(האתר שלי)
, 19:59 12/2/2007:
תגיד, בקור הזה הכנסת את הרגליים ליים?!
אני מקווה שלא קפא לך העץ- אופס, לא התכוונתי להיות גסה
מעט מילים
אבל מקרינים נעימנעים
(האתר שלי)
, 05:57 13/2/2007:
עם פה מלא קפה
אני חושבת לעצמי- איזה טעם יש לשמים?..
ושמחה בשבילך שהפה מלא שמים - במקום הרקיק הדק (פיסת שמים)מלפני כמה פוסטים.
ובאותו רגע-איזה עץ היית?
בוקר נפלא לך אישיקר
(האתר שלי)
, 11:07 13/2/2007:
טעם של ירוק טרי ושל גלידה קרה.
של עסיס ודבש.
בדיוק כך יקירתי, פתאום השמים כבר לא היו תמונה דקה שבשלולית.
לא יודע אם הייתי עץ, אך כן יודע שפי היה מלא שמים.
ונורא שמחתי...
תודה לך רמהיקירה
(האתר שלי)
, 14:48 13/2/2007:
שמה בבית שלך...
אוכלים עם הידיים.
שום כפיות (בלי שום) ונעליים (כפות הידיים),
עד שמטפטף מכל עבר.
מלקקים את קצות השפתיים והאצבעות.
ומתחילים שוב בביס הבא
(האתר שלי)
, 11:05 13/2/2007:
הו כן!
החום הגיע מהשמים בפה...
אין בבלוג הזה דיווחים קשים שכאלה... גמכך קשה לי
שמחלי שהמילים עשו לך נעים.
כך הם עשו לי השמים
צמח בר
, 20:19 12/2/2007:
ואני נזכרת בספר (פנטזיה, כמובן) על אחד שהיה יכול להחליף צורות, והיה מחליף לחיות, לעצים ולרוחות.
ותמיד כשאני קוראת את הקטע שהוא הוא מחליף עצמו לעצמו (זו סדרת ספרים שאני חוזרת לקרוא בו שוב ושוב), אני מנסה לדמיין בעצמי איך זה להיות עץ.
איך הזרועות והשיערות הופכות להיות ענפים, ואיך הרגליים הופכות שורשים, ואיך הגוף הופך לגזע, ואיך מרגישים כשלא זורם דם בעורקים, ומה קורה ללב? ואיך אנחנו רואים?
(האתר שלי)
, 11:13 13/2/2007:
זו העברית שלי בבושקה.
אני ממש ממש כותב בשפתי את אשר קורה אותי.
לכל אחד שפתו. לכל אחד לשונו.
כאן אני כותב בשפתי ובלשוני שלי.
תודה על איחולייך
(האתר שלי)
, 14:30 13/2/2007:
לצוד את הרגע זה דבר כ"כ חשוב. איכות החיים שלנו,לא פחות, נקבעת גם מהיכולת שלנו ל"צוד" לשמר וללגום עד תום רגעים טובים שכאלו.
פתאום נהיה לי חם, אתה חושב שזה מהגלים האלו שמדברים עליהם? יכול להיות? אני לא צעירה מידי בשביל זה? ואולי פשוט עדיף לי לכבות את החימום?
גם אני לא קיבלתי עדכון.
ואני רואה פה לא מעט פוסטים חדשים... איזה יופי.
פי מלא שמיים - אני רואה איש עומד ופניו לשמיים ופיו פעור והוא ממצמץ מול אור השמש (גם אם היא מאירה דרך עננים רבים).
רגע של אושר.
יומני אלפוחרה
תגובות לקטע: כְּמוֹ עֵץ הוספת תגובה חדשה
תגיד, בקור הזה הכנסת את הרגליים ליים?!
אני מקווה שלא קפא לך העץ- אופס, לא התכוונתי להיות גסה
מעט מילים
אבל מקרינים נעימנעים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
עם פה מלא קפה
אני חושבת לעצמי- איזה טעם יש לשמים?..
ושמחה בשבילך שהפה מלא שמים - במקום הרקיק הדק (פיסת שמים)מלפני כמה פוסטים.
ובאותו רגע-איזה עץ היית?
בוקר נפלא לך אישיקר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טעם של ירוק טרי ושל גלידה קרה.
של עסיס ודבש.
בדיוק כך יקירתי, פתאום השמים כבר לא היו תמונה דקה שבשלולית.
לא יודע אם הייתי עץ, אך כן יודע שפי היה מלא שמים.
ונורא שמחתי...
תודה לך רמהיקירה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מתחשק גם לי לטעום שמיים !
זה נקרא טעים ורענן.
השארת ביס מהשמים בשבילי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שמה בבית שלך...
אוכלים עם הידיים.
שום כפיות (בלי שום) ונעליים (כפות הידיים),
עד שמטפטף מכל עבר.
מלקקים את קצות השפתיים והאצבעות.
ומתחילים שוב בביס הבא
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אאחחח- איזה כיפכיפ..
בדיוק ככה תיארתי לי ליקוק שמים !!
עם אצבעות הידיים
חופן נוזלי של שמים
בלי גינונים
רק עינוגים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
השמש שקעה...
עתה אפשר להתחיל עם כוכבים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הו כן!
החום הגיע מהשמים בפה...
אין בבלוג הזה דיווחים קשים שכאלה... גמכך קשה לי
שמחלי שהמילים עשו לך נעים.
כך הם עשו לי השמים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואני נזכרת בספר (פנטזיה, כמובן) על אחד שהיה יכול להחליף צורות, והיה מחליף לחיות, לעצים ולרוחות.
ותמיד כשאני קוראת את הקטע שהוא הוא מחליף עצמו לעצמו (זו סדרת ספרים שאני חוזרת לקרוא בו שוב ושוב), אני מנסה לדמיין בעצמי איך זה להיות עץ.
איך הזרועות והשיערות הופכות להיות ענפים, ואיך הרגליים הופכות שורשים, ואיך הגוף הופך לגזע, ואיך מרגישים כשלא זורם דם בעורקים, ומה קורה ללב? ואיך אנחנו רואים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא יודע איך זה להיות עץ.
יודע איך זה לחבור לעץ.
להקשיב לו.
לחבק.
לאהוב.
ולרגע להיות עץ ולשתות שמים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיבקתי פעם עץ.
רגליי הסתבכו בשורישיו,
גופי נכרך בגזעו,
אצבעותיי ליטפו סיקוסיו,
ראשי נח על פוארותיו,
שיערי בודר בעלוות ראשו.
חיבקתי פעם איש עצי.
יאמי...אתה מוציא ממני טוב... יש לי פוסט חדש....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אף פעם לא אשכח איך עשיתי אהבה בתוך עץ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
that calls for a story to be told...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לאו דווקא...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז לא.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא אמרתי לא, אמרתי לאו דווקא...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הבדלת בין רקיע לשמים?
טוב לחוש את העץ
לחבוק אותו
ולהיות
עץ
זהו רגע נצחי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כיף לי שאת יודעת את התחושה.
גלי שימחה עברו בי שקראתי את התגובה שלך.
ורקדו לי בבטן...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נפלא
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ועודיותר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קצת מסובך לי הדימוי הזה שבחרת .
להיות עץ.
עץ= תקוע באדמה , צומח לגובה , נותן צל, (או בשלכת)
ואתה מדמה עצמך "לעץ" ששורשיו במים , וצמרתו בשמים . (זה טוב או לא טוב? [חלילה] ?
מה אתה מספר לי שדות?
האם אתה מחלים ? חש בטוב, עומד על רגליך?
אני רוצה לדעת שדות שטוב לך, שאתה מתאושש , שכאביך פחתו , ואתה ’חש את האביב’ בעצמותיך-
אני רוצה לחייך איתך ביחד .
דבר גם ’עברית’ שדות יקר- לא רק ’ביאליקית’ :-)
שא ברכה לבריאות ורווחה,
תן לי להשתתף איתך - בשמחה
ולא רוצה חלילה ’להרגיז’ אותך
שלך
בבושקה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זו העברית שלי בבושקה.
אני ממש ממש כותב בשפתי את אשר קורה אותי.
לכל אחד שפתו. לכל אחד לשונו.
כאן אני כותב בשפתי ובלשוני שלי.
תודה על איחולייך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עץ עומד ראשו בשמים ורגליו במים זה עץ בריא!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה
ואז הוא יכול לשתות שמים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה הזכיר לי את חלום יעקב...
להיות נטוע בתוך במים שהם מקור החיים
והראש בשמים, בחלומות ובתקוות
ומאד שמחתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזה דימוי יפה כתבת...
ואני אמשיך לשתות וללגום חלומות ותקוות.
תודה. חיוך הבאת לי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמשיך ותמשיך ותמשיך
והעיקר שתרגיש טוב
נו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אמשיך אפילו שאני מדבר ביאליקית
תודה על העידוד יקירהלי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן ירבו רגעים שכאלו.
(ואכן צדקת , לא הגיעה הודעה על העדכון הזה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
למדתי לצוד את הרגע.
כך הרגעים לומדים כי ביתי טוב להם...
(גמהיום אני לא מקבל עדכונים.
הערתי את תשומת ליבו של היריב באתרו.
בינתיים לא שמעתי תגובה וגם עדכונים אין...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לצוד את הרגע זה דבר כ"כ חשוב. איכות החיים שלנו,לא פחות, נקבעת גם מהיכולת שלנו ל"צוד" לשמר וללגום עד תום רגעים טובים שכאלו.
פתאום נהיה לי חם, אתה חושב שזה מהגלים האלו שמדברים עליהם? יכול להיות? אני לא צעירה מידי בשביל זה? ואולי פשוט עדיף לי לכבות את החימום?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אנחושב שזה האינסיגריות
לא את הכל צריך לתלות ב"מרומי גילך"...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ככה אני מתגוננת ומתכוננת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ובינתיים את כלכך מקסימה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מי שמגיע כמוני באיחור (ואני קיבלתי עידכון)
נהנה פעמיים
פעם אחת מהפוסט האופטימי ופעם שניה מהתגובות שמבהירות את האופטימיות
איתך אני
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מאתמול לא זכיתי לקבל אף עדכון.
ראיתי שעוד כמה העירו על כך.
הארתי את תשומת הלב בבלוג של היריב,
אך לא זכיתי עדיין לתשובה.
אכן היה זה רגע קטן ומופלא.
מזל שלמדתי לצוד את הרגעים האלה.
בעקבותם יגיעו עוד כמה...
אני בטוח.
תודה לך טליק על העידוד והתמיכה והנוכחות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה יופי של תמונה תיארת
ראיתי את שילובי הצבעים הכחול של שמיים ההשתקפות במים
והרבה ירוק מבריא ורענן
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שמח שיכולתי לשתף.
שמחלי שראית את התמונה.
כיף ללגום שמים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז אתה מקבל,
סימן טוב !!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הרגע הזה סימן לי שימחה...
וחיבוקגם
למה התכוונת שאני מקבל?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פעם אמרת לי שיותר קל לתת,
החוכמה היא ללמוד או להיות בעל
יכולת לקבל.
אני מרגישה בשיר שאתה מקבל,
וזה מאוד משמח אותי, ובוודאי אותך !!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הו כן!
תודה שאת זוכרת,
ושאת מבינה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זהירות מראומטיזם
טוב לקרוא על רגעי הנחת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הכל היה רק לרגע...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איך דוקא על העץ היפה הזה לא קבלתי עדכון?
(וגם לא על הפוסט שאחריו)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני כבר לא מקבל עדכונים שלושה ימים.
לכן אני מוציא מסרים למנויים.
שמח שאהבת את העץ לוגם השמים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני לא קיבלתי עדכון.
ואני רואה פה לא מעט פוסטים חדשים... איזה יופי.
פי מלא שמיים - אני רואה איש עומד ופניו לשמיים ופיו פעור והוא ממצמץ מול אור השמש (גם אם היא מאירה דרך עננים רבים).
רגע של אושר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
פוסט ליום מוסיף המון
שמחלי שאת רואה את התמונה...
תודה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: