(האתר שלי)
, 10:31 17/11/2006:
נו, בסוף ידביקו לך את הדיאגנוזה "קיבה רגיזה",
שזה מה שהם אומרים כשהם לא מוצאים כלום ועדיין
הבטן מתהפכת.
וזו דיאגנוזה שאומרת בסוגריים "זה הכל בראש".
ולכן היא בעייתית, כי כשהם מחליטים שזה מהראש
הם מפסיקים לחפש את הבעיה, ואם את תתלונני שזה מחמיר
או סתם ממשיך יותר מדי זמן - הם יעשו "כן כן" עם הראש
ולא יעשו כלום.
אל תתני להם לעשות לך את זה.
חפשי מומחה.
(האתר שלי)
, 14:42 18/11/2006:
הרופא הזה היה אמור להיות מומחה. בסופה של השיחה הוא הציע לי לחפש מומחה בעיר הגדולה. ועל כן נאמר - נוּ.
אני חושבת לתת לזה קצת זמן. שנה-שנתיים והרפואה המודרנית תתאפס על עצמה ותמצא לבד פתרונות יותר מועילים. נמאס לי לשמש שפן נסיונות. המצב יציב - וכרגע נסתפק בזה.
, 10:47 17/11/2006:
אוף כנראה היא באמת אטומה האישה הזאת.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר עם הבטן שלך,אם המחיר הוא להמנע מגלוטן ולקטוז ואין לך בעיה עם זה אז כנראה שאת צריכה להמשיך ככהאבל לבדוק את זה שוב בהזדמנות אולי אפילו לא דרך הרפואה הקונבנציונאלית.
(האתר שלי)
, 14:44 18/11/2006:
במקרה הזה אני מעדיפה שתהיה אטומה. זה אישיו שלי, לא שלה.
כן, כנראה שאין ברירה אלא להשלים עם מגבלות האוכל. ובאמת אני אחזור בעוד כמה זמן ואבדוק שוב, אבל בנתיים, עד שהתאוששתי מהבדיקות - אין לי חשק לקלקל הכל שוב.
ככה שעלייך לחפש מתכונים ללא לקטוז וללא גלוטן.
שרה (הקודמת) (האתר שלי)
, 11:25 17/11/2006:
אז כל החיים שלנו עוברים בעצם דרך הבטן ?
נו, את ומליסה כנראה לא תהיו אף פעם חברות. אבל לפחות שאפשר יהיה לחלוף בנימוס זאת על פני זאת במסדרון. לי לא נראה שמה שאמרת מעליב, נשמע יותר בכיוון של אמירה מחוייכת. אם היה לקחה את זה ללב- אין מה לעשות. אם היא לא לקחה ללב- מה טוב
כל כך אידיוטי שלא מחדשים לגבי את החוזה. אבל בכל מקום עבודה זה ככה: אחרון נכנס, ראשון יוצא. אולי זה באמת לטובה, ועכשיו הוא ימצא בית ספר קרוב יותר. וגם יוכל להגיד שיש לו שנה נסיון...
רק בריאות. אם הבדיקות מראות שהכל בסדר, אז יש לך רגישות ללקטוז ולגלוטן וזהו. לדעתי זאת בשורה טובה
(האתר שלי)
, 02:28 18/11/2006:
דרך הבטן היא לי דרכי היחידה.
אוי, זה כזו פאדיחה עם מליסה. זו היתה ממש טעות חישוב, לא חשבתי עליה, חשבתי על המישהי האחרת... אוף. אני חושבת שהיא קצת מבועסת עלי, אבל לא עד כדי כך שלא נוכל לעבוד יותר באותו מקום.
כן, עם גבי זה באמת אידיוטי, אבל לדעתי זה יסתדר לטובה. הוא באמת מגיע עם המלצות חמות מבית הספר הזה, ועם נסיון וידע. זה חבל, כי הוא חיכה להיות מורה "ותיק" מתחילת השנה, ולא להכנס באמצע השנה לכיתה. זה היה עושה נפלאות לבעיות המשמעת. אבל מה אפשר לעשות. בשנה הבאה.
תראי, אין ספק שהתוצאות עדיפות על "יש לך 3 חודשים לחיות", אבל אני מאד הייתי רוצה לא להיות רגילה לגלוטן או ללקטוז. הייתי מעדיפה לחזור לזלול כחזירת יבלות ממוצעת. ואפילו להיראות ככה.
(האתר שלי)
, 02:24 18/11/2006:
יקירתי, ברגע שתהליך התושבות יבוא אל קיצו יהיה כאן ספיישל מיוחד (כמו להגיד סמול מכתש קטן). כרגע חברי לכיתה (שהגישו בקשה שלושה חודישם לפני) עדיין ממתינים.
עם גבי - לא ברור העניין, כנראה שחוזרים מורים עם קביעות מחופשות, ואין להם תקציב בבית הספר להחזיק מורה נוסף. החלק העצוב זה, שהמורים האלה לא כולם יודעים את המקצועות שהם עומדים ללמד.
עצוב, אבל לדעתי הכל יסתדר לטובתנו.
הלוואי ש (האתר שלי)
, 20:05 17/11/2006:
יכול להיות שזה קנדידה? אני לא מבינה בזה כלום אבל קראתי משהו על תגובות דומות לשלך (שאני לא מוצאת אחרת הייתי שולחת לך לינק) שהתברר שהיה סוג של פטרייה בשפ קנדידה שהתפרצה כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה או משהו כזה (לא זוכרת פרטים יותר מדי לצערי אבל אולי שווה לבדוק?)
אגב, מחקרים הוכיחו שרק ההרשמה לחדר כושר מורידה לפחות 100 גר’ לחודש. את בכיוון הנכון.
אם באמת יש יותר מדי מורים, לא כדאי שגבי ייקח את זה אישית, ברוב מערכות החינוך מפטרים תמיד את החדשים ביותר בלי קשר ליכולת.
(האתר שלי)
, 02:21 18/11/2006:
קנדידה היתה וחוזרת כל פעם שאני אוכלת גלוטן, והיא באמת לא סימפטית. יש לי איזה תרופה נטורופאתית שמחסלת אותה ביעילות. היא באמת יצור מאד לא סימפתי.
אז נשאר לי להירשם לכמה שיותר חדרי כושר, את אומרת?
גבי לקח את זה אישית ובאמת בלי הצדקה. למחרת דיברו איתו והבהירו לו שלא זו בלבד שזה לא אישי, אלא אם זה היה אישי, הוא היה נשאר בוודאות. נקווה לטוב.
הלוואי ש (האתר שלי)
, 14:36 18/11/2006:
לעניין הבטן - גם אם הרופאים היו יודעים לתת לזה שם - זה הרי לא היה מרפא אותך נכון? תאבחני את עצמך כחולת צלייק, את יודעת מה הפתרון ובמקרה שלך הוא אפילו עובד בלי גלוטן את מרגישה טוב ושתלך הרפואה המודרנית לכל הרוחות....
ולא, צר לי, הסיפור הזה עם חדר הכושר עובד רק עם הראשון, ההשפעה של כל היתר חופפת, זה כאילו השומן הוא רוצח סדרתי - מקבלים אמנם 5 מ אסרי עולם, אבל חופפים כי מה זה משנה, הוא ממילא יהיה איתך לאורך כל הדרך...
עדי בעולם (האתר שלי)
, 20:23 17/11/2006:
באמת שהיו פאדיחות גדולות מזה, ושאת לא צריכה להרגיש כל כך רע.
לגבי רעיון הקנדידה שעלה פה תגובה מעליי, אני צריכה רק לציין שאני מכירה לפחות שתי בנות שיש להן את זה, ובתיאור פשטני הן לא אוכלות שום דבר לבן, ורק ככה טוב להן. אבל דווקא לא זכור לי שיש להן בעיה עם לקטוז (גבינה צהובה למשל).
(האתר שלי)
, 00:59 18/11/2006:
אני מצטערת, משקלה של אשה - כבודה. אי אפשר לרדת על אישה לע דבר כזה ולצאת ללא צלקות. אני ממש מקווה שהיא תתגבר על זה, או תשכח.
קנדידה מתפרצת אצלי אם אני אוכלת הרבה גלוטן, ולנטורופאת יש משהו שעובד עליה יפה. אבל זה לא מסביר את הבחילה האיומה שיש לי מדברי חלב. אני לא יודעת, אני אתן לזה קצת זמן. די נמאס לי.
(האתר שלי)
, 09:04 18/11/2006:
יש תמורה להגעה מאוחרת. אני כבר יודעת מה הפאשלה מה שמשאיר אותי בלי תגובה עניינית משלי
סיפרתי לך שהחלטתי בהשראתך ללכת לחוג ריקודי עם? אירגנתי שמירה על הילדים, התלבשתי כדבעי, נסעתי למתנ"ס והתייצבתי במזכירות לברר, חגיגית, איפה מתקיים החוג.
ואז התברר שהמורה החליטה לבטל אותו. פרמננטית
עכשיו יש לי את מלא ההצדקה לרביצה חסרת מעט מול הטלוויזיה.
דברים שרואים משם
תגובות לקטע: פוסט מהבטן הוספת תגובה חדשה
נו נו מה אמרת לה
(זהו, הלכתי לישון, לילה טוב)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הו המבוכה רבה מדי. בבקשה אל תשנאי אותי.
נכנסתי לחדר וחשבתי שהיא מישהי אחרת. אמרתי: "אוי, חשבתי שאת ’מישהי אחרת’!"
והיא אמרה: "לא, עוד לא הזדקנתי עד כדי כך"
ואני...
ירחם עלי האלוהים...
אמרתי:
"או רזית".
(כוונתי היתה להחמיא למישהי האחרת. לא לקחתי בחשבון שזה בא על חשבונה. אוי לאוזניים שכך קוראות)
לילה טוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בתגובות את מרגישה יותר בנוח, הא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התגובות לא עולות במנועי חיפוש.
ירחם השם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את צודקת ולכן אני מעולם לא מפספסת את ההנאה בקריאת התגובות כי שם מתחבא כל הג’וסי האמיתי . חע!! פדחנית אבל מצחיקה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
LOLOLOL
איזה פדחנית!
(זהו, עכשיו הגעתי הבייתה. לישון)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוי וי איז מיר זו פדיחה מהסרטים :)
LOL חזק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דאט ווז מיי בריג’יט ג’ונס מומנט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אולי תטעני לאי שפיות זמנית?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה אפשר לצפות מפליטות פה שבאות מבטן עם בעיות לקטוז שעושה ריקודי בטן?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
באמת לא הרבה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מהבטן שלך על חשבון הבטן שלה... :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני באמת לא שונאת אותה. זה ממש היה טעות בחישוב.
מסוג הטעויות שאני מצטערת עליהן.
אוף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התתנחמי בעובדה שריקודי בטן תורמים לכושר, לנפש ולמצב הבטן יותר מחדר כושר?
יום שמח שיהיה לך ולבטנך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, מצפוני מתנחם במחשבה שריקודי בטן יותר שווה.
תודה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו, בסוף ידביקו לך את הדיאגנוזה "קיבה רגיזה",
שזה מה שהם אומרים כשהם לא מוצאים כלום ועדיין
הבטן מתהפכת.
וזו דיאגנוזה שאומרת בסוגריים "זה הכל בראש".
ולכן היא בעייתית, כי כשהם מחליטים שזה מהראש
הם מפסיקים לחפש את הבעיה, ואם את תתלונני שזה מחמיר
או סתם ממשיך יותר מדי זמן - הם יעשו "כן כן" עם הראש
ולא יעשו כלום.
אל תתני להם לעשות לך את זה.
חפשי מומחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הרופא הזה היה אמור להיות מומחה. בסופה של השיחה הוא הציע לי לחפש מומחה בעיר הגדולה. ועל כן נאמר - נוּ.
אני חושבת לתת לזה קצת זמן. שנה-שנתיים והרפואה המודרנית תתאפס על עצמה ותמצא לבד פתרונות יותר מועילים. נמאס לי לשמש שפן נסיונות. המצב יציב - וכרגע נסתפק בזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוף כנראה היא באמת אטומה האישה הזאת.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר עם הבטן שלך,אם המחיר הוא להמנע מגלוטן ולקטוז ואין לך בעיה עם זה אז כנראה שאת צריכה להמשיך ככה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
במקרה הזה אני מעדיפה שתהיה אטומה. זה אישיו שלי, לא שלה.
כן, כנראה שאין ברירה אלא להשלים עם מגבלות האוכל. ובאמת אני אחזור בעוד כמה זמן ואבדוק שוב, אבל בנתיים, עד שהתאוששתי מהבדיקות - אין לי חשק לקלקל הכל שוב.
ככה שעלייך לחפש מתכונים ללא לקטוז וללא גלוטן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז כל החיים שלנו עוברים בעצם דרך הבטן
נו, את ומליסה כנראה לא תהיו אף פעם חברות. אבל לפחות שאפשר יהיה לחלוף בנימוס זאת על פני זאת במסדרון. לי לא נראה שמה שאמרת מעליב, נשמע יותר בכיוון של אמירה מחוייכת. אם היה לקחה את זה ללב- אין מה לעשות. אם היא לא לקחה ללב- מה טוב
כל כך אידיוטי שלא מחדשים לגבי את החוזה. אבל בכל מקום עבודה זה ככה: אחרון נכנס, ראשון יוצא. אולי זה באמת לטובה, ועכשיו הוא ימצא בית ספר קרוב יותר. וגם יוכל להגיד שיש לו שנה נסיון...
רק בריאות. אם הבדיקות מראות שהכל בסדר, אז יש לך רגישות ללקטוז ולגלוטן וזהו. לדעתי זאת בשורה טובה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
דרך הבטן היא לי דרכי היחידה.
אוי, זה כזו פאדיחה עם מליסה. זו היתה ממש טעות חישוב, לא חשבתי עליה, חשבתי על המישהי האחרת... אוף. אני חושבת שהיא קצת מבועסת עלי, אבל לא עד כדי כך שלא נוכל לעבוד יותר באותו מקום.
כן, עם גבי זה באמת אידיוטי, אבל לדעתי זה יסתדר לטובה. הוא באמת מגיע עם המלצות חמות מבית הספר הזה, ועם נסיון וידע. זה חבל, כי הוא חיכה להיות מורה "ותיק" מתחילת השנה, ולא להכנס באמצע השנה לכיתה. זה היה עושה נפלאות לבעיות המשמעת. אבל מה אפשר לעשות. בשנה הבאה.
תראי, אין ספק שהתוצאות עדיפות על "יש לך 3 חודשים לחיות", אבל אני מאד הייתי רוצה לא להיות רגילה לגלוטן או ללקטוז. הייתי מעדיפה לחזור לזלול כחזירת יבלות ממוצעת. ואפילו להיראות ככה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ידענו פדיחות איומות מאלו.
:)
אבל מה זה הקטע עם גבי?!
איך הם מוותרים עליו?
חוצפה.
תגידי, איך הולך תהליך ההתאזרחות? משהו חדש?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יקירתי, ברגע שתהליך התושבות יבוא אל קיצו יהיה כאן ספיישל מיוחד (כמו להגיד סמול מכתש קטן). כרגע חברי לכיתה (שהגישו בקשה שלושה חודישם לפני) עדיין ממתינים.
עם גבי - לא ברור העניין, כנראה שחוזרים מורים עם קביעות מחופשות, ואין להם תקציב בבית הספר להחזיק מורה נוסף. החלק העצוב זה, שהמורים האלה לא כולם יודעים את המקצועות שהם עומדים ללמד.
עצוב, אבל לדעתי הכל יסתדר לטובתנו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מנסה לחשוב על התחכמויות עם בטן, ללא הצלחה מרובה. לא בדיוק החלק האהוב עליי בגוף.
בכל אופן, מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, ושלא תהיה לך בטן מלאה על אף אחד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הנה, בסוף יצאה לך התחכמות!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יכול להיות שזה קנדידה? אני לא מבינה בזה כלום אבל קראתי משהו על תגובות דומות לשלך (שאני לא מוצאת אחרת הייתי שולחת לך לינק) שהתברר שהיה סוג של פטרייה בשפ קנדידה שהתפרצה כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה או משהו כזה (לא זוכרת פרטים יותר מדי לצערי אבל אולי שווה לבדוק?)
אגב, מחקרים הוכיחו שרק ההרשמה לחדר כושר מורידה לפחות 100 גר’ לחודש. את בכיוון הנכון.
אם באמת יש יותר מדי מורים, לא כדאי שגבי ייקח את זה אישית, ברוב מערכות החינוך מפטרים תמיד את החדשים ביותר בלי קשר ליכולת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
קנדידה היתה וחוזרת כל פעם שאני אוכלת גלוטן, והיא באמת לא סימפטית. יש לי איזה תרופה נטורופאתית שמחסלת אותה ביעילות. היא באמת יצור מאד לא סימפתי.
אז נשאר לי להירשם לכמה שיותר חדרי כושר, את אומרת?
גבי לקח את זה אישית ובאמת בלי הצדקה. למחרת דיברו איתו והבהירו לו שלא זו בלבד שזה לא אישי, אלא אם זה היה אישי, הוא היה נשאר בוודאות. נקווה לטוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לעניין הבטן - גם אם הרופאים היו יודעים לתת לזה שם - זה הרי לא היה מרפא אותך נכון? תאבחני את עצמך כחולת צלייק, את יודעת מה הפתרון ובמקרה שלך הוא אפילו עובד בלי גלוטן את מרגישה טוב ושתלך הרפואה המודרנית לכל הרוחות....
ולא, צר לי, הסיפור הזה עם חדר הכושר עובד רק עם הראשון, ההשפעה של כל היתר חופפת, זה כאילו השומן הוא רוצח סדרתי - מקבלים אמנם 5 מ אסרי עולם, אבל חופפים כי מה זה משנה, הוא ממילא יהיה איתך לאורך כל הדרך...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
באמת שהיו פאדיחות גדולות מזה, ושאת לא צריכה להרגיש כל כך רע.
לגבי רעיון הקנדידה שעלה פה תגובה מעליי, אני צריכה רק לציין שאני מכירה לפחות שתי בנות שיש להן את זה, ובתיאור פשטני הן לא אוכלות שום דבר לבן, ורק ככה טוב להן. אבל דווקא לא זכור לי שיש להן בעיה עם לקטוז (גבינה צהובה למשל).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני מצטערת, משקלה של אשה - כבודה. אי אפשר לרדת על אישה לע דבר כזה ולצאת ללא צלקות. אני ממש מקווה שהיא תתגבר על זה, או תשכח.
קנדידה מתפרצת אצלי אם אני אוכלת הרבה גלוטן, ולנטורופאת יש משהו שעובד עליה יפה. אבל זה לא מסביר את הבחילה האיומה שיש לי מדברי חלב. אני לא יודעת, אני אתן לזה קצת זמן. די נמאס לי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו, עיירה שמתאימה את עצמה לכל שכבות האוכלוסיה.
כל הכבוד!
(ומחזיקה אצבעות לגבי)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
סוף סוף מישהו שם לב!
תודה רבה, גם אני מחזיקה לו אצבעות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שאני לא אשים לב למשהו שכולל את המילה תחת?
הצחקת אותי!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש תמורה להגעה מאוחרת. אני כבר יודעת מה הפאשלה
סיפרתי לך שהחלטתי בהשראתך ללכת לחוג ריקודי עם? אירגנתי שמירה על הילדים, התלבשתי כדבעי, נסעתי למתנ"ס והתייצבתי במזכירות לברר, חגיגית, איפה מתקיים החוג.
ואז התברר שהמורה החליטה לבטל אותו. פרמננטית
עכשיו יש לי את מלא ההצדקה לרביצה חסרת מעט מול הטלוויזיה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בחיי, מורות לריקודי עם. אין על מי לסמוך.
מה היתה תגובתך העיניינית לולא פירטתי בתגובות את בושת פי הגדול?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מזל שלא אכלת חומוס אחרת היינו מקבלים כאן פירוט מעמיק על לחצי הבטן והתוצאות ההרסניות שמגיעות בעקבותיו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מזה זמן רב שאיננו מכינים חומוס, בדיוק מסיבה זו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בצדק
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם יש לך רגישות ללקטוז תנסי לקחת לקטייד (זה כדור עם האנזים לקטזין שמפרק את הלקטוז) יחד עם דברי החלב. זה עוזר.
יש לגבי מספיק זמן כדי למצוא עבודה חדשה לפני תחילת הסמסטר הבא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: