב לשמוע "לא" מכל בחורה שהייתה איתי בעבר. מה שכן- היתי מפתה אותן בסטייל. פיתוי בסטייל זה הכי חשוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בוביק, תזכיר לי מתי אמרתי לך "לא"....? ;-)
בלי מכות, מה פתאום מכות.
אנחנו אנשים תרבותיים - טלפון, מיילים וכאלה. מה יש, אלימות מילולית לא נחשב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אמרתי לך כבר שמשפטי הטיזריות שלך עושים לי טוב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בשביל זה, בין היתר, אני כאן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואוו, דווקא יש לי רעיונות אחרים פשוטים בהרבה לפתור בעיות כאלו, אבל אנחנו לא אוהבים פתרונות פשוטים (אני רגיל להגדיר את הבעיה קודם, במדויק, זה מקל, אבל אז מה יהיה לנו לספר...)
שנה עברה.
והנה עוד אחת כאן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה שאתה חכם ובעל רעיונות, לא עושה אותך בהכרח גם צודק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא חכם, ובדרך כלל טועה, רק געגוע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קטן עלינו געגוע. עובר אחרי כמה ימים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: