עצמאית בשטח

תגובות לקטע: שביל קליפות הכימיקלים הוספת תגובה חדשה

ליזי דה פו (האתר שלי) , 22:41 30/6/2005:
אופטימיות זהירה.
לי הכדורים הרימו את הצעיף מעל העיניים.
טיפ לבחילה: לקחת עם אוכל או לבדוק כמה זמן אחרי הכדור מגיעה הבחילה ולכוון שזה יפול על שעת שינה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 22:47 30/6/2005:
אני לוקחת את הכדור בבוקר (בערך בין 7 ל 8), על בטן ריקה ויוצא לי לאכול רק ב 10 בערך. להזיז את הכדור גם ל 10? (מה שאומר שאצטרך לקחת אותו איתי לעבודה וזה לא נחמד בכלל). שאלתי את הרופא אם אפשר לקחת בערב לפני השינה והוא אמר שלא כדאי כי זה עלול להפריע לשינה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 22:50 30/6/2005:
מכאן הבחילה! להזיז את הכדור אל האוכל או את האוכל אל הכדור.
אני לוקחת בשמונה בערב, אבל אני לא דוגמא לשינה בלי בעיות, כי יש לי בעיות שינה בילט אין.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 22:56 30/6/2005:
הבנתי.
אין לי שום בעיה עם שינה, או ליתר דיוק הבעיה שלי הפוכה - אני יכולה לישון מסביב לשעון, והאמת שלא יזיק לי קצת יותר שעות ערות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 22:58 30/6/2005:

אר יו קידינג מי?

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=18125&blogcode=1554858

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:05 30/6/2005:

אהההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111111111

נרשמת בגינס?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 23:06 30/6/2005:
לא, הייתי עייפה.
:-)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:09 30/6/2005:

קראתי את התגובות ומאוד התרשמתי מזה שקמת ולקחת כדור באמצע. הרופא שלי היה נורא אוהב אותך.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:55 30/6/2005:
אסור לקחת על בטן ריקה. זה לא כתוב בעלון המצורף?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 00:06 1/7/2005:
כן, על פי מה שקראתי, צריך לקחת את זה עם אוכל.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 06:08 1/7/2005:

ממתי אני קוראת הוראות הפעלה?
שאלתי את הרופא והוא אמר לקחת על-הבוקר. וזה ברור שעל-הבוקר לא אוכלים, לא? עכשיו אני ממש לא יודעת מה לעשות - אם להחליף או לא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 08:16 1/7/2005:
המוצר היחידי שאני קוראת את הוראות ההפעלה שלו עד תומן (כולל רשימת מרכיבים שלא אומרת לי כלום) זה תרופות.
רופאים הם כאלה מפגרים לפעמים....

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 08:41 1/7/2005:
זה באמת מוזר שהוא לא אמר לי אם לקחת עם/בלי אוכל, בדר"כ זה הדבר הראשון שאומרים.
בקשר לתופעות הלוואי הוא דווקא פירט די בשלמות.
בכולופן, אתמול שאלתי אותו כמה זמן נראה לו שאמשיך עם הכדורים והוא אמר "שנה. ואז נראה מה הלאה".

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 09:08 1/7/2005:
את יודעת מה דעתי על הרופא הזה, עצותיו, ותחום לימודיו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:41 1/7/2005:
נוריקו, אל תגזימי. את לא יכולה לפסול ככה במחי יד את כל המדע בתחום הזה. יש אנשים שזה הציל/מציל אותם (לצערי יש לי הרבה שעות-אברבאנל ברזומה). וגם לי, הפלא ופלא, זה שינה לגמרי את איכות החיים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:59 1/7/2005:
טוב, ברור שאת צודקת.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:05 1/7/2005:

אני לא יודעת אם כתבת את זה כי התכוונת או סתם כדי לשים סוף לנושא. אבל האמת שזה לא חשוב, בכל מקרה את אחותי ולא יעזור לך כלום. אבוד לך.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:36 1/7/2005:

מה שחשוב זו הקשת בכף הרגל!

שבגללה גומים של סנדלים חורצים לי את הבשר...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:45 1/7/2005:

את יודעת שכל פעם שאני חושבת על המיקריות והמוצלחות של ההיכרות שלנו זה מדהים אותי מחדש?
את חושבת שנזדקן ביחד?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:59 1/7/2005:

כן, בטח.
ומעל הויטרינה יהיה תלוי לנו קולאז’ עירום נהדר להנציח חסד נעורינו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 18:58 1/7/2005:

עם כל הכבוד לאופטימיות - נראה לי שעד שנצטלם נעורינו כבר מזמן יפוגו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:21 1/7/2005:
עד איזה גיל גוף אשה ממשיך להיות יפה?
אפילו תחת כל ההנחות האופטימיות, אוכל בריא, חדר כושר, סקס בשעות קבועות...
כמה זמן עוד יש לי?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 20:17 1/7/2005:
וואלה לא יודעת, אבל סמי נתן לי פעם הרצאה בנושא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 23:49 30/6/2005:
נתונים שהרופא לא ייתן לך, אבל בשביל זה סמי קיים.

לויאפקס יש פחות תופעות לוואי מתרופות נוגדי חרדה אחרים. אבל, להלן רשימה מעודכנת של תופעות לוואי אפשריות שנמצאו במחקרים שנעשו לגבי התרופה.

37% התלוננו על בחילות.
25% כאבי ראש.
23% ישנוניות יתר.
22% יובש בפה.
19% סחרחורות.
18% נדודי שינה.
15% עצירות.
13% עליה בלחץ דם.
12% עייפות.
12% הזעה.
11% ירידה בתיאבון.
2% ירידה בתפקוד המיני (נשים).

כמה מ"ג ביום הוא רשם לך?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 06:13 1/7/2005:

1 כדור, שזה 75 מ"ג. שאלתי אותו לגבי זה (כי הציפ’ זה 10 מ"ג) והוא אמר שכל תרופה זה משהו אחר ואין לעשות השוואה בין המינונים. אגב, בהתחלה הוא רצה פשוט להוריד לי את המינון של הציפ’, אבל גם ככה הייתי על מינון מינימלי (10 מ"ג).

לגבי התופעות לוואי - לי היתה רק בעיה של בחילות ועייפות. אבל העייפות כבר עברה פחות או יותר. שאלתי אותו גם לגבי האלכוהול והוא אמר שעם כל התרופות האלו אסור לצרוך אלכוהול.
אני במשבר.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ללא שם , 09:02 1/7/2005:
אני בנאדם זהיר ביותר, ולא יעלה על דעתי להתווכח עם הפסיכיאטר שלך. אבל, עפ"י חומר שקראתי ברשת - עניין האלכוהול מוגבל לאיסור נהיגה. האיסור הגורף שהוא אמר הוא לדעתי, בדומה לאיסור שאני כתבתי בזמנו לגבי הציפרלקס אם את זוכרת, יותר תחושת בטן מאשר שיש הוכחות מחקריות, למעט נהיגה.
וזה לא אומר, בשום פנים לא אומר, שאין לי מה לומר על הפרוטוקול של הטיפול שלו - 75 מ"ג ליום למשך שנה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 09:32 1/7/2005:
פשוט שכחתי את שמי. נו, ברור שהמינונים שונים, אלה תרופות שונות. טוב, אני צריך ללכת לעבוד עכשיו, כדי שאוכל להמשיך לממן את חיבור האינטרנט, על מנת שאוכל להמשיך לבזבז את זמני בקריאת חומר משמים על כדורים אוויליים, כדי ששולה לא תצטרך לעשות בעצמה את העבודה השחורה, מה שיגרום לה לדכאון מחודש.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:38 1/7/2005:
האלכוהול זה מניסיון. שעתיים-שלוש אחרי ששתיתי (בסה"כ 2 שלישים של בירה, שזה ממש לא הרבה) פשוט הרגשתי שאני הולכת למות. בחילות היסטריות, הזעה נוראית, דופק מואץ. סיוט.
ובקשר למשך הטיפול, אני יכולה לגלות לך בסוד שאם הכל יסתדר לשביעות רצוני אני מתכוונת להמשיך. לעד.
ומה פתאום אתה עובד ביום ו’?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 14:20 1/7/2005:
אם כך, אל תשתי. גם אני חושב, בכל הכבוד, שהקומבינציה של התרופות הללו עם אלכוהול אינה מומלצת, אבל מקריאה של חומר רפואי ברשת – התרשמתי שהאיסור הגורף הוא רק לגבי נהיגה. אבל ניסיון אישי זה דבר חשוב מאוד, ולכן אין מנוס – אל תשתי.

לעניין האפור שנעלם למחצה – טוב שנעלם. השלב הבא – החלפת פונט דויד שמתאים להדפסה על נייר, אבל לא לאתרי אינטרנט. עשי כמה ניסיונות עם פונטים אחרים, וראי איזו תוצאה תהא נעימה יותר לעין.

יום שישי, את יודעת. קורה לפעמים.

אולי אני ארחיב לעניין פרוטוקול טיפול בתרופה הזו, ואולי בעצם לא. אני לא מתיימר להיות רופא. אני רק טוען שיש לי הרבה ניסיון באיתור חומר רפואי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:29 1/7/2005:
הורדתי את האפור כי אחת הקוראות היותר יקרות ללבי ביקשה (אומרת שזה מקשה על הקריאה. אני לא שמתי לב לכך, אבל מה שהיא אומרת זה קדוש), ואת דויד אני נורא אוהבת. בבקשה-בבקשה אל תכריח אותי להיפרד ממנו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 16:41 1/7/2005:

חה, אני מבקש, בכל לשון בקשה, שלא להשתמש בסגנון הזה, שסמי חסר אונים לגביו, ולשמור אותו לעניינים חשובים באמת.

ולעניין הרישא. מענין אם אני שווה משהו בתור מחבר אחת לאחת; אני חושב שהגברת המבקשת נושאת שם בעל שלוש אותיות, כשמה של ההיא מ - יש ימים כלילות אפלים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:54 1/7/2005:
אין לי מושג למי אתה מתכוון, ובכל מקרה אתה יכול להגיד בבירור. זה לא סוד שהיא פנתה וביקשה להקל על הקריאה. או בכל אופן לי לא ידוע שזה סוד.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

קוראת שקטה , 23:58 30/6/2005:
הלו שולה, קודם כל הזדמנות לומר לך עד כמה נהנית מכתיבתך. קוראת אותך תמיד אך לא מגיבה...:)
מצאתי לנכון להגיב הפעם כדי לומר לך שמנסיוני האישי כמובן אם לוקחים את הכדור על הבוקר ועל בטן ריקה זו זוועה- בחילות נוראיות.
אבל..אחרי ארוחת צהריים, או במילים אחרות על בטן מלאה- אין בחילות כלל. אם הציפרלקס עושה לך טוב ואולי הבעיה היא בעיתוי הלקיחה נראה לי חבל לשנות כי קשה להתאים תרופה נכונה. (ושוב מנסיון ...)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 06:16 1/7/2005:

בוקר טוב, קוראת-שקטה-שלא-מגיבה.
תגובתך בלבלה אותי קצת, עכשיו אני ממש לא יודעת אם לשנות תרופה או לא. נראה לי שאני אנסה את החדשה שהוא נתן לי, יאללה - שיהיה קצת מעניין.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 09:09 1/7/2005:
אני מסכימה בכל לב. זו ההשפעה היחידה של הכדורים האלה שאין לי ספק לגביה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:35 1/7/2005:

לא הבנתי. את מתכוונת שההשפעה היחידה של הכדורים הללו הן הבחילות?
אני חושבת (לא, אני בטוחה) שאת טועה. את לא זוכרת איפה היית לפני כמה חודשים? ואיפה אני הייתי עד ממש לא מזמן? את יודעת שהיום אמרתי למישהי שאני פשוט לא מזהה את עצמי בלי גוש שחוסם את הגרון? זו ממש תחושה פיזית, אני מרגישה כאילו ירד ממני משקל.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:05 1/7/2005:
לא אמרתי שאין עוד השפעות, רק שלגבי הבחילות כשבולעים אותו על בטן ריקה- אין לי ספק. זה מובהק כמעט כמו פיפי אחרי אבטיח (או .... אחרי כרובית...)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:07 1/7/2005:
אה, אוקיי.
היום בכל אופן לקחתי אותו ב 13:40 בערך, אחרי אוכל.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:51 1/7/2005:
ו....?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:54 1/7/2005:

אין בחילות!!!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

קוראת שקטה שכבר מגיבה , 20:24 3/7/2005:

אני מאדדדד שמחה.
ניצלה נפש בישראל. :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 01:40 1/7/2005:
חסמב"א? פחחחח. זה רק סניף קטן. אני רשום גם בחסמב"ד, שלא נוגעים בדגים גם עם מקל באורך מטר, וחסמב"ע - שבורחים מעגבניות כמו מאבוקדו, וחסמב"ט, שזה חברת הבת של חסמב"ד, והוקמה ליתר ביטחון - no Tuna for me. אני חבר כבוד גם בחסמב"ח שדוגלת בשריפת חלבה, וחסמב"ס שמחרימים סוכריות סוס. ויש את הסניף המרכזי חסמב"עאד שיעדיף לצום חודשיים מלגעת בעגבניות מבושלות, במטבל אבוקדו, על מצע דג רענן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 06:18 1/7/2005:

קטן עלי, היפ. חסמב"א זה רק קצה-קצהו של תסמונת ה"פיחסה" שלי.
אז לצרף אותך לחבורה?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 17:36 1/7/2005:
אני אהיה ירון זהבי ואת תמר היפה?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 18:52 1/7/2005:

לא רוצה תמר, אני רוצה להיות עוזי הרזה. תמיד רציתי להיות בן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 02:18 2/7/2005:

אז את תהיי עוזי הרזה ואני תמר היפה? קינקי!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 05:50 2/7/2005:

מתאים לי קינקיות!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 09:46 1/7/2005:

תתבייש!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 17:37 1/7/2005:
עם איזה חלק בדיוק לא הסכמת?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 13:30 2/7/2005:
כמו סיפור הנעליים, אם היו שואלים אותי מי הכי אוהב להתנסות בכל סוגי האוכל, ישר הייתי אומרת היפ!
אבוקדו? עגבניות? טונה? חלבה?
סמייליק אמום!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:35 2/7/2005:
אמא שלי תמיד אמרה לי ’רק תטעם, היפ. רק ביס אחד’. ותמיד הייתי נופל בפח. הייתי טועם. והיא תמיד היתה אומרת לי ’אתה רואה, לא מתים מזה. עכשיו תס’. ואף פעם לא שמעתי מה המשך המשפט, כי קשה לשמוע כשהראש באסלה. בכל מה שקשור לאוכל אני פחדן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ליזי דה פו (האתר שלי) , 14:15 2/7/2005:
אני קצת דומה לך. רק שאצלנו הסיפור היה עם אסקרגו ושרימפסים.
יש דברים שאני לא אגע בהם, כמו במיה למשל, או קצח, אבל אבוקדו? וטונה? ועגבניות?
מה אתה חושב שהיא ניסתה להגיד?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:41 2/7/2005:
אולי "תסתכל איפה שאתה מקיא - רק אתמול עשיתי פנאלים! וזהירות על השטיח החדש! לא שם! זה בסדר. אני כבר אשטוף את הרצפה".

אבוקדו הוא ירוק ורך, לטונה יש ריח של דג, לדג יש עיניים, עגבניות הן אדומות ורכות, חלבה מזכירה לי לילות ארוכים עם הרבה כוכבים ומעט תקווה, וסוכריות סוס זה מגעיל סתם.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 08:53 1/7/2005:
את יודעת שאני אוהב אותך. לא פעם הכרזתי על כך בפניך, בכתוב אמנם אבל זה כמעט כמו (ואם תתעקשי אכריז על כך באותיות גדולות). אבל אפילו אהבה כזאת לא יכולה לגרום לי להכריז על חברות באגודה המסתורית שיסדת. כי אני אוהב לאכול ה-כ-ל, ומצפונית לא יכול להזדהות עם סלידה מאוכל, בודאי לא אבוקדו.
את חושבת שזה יפגע בעתיד יחסינו?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 13:33 1/7/2005:
מה-קרה-לך-אכילס, סלידה מאבוקדו זה רק קצה השריטה. אתה לא באמת רוצה לדעת את הרשימה כולה.

לא, לא יפגע. אחרת כבר מזמן לא היו לי בכלל חברים (ולא שיש הרבה, אבל בכל זאת יש כמה ששורדים אותי כבר הרבה שנים).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:48 1/7/2005:
טוב, אני שמח לשמוע, ולכן אני מעוניין לשמוע על כל עומק השריטה - מה עוד את לא אוכלת?
קדימה - hit me with it baby

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 18:49 1/7/2005:
תשב. ישבת? יופי, עכשיו תמזוג כוס יין ותתחיל בלגימות קטנות:
חצילים (בכל צורה), אבוקדו (כבר אמרנו), טונה, סלמון וכל מיני הסרדינים למינהם, במיה, בצל חי, פלפל חריף וכל סוגי ה"חריף" בכלל (חוץ מחרדל), כוסברה ופטרוזיליה (חיה. בבישול זה בסדר), מנטה ונענע, ג’חנון, קוטג’, גבינות בשלות עם עובש וכאלה,מנגו (לא שונאת אבל גם לא מחבבת), אפרסמון, גויאבה (רק לכתוב את זה מביא לי גועל), סברס, תאנים (טריות), אוכל יפני לסוגיו, אוכל מקסיקני לסוגיו, צלי לשון (בעעע), ריאות (טחול טעמתי פעם אחת בטעות ודווקא היה לא רע, רק כשנודע לי מה זה כמעט נפחתי נשמתי. לא מסוגלת לטעום שוב), ביז (גועל נפש. לא טעמתי בחיים, רק לראות את זה נהיה לי רע) ובטח עוד מיני חלקים של בשר שאני לא מודעת לקיומם. גרעינים לבנים ושחורים ו- עוד כמה דברים ששכחתי כרגע.
חוץ מזה אני כמובן לא אגע גם במקל ברגל קרושה, בורשט, כוסמת ועוד כל מיני מהחבר’ה האלו, רק שאני מזכירה ת זה בנפרד כי זה לא ממש אוכל (מאז שהסבתות שלי נפטרו - לא מכירה מישהו שבאמת אוכל את זה).
וגם עוגות פרג אני לא כ"כ מחבבת. ושונאת מסטיקים וסוכריות סוס

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 21:05 1/7/2005:
אדושם ירחם, אלוהים ישמור, אללה יסתור, ריבונו של עולם, ג’יזוס קרייסט, רחמנא ליצלן, הייל מארי (שלוש פעמים).
ממה את חיה? לבן לבן ובינה צהובה או לחם צהוב וגבינה לבנה?
את תופעת טבע.
רק שתביני - את כל מה שציינת, הכל, וללא כל יוצא מן הכלל, אני אוהב. רגל קרושה, בורשט וכוסמת במיוחד, אבל כל השאר אהובים עלי מאד.
ולא רק אני אלא גם אלפא, וכמובן שני ילדינו.
יש רק דבר אחד שאניח משתדל לא לאכול - פלפלים.
לא משום שאני לא אוהב אותם, אלא מפני שהם לא אוהבים אותי.
פרט לזה אני לא זוכר דבר אחד שאני לא אוהב, ממעדני פולין מהמטבח הספרדי, המרוקאי, והטוניסאי, ועד לאוכל יפני, סיני, ויאטנאמי ואחיהם. הכל בכל, חי צומח דומם.
Holy cow.....
ודרך אגב, את יודעת את מי את מזכירה לי?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 21:59 1/7/2005:
אני אוכלת בעיקר סלט ירקות (עם הרבה עלים ירוקים), יוגורט, חביתות ופירות, בחורף הרבה פסטה ואורז, וכמובן עוגיות שהן אב-המזון הראשי אצלי. אב המזון השני זה סיגריות. חוץ מזה תתפלא - יש לי תיאובן בריא ואינני כחושה, אף פעם לא הייתי וכנראה גם לא אהיה.

את מי? מינרווה?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 22:55 1/7/2005:
גם סלט מכל סוג אני אוכל ואוהב, גם עוגיות, גם פסטה גם אורז, יוגורט חביתות ופירות. הכל - הכל.
רק סיגריות כבר לא.
מזכירה לי באהבת האוכל שלך את מינרווה? מה פתאום. היא אוהבת את כל מה שאני אוהב.
מישהי אחרת - אחותך הרוחנית.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:26 1/7/2005:

נו, למה אתה חושב שאנחנו אחיות?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 09:38 2/7/2005:
רק בגלל האוכל?
בטח יש עוד משהו

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:33 2/7/2005:

כן, יש עוד משהו קטן, זניח, לא משמעותי, שיש אנשים שיכנו אותו "גישה לחיים".

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:51 2/7/2005:
זה לא אותו הדבר בעצם?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:11 2/7/2005:
יש מה בדבריך.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 00:44 2/7/2005:
אני דווקא מאוד אוהב בורשט, וגם דייסת כוסמת.....

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 00:56 2/7/2005:

יש דבר כזה דייסת כוסמת? (בעצם אל תענה. יש דברים שאני מעדיפה לא לדעת).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 10:41 3/7/2005:

טוב, חוששתני שיהיה לי קשה מאד להזמין אותך לארוחה אי פעם.
שזה מצויין, כי אני לא סובלת לבשל לאנשים אחרים.
אני אגואיסטית-בישול.

מצד שני אני מכינה אחלה קפה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 10:56 3/7/2005:

נגעת בדיוק בעקב האכילס שלי. אפילו כשהחברים הכי קרובים וותיקים שלי, שמכירים אותי מצוין על שלל שגעונות האכילה שלי, נופלים כל פעם מחדש כשאני מתארחת אצלם ("מה?? גם את זה את לא אוכלת?"). מצד שני הם יודעים שאני מסתפקת במנה ראשונה ואחרונה, וגם חלוקת העבודה היא כזאת שהם אוכלים ואני מדברת. וכולם מרוצים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 11:05 3/7/2005:

יש לי רדאר לנקודות רגישות.
בכל מקרה, עכשיו זה עוד יותר טוב, כי אני תמיד מעדיפה להיות זאת שלא צריכה לדבר יותר מדי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 11:10 3/7/2005:

את חייבת להכיר את סמי! הוא גם אוכל הכל וגם לא מפסיק לדבר, אתם פשוט תהיו זוג משמיים!!!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 11:33 3/7/2005:

אה, השאלה היא אם הוא יכול להתחתן איתי מחרתיים לכל המאוחר, לעשות לי שמונה ילדים וחצי ולהישאר בבית לטפל בהם בזמן שאני מפתחת קריירה.
לא חסרים בעולם אנשים שאוכלים הכל וגם לא סותמים את הפה בעת ובעונה אחת. זה מראה דוחה למדי, אני חייבת להודות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 11:42 3/7/2005:

אני לא יודעת אם הוא עושה זאת במקביל, ובכל מקרה התרשמתי שהוא מחונך ובעל נימוסים.[

בקשר לחתונה+ילדים אני לא מתערבת, אבל מציעה לא לבטל כ"כ מהר את הקריירה של סמי כי התרשמתי שהוא דווקא מגלגל סכומים נאים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 12:42 3/7/2005:

הפינה למתקדמים:

אם אני שומע משהו מעניין – אני שותק ומקשיב, ומאיפה הבאת את עניין הסכומים הנאים – אין לי מושג.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:06 3/7/2005:
ומהי עמדתך בנושא ה 8 ילדים וחצי?

ולשאלתך - אני אולי משעממת, אבל יש לי חוש מיוחד לסכומים נאים. כל אחד והיתרון היחסי שלו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 13:21 3/7/2005:

יש כל מיני סוגים של אנשים בעולם מבחינת הכישורים שלהם; למשל, יש כאלה שקולעים מייד בניחושים שלהם, ובד"כ זוכים בלוטו בגלל התכונה המבורכת הזו שלהם, ויש כאלה שנכנעים לכללי הסטטיסטיקה, וזקוקים ליותר משיחה טלפונית אחת על-מנת לקבוע מי מדבר הרבה ומי פחות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:30 3/7/2005:
תיקון קטן: רצוי גם למלא טופס לוטו קודם.

סמי, אנחנו קצת במתח. מה בעניין ה- 8 ילדים? (עשיתי לך הנחה על החצי).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי נזכר להוסיף , 13:33 3/7/2005:
אה, והדברים חלים גם על הכישור לשמש כפקיד שומה לעת מצוא. עזבי אותך מהפנטזיות. אני לא בנאדם שמקדיש עצמו לעשיית כסף. ממש ממש לא.

יאללה, סגרתי את נושא העיסוק בתכונותיי הטרומיות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי מבקש לעצבן את הקהל , 13:35 3/7/2005:

אין לי עניין אישי בילדים, תודה על ההתעניינות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:45 3/7/2005:

אני אמסור לפאצ’.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 14:10 3/7/2005:

כולי יגון קודר.

לא שאי פעם הבעתי עניין כלשהו בילדים, אבל סמי נכשל נחרצות במבחן שנועד למצוא לי גבר שיעשה את הילדים בעצמו ואז גם ישב בבית ויטפל בהם בזמן שאני מקריירת להנאתי.

באסה בחסה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:44 3/7/2005:

יקירתי, אני מבינה ללבך.
סמי הוא אכן אות קלון על מצחה של החברה הנשית. איך נתנו לו לצמוח ולהתפתח בצורה זו? איך לא הבערנו ממנו את הדיבוק בעודו באיבו? הדבר החיובי היחיד שאני מוצאת בו זה שהוא לא אוהב אבוקדו (ושהוא אוהב אותי, כמובן).
אל יחמץ ליבך, אני אמצא לך מישהו אחר. מבטיחה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 14:51 3/7/2005:

כמאמר הפגם הידוע – לא כדאי לפסול מראש כי לסמי אין עוד העתקים. הנה ההצעה שלי - את הולכת לך לקריירה שלך כמה שאת רוצה ומביאה כסף הביתה, אני מקבל פטור מעבודה ומתעסק בעניינים שלי, בתמורה את מקבלת אחלה בנזוג. צריך, כמובן, לעבד את הפרטים הקטנים לפני החתימה, אבל זה העיקרון הכללי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 14:52 3/7/2005:

מה פגם - הפתגם.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:16 1/7/2005:
רק אתמול אמרתי למשהי שזו מתנה גדולה אופטימיות ,
ושאני לא יודעת אם אפשר ללמוד או לרכוש את זה .
את אומרת שהציפ הזה קונה לך אופטימיות ?
כי בעצם מה השתנה חוץ ממנו ? את חושבת שבמבט לאחור היית לוקחת כבר הרבה קודם ?
(אל תפחדי לענות בכנות , את לא לוקחת אחריות על אף
אחד , אבל מעניין אותי לשמוע ) .

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 18:34 1/7/2005:
בואי נראה -
שום דבר לא השתנה בחיים שלי, למעט ההרגשה שלי. ומסתבר שזה מרכיב מאוד חשוב בחיים, ההרגשה הזו, והיא גם נותנת לך דרייב לעשות דברים (חיוביים) שקודם לא היו לך כוחות בשבילם.
אם הייתי לוקחת קודם? לא יודעת. אני מאמינה שדברים מגיעים כשאתה מוכן לקראתם, ואני כנראה לא הייתי מוכנה לזה קודם. זה לא מספיק שהסביבה מייעצת וממליצה, את גם צריכה להיות בעל מידה מסוימת של מוכנות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:34 3/7/2005:
תודה

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:27 1/7/2005:
בכי זה אחלה התפרקות.
העובדה שעברת ללבן כבר מלמדת שמשהו טוב קורה לך.
מקסים זה בקינג גורג’ מול דיזנגוף סנטר ?
גם אני סרבן אבוקדו.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 17:56 1/7/2005:
עברתי ללבן כי ביקשו ממני (כמו שעניתי לסמי) ולא בגלל איזשהו שינוי שחל בי. אבל האמת שכל נושא עיצוב הבלוג זניח בעיני, למעט שימוש בצבעים עליזים שזה מוקצה מחמת מיאוס.
כן, מול הסנטר.
אז אני מוסיפה אותך לקבוצה, טוב? אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולא להיכנע לטרור ההשמצות והשיכנועים!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 18:48 1/7/2005:

תהני במקסים!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 18:55 1/7/2005:

I will

את מגיעה?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 01:21 2/7/2005:
עוד מעט.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 12:42 2/7/2005:
בוקר טוב. הייתי במקסים וממש התאכזבתי... הגעתי ב-3:00, ואני אפילו לא יודעת אם איליה בכלל ניגן. הוא היה עד 3? את ברוטו אני לא אוהבת; אחר כך היה Guest from Germany (לא קלטתי את השם), הוא קצת שיפר את ההרגשה (וגם 2 בירות עזרו, כרגיל). בקיצור, רקדתי, אבל זה לא היה זה. קצת אחרי שרביד עלה נשברתי הלכתי... איזה באסה.. מצטערת, אם גם לך לא היה טוב.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:08 2/7/2005:
בוקר אור,
אני הגעתי ב 2:30 בערך, איליה לא היה בכלל, את זה שהיה במקומו (ברוטו?) לא כ"כ אהבתי, הגרמני (אין לי מושג לגבי שמו, אבל הוא נראה פיצוץ, לא?) התחיל טוב, אח"כ קצת ירד ואז השתפר משמעותית והיה ממש טוב (בעיני, כמובן), את רביד גם מאוד אהבתי אבל כבר הייתי קצת מותשת. נטשתי ב 5:30 או קצת אחרי.

ותגידי - מה זה איליה מבריז בדיוק כשאני מחליטה לכבד אותו בנוכחותי?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 13:18 2/7/2005:
לא בסדר מצידו. אגב, נראה לי שבזמן האחרון הוא מנגן עוד איפה שהוא, צריך לבדוק.
לא שמתי לב איך הגרמני נראה, רק זוכרת שהיה מישהו גדול בעמדה (אני מגיעה למועדון בלי משקפיים ובלי עדשות ולא רואה יותר מדי. אם הדיג’יי ממש מעניין אותי (המוסיקה שלו), אני מתקרבת לעמדה ובודקת אותו טוב טוב, אבל הפעם זה לא היה המקרה).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:45 2/7/2005:
הגרמני נראה מצוין וגם חיבבתי את המוזיקה שלו, למעט כאמור איזה קטע באמצע שלא "זרם" מספיק בקצב בעיני. אגב, הבנתי שאיליה מנגן בסגנון דומה לדי-ג’יי הראשון שהופיע (ושלא אהבתי).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 14:08 2/7/2005:
ממש לא. מי אמר לך? אני לא אוהבת את ברוטו ומתה על איליה. אתמול כמעט נרדמתי משעמום עד שהגרמני התחיל.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:22 2/7/2005:

הדרקון אמר לי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 15:02 2/7/2005:
הממ... הממ... אני רק יודעת שאני מזהה את איליה לפי צליל, לא צריכה אפילו לראות שזה הוא, ואף אחד לא גורם לי לרצות לרקוד כמוהו, בטח שלא ברוטו.. אבל, לא יודעת, אולי לא תאהבי אותו, בעצם כמעט כולם מעדיפים את רביד.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 15:26 2/7/2005:
בפרסום ב"עכבר" כתוב שאיליה מופיע במקסים (אתמול), כנראה שינוי של הרגע האחרון. בכל אופן, האורח היה די.ג’יי Marc Feind הסקוטי-גרמני שיגיש סט דיפ האוס, גרוב טקנו וברייקביט (מתוך פרסום ברשת).

אין מנוס מלהגיע עוד פעם כדי לשמוע אותו. בסוף אני עוד אהיה קלאברית, רחמנא ליצלן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 15:44 2/7/2005:
לצורך ההבנה הכללית, פעם את צריכה להגיע לאחד המועדונים הגדולים, כשיש במסיבה אנשים בכמות שמקובל לכנות אותה "אלפי", כדי לטעום את הגרוב הזה ולדעת מה זה קלאברית, מצד שני אפשר למות בשקט בלי לדעת מה זה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:01 2/7/2005:
וואז ד’אר, דאן דאט.
ואתה צודק בהחלט, זה גם סוג המועדונים החביב עלי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

סמי , 17:23 2/7/2005:

לא התכוונתי לומר שזה טוב או רע, אלא רק שזה גם פן של קלאבריות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:28 2/7/2005:
אוקיי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 16:02 2/7/2005:
תודה על המידע.
בפעם הבאה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

רחל (האתר שלי) , 19:35 1/7/2005:
שולה , מקסימה..
שתהיה לך שבת נעימה ורגועה...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 20:18 1/7/2005:

תודה, דווקא בא לי קצת בלגן!
ועד כה היה באמת נעים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

רחל (האתר שלי) , 19:38 2/7/2005:
הכנות שלך...
למען האמת גם אני לא מסתדרת עם יותר מידי רגוע...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:50 2/7/2005:
זה בסדר, אתמול בלילה היתה הפוגה נחמדה מהרגיעה.
האמת שבכלל היה לי סופ"ש מוצלח, לא זוכרת מתי לאחרונה הרגשתי כך. אפילו בחילות לא היו, בזכות העצה שקיבלתי כאן (לקחת את הכדור עם אוכל).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

רחל (האתר שלי) , 20:37 2/7/2005:
יופי.. שמחה בשבילך...
אך את מסתדרת עם זה שאת צריכה לקחת כדורים, בזמנו אני התנגדתי בכל תוקף למרות שהמצב שלי היה ממש לא טוב.
לא יודעת מה נכון ומה לא, אבל יצאתי מזה ככה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 21:11 2/7/2005:
אין לי שום בעיה עם זה שאני לוקחת כדורים, ובטח לא אחרי שאני רואה כמה הם עוזרים לי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:48 3/7/2005:
זה אחלה.
לי היה אזה קטע פסיכי בעניין שאם אקח כדורים, החיים שלי כבר לא יהיו בשליטתי ואהיה מכורה אליהם כל חיי. דבר שסתם האריך את סיבלי והחלמתי מצד אחד, מצד שני אני עם יותר ביטחון בעניין, אבל אצל כל אחד הדברים שונים הסיבות שונות וכיוצ"ב .חברה שלי לעומת זאת כשרק התחילו אצלה סימפטומים של דיכאון ומצב רוח שלא לצאת מהמיטה לקחה כדורים, במקביל שיחות אצל פסיכולוג לתקופה של כשנה והיום היא בלי כבר שנתיים והכל בסדר.

אגב.. הכנתי השבת את עוגת השוקולד והקצפת, יצא משהו משהו, במקום בסקוצ’ים פרסתי שתי שכבות של פטיבר, יאמי... טעים...תודה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:03 3/7/2005:
תראי, גם אני תקופה ארוכה פסלתי אפשרות של תרופות מתוך מחשבה שאני צריכה להתמודד עם הבעיה (קשיים בחיים וכו’) ולא הסימפטום (שהוא הדיכאון). היום אני לא חושבת כך, מכיוון שאני רואה שדיכוי הסימפטום עוזר בהתמודדות עם הבעיות. את שואלת אותי אם כנגזרת מזה אני אקח כדורים לאורך שנים? לא יודעת. נחיה ונראה.
אני מאוד שמחה בקשר לעוגה, את בין הבודדים שלקחו את ההמלצות שלי ברצינות! בין החברים שלי לביני יש חלוקת עבודה, העוגות נמצאות לחלוטין בתחום שלי ואף אחד לא מתעניין איך אני עושה אותן אלא רק מתי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:17 3/7/2005:
בדרך כלל אני לוקחת מתכונים לאחר שטעמתי את העוגה. כאן בהחלט הימרתי.. ומה כבר יכול להיות רע בשוקולוד וקצפת..
את בהחלט צודקת לגבי דיכוי הסמפטום . זה בעצם כמו לקחת כדור כשיש כאב ראש או גב ע"מ לאפשר מהלך חיים תקין.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:27 3/7/2005:
את שני המתכונים שפירסמתי קיבלתי לפני 14 או 13 שנה מחברה שהיכרתי באוניברסיטה. לא רק שלא טעמתי אותן קודם, לא היה לי גם שום ניסיון בהכנת עוגות ובכל זאת הכנתי את שתיהן "על-עיוור" ל 2 ארועים (ימי הולדת של חברים אם אני לא טועה) והן היו הצלחה מסחררת. מאז, פחות או יותר, התמנתי לתפקיד "האופה המקומית" ע"י החברים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:20 3/7/2005:
באמת הצלחה שתי העוגות...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:37 3/7/2005:

הכנת גם את הגבינה?
(תגידי שכן ואני אתחיל להאמין בהשפעה שיש לי על אחרים).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

רחל (האתר שלי) , 14:45 3/7/2005:
כן, הכנתי , אמרתי לך עוד קודם.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:52 3/7/2005:

מתי קודם? הבנתי שהכנת רק את השוקולד.

רחל - את יקירת הבלוג!!!! תדעי לך שאת מעוררת אצלי רגשות חבויים ואני חוששת שאמצא עצמי מפרסמת מתכונים נוספים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

רחל (האתר שלי) , 15:10 3/7/2005:
חזרתי לפוסט בו פירסמת את המתכון של עוגת הגבינה, חשבתי שציינתי שם שהכנתי אותה, ולא ציינתי, אבל הכנתי
ותפרסמי עוד בכייף.. המתכונים שלך ממש מוצלחים.....
ותתחברי מאמי תתחברי.. רק טוב יצא מזה...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 15:20 3/7/2005:

את צריכה לראות איך אני יושבת לי פה נפוחה מנחת.
אני לא זוכרת מתי התמוגגתי ככה, אולי כשמיצי שלי למד לעשות את הצרכים שלו מחוץ לבית.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:35 3/7/2005:
וואלה.... אם כך מאוד קל לרצות אותך...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:03 3/7/2005:

כן, זה פשוט מביך כמה קל לעשות אותי מאושרת.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:45 1/7/2005:

שולינקה
פוסט שמשמח אותי
ואני מאוד אוהב אבוקדו

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 20:18 1/7/2005:

איך אפשר לאהוב אבוקדו??

שבת שלום!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 08:32 2/7/2005:
בוזקים עליו מלח

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 20:25 1/7/2005:
לקרוא את הפוסט הזה היה ממש לקרוא מהצד את ההסתגלות שלי לכדורים,רק בלי בחילות- אצלי זה היה יותר עייפות מטורפת.ממש שימחה אותי פסקה מס’ 1 שלך.
כבר אמרתי פה לא פעם ולא פעמיים שיש הרבה קווי דימיון בינינו,למרות הפרשי הגילאים.
סופש נהדר.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 22:01 1/7/2005:
סופש מצוין!

תגידי - כל העולם לוקח כדורים או שפשוט מי שכן התקבץ והגיע לבלוג שלי?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:15 2/7/2005:
אותי את שואלת על כל העולם? אין לי מושג. גם אותי זה מפתיע. מה שכן, גם אצלי בבלוג יש כמה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 22:36 1/7/2005:
אני נורא שמחה שהעולם נראה פחות מעורפל עכשיו, אבל לחבורת חסמב"א אני לא מצטרפת, אבוקדו זה הירק האהוב עליי. (את בטח אוהבת ברוקולי, מגעילה!)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 22:46 1/7/2005:

ברוקולי זה מעדן!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 10:42 3/7/2005:

גם אני לא יכולה להצטרף.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 10:58 3/7/2005:

היום בבוקר שמתי לב שאני הבת היחידה בקבוצה. רק שלא ישימו אותי בועדת קישוט וניקיון.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:20 1/7/2005:
הוי שולה. מתחרט על כל פוסט שאני מפספס.

אני רוצה לתת לך צ’פחה ענקית על זה שיש לך את האומץ והכח ללכת לפסיכיאטר. זה עושה רק טוב, אם את רוצה לחפור בחרא ולמצוא את הזהב. זה ממש לא קל, וכל הכבוד (ואל תתני לי תשובה פולנית אנטי מחמאתית. ראי הוזהרת).
כל הכבוד וכל הכבוד וזהו. זה צעד ראשון ומעולה להבסת השדים הפנימיים והפחד.

בקשר לאבוקדו - המאבק שלו לגיטימי, וזה יהיה כואב. XD

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 23:28 1/7/2005:

אם יש משהו שאי-אפשר (בהגדרה) לפספס זה את הפוסטים שלי. אני הרי לא מוחקת, הם תמיד כאן.

טוב, אני לא ממש חפרתי, פשוט לקחתי מרשם ובלעתי. יחי הטכנולוגיה.

לא ממש הבנתי באיזה צד אתה בעניין הירוק הדוחה הזה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 23:49 1/7/2005:

לא יודע.
אני מרוכז עכשיו בדברים חיוניים.
כמו לעזוב את המחשב וללכת למסיבה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 00:09 2/7/2005:
באמת, ירונימוס. קצת פרופורציות בחיים. איך אתה יכול להשוות מסיבה לדיון חירום בענייני אבוקדו?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 19:26 2/7/2005:
פרופורציות זה עניין של פרופורציות... ז"א שזה יחסי :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

פאצ’ , 10:30 3/7/2005:

עוד לפני שקראתי, העיניים שלי חייבות לך תודה.
עכשיו אני אקרא.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 10:59 3/7/2005:

בבקשה! (לא מצאתי אפור בהיר יותר).

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

איתי (והאנשים הנפלאים במיל’) (האתר שלי) , 23:16 4/7/2005:
מצטרף לקריאה לא להחליף כדור. מניסיון של חברים -
1.קשה למצוא כדור שעובד
2. תופעת הלואי היחידה היא בחילות - מאד קל, יחסית (יכל להיות השמנה מאסיבית (נפוץ מאד כנראה, לא יודע אם ספציפית לכדור הזה) או פגיעה כלשהי במיניות, או תופעות נפשיות חמורות יותר מאלו שהביאו ללקיחת הכדור)
3. החלפת סוג הכדור היא עסק מסריח.

אבא שלי מראשוני מגדלי האבוקדו בארץ, אבל אני בכל זאת לא אצטרף לחסמב"א.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 06:42 5/7/2005:
כבר החלפתי.
בנתיים בסדר גמור, אני לוקחת אותו עם אוכל אז אין לי בחילות, ואני מתארת לעצמי שרק עוד 10 ימים בערך אני ארגיש אם ההשפעה שונה משל הכדור הקודם.

חסמב"א כבר מתגאה במס. נאה של חברים. פי 5 ממה שהייתי יכולה לגייס בסביבה הרגילה שלי :-)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 18:29 7/7/2005:
יו, נשמע פסיכיאטר לעניין.
אליו כנראה עוד לא הגעתי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 18:41 7/7/2005:

רוצה ליווי צמוד אליו?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

הוספת תגובה חדשה: