יומני אלפוחרה

תגובות לקטע: תגובות שכאלה  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 06:36 24/11/2005:
לא קראתי את הכל
כי זה בינכם
אבל מנסיוני הקט בעולמות הוירטואלים
אני יודעת
ש הרשת לא משקרת
 
אז שיהיה לכולם יום יפה נעים קל ומאושר
לך, למגיבותיך ולכל קוראיך ובאי בלוגיך 
 

 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:32 24/11/2005:
נורא רוצה שתפתחי עבורי את המשמעות שהרשת לא משקרת.
רגע, רגע, יש כאן גם מגיבים, לא רק מגיבות.
תודה לך דסי על צרור חיוכי הבוקר.
כיף לפתוח את היום כך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:30 24/11/2005:
אכן כיף גדול

 
ולדעתי דרך המדיה הזאת נחשף תמיד פאן מאד אמיתי ועמוק של הכותב/ת גם אם מתאמצים אחרת.
זה בקצרה. ויש עוד הרבה אך לפעם אחרת.
 
עודיוםיפה לך
גם אצלכם ככה יפה היום?
 
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:53 24/11/2005:
אני מסכים איתך.
 
בלילה היה קר והרוח הביאה עננים ושלג שני להרים.
עתה אנו עטורי שלג צח ויפה.
הבוקר היה ללא ענן, אך עתה הם באים שוב.
 
כלכך יפה!
 
יומאור

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:44 24/11/2005:
אני לא רוצה להיות הראשונה...לא רוצה להיות השולתתתתתת.
מעדיפה את התגובה שלי בין התגובות- יותר נעים לי כך.
אבל רוצה להגיב,ולא יכולה לחכות עם זה.
המחשבות האלה,הספק,אם זה אמתי או לא ...היו לי בהתחלה.
יש פה עוצמות אדירות של אהבה,פה מקבלים אותי בלי המסכה
לא שופטים - נותנים מילה טובה, ואתה לא יכול להאמין שכמה דברים כתובים "לקחתי" לעצמי,לחיים הפרטיים.
זה לא תחליף לחיים האמתיים - זה מעשיר לי אותם,זה גורם לי להיות אדם טוב יותר.
אני כל כך שמחה ומאושרת במקום הזה!
בשבילי האהבה כאן היא אמתית.
התגובות שמקבלת - באות מאנשים עם לב חם ואוהב, ולא יכול להיות, זה בלתי אפשרי- שהן לא כנות.
אוהבת את המקום הזה.
האהבה כאן היא אמתית.
האהבה כאן היא לא "מילה גסה".  
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 06:56 24/11/2005:
כל כך נכון ואמיתי מה שכתבת
זוהי התמצית של ישרא: אפתיחות, ישירות ואהבה
 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:30 24/11/2005:
רגע רגע
לא רואים אותי ?
ראשונה שולתתתתתתתתתת!!!!!
 
עכשיו רואים ?
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:36 24/11/2005:
רואים ושמחים!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:28 24/11/2005:
רואים רואים
שחור על גבי כתום!
וחוץ מזה לקח לי קצת זמן למצוא את המשקפיים בבוקר..
מה לעשות..קצרת ראיה שכזאת!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:14 24/11/2005:
ובכל זאת את מוצאת את דרכך לכאן כל בוקר לקפה של אהבה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:42 24/11/2005:
בטח - לא מוותרת על זה!
עם עניים חצי סגורות הדבוקות למסך.
חייבת חייבת להגיד לך את ה"בוקר טוב"!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:54 24/11/2005:
ואני מקבלך כאן בחום וציפיה מאוד כיפי!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:38 24/11/2005:
את נכס גדול לכל חבר שלך.
תהיי חברה שלי?
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 10:51 24/11/2005:
אני כבר...........
לא הבנתי,
התכוונת אלי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:06 24/11/2005:
זו בקשת חברות מחודשת.
אני לא נגוע בלקבל אותך (או כל אחד אחר) כמובן מאליו בחיי.
עם ההסטוריה המשותפת שלנו והיופי שלך שמתגלה מולי כל פעם מחדש, ביקשתי את ידך (חברותך) שוב.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:23 24/11/2005:
קיבלת
ומבינה את הצורך שלך לאישור מחודש
מצידי, ברגע שחברותי ניתנה לך
שלך היא לעולמים
אני לא אקח אותה ממך
אתה יכול לוותר עליה
אבל אני לא אוותר עליך!!!
 
וזה סופי!!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:56 24/11/2005:
תודה לך יקירה, אני מחייך אלייך
 
זה לא בדיוק צורך.
זה אמצעי שלא להיכנס למלכודת המובן מאליו.
זה להיות מכוון ובכוונה.
 
ואני אוהב אותך תמיד, ותמיד גם אמשיך לבלבל לך את המוח כך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:29 24/11/2005:
לא לא - הוא התכוון אליי!
נו טוב- אלייך!
וחוץמזה- לי בכלל הוא לא הציע חברות!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:15 24/11/2005:
בטון ביישני וחושש:
את רוצה להיות חברה שלי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:34 24/11/2005:
רוצה...(בטון ביישני ומתרגש)
נשיקה בלחי...- כי בכל זאת ביישנית חסודה
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:57 24/11/2005:
ביישנית (מצחקק בשקט...)
נשיקה היכן שתבחרי }{

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:08 25/11/2005:
אני בוחרת....בשפתיים!
בלחי- מנשקים איזה דוד
במצח -מנשקים תינוק
בשפתיים מנשקים את מי שבאמת אוהבים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:50 25/11/2005:
כי הדרך ללב עוברת דרך השפתיים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:36 24/11/2005:
את לא השולתתת!
וללא ספק שולתתת!!!
 
אני שמח מאוד לקרוא את דברייך.
ללא ספק שהמילים שכתבת מבטאות את התחושה שלי.
אני מנסה להיות נאמן כמה שיותר לתחושותיי.
מול כל מגיב ומגיב, וקודם כל מולי עצמי.
 
ולראיה באתי על החתום,
שדותאוהב

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:26 24/11/2005:
" הם בתגובותיהם ממיינים עצמם מהו מקומם בעולמי ומה מקומי איתם.  מי שבוחר את קירבתי לומד מהר, כי אם הוא רוצה את קירבתי (המקצועית או החברתית) הדבר כרוך בנוהל אחר."
מוכר לך? - תפנים.
מצב הרוח השתפר?
כי אם לא...אני אשתולל כאן (ראה הוזהרת!) - חגיגת אהבה ענקית תהיה כאן.
והבחילה שתהיה כאן זה רק מעודף צחוק ונשימה לא נכונה!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:17 24/11/2005:
מוכר לי הכתוב הזה.... אהה, זה שדות הזה שכתב את זה, לא?
אני אשוחח איתו בנוגע להפנמה...
אני בסדר יקירתי, ואיך לא כאשר את כאן דואגת לחבק ולהרעיף עליי מלוא חיבוקייך?
אין סיכוי שאהבה תגרום לי לרתיעה... נסי ותיווכחי!!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:46 24/11/2005:
אם כבר אתה מדבר איתו...
תשאל אותו איזה עוגה הוא מכין למחר?
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:19 24/11/2005:
חגיגה מישהו הזכיר חגיגה  אני כבר באה לחגוג בחגיגה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:58 24/11/2005:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:57 24/11/2005:
מה בא לך?
אמרי ואנסה למלא את בקשתך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:16 25/11/2005:
מה בא לי....
בזמן האחרון יש לי חולשה לכל השטרודלים.
במיוחד לשטרודל עם אגוזים !
אבל אל תתאמץ אהוב
אוהבת את עוגת השוקולד שלך עם פרות היער
במחשבה שניה..
קדימה למטבח!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:52 25/11/2005:
שטרודל אגוזים עם שוקולד.
אחד האהובים עליי...
זו בקשתך ומחר תתגשם...
באהבה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:56 25/11/2005:
הכי מחכה לשטרודל שלך! (ואיי זה נקרא מצחיק!!! -לא מוחקת!)
רצתי לכתוב משהו אחר- אבל אני מתגלגלתמצחוק עכשיו!
בוקר טוב איש יקר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:33 25/11/2005:
וזה שטרודל טעים...
(הייתי חייב )
 
וכך לבוא ולקרוא לאחר שהבצק כבר במקרר...
עונג

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אמלש (האתר שלי) , 06:45 24/11/2005:

אני דווקא כן קראתי הכל, וגם את הפוסטים למטה כדי להבין את ההקשר.
לפעמים דווקא אנשים מאוד אהובים מהעולם האמיתי לא לגמרי מתחברים למה שקורה פה. ממיע כמעט אף פעם לא נכנס למרות שהוא מוזמן, וכך גם חברות שלי. יש כאן דיאלוג מיוחד למקום הזה. ואני חושבת שדווקא מי שמכיר ואוהב אותנו יכול ללכת לאיבוד כאן ולהרגיש לא שייך.
 
אני יודעת כמה משמעותי אתה לי. כמה אני חושבת על מה שאתה אומר וכמה הדברים שלך מאירים לי ומחזקים אותי. עוזרים לי להאמין בעצמי ונותנים בי כח. כשאני קוראת את התגובות של אנשים אחרים אני יודעת שנתת מהאור שלך גם להם ושמחה בשביל כולנו.
 
זה אמיתי, הכי אמיתי שיש.

 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:44 24/11/2005:
איך שאת יודעת מתי להגיע לביקור
קודם כל תודה לך מ’ יקירה
 
אני חושב שאת ואני דוגמא ניפלאה לאשר מתקיים כאן בישרא.
עברנו כאן טלטלות חריפות בינינו ויכולנו להם.
אולי משום הכנות ואולי גם משום האהבה האנושית שצמחה וגדלה בינינו.  והחיבוק והאהבה רק חיזקו את הקשר.  נתנו עומק וצבע וחוזק. הביאו אותנו לידי איכפתיות הדדית.
וכמה כמה אני שמח שאני יכול לומר בפה מלא שאת חברה שלי!
 
בוקרטוב הבאת לי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:58 24/11/2005:
מוצארט לויואלדי
בוקר טוב לך
 

 
עדיין ספקות אחרי כל הזמן הארוך שאתה פה?
הרי אתה כבר יודע יודע יודע את אמיתות התגובות
ואם פה ושם יש זיוף, הוא יתגלה ואלו החיים
 
אני בוחרת שהכל אמיתי וכנה, ואם אתבדה אמשיך לבחור בכך
לא תפוח מזויף אחד יבאיש עולם שלם
 
אז נשיקות לבוקר מקסים
ואהבה גם, כמובן


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:51 24/11/2005:
בוקר טוב חברה שלי
כמה טוב ללב הביא לי ויואלדי אתמול.
משהו בתקופת הבארוק עושה לי את זה!
 
הספקות שעלו, עלו משום מגיב אחד.
מה שגרם לי לשאול את עצמי, מה אני עושה כאן בבלוג שלי.
האם התגובות שלי אמיתיות,  או אם חס וחלילה יש בהן זיוף.
טוב לעיתים, לעצור רגע ולבחון את עצמך.
לשאול ללא חשש, להביט מולך ולבחון מה שקורה פנימה.
 
ואני שמח שמצאתי את עצמי עדיין אמיתי
 
חיבוקאוהב במיוחד לבוקר זה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:27 24/11/2005:
זאת כבר הפעם השלישית שאני סוכת שעוליםבך הספקות הללו
ותמיד בגלל מגיב, זכר, שמגיע במקרה הטוב מתוך חששות שלו
ובמקרה הרע מתוך קנאות בך
בכל אופן
מכבדת את רצונך לבדוק
עבורי ואיתי אין צורך בבדיקה
התגובות שלךאמיתיות
ובלוגרים ותיקים כמוך (ואם יורשה לי, ויורשה לי, כמוני...)
יודעים שהכל עובר בוירטואליה
הכל
 
וממך עוברת בעיקר אהבה
אז שמחה שאמא ואבא ילדו אותנו הא?
 
(אופס, וכל הקוראים החדשים יתחילו לצקצק בלשונם..חחחחח)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:01 25/11/2005:
לא יקירתי, זו הייתה באמת מגיבה.
וכשמישהו מטיל ספק אני לא מבטל.
אני עוצר לרגע ושואל ומבקש תשובה.
מסתכל בראי וגם בלב...
 
תודה לך על האמון והאהבה.
זה לא טריוויאלי, אפילו שאת אחותי מבטן ומלידה וירטואלית.
 
חיבוקשלאחריהרצאה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

amethist (האתר שלי) , 08:23 24/11/2005:
אז אני לוקח כנראה את הצד היותר סקפטי הבוקר. אני לא בטוח לגבי האמיתות של כל מה שמובא לכאן. אולי החיבוק הוא אמיתי - דגש על אולי - אבל השאלה היא מה הבן אדם מביא לכאן. את כולו או את הצדדים הרוחניים היפים שלו. בתחושה שלי יש כאן בחירות ברורות של מה מביאים לישרא ומה לא והבחירה היא באהבה ובאיזו שהיא אורגזמה רוחנית שנשמעת לי קצת לא אמיתית. אבל אולי ההרגשה הזו שלי נובעת לא בגגל מה שנאמר אלא בגלל האיך. בגלל הבחירה במילים של שבת ובעומס מילולי אשר משאיר אותי אישית מנותק לחלוטין ולא כל כך מאמין. בשבילי השפה היא משהו חי וממשי ומילים גבוהות יבחרו רק במידה והן באמת נזקקות. כל דבר אפשר להגיד גם בפשטות. זה מקרב אותו יותר לאמת. אם אני צריך לקרוא כל שורה יותר מפעם (ולא בגלל שהעברית שלי דלה) על מנת להבין איזה שהוא היגיון לשוני ומשמעות שיש בה - אז קשה לי יותר להאמין למסר שבה גם אם הוא רוחני. זה חלק מהתיפיפןת והתיפיפות אינה אמיתית. אף פעם. היא בחירה מהראש ולא מהלב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:01 24/11/2005:
אלה הבחירות של אמטיסט.
קל להטיל ספק.  (מי כמוני יודע... אני מדען )
קשה הרבה יותר לקבל... ורק מעצמי אני כותב.
האמצעי כאן הוא וירטואלי.
האנשים משני צידי המוניטור אמיתיים.
כולל הלב והראש ואפילו השפה בה הם בוחרים לדבר.
כלל לא חשוב, האם הם מביאים את כל כולם של עצמם, או זה החלק שהם רוצים להציג ולבנות כאן.
זו בחירתם ואני יכול או לא לקבל את הבחירה הזו.
אך עדיין זו הדמות שאני כמגיב מתייחס אליה.
אינני מתייחס למה שהם לא מציגים, וזה גם לא מעניין אותי.
 
ולגבי הסיפא שלך, הזכרת לי מכשיר פלאים:
לחשוב (גם) מהלב.
להרגיש (גם) מהדעת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

amethist (האתר שלי) , 13:25 24/11/2005:
לגבי דבר אחד אתה צודק פה. הכל עניין של בחירות. ואני כנראה עוד מתלבט אם המקום הזה נכון בשבילי. הפירוט מעל הוא מקום ההתלבטות שלי והדברים שמפריעים לי. הבחירה תבוא.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:20 24/11/2005:
אני אף פעם לא צודק ידידי!
רק אומר מלמולים שנכונים עבורי.
וכך היו גם שאר הדברים שכתבתי, נכונים עבורי...
אני בטוח שתבחר, כי בכל צעד טמונה בחירה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:45 24/11/2005:
כמו שדות אני חושבת שאהבה מביאה אהבה
כשהיא באה מחום אנושי ולא מחישובי תועלת.
החום, האכפתיות, גם האהבה מאה אחוז חומרים טבעיים
יכולים להתקיים גם לרגעים בודדים
גם בקוסמוס הוירטואלי הזה
מול תנועה, אמירה, שתיקה צעקה, שיר, תמונה
אי אפשר לבחון את תחושת הרגע במעבדה ולרשום עליהם נצח או המלצות אחסון.
לא פעם יש קושי לזהות אם אנחנו מול הדבר האמיתי או מול אייקון
אבל מי שאוהב בבילד אין שלו, נוח לו לקבל ככה גם את מי שמולו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:12 24/11/2005:
הנה שדות הגיע
אני חושב... (תרגיל קשה לבוקר).
האייקון עבורי, הוא חיזוק למילים או תחליף לכל המילים.
ככזה אני מקבל אותו וככזה אני מגיב אליו.
תמיד מנסה לראות מולי את החלק החיובי והטוב של האיש מולי.
כי כך אני (כנראה) רוצה שיקראו את תגובותיי.
 
}{ הנה שמתי ללא חשש מה שאני רוצה עתה לשלוח אלייך.... מה שאני מגדל עבורך בגינת ליבי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:31 24/11/2005:

בטח שככה אתה }{
אני רק הסברתי לכ-ו-ל-ם למקרה שמישהו פיספס
קול שני כזה
:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:05 24/11/2005:
דווקא הקול שלך היה לי ברור מאוד

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:32 24/11/2005:
וחיבוק גם אני

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:06 24/11/2005:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:14 24/11/2005:
שוב אני נדהמת, איך אתה זוכר את מה שהיה ביוני 2004?
קראתי הכל, וגם את הפוסט ההוא של אמל"ש , אין לי הרבה מה להוסיף, כי הכל כבר נאמר שם וגם פה.
רק דבר אחד שהתעורר לי בזמן הקריאה, יש תכנית חדשה בטלויזיה שנקראת ככה לא מתנהגים, הפרק האחרון היה על שקרים, ונראה לי שהדיון על זיוף בתגובות נושק במעט לנושא הזה, יש שקרים שהם חלק מתרבות התנהגות. מה שאנחנו נוהגים לקרוא לו שקרים לבנים, או אי אמירת האמת כולה, יש לי ויכוח עתיק יומין עם א’ האם העלמת מידע היא שקר או לא. (אני טוענת שכן, והוא שלא תמיד) אנחנו יכולים להרים את הדגל של אמירת אמת תמיד ללא סייגים, אבל אני חוששת שתהיה בזה איזו התיפיפות, כולנו מזייפים פה ושם מסיבות כאלה או אחרות. זה חלק מהריקוד שאנחנו רוקדים עם השותפים השונים שלנו בחיים.
לא תמיד לרעה. קראתי בפוסט ההוא של אמלש את השיחה של שתינו בתגובות, אני עדיין מאמינה במה שכתבתי שם אז.
ורק לסיום אומר שבלי שמץ הכי קטנטטן של זיוף הינה אני שולחת לך שוב, כמו אז, חיבוק ועוד חיבוק ועוד חיבוק ועוד ועוד.
למה הוטרדת בנושא הזה שוב?  

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:20 24/11/2005:
אולי זה מלמד על כמה מהתכונות שלי.
על מה אני חושב ומרגיש כלפי החברים שלי.
על הכרה בלבנים הבונות את ביתי.
על אהבה שיש בי...
 
כמו שכתבתי לאמטיסט למעלה, כאן אני מקבל את האיש מולי.
ולא מעניין אותי אם הוא מציג חלק מעצמו או את דמותו המלאה והאמיתית.  הרי בבוא היום אלמד אותו אם ירצה או לא.  אם אני ארצה או לא...
הכל באמצעות הקשבה והכלה של האיש מולי. 
 
כמו שכתבתי באחת התגובות שלי לאמל"ש בפוסט, הזיוף הוא חלק ממה שקורא כאן, כמו שהוא חלק מהחיים האמיתיים.  הייתרון כאן, שניתן להבחין בו, כי המילים לא נמוגות, הן נשארות כתובות ותמיד אפשר לחזור אליהן.
 
כיף לי כל חיבוק ממך.  את יודעת!
ולקבל הבוקר צרור חיבוקים מיפה את יומי מאוד מאוד
תודה!!
 
(הוטרדתי בנושא וגם נפגעתי, משום תגובה אחת אתמול של ידידה משותפת לנו)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:49 24/11/2005:
כתבתי לך אתמול (או שילשום, אתה רואה למרות אהבתי אני פשוט לא זוכרת דברים) שאתה מורה לחיים, נכון? הרגשת אתמול שכתבתי את זה מתוך עצמי כמו גם בהתייחסות לפוסט הרלוונטי?
אתה ואני יודעים כמה קיבלתי ממך בשנתיים האלו שאנחנו מכירים, כמה למדתי ממך (ואל תגיד לי שלא, כי אני יודעת שכן)
ואני מרגישה שיש לי עוד ועוד ללמוד. אתה כמו נהר עצום של חוכמת חיים. אני כ"כ אוהבת לקרוא אותך. לשמוע אותך. להבין שוב ושוב דברים קצת אחרת מהנטיה הראשונית שלי.
זהו, רק שתדע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:12 25/11/2005:
חזרתי עתה מהרצאה מעייפת.
אני לא נוהג להרצות בשעות כאלה.
היום ביקשתי להרצות בערב כי הרגשתי געגועים כלכך חזקים לארץ.
לבני
לבנבני
אל כמה מחבריי וגם אל מתחזה פולניה יפהפייה...
אז עכשיו אני חוזר לכאן ומנסה לסכם את היום שלי ולענות לתגובות, ואני מוצא את התגובה הזאת.
 
אני לא אומר לך לא, רק אומר לך שפרצת את סכר הדמעות שהצטברו בי היום.
אני לא אומר לך לא, אך תרשי לי לומר לך שאני מאוד אוהב אותך.  אין כאן רציו.  יש כאן פרץ משחרר של ואהבה.
סליחה שכך נשפכתי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:09 27/11/2005:
אנחנו לא יכולים להיות כאן, תמיד, במלואנו ובכל כולנו.
גם בחיים המוחשיים אנחנו לא כך תמיד.
הקסם שבנו, באנושיות, זה הידיעה שאנחנו עשויים רבדים רבדים ובכל פעם מתקלף לו רובד ומתגלה מה מתחתיו וחוזר חלילה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:16 27/11/2005:
וזו מציאות ומזלנו שכך.
גם כי אנו עשויים רבדים.
וגם שאיננו עשויים מיקשה אחת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ילדת השם (האתר שלי) , 11:03 24/11/2005:
שדות יקירי,
כאן אני חושבת שהאנשים-אני מקווה מאוד לא יכולה לדבר בעד כולם אלא מדברת בשמי אני,סופיה עם ה...קשה לי להעלות על הדעת זיוף ברגשות,בכתוב..כאן שלא כמו אולי במציאות,תלוי מי כמובן,זה אמיתי,רגשות כנים מהלב,קשה לי לקבל שזה אחרת,
ואחרי חצי שנה של שהות בבלוג זה או אחר למדה את האנשים ויודעת לגלות זיופים ,
ואלייך איש יקר אין בי שום זיוף ברגש-אוהבת ומעריכה את כנותך שלך ויודעת שאין בך שמץ של זיוף,הכל טהור,כפי שאמרתי בעבר,זהב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:25 24/11/2005:
לא כולם כמו שאת מציירת יקירתי.
אך מה שחשוב לעניין שאת כן!
גם אני מנסה להיות כך, ולשמחתי אני כזה גם היום, כמו שהייתי כאשר נכתבו המילים שלי ביוני שנה שעברה.
ובאמת אני מנסה לקבל כל אחד עם המטען שהוא מביא לכאן.
לכבד אותו וכלל לא להתחבט האם דבריו באים ממקום מזוייף או לא.  אלא מה הוא מנסה להביע ולומר לי.
כך אני קורא אותו וכך אני מגיב אליו.
 
תודה לך על המחמאות סופיהעםחיוכובש

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ילדת השם , 14:11 24/11/2005:
לצערי,אתה צודק,יש פה גם משהו מהזיוף,אך מי שאין הזיוף טבוע באופיו יודע לזהות את אלה שכן,אני בכל אופן יודעת לזהות,בשל כך בחרתי רק את הטובים.בטוחה שאתה מבין את כוונתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:22 24/11/2005:
שוב אני אומר, אני אף פעם לא צודק.
אומר רק את הדברים הנכונים עבורי. (מין התעקשות קטנה שטומנת בחובה הרבה).
תודה לך ילדה על המילים, אני בטוח שאת יודעת.
כל אחד יודע לזהות.
לכן ניתנו לנו חושים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:07 24/11/2005:
יש אנשים שפשוט יכתבו מה שהם מרגישים מה שהם חושבים
יש אנשים שיחפשו פרובוקציות, אזי הם יעוותו את המציאות, ישנו, לפעמים אף יחליפו את עורם כדי למצוא תשומת לב
ככה זה ברשת אתה לא יכול לדעת תמיד עם מי אתה מדבר...
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:07 24/11/2005:
אני יודע שכך.
אני מנסה תמיד לראות ולחוש מי עומד מולי.
ךעיתים אני נכשל, אך תמיד מנסה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:35 24/11/2005:
קראתי את הפוסט אבל לא את כל התגובות
לא בגלל חוסר סקרנות מה כתבו כולם
אלא בגלל שרציתי לכתוב את דעתי שידועה לך אגב
אני מאמין באמונה שלמה שנמה שמתרחש כאן הוא אמיתי לגמרי
לפחות בתוך החבורה המגיבה הקבועה
מי שמזייף יתגלה כזייפן במהרה
או ינשור מעצמו
כי תגובותיו לא יהיו אמיתיות וזה יורגש
המדיום גם אם הוא וירטואלי מעביר הכל
אהבות
שנאות
כעסים
ואנחנו די זמן כאן כדי לומר שחווינו את כל אלה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:09 24/11/2005:
הכל נכון טליק.
אך יש גם את האדם שעומד מולך.
שאליו אתה מגיב.
כמו בחיים, גם כאן יש אחריות למילה.
והמילה כאן יש לה עוצמה לעיתים הרבה יותר מהחיים.
כי הרי מילים הם הקרוניות שנושאות את דברינו לדעתו ולליבו של האחר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:40 24/11/2005:
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המוזיקה שנכתבה
בתקופת הברוק, וגם אצל ויולדי הוא אי הידיעה מתי
עומדת להסתיים היצירה. כל פעם שיש תחושת סיום,
הופ, היצירה ממשיכה. במילים אחרות ישנה ספקנות
ואי ידיעה בזרימת היצירה . האם המשפט הזה הוא
באמת המשפט המסיים?
והנה , גם לך עלו שאלות של ספק באמיתות הדברים שנכתבים!!
ממש יפה איך שנושא הפוסט מתקשר למוזיקה !! נכון?
 
ולעצם הענין, אני מאמינה בכנותם של האנשים שנקשרתי
אליהם כאן, ואני רוצה להאמין שהם גם מרגישים בכנות
שלי, באיכפתיות שלי, באהבה שלי.
אם זה לא היה כך, הייתי נושרת מזמן. החשוב מכל היא
מה שאני מרגישה. בעולמי האישי ישנם כל-כך הרבה
ספקות בנוגע לאמיתות של דברים הנאמרים לי. לא הייתי יכולה
להרשות לעצמי לסבול מזה גם בשעות הפנאי שלי מול המחשב .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:59 25/11/2005:
תיארת יפה את מוסיקת הברוק.
וגם הבנת מדוע יכולתי לכתוב את הפוסט הזה בין שני המשפטים על ויואלדי.
 
באמת, לא ניסיתי לברר אם הדברים שאנשים כותבים בתגובות הם אמיתיים.
ניסיתי וגם הצלחתי לוודא את אמיתות תגובותיי שלי.
רק על עצמי אני אחריאי (וגם זה בקושי...).
 
תיארת כלכך יפה ונכון מה מתרחש כאן בישרא ומדוע אנשים נקשרים ונשארים כאן.
אם לא הייתה שוררת כאן הכנות והפירגון והתמיכה בין האנשים,
ישרא לא היה מגיע להיכן שהגיע, והאנשים לא היו נשארים כאן.
 
לילה טוב ושקט יקירתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 13:49 24/11/2005:

למרות שהתגובות בינך ובין אמלש , מן הסתם ’הוזמנתי’ להגיב ועל כן אומר את שחשבתי.
אם הבנתי נכון, דברתם על "תגובות מזוייפות" ועל "אהבה" אמיתית או לא.
נדמה לי שכאשר אני מגיבה .. אינני ’מזייפת’ (אני מקווה) מפני שבאופן עקרוני , אני שונאת שקרים.
אם יש לי מה לומר..אומר, ואם לא ..פשוט אשתוק ולא אכנס בכלל .

מקרים של ’זיוף’ באמירה.. יכול להיות ..לדעתי, כאשר , אני לא מסכימה לגמרי עם מה שנאמר, אבל אני אוהבת את הבן אדם , אז לא ארצה ’לפגוע בו’ (לא מדובר כאן בתגובות הוירטואליות) , אז אומר את שבדעתי.. אבל בצורת "שקר לבן" ...כאילו, לא להזיק, ולא לפגוע .... יחד עם זאת, אינני חושבת שאני מסוגלת לומר .."אני אוהבת אותך " כאשר אני לא! (יש כל כך הרבה מילים טובות ונעימות שאפשר להשתמש בהן..)
אני מקווה שהסברתי נכון את שרציתי להגיד..
בכל מקרה
יום נפלא לכולם
שלך
בבושקה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:03 25/11/2005:
הוזמנת בפירוש להגיב על השיחה, וטוב שכך נהגת
מההכרות שלי אותך, אני יודע וברור לי שתגובותייך והבעת החיבה שלך הם אמיתיים ללא קורטוב של זיוף.
 
אם את לא מסכימה עם האדם, אך משום אהבתך "תזייפי" מעט, הרי בזאת יש קבלה של האדם ואהבתך אותו.  לעולם לא נצליח להסכים עם אדם כמו שאנו מסכימים עם עצמנו.  אחת המשמעויות של האהבה היא גשר מעבר לדברים ולמרות הדברים.
 
תודה לך יקירתי על הדברים המאירים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:35 24/11/2005:
שוב קראתי בין הראשונים והנה אני מגיבה בסוף.
תגובות מזוייפות או אמיתיות ..
אני לא חושבת שהייתי כאן או יותר נכון הייתי ממשיכה להשאר כאן,אצל שדות או בבלוג שלי "המלאכית היקרה" אילוליי הייתי אני ,רונית.
הדבר היחידי שמזויף הוא אולי הכינוי שאנו משתמשים בו שגם הוא כבר גלוי .קוראת את התגובות אלייך כל כך הרבה חום ואהבה יש כאן,אני חושבת מן הסתם שאדם אוהב להיות איפה שטוב לו.
 הענקתי לך חיבוק כרגע כי זה מה שאני מרגישה כרגע,
מואאאאאאאאאאאה גדולה קיבלת גם ולא בגלל שאני רוצה למצוא חן בעינייך אלא כי זו אני ,כי זו הדרך שלי לבטא את הרגשות שלי ואפילו בווירטואליות.
לומר לך עוד משהו שדות ?.אני אוהבת אותך איש, לדעתך אני מזוייפת?
ושוב יקר חיבוקים .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:07 25/11/2005:
את מזוייפת??? אני לא רוצה אפילו להעלות את השאלה.  את כה אמיתית ביחס שלך אליי והיחס שלך לחיים.  יש בך משהו שאני (כאיש לא מפותח) עוד לא הצלחתי להגדיר אותו.  אך אני יודע שהוא טוב ורך ונעים ונכון.
אני שמח שאת כאן ואני עוד יותר שמח על אהבתך ועל הרגשות שאת מעירה ומאירה בתוכי.
אליי, לעולם ואלייך.
 
חיבוקענקונשיקהגמכן }{

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:03 25/11/2005:
 מחייכת אלייך איש,
לא מפותח הוא מגדיר את עצמו הלוואי והייתי אני לא מפותחת כמוך.
רוחנית,מאוד רוחנית אני ,אני יודעת שלעיתים אני לא מובנת וזאת בגלל המשקעים שאני נושאת,מקנאה באנשים שיכולים להעיז ולפרוק הכל כי אני מתקשה ,מתקשה מאוד.
הכתיבה שלי גלויה להמון אנשים שמכירים אותי אישית בבית-אבא,בעבודה ,בבית,זה מקשה עליי ויחד עם זאת מתקשה לוותר על "מלאכית יקרה".מוזר אבל שום כינוי אחר שניסיתי ל מתחבר אליי כמו זה .
אוהבת להיות כאן למרות שלעיתים זה גורם לוויכוחים בבית
לא מוכנה לוותר,לא על מקום שהפיח בי חיים והעניק לי בטחון עצמי בחזרה.
 
אני רוצה שתקפוץ לביקור יש לי שם בשורות משמחות איש יקר לי.
חשובים לי הביקורים שלך,חזרתי ,עם תנופה אני מקווה.
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:36 25/11/2005:
בחיי כל איש מגיע הרגע בו הוא נבחן למסדרו של אלוהים.  אני מאוד רוצה להגיע לשם.  מוכן.
 
ואת ללא ספק מסייעת לי (זה היה סוד פרטי שכזה... )
 
אבוא, אבוא, היה אתמול יום מאוד מתיש ואני בהתאוששות איטית דרך לישת בצקים

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:15 24/11/2005:
אחד המלחינים האהובים עלי וחחחחחחחחח בדיוק עכשיו שומעת אותו  באהבה  משלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:08 25/11/2005:
איזה כיף לך ולי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 22:04 24/11/2005:
בידיוני זה סוג של שקר לא?
 
אני מצטער

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:10 25/11/2005:
סבסטיאן אתה?
לא בידיוני זה לא סוג של שקר.
וכי מה הקשר בכלל?
בדיה היא סוג של סובלימציה של המספר אותה.
 
ועל מה את/ה (או סבסטיאן) מצטער?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

orna (האתר שלי) , 23:42 24/11/2005:
הי אתה...........
להתחבר למוסיקה המרגיעה את הנפש,
זה דבר כל כל נפלא,ומאוד מרומם.
טוב,אז קראתי את דבריך [ממש חטטנות לשמה ]
אז ככה:
בחיים האמיתיים אכן משתדלת לא לזייף,לא אוהבת את זה,
למרות שהזיוף אולי עוזר לפעמים...............
ובקשר לאהבה הכתובה שאנו מקבלים כאן כל כך בקלות
ובזרימה.............
לדעתי היא ממלאה ריקנות מסוימת ולא ההפך...........
היא שנותנת כוחות להמשיך הלאה................
והאהבה,הו האהבה. ולא משנה באם היא וירטואלית
או מוחשית, לעולם אינה מתקבלת בקלות,לעולם.
 
מזאת המצטרפת למחלקת האינזיוף
ועוטפת בהמון חום.
אהבתי את השיחה הזאת שבינכם..............
צא’ו ידידי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:14 25/11/2005:
נעים לי ללמוד שאת אוהבת להתחבר לצלילים.
למה חטטנות, הרי ביקשתי את נוכחותך ותגובותייך
את יודעת איך אני יודע שאת לא מזייפת?
כי המנגינה שאת מייצרת תמיד מגיעה אצלי למקום נכון ואמיתי. תמיד!
 
האהבה היא מתנת הטבע לנו.
כלכך הרבה כוח היא מעניקה...
 
תודה תודה לך יקירתי על החיבוק החם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

orna (האתר שלי) , 12:48 25/11/2005:
שדות,שדות. השם שלך מעלה בי אסוציאצייה של חופש מרחבים והמון המון פרחים.............
והתוספת שלי לתאורך,הם הצלילים הנעימים לאוזן,וכה מחממים את הלב.
ומרשה לעצמי לחטט לך בנשמה,כי יש בך עיניין.
שתהיה לך שבת נפלאה ותהנה מכל רגע
שלך
אני

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:46 25/11/2005:
וכמה גדרות וערמות חול טובעני עברתי עד שהגעתי לשדות האלה
את מחממת לי את הלב והחיטוט הוא כלטיפה מעוררת.
 
תודה לך יקירה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:01 27/11/2005:
גם
מילים
יכולות
להיות
מגע
נוגע,
אם נבחר
לקבל
אותן
ככאלה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 02:21 27/11/2005:
הן נוגעות ועוד איך.
את יודעת.
גם אני.
זה חוזקן ואף חולשתן.
אם נבחר הן יגיעו ללב או לראש,
או לכל מקום ראוי אשר ניפתח.
וזו חולשתן, כי הן החיישן היחידי שכאן מסתייע בידינו.
אין לנו את המבט וליטוף היד.
האור הבוקע ורכות הגוף.
ועדיין אני מקבל באהבה וניפתח למילים.
כי גם אני, כזה אני

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח