שבירת שיגרה זה מצוין.
עם אמילי, בלי אמילי, עבודה-משפחה-חברים.
אגב, כל יציאה מהבית מעייפת אותה ומגדילה את כמות השעות שהיא ישנה. אני הייתי לוקח את זה בחשבון.
, 20:50 25/12/2006:
אני אצטט משהו שקראתי באיזה עיתון שאמא חרדית עם 9 ילדים אמרה לאמא חדשה - עזרה לפני לחם! ואכן מאז הלידה אני לומדת לבקש עזרה כמו שלא ביקשתי מעולם. מחברים שיבואו בבוקר, בערב, ביום שישי, לשעה או ארבע. מה שאפשר, מי שיכול. שרק יחזיקו אותה שעתיים ואני אתקלח/אשן/אוכל/פשוט אנוח. אפילו לרדת לשכנה המבוגרת מלמטה, להחליף אנרגיות. שהיא תחזיק אותה עשר דקות. וגם לדבר עם כל הורה ותיק או טרי על כמה שקשה. זה מאוד מאוד עוזר.
(האתר שלי)
, 21:24 25/12/2006:
בכל פעם שמזכירים דיכאון אחרי לידה, הקרניבור אומר לי בחשש "אבל לך לא יהיה, נכון?". מנסה להסביר לו שמדובר בדרגות שונות של עצב/דכאון/בדידות. מקווה שמזג האויר ישתף פעולה עם אמילי ותוכלו לצאת יחד באמצע היום ולספוג קצת קרני שמש.
(האתר שלי)
, 00:02 26/12/2006:
השפיות שלך חשובה מאוד. לכולנו.
צאי מהבית, תתאווררי, ותסגילי אותה לאט לאט להיות עם סבא וסבתא משני הצדדים- את הרי חוזרת לעבודה עוד חודש, ככה שכל "החזרה הגנרלית" הזו טובה מאוד לכולכם.
בהצלחה!
(האתר שלי)
, 14:59 26/12/2006:
שפיות זה חשוב,
כל האנשים שהגיבו למעלה צודקים - את יכולה לסמוך על אחרים שיעזור לך גם. זה שיש לך ילדה לא אומר שאת חייבת לוותר על השפיות.
מקווה שאמילי תחליט לעשות איזה לילה לבן שיחזיר לך את שעות השינה..
, 16:37 2/1/2007:
אני גאה בך... אני לא מכירה הרבה אנשים שמתמודדים בצורה כזו עם הילדים שלהם... ממה שהולך במשפחה אצלי, אם היית מתחיל לבכות- היו שמים אותך אצל סבא וסבתא ונתראה בעוד 5 שעות... :) אבל כל הכבוד לך! וגם לאבא’לה....
משחקים באבא ואמא - בלוג קצת סודי
תגובות לקטע: Me to the rescue הוספת תגובה חדשה
שבירת שיגרה זה מצוין.
עם אמילי, בלי אמילי, עבודה-משפחה-חברים.
אגב, כל יציאה מהבית מעייפת אותה ומגדילה את כמות השעות שהיא ישנה. אני הייתי לוקח את זה בחשבון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ויחד עם כל זה - אני כבר רוצה להיות שם!
נ.ב. צפויים יומיים קפואים במיוחד וגשומים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בהחלט יומיים גשומים וקרים.
חשבתי על זה שאם הייתי יודעת כמה שהיא מדהימה כשעוד הייתה בפנים לא הייתי יכולה לחכות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בריאות הנפש חשובה דיה..
צאי איתה לגינות, תני לה לראות עולם.. לא יזיק לה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה לא כזה פשוט...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אצטט משהו שקראתי באיזה עיתון שאמא חרדית עם 9 ילדים אמרה לאמא חדשה - עזרה לפני לחם! ואכן מאז הלידה אני לומדת לבקש עזרה כמו שלא ביקשתי מעולם. מחברים שיבואו בבוקר, בערב, ביום שישי, לשעה או ארבע. מה שאפשר, מי שיכול. שרק יחזיקו אותה שעתיים ואני אתקלח/אשן/אוכל/פשוט אנוח. אפילו לרדת לשכנה המבוגרת מלמטה, להחליף אנרגיות. שהיא תחזיק אותה עשר דקות. וגם לדבר עם כל הורה ותיק או טרי על כמה שקשה. זה מאוד מאוד עוזר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ולהתלונן בבלוג :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אמממ... זה לא קל האמהות הזו הא?
בשם כל החס וחלילות קחי את עצמך לקפה עם חברה.. אני זוכרת שהכרחתי את הנשואה לעשות את זה שהגדולה שלה נולדה. לעזוב אותה לשעה וחצי ..
נ.ב
תזכירי לי לעשות את זה שגיע הזמן בבקשה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מבטיחה להזכיר לך :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בכל פעם שמזכירים דיכאון אחרי לידה, הקרניבור אומר לי בחשש "אבל לך לא יהיה, נכון?". מנסה להסביר לו שמדובר בדרגות שונות של עצב/דכאון/בדידות. מקווה שמזג האויר ישתף פעולה עם אמילי ותוכלו לצאת יחד באמצע היום ולספוג קצת קרני שמש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כשזה באמת דיכאון אז הן מתעלמות מהילד :(
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוא שמע על אשתו של איזה כדורגלן שזרקה את התינוק מהחלון. כנראה ארוע שהסעיר את עולמם של קוראי מדור הספורט בשנות השמונים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
..... ואני חשבתי שאתן באות אליי מחר..........
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
השפיות שלך חשובה מאוד. לכולנו.
צאי מהבית, תתאווררי, ותסגילי אותה לאט לאט להיות עם סבא וסבתא משני הצדדים- את הרי חוזרת לעבודה עוד חודש, ככה שכל "החזרה הגנרלית" הזו טובה מאוד לכולכם.
בהצלחה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
עבר בשלום (היציאה לעבודה)
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם לעזוב קצת את אמילי (רק לכמה שעות) זה מה שעושה לך טוב - תעשי את זה.
כי אם לך טוב, לאמילי טוב.
חוץ מזה, אני בטוחה שסבא וסבתא ישמחו לבלות איתה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזו שמחה גדולה בלב יש בלחזור אליה אחרי 3 שעות בעבודה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
צריך את הזמן הזה לבד כדי לשמור על השפיות.לזכור שאת קודם כל X ולא רק אמא של מישהי (מדהימה!!)
ציור שלך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אין כל כך זמן לעצמי כרגע - אבל מתרגלים לזה.
לא ציור שלי :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שפיות זה חשוב,
כל האנשים שהגיבו למעלה צודקים - את יכולה לסמוך על אחרים שיעזור לך גם. זה שיש לך ילדה לא אומר שאת חייבת לוותר על השפיות.
מקווה שאמילי תחליט לעשות איזה לילה לבן שיחזיר לך את שעות השינה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לילה לבן זה בלי שינה...
המצב הרבה יותר טוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, חח, התבלבלתי, התכוונתי "יום לבן" (שבשבילה הוא לילה), ואחריו, בלילה, היא תישן כמו שצריך, והשעון שלה שוב יתהפך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תצטרכי לעבור לפורמולה. ורצוי בהקדם בשביל בריאות הנפש. את הבן הצעיר שלי לא הנקתי אפילו יום. הוא יצא אחלה וגם אני.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
למרות הקשיים אני אוהבת להניק אותה. התחלתי לכתוב פוסט בנושא אבל אני לא מצליחה לסיים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל הכבוד לך שלקחת יוזמה ויצאת מהבית :)
אני בכיף אשאר בבית :P
אני ו"שירה’לה" מכירות (במקרה אנחנו באותה כיתה ) אז יכול להיות שנסדר משהו ונבוא יחד.
אנחנו עוד צריכות לדסקס על זה.
עד הפעם הבאה- להתראות :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
להתראות :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני גאה בך... אני לא מכירה הרבה אנשים שמתמודדים בצורה כזו עם הילדים שלהם... ממה שהולך במשפחה אצלי, אם היית מתחיל לבכות- היו שמים אותך אצל סבא וסבתא ונתראה בעוד 5 שעות... :) אבל כל הכבוד לך! וגם לאבא’לה....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: