(האתר שלי)
, 20:00 22/12/2005:
כן עוד מעט השנה הזו תחלוף ושנה חדשה בפתח שתהיי שנה נפלאה וחג שמח ידידי ...........חילופי השנה זה סוג של פרידה .....ובפרידה תמיד יש גם געגוע
(האתר שלי)
, 15:22 22/12/2005:
הנה מה שכתבתי ולא פרסמתי:
זו עונת הגעגועים שלי. התפר בין שנה מסתיימת לשנה מתחילה. מביאה לי פרי געגועים. פותחת לי חלון. הרוח נושבת לחדרי, מביאה ניחוח של גלי געגוע. מעירה בי מיתרים. ניגון. מגע.
אישה.
(האתר שלי)
, 15:55 22/12/2005:
וכמו שקורה בימים האחרונים אתה מעורר בי שירים ישנים, הינה מה שהעלת בי היום:
אל תתבייש, היה עצוב. אל תצטער, אם תצטער: זאת היא עונה כזאת, חבוב, זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר, הבט לרום, חפש כוכב, מותר, מותר גם לצעיר להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן ועם הרוח המיבב, ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת לנערה שוב אין אומרים: "הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" - אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות". מן התרגשות, "הו, מה פתאום..." אז למה זר סיתוניות שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר, היא לא תגרום שום נזקים. תאמר: "זה גשם לא יותר", אבל הן שנינו זאת יודעים.
חליל מהדהד פורט על מיתר
כיסופים וכמיהה
שרים בשתיקה.
חורף קר.
חג לא לך...
אורחים,
אנשים לפעמים זרים
מין געגוע לעבר,
למוּכָּר...
למשהו
מישהו
מישהי...
שלך.
רק שלך.
(האתר שלי)
, 17:59 22/12/2005:
פעם ראשונה אולי שאני מצליח להשתתף בחגיגה.
אולי כי למדתי לחבק את עצמי...
ובכלזאת הגעגוע נושם אל חזי.
זורע בי את הפירות של פעם.
להתחדשות מחודשת...
(האתר שלי)
, 18:45 22/12/2005:
והשיר עומד בזכות עצמו
מעלה תהיות
והפרולוג, האפילוג, (מה קדם למה ?), עונה על שאלה, ומציג אחרת.
ולמה דווקא התפר מביא געגועים?
שנה חדשה, תקוות חדשות, התחלות חדשות.
בהצלחה עם כל אלו, בהצלחה לכולנו.
(האתר שלי)
, 19:49 22/12/2005:
חלקו פרולוג (עונת הגעגועים) וחלקו אפילוג (געגוע) ועוד שולח את עצמי הלאה...
לא יודע לגבי התקווה.
לא הייתה בי תקווה כאשר כתבתי את השיר.
היה בי געגוע, כמעט נקי מכל.
(האתר שלי)
, 18:59 22/12/2005:
מעניין מתי אני אהיה ראשון שולטתתת כאן...?
בפוסטים שאני ממש לא ראשון שולטתתת כאמור
יש לי הזכות להנות מהפוסט עצמו
מהשיר הנוגע
מהתבליט של גוגן ומהתגובות שעומדות כאילו בפני עצמן
ומי שמאחר בנשף כמוני בזמן האחרון פשוט מאחד הכל
ונהנה מהפרי המתוק
אני ממש נהנה מהשירים אני מוכרח לומר
הייתה תקופה בצעירותי שכתבתי הרבה
והפסקתי
וניסיתי לחזור בל המעיין נדמה שיבש
יכול להיות שמי המעיין מנוצלים לכתיבה תמה כפוסט ובגלל זה לא נותר מאום לשירה?
לא יודע
בנתיים אהנה מפריים של אחרים
ובעיקר משלך אחלי
(האתר שלי)
, 19:52 22/12/2005:
זו תגובה שרצה על המקלדת מכוחות עצמה.
כמו תמצית פוסט. מאוד אהבתי.
כמו אתה יושב אצלי ומדבר ונינוח.
משהו נינוח שמודגש אחרי ימי הריצה שעברת.
חוצמזה, אתה תמיד שולתתתת כאן!
אין מישהו שאת מקומך יתפוס
אולי תנסה לכתוב שירים בסגנון הייחודי שלך של לתת למקלדת לתקתק. אני מבטיח לנקד
(האתר שלי)
, 19:54 22/12/2005:
תודה יקירתי...
יש עונת געגועים,
כמו עונת מנדרינות.
היא באה, נוגעת, זורעת והולכת הלאה.
יש לי עונות כאלה.
הן מחברות אותי לקיומי.
לא יכול לחיות בלי מנדרינות
ילדת השם
, 20:35 22/12/2005:
אז אתה כמוני הה שדות יקר?לי יש עונות שכאלה עם האהובים היקרים שלי שאינם,
עכשיו חנוכה-האור-מתגעגעת לאורה של סבתא היקרה ,גם היא מחברת אותי לעצמי.,כתבתי פוסט מאיר עליה גם.
(האתר שלי)
, 08:43 23/12/2005:
געגועים
יש שהם מחזקים ומלטפים
ולעיתים רומסים ומשתקים
יש געגועים חמים ורכים
המחממים ומזכירים רגעים יפים
ויש געגועים רומסים ומכאיבים
המשמרים שוב שוב מה שהיה
והכי הכי קשים
אלו הגעגועים למשהו שלא ניתן להגדיר אותו.
(האתר שלי)
, 09:14 23/12/2005:
לא הכל געגועים יקירה.
כך אני מנסה להפריד בעולמי.
יש פרידות.
יש חסרים.
כל אחד פוגע במקום אחר...
במילון המונחים שלי געגוע נוגע במקומות היש.
מחבר אותי לעצמי ולמושא געגועיי (גם אם הוא אני).
אני יודע את הגעגועים לעצמי.
אני חש את הסלטות הפרטיות שלך...
אני מחבק אותך חזק ועוטף
(האתר שלי)
, 09:25 23/12/2005:
קדימה-לערוך שולחן!!
צ’וקולדה חמה וחיבוק של חבר טוב - מי צריך יותר מזה..
אהה גם את העוגה צריך ( לא מפונקת - אין בעיה עם שאריות)
(הכל בטוב, פשוט "נשפכתי" לישון בשבע בערב וקמתי רעננה )
חיבוק ענק
(האתר שלי)
, 12:29 25/12/2005:
ואני כה שמח לראות אותך כאן.
התגעגעתי...
אני בטוח שיש סיפור. הרי לכל יצירה ובמיוחד של גוגן היה סיפור.
אני השתמשתי בו לסיפורי המגע שלי.
להדהוד זיכרם בי...
ואני מתחמם עם המגע שלך
יומני אלפוחרה
תגובות לקטע: חַלּוֹן גַּעְגּוּעִים הוספת תגובה חדשה
אין כמו געגועי הלב , גם אני מתגעגעת אליך אוהבת מחבקת שלגיה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
געגוע שנוגע... תודה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן עוד מעט השנה הזו תחלוף ושנה חדשה בפתח שתהיי שנה נפלאה וחג שמח ידידי ...........חילופי השנה זה סוג של פרידה .....ובפרידה תמיד יש גם געגוע
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פרידה היא לא געגוע אצלי.
פרידה היא ניתוק והתנתקות.
געגוע הוא מגע.
לפי תפיסתי, אלה שני תהליכים הפוכים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מענינת אותי התפיסה השונה שלך לגעגוע ופרידה, אצלי משום מה הם מחוברות יחדיו בדרך כלל.............
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
להתגעגע כמו לגעת
להיפרד כמו ללכת מ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בימים האחרונים אתה מתגעגע. למה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הנה מה שכתבתי ולא פרסמתי:
זו עונת הגעגועים שלי.
התפר בין שנה מסתיימת לשנה מתחילה.
מביאה לי פרי געגועים.
פותחת לי חלון.
הרוח נושבת לחדרי,
מביאה ניחוח של גלי געגוע.
מעירה בי מיתרים.
ניגון.
מגע.
אישה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נהדר ומקסים, אז למה לא פרסמת?
תחושה מוכרת שרוח הסתיו מעירה געגועים בלב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כי הייתי עייף (מעצמי)...
עתה אני ער (את הערת אותיׂ
הנה אלך להוסיף...
תודה לך יקירה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וכמו שקורה בימים האחרונים אתה מעורר בי שירים ישנים, הינה מה שהעלת בי היום:
אל תתבייש, היה עצוב.
אל תצטער, אם תצטער:
זאת היא עונה כזאת, חבוב,
זה רק הסתיו וזה עובר.
לך ערירי בליל העיר,
הבט לרום, חפש כוכב,
מותר, מותר גם לצעיר
להיות טיפה זקן בסתיו.
זה הסתיו עם הענן
ועם הרוח המיבב,
ואם אתה סתם ציניקן
בכל זאת זה צובט בלב.
הנה באוירה כזאת
לנערה שוב אין אומרים:
"הי, בובה, מותק, בואי לרקוד" -
אלא: "הביטי, ליל סתוים..."
אתה צוחק: "שטויות, שטויות".
מן התרגשות, "הו, מה פתאום..."
אז למה זר סיתוניות
שלחת לילדה שלשום?
זה הסתיו עם הענן...
דמעה, אל תתאדם, חבר,
היא לא תגרום שום נזקים.
תאמר: "זה גשם לא יותר",
אבל הן שנינו זאת יודעים.
זה הסתיו עם הענן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה תודה!
בדיוק כך.
וכשהחורף בא, סוגרים את החלון,
ומתחממים אם געגוע
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ראיתי את התוספת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה לך יקירה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אופס שכחתי להוסיף שזה כמובן: רוח סתיו של יחיאל מוהר.
(ולי אתה יכול לומר גם בסתיו, היי בובה מותק בואי לרקוד)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עם קולו הקסום של אריק איינשטיין...
איתך תמיד אצא לריקוד יקירתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התוספת חשובה מאוד.............
זה עושה את הכל ברור ביותר ונעים ביותר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עתה שאני קורא שוב, יש לי את ההרגשה שהצלחתי לחבק את עצמי...
חיבוק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל כך יפה אתה מצייר במילים
וגם מאייר...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה יקירה...
אני שמח שאת אוהבת את ציורי המילים שלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוהבת אוהבת!
(אבל קשה לי לראות בדצמבר סופשנה. זה חורף. וקר מדי להתגעגע בשבילי).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני חי כאן והכל נושם את ההבטחה של התחלות מתקיימות ומתגשמות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עת של סיכומים ושל התחלות חדשות.
של עצב ושל התרגשות לקראת הבאות...
שנה מתחלפת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
והן מתעוררות מול ידיי המחבקות אותי.
והן מבטיחות מול חלוני...
וגם את הצצת בחלונך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חליל מהדהד פורט על מיתר
כיסופים וכמיהה
שרים בשתיקה.
חורף קר.
חג לא לך...
אורחים,
אנשים לפעמים זרים
מין געגוע לעבר,
למוּכָּר...
למשהו
מישהו
מישהי...
שלך.
רק שלך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
פעם ראשונה אולי שאני מצליח להשתתף בחגיגה.
אולי כי למדתי לחבק את עצמי...
ובכלזאת הגעגוע נושם אל חזי.
זורע בי את הפירות של פעם.
להתחדשות מחודשת...
כלכך יפה כתבת לי... נגעת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מותרלך
לרצות, לחבק, להתגעגע, לבחור,
להתאוות ולהתהוות,
להיות גם פה וגם שם....
זה כל כך אנושי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, אני יודע.
לכן התחבקתי עם עצמי.
אפשר להתחבק גמאיתך, את זה אני גמחש
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמיד
אפשר
רצוי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיבוקלילה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
והשיר עומד בזכות עצמו
מעלה תהיות
והפרולוג, האפילוג, (מה קדם למה ?), עונה על שאלה, ומציג אחרת.
ולמה דווקא התפר מביא געגועים?
שנה חדשה, תקוות חדשות, התחלות חדשות.
בהצלחה עם כל אלו, בהצלחה לכולנו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
חלקו פרולוג (עונת הגעגועים) וחלקו אפילוג (געגוע) ועוד שולח את עצמי הלאה...
לא יודע לגבי התקווה.
לא הייתה בי תקווה כאשר כתבתי את השיר.
היה בי געגוע, כמעט נקי מכל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מעניין מתי אני אהיה ראשון שולטתתת כאן...?
בפוסטים שאני ממש לא ראשון שולטתתת כאמור
יש לי הזכות להנות מהפוסט עצמו
מהשיר הנוגע
מהתבליט של גוגן ומהתגובות שעומדות כאילו בפני עצמן
ומי שמאחר בנשף כמוני בזמן האחרון פשוט מאחד הכל
ונהנה מהפרי המתוק
אני ממש נהנה מהשירים אני מוכרח לומר
הייתה תקופה בצעירותי שכתבתי הרבה
והפסקתי
וניסיתי לחזור בל המעיין נדמה שיבש
יכול להיות שמי המעיין מנוצלים לכתיבה תמה כפוסט ובגלל זה לא נותר מאום לשירה?
לא יודע
בנתיים אהנה מפריים של אחרים
ובעיקר משלך אחלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זו תגובה שרצה על המקלדת מכוחות עצמה.
כמו תמצית פוסט. מאוד אהבתי.
כמו אתה יושב אצלי ומדבר ונינוח.
משהו נינוח שמודגש אחרי ימי הריצה שעברת.
חוצמזה, אתה תמיד שולתתתת כאן!
אין מישהו שאת מקומך יתפוס
אולי תנסה לכתוב שירים בסגנון הייחודי שלך של לתת למקלדת לתקתק. אני מבטיח לנקד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני נהנית כמו כולם פה משירייך המלווים באיור שכה משקף את השירים,הגעגוע לא מניח לך שדות -מעניין למה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה יקירתי...
יש עונת געגועים,
כמו עונת מנדרינות.
היא באה, נוגעת, זורעת והולכת הלאה.
יש לי עונות כאלה.
הן מחברות אותי לקיומי.
לא יכול לחיות בלי מנדרינות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז אתה כמוני הה שדות יקר?לי יש עונות שכאלה עם האהובים היקרים שלי שאינם,
עכשיו חנוכה-האור-מתגעגעת לאורה של סבתא היקרה ,גם היא מחברת אותי לעצמי.,כתבתי פוסט מאיר עליה גם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ורק אוסיף כי זו באמת הזדמנות להתחבר אל עצמך ואליה.
אבוא לקרוא יקירה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה מוזר מעט נכון שדות-למצוא את האור לחוש כה מחובר אליו גם אם הוא יוצר געגוע,חשים איתו נהדר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה שאומר שגעגוע מחבר!
בוקראור
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חורף, חום, געגועים... ופול גוגן!
אוחחחח....
גמלי התעוררו געגעועים
וחיבוקים...
יש משהו חזק באפקט הגשם והקור
שמתחוללים בחוץ -
על חדרי הלב בפנים...
חיבוקיחורף לך יקירי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אפית במילותייך הרגשה כלכך טובה!
משהו כזה שרק הלב יודע לרקוח ולהגיש במתק חיבוק.
תודה יקירתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש זיופים בעדכונים היום?
(כי חסרת לי בעדכון האחרון...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, מערכת העדכונים איטית היום.
הנה אני בא יקירתי...
נא להכין קפה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה קפה וכמה להמתיק?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קפהבוץ עם 2 כפיות ומתק שפתיים וחיבוקעוטף...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה שותה בדיוק כמוני!
רק שאני בתהליך גמילה.
(מהקפה בוץ והסוכר, לא ממתק
השפתיים).
ממממתק שפתיייייייים וחיבוקיייייים
תמיד יש והרבהההההה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הסוכר הוא רק לקפה הבוקר (אנרגיה)...
מממממ....
טעים לי המתוק שלך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ומדוע אני שוב דומעת ? אני מניחה שזו עונת הגעגועים גם שלי? או שמשהו באויר?
חיבוקים ,רצוי הרבה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הנה אני מחייך את דמעותייך.
מגעגע את חיבוקייך
מחבק עוד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני דומעת
זה אתה כתבת את השיר?
ממש ביטא את מה שאני מרגישה
שבת שלום ומחובקת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מהזה, מין מכה כזאת?
כן יקירתי, אני כתבתי מהמקום בו נוגעים געגועים.
אני מקווה שחיבוקישדות יכולים להועיל...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תפתח חלון..תנשום את הגעגועים עמוק עמוק בפנים , חבק אותם אליך חזק,כי זה טוב, נעים ומריח נפלא!!
עכשיו עכשיו אני נושמת געגועים!!- געגועים אליך.
איך התגעגעתי היום!!.
חיבוקנושםאותך
( אני חוזרת עוד פעם, רק שתדע, עוד לא אמרתי בוקר טוב!!)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נשימה וגעגועים, כמה נכון!
כלכך שמחתי לראות אותך הבוקר... ואני מחכה לך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
געגועים
יש שהם מחזקים ומלטפים
ולעיתים רומסים ומשתקים
יש געגועים חמים ורכים
המחממים ומזכירים רגעים יפים
ויש געגועים רומסים ומכאיבים
המשמרים שוב שוב מה שהיה
והכי הכי קשים
אלו הגעגועים למשהו שלא ניתן להגדיר אותו.
מתגעגעת
נוראות
וכל הזמן
מתגעגעת אלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא הכל געגועים יקירה.
כך אני מנסה להפריד בעולמי.
יש פרידות.
יש חסרים.
כל אחד פוגע במקום אחר...
במילון המונחים שלי געגוע נוגע במקומות היש.
מחבר אותי לעצמי ולמושא געגועיי (גם אם הוא אני).
אני יודע את הגעגועים לעצמי.
אני חש את הסלטות הפרטיות שלך...
אני מחבק אותך חזק ועוטף
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בוקר טוב!!
איזה גשם פה, לא בא להוציא את האף מהחלון.
בוקר נפלא עם ניחוחות נעימים
ניחוח של איזה עוגה יש היום?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
עכשיו אני רואה שאת התגובה הקודמת שלחת בארבע בבוקר!!
(מקווה שהכל בטוב יקירה...)
ניחוחות גשם וצ’וקולטה חמה עם עוגה צ’יליאנית לא מזוהה עם הרבה פירות (משאריות המסיבה). מקווה שתצטרפי אליי.... קר כלכך!
חיבוקלהתחמם
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קדימה-לערוך שולחן!!
צ’וקולדה חמה וחיבוק של חבר טוב - מי צריך יותר מזה..
אהה גם את העוגה צריך ( לא מפונקת - אין בעיה עם שאריות)
(הכל בטוב, פשוט "נשפכתי" לישון בשבע בערב וקמתי רעננה )
חיבוק ענק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ערוך, ערוך, הבית הפינתי הוא שלי...
חיבוקיבוקרממתינים לך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ניחוח של שנה חדשה עומד בפתח
ניחוח של גשם שמנקה הכל
ניחוח של חגים
ניחוח של מתוק
ניחוח של התחלה חדשה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כאן הניחוח הולך ומתחזק לקראת חג המולד שממש מעבר לפינה.
הכל חייכני יותר.
מזמין יותר.
רגוע, מאוד רגוע.
שבתשקטה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הי חבר...
גונבת קצת זמן לכתוב לך,חיבת,כל כך מתגעגעת
למגעים המלטפים,לחמימות,למילים המתנגנות שלך.
והתבליט המעניין הזה,יש איזה סיפור מאחוריו?
לרגע עלה בראשי גאודי,אך הבחנתי בשם שכתבת.......
שולחת לך המון חום
מתוככי הסערה והגשמים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ואני כה שמח לראות אותך כאן.
התגעגעתי...
אני בטוח שיש סיפור. הרי לכל יצירה ובמיוחד של גוגן היה סיפור.
אני השתמשתי בו לסיפורי המגע שלי.
להדהוד זיכרם בי...
ואני מתחמם עם המגע שלך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אממממממ...נעים לי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גמלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: