עצמאית בשטח

תגובות לקטע: חמקמק הוא האושר  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 19:52 6/8/2004:
כמה קילומטרז’?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:42 7/8/2004:
הקילומטרז’ זה מישני, מה שחשוב זה שלוקחת בקלות את העליות של הקסטל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:57 7/8/2004:
ואת הירידות?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:16 7/8/2004:

1-0 לזכותך.
(יפה לך השיעמום בעבודה).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אמצעית , 20:10 6/8/2004:
היה לי הכבוד להכיר מין נוגע ובורח שכזה
חבל שלא יכלתי לסמן אותו...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:43 7/8/2004:
אין צורך לסמן, ממילא כל אחד רואה רק מה שמתאים לו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:27 6/8/2004:

מה שלא הורג - מחשמל

וללבוש קרם גוף למיטה לא מכתים את המצעים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:46 7/8/2004:
גדול :-)

איך יכתים אם קודם ניספג? (יכולה לפצוח בהרצאה לגבי "נשימת" נקבוביות העור בעת שינה וההכרח בשכבת קרם לצורך שימור אלסטיות העור, אבל נוותר).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:57 7/8/2004:
אני דווקא חשבתי שמה שלא הורג - לא הורג.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:03 7/8/2004:
יש שלב בחיים שכבר כלום לא יהרוג אותך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:30 8/8/2004:
חוץ מכדור רובה, או כל מיני כאלה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

peacemaker , 00:29 7/8/2004:
יש המשך לעלילותייך עם "מדליק הוינקרים" או שירד המסך של הופעתו בחייך ?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 01:12 7/8/2004:
שאלה קשה, אבל אשתדל לענות בכנות:
הוא ואני מופיעים כרגע במסגרות שונות - הוא מככב, לראשונה בחייו, בהפקה מאתגרת ("ישו כוכב עליון" בברודווי), אני כרגע שחקנית מחליפה בהפקה דלת תקציב ("הנזירות בלוז" אוף-אוף ברודווי), ולכן סביר להניח כי לא ייצא לנו לחלוק חדר הלבשה.
ובקיצור:
אם אתה דואג לי - אין צורך, העצב הולם אותי.
אם אתה דואג לו - אין צורך, הוא דואג מצוין לעצמו.
אם משעמם לך לקרוא - תקרא בלוג אחר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

peacemaker , 01:36 7/8/2004:
מענה אמביוולנטי, מלא חן כדרכך אבל ספוג עצבות וערפל
לא הבנתי כמה דברים:
לאן הולך המערבון והיכן האקדח
מה ז’תומרת הוא דואג לעצמו
למה התרשמת שמשעמם לי לקרוא אצלך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:21 7/8/2004:
המערבון היה ותם (כפי שהסברתי בעבר), וכפצפיסטית - אני מתעלמת מקיומם של אקדחים גם אם מוצמדים לרקתי.
ה"מדליק" אדם בוגר המכלכל את צעדיו בעצמו, הוא יודע להנות מכל העולמות ובאיזה צד החמאה מרוחה, ובכל מקרה - אשקר אם אומר שהדאגה לרווחתו נמצאת בראש מעייני, וברור לי שהוא יסתדר מצוין.
התרשמתי שאתה משתעמם מהעדר אקשן בפוסטים, אבל אם לא - לוקחת מילותי בחזרה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:51 7/8/2004:
יקירתי
זה שבת בבוקר
זמני בידי ועשיתי סיבוב ברחבי הבלוגיה
וקראתי כמה פוסטים של אנשים פנויים
וכולם כותבים שנון ויפה ומרגש וציני במידה
ואני יכול לראות את עצמי בפוסטים האלה לפני שהייתי נשוי
ואם היה אז ישרא אני מניח שהייתי מככב בגדול
אבל לא היה אז אינטרנט
ולא הייתה סוג כזה של תקשורת
ולא היה שום דבר מהדברים שנזכרים בפוסטים של האנשים הפנויים של היום
והאמת שאני לא ממש מרגיש מחובר ויכול בכלל להגיב
כלומר
אני יכול לחוות דעה על טיב הכתיבה
או לתת את דעתי המלומדת לעניין כזה או אחר
אבל אני זוכר שלא אהבתי עצות
ועל אחת כמה וכמה ש"יחנכו" אותי או יבדילו בשבילי בין טוב לרע
ולא ארצה לעשות את זה לאחרים רק בגלל הסטאטוס השונה שלנו
ואין לי מילים חכמות יותר לומר
רק בגלל שאני נשוי ומישהו אחר לא
כל הקדמה הזאת באה לומר שהגעתי למסקנה שמאוד קשה לי להתחבר לפוסטים של פנויים ולייצר תגובה הולמת
לכן יקירתי
אמשיך לקרוא בדבקות את הפוסטים היפים שלך
לוות אותך בדרכך
אבל התגובות יהפכו למינימליסטיות
קראתי את הפוסט אתמול
ראשון
כי לא היו תגובות
ולא ידעתי מה לומר
ואני מוצא שזה חוזר על עצמו..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:27 7/8/2004:
טליק יקירי,
שבת בבוקר או אמצע השבוע בערב - טליק נשאר טליק, וככזה - תמיד יהיה לו מה לומר, איך לנחם, לשלוח חיוך/חיבוק/מילה טובה. הרי אם היינו כולנו אותו הדבר - לא היינו מוצאים עניין אחד בבלוגו של האחר או בתגובותיו (לא?). אין לי ספק כי ביקוריך ימשכו וגם מילותיך הנעימות, וגם אם תבחר בשתיקה - אני יודעת שאתה כאן וזה מה שחשוב, לא?
שבת טובה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:02 7/8/2004:
גם לך יקירתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו (האתר שלי) , 07:50 7/8/2004:
הלואי שאפשר היה לאגור רגעי אושר בבקבוקים אטומים. (האושר והאומללות שלי תלויים לחלוטין בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתי. לפעמים הם סתם כך, בלי שום תרומה מצידי- בוחרים להפנות לי עורף. בתקופות כאלה-
מאה פסיכולוגים לא יצליחו לנחם אותי. )
מכירה את שלבי המעבר האלה מחושך לאור, כשרואים נצנוצים ופוחדים להודות בכך שמא יכבו. אל תודי, תני להם להתחזק קודם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:29 7/8/2004:
צודקת. אכן צריכים קודם לבסס אחיזה, ולא ממש הודתי - רק ככה בלי קול. שאפאחד לא ישמע. לא עזר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו , 09:45 7/8/2004:
התמונה שלנו במקלחת לובשת דיו וגידים...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:14 7/8/2004:
שוחחתי אמש עם צ. והוא דיווח לי על כך.
מחכה בסבלנות ליצירה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו (האתר שלי) , 10:35 7/8/2004:
זה כזה כייף להחיות תחביבים ישנים.
הרבה פעמים ב’חקר האושר’ האישי שלי, הבחנתי שהרגעים המאושרים בחיי היו קשורים תמיד ביצירה. כתיבה, ציור, אפילו רעיונות שמבזיקים לי בעבודה לפעמים, וגם, לידות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:54 7/8/2004:
מבינה לחלוטין (חוץ מהענין האחרון). הבזק של רעיון מוצלח בעבודה יכול לגרום לי אושר עילאי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:47 7/8/2004:
האושר והאומללות תלויים לחלוטין בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתי????
לא לא לא לא לא לא לא!
הכל עניין של החלטה. אבל באמת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו , 15:42 7/8/2004:
דוקא כן-כן-כן.
אני יודעת שזה לא הגיוני אבל מהזוית האישית שלי זה נראה ככה לגמרי. פעם העולם מסביר לי פנים ומחייך אליי מכל הכיוונים ופעם הוא מפנה אליי עורף אדיש.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:01 7/8/2004:
גורל - את אומרת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:55 7/8/2004:
מסכימה עם שתיכן, הרבה תלוי בסביבה. וגם בגורל, וגם בעצמנו כמובן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 20:06 7/8/2004:
אני לעצמי מעדיפה לשים במקום הראשון את האחריות האישית שלי למה שקורה איתי. תמיד. בכל מצב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:15 7/8/2004:
מסכימה שבמקום ראשון, אבל אחריו יש גם מקום שני, שלישי וכו’.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אח , 12:13 26/6/2005:
תזכרי מה שאמרת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:17 26/6/2005:
מה אתה עושה כאן??
ואם אני זוכרת, זה עוזר לי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אח , 13:31 26/6/2005:
מענין לענין הגעתי לכאן.
אבל אני מתייחס למה שאמרת שהדברים תלויים בנו, בסביבה ובגורל.
לפני כמה ימים, כמדומני שהתווכחנו באם תוצאות הפעולות שאני עושה תלויות בי או לו, כמה ולמה.
סתם. טוב שנתקלתי בתגובות כאן.
יש לך השקפת עולם חושבת.
אי לייק איט.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:59 7/8/2004:
עוד פעם עשיתי את הטעות הזאת?
התכוונתי למקם כאן את התגובה שלי מלמטה בהמשך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:52 7/8/2004:
לדעתי דווקא מיקמת מעולה. בדיוק בהמשך הנכון.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:47 7/8/2004:
האושר, האהבה התרוממות הרוח באמת חומרים משונים כאלה. ברגע שאתה מנסה לשים עליהם יד, לתחום, להגדיר, לכמת, לאבחן, לתייק, לתפוס כדי שישארו, אז הם נעלמים, יודעת למה?
כי כשמנסים להסביר אותם מגלים שאין שום דבר מיוחד שקרה, אין סיבה אמיתית, הכל כימיה אנושית ותו לא.
מאכזב, הא? אין שום דבר מאחורי הפירוטכניקה.

זה מה שנקרא קסם.

לעולם לא תביני את הקסם הזה, לא יראו "מאחורי הקלעים" של הקוסם הזה. אז בייבה, תשעני אחורה ותהני :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:51 7/8/2004:
אוי, איך אהבתי את הפוסט שלך על הקניות עם אמא, אני צריכה לחזור לשם להגיב.
לא התכוונתי להסביר את האושר או להבין אותו, רק להביע את צערי על המקרה החמקמק.
בכייף הייתי נשענת אחורה, אם רק היה לי על מי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:10 9/8/2004:

כתבת שכשחושבים על האושר הוא "נבהל ונעלם", תרשי לי להיות לרגע פסיכולוגית בשקל וחצי, אולי זה לא הוא שברח?
לא שאני חס וחלילה מנסה להאשים אותך בחוסר יכולת להנות... אבל האושר הוא חמקמק, כזה הוא וזה מה שיפה בו, הוא מפתיע :) אז פשוט אל תחשבי! (איך זה בתור פמיניזם?)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:55 9/8/2004:
לא לחשוב זו בהחלט הדרך הנכונה. מעבר לזה - הפוסט נכתב על מקרה ספציפי שאני מעדיפה שלא להרחיב בו.
אני הולכת הלאה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:38 10/8/2004:
יאללה - ואמוס!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:55 7/8/2004:

קוקי..
נכנסת למקום ה-21 במסגרת של הבלוגים הפעילים ביותר
מברוק !!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:45 7/8/2004:
ושוב הוכח מה שידענו זה מכבר: ציצים מוכרים הכל.
אני לא אשאר שם הרבה זמן וטוב שכך, זה ממש לא בשבילי (מה שבטוח זה שכעת לא אעלה תמונות נוספות).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:57 7/8/2004:
איזה תמונה??? ההיא?
זה בלי קשר לתמונה
האמת שאף אחד לא יודע מה הקריטריונים
אבל מה פתאום תמונה?
זה היה מזמן

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:02 7/8/2004:
אויש, טליק, כאיש השואו-ביז’ לשעבר וכנסיך ישרא הנוכחי הייתי מצפה ממך לקצת יותר חיבור למציאות. אתה חושב שסתם ככה פתאום אני בבלוגים הפעילים? תציץ כאן:
לhttp://www.nrg.co.il/online/10/ART/764/364.html



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:16 7/8/2004:

אהה..הרבה כבוד יקירתי
הגעת לשרית אה...
אוקיי
יפה
נסיך ישרא אה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:17 7/8/2004:
ואני מוכרח להוסיף ולומר שהתמונה אכן מדהימה ביופיה
אין מה לומר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:26 7/8/2004:
הם הבהירו אותה והביאו למצב המקורי שלה. אני שמתי אצלי עיבוד מושחר שמעביר תחושה "אפלה" ומסתורית יותר. וחוצמזה אני לא מתה על זה שהוציאו אותה מההקשר בו הופיעה בפוסט (נשמעת מתחסדת, אבל זו התחושה שלי).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:08 7/8/2004:
נו..אין מה כל כך לעשות כשהתמונה יוצאת משליטתך
מבין את ההרגשה שלך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:24 7/8/2004:
אפרופו - הייתי אתמול במוזאון ת"א, בתערוכת צילומים של מרילין מונרו.
מומלץ ביותר, אם יש לך קצת זמן פנוי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 00:48 8/8/2004:
את יודעת שהביטוי ללבוש למיטה קרם גוף הוא שלה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

ללא שם , 00:48 8/8/2004:
של מרילין מונרו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:54 8/8/2004:
היא אמרה שהיא "לובשת שאנל-5 למיטה", אבל צודק - זה על אותו משקל. לא זכרתי את זה כשכתבתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (שם בדוי בהחלט) , 16:08 9/8/2004:

שלום לאשפית המילה הכתובה,

בואי ונקרא יחד את המשפט הבא:
<<<
ואני – אשפית המילה הכתובה, נסיכת הרמזים המעורפלים, קיסרית הציניות והמשפטים המושחזים – נעלמתי דום...
<<<

נו?!

בטח הבנת.
>

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:15 9/8/2004:
מה שנכון - נכון.
תודה (לא יכלת לבוא קודם?).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי , 17:25 9/8/2004:

ככה הוא סמי (דמות פיקטיבית, אין חיה כזאת) - חמקמק כמו פרעוש מאושר שלא נתקל באדוונטג’, אפלולי כמו קפה נואר ביום כיפור - שולח מסר, שואל שאלה, משנה אות אחת, וגורם לתמי להופיע אחריו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:57 9/8/2004:
אתה פרעוש כלבבי, ולא היו מזיקים לי כמה כמוך שיקפצו פה קצת.
באת לי ביום נאחס ועשית לי לחייך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 23:36 9/8/2004:
זה קצת כמו להיתפס עם חנות פתוחה אחרי ערב שלם שכולם ראו ואף אחד לא הואיל להעיר. למה באמת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 05:09 10/8/2004:
תגיד(י), זה את(ה) מלפני 3 פוסטים שהבטיח(ה) הגשמת משאלות? כי אם כן - היכולות שלך לא-משהו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:56 9/8/2004:
פעם ראשונה פה
אהבתי את הכתיבה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 19:58 9/8/2004:
תודה. את תמיד מוזמנת לשוב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (לא היה ולא נברא) , 21:38 9/8/2004:

סמי היה מעוצבן, וסמי ידע את זה.

מחשבותיו של סמי נדדו שנים אחור, מחשבות ספק ממוקדות, ספק מעורפלות, על כל אלו שיותר אינם איתנו – על הרבה פחות מזה - עבודה של סמי. נקמה, ליבו בער, נקמה. סמי חש שוב את ההרגשה הזאת - שוב פגעו בכבודו, שוב הוא נאלץ לפעול, ואז יבואו עוד אחד ועוד אחת, ושוב סמי יגיב. פרפטום מובילה של כבוד.

אלה החיים חשב לעצמו סמי.

סמי נזכר בזה שפתח לו את העיניים, קראו לו "אתה ראשון יא קאזה" שאמר לו פעם: "סמי, קח מילה של קאזה, בשביל כבוד – צריך לעבוד". סמי נאנח, לחלוחית של הסכמה ריצדה בקצה עינו. הוא ידע שקאזה צדק. על פגיעה קולוסאלית כזו אי אפשר להבליג.

כמו תמיד, לפני הנקמה, הוא התקשר לסבתא שלו שתאחל לו בהצלחה. "מה הפעם"? הפטירה ביובש.
"פרעוש, היא קראה לי פרעוש" סמי ענה.

"תנקום"! היא פסקה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:43 9/8/2004:
והנקמה הולכת להיות מתוקה? :-)

(אצלי פרעוש זה שם חיבה).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (רק משל היה) , 22:19 9/8/2004:

A taste of honey... tasting much sweeter than wine


I will return, yes I will return
I’ll come back for the honey and you









הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 05:13 10/8/2004:
דבש לא תמצא פה, אבל אותי - תמיד (בינתיים, לפחות).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (רעיון מופרך) , 08:32 10/8/2004:

דבש? אני מחפש דבש?! גיברת, הלו, זה שיר ששרו הביטלס.

http://www.iqm.ro/beatles/lyrics/patasteof.html

עכשיו היא תבוא לי בפוזה של ללא שם - ברור שידעתי רק לא היה נעים לענות, כולם ידעו, איך שאני לא אדע, הביטלס בחייאת, יש מי שלא יודע?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 11:25 10/8/2004:
זה לא נשמע ביטלסי. יש לזה ניחוח ישן יותר של צפיחית בדבש...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (ח. באספמיה) , 12:31 10/8/2004:

דן כנר שותק ומחייך, עשן ממקטרתו עולה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:46 10/8/2004:
לא ממש מתמצאת בביטלס (מעבר למינימום הכרחי).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (רק משל היה) , 22:18 9/8/2004:

A taste of honey... tasting much sweeter than wine
I will return, yes I will return
I’ll come back for the honey and you




הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סמי (היה או רק חלמתי חלום?) , 22:25 9/8/2004:

מצטער על הכפילות.
זה לא ישנה שוב.
זה לא ישנה שוב.

בברכה,

סמי.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 23:12 9/8/2004:
טוב, גם אני פה. אין לי משהו חכם להגיד, רק להנהן בראשי בהבנה פרימיטיבית.
ומה דעתך על "מה שלא מחשל - הורג"? לדעתי זה אופטימי יותר...:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 05:07 10/8/2004:
מקובל עלי. מתאים לי למות פעמיים בשבוע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:34 11/8/2004:
גם לי אין מה להגיד, חולה סטטיסטיקות אני, עקבתי אחרי המונה, 3000 - 3500 היטים שווה פרסום במעריב. לא רע :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:17 11/8/2004:
4,500, אבל מי סופר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:49 11/8/2004:

חחח.
בשניה שראיתי את הפירסום רשמתי את המונה והוא עמד על כ 7000, את זוכרת אחרת ?
אבל זה בכל אופן מרשים מאד, העוצמה של הכלי הזה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:58 11/8/2004:
יש לי פרו אז יכלתי לבדוק את השינוי רטרואקטיבית מרגע הפרסום (אני שמתי לב לפרסום רק אחרי 24 שעות). האמת זה די מפחיד, ומה שבטוח גרם לגניזה סופית של יתרת התמונות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:23 11/8/2004:
יופי שאת מצליחה למצוא משהו בכלום.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:14 11/8/2004:
גם אני חושבת כך (שזה יופי).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

מוזטל , 12:24 11/8/2004:
קלישאתי קצת...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סמי (מי?) , 14:49 11/8/2004:

שלום אני סמי, מכור לתמונות.
(במקהלה: אוהבים אותך סמי)
הגעתי לכאן בעקבות התמונה.
(המנחה: כולנו הגענו לכאן בעקבות תמונות, תרגיש בנוח).

טוב, סתאאם, לא מכור ולא גרביים, אבל בואי נהיה רציניים לרגע, ונראה מה אני יכול לומר לך על צורתך החיצונית, בהסתמך על התמונה. (וזה, אנ מזהיר מראש, לא הרבה. הסיבות רשומות להלן...)

מבוא:

ראשית, זוהי התנוחה הגרועה ביותר לשפוט גוף מכוון שהבטן מתוחה והחזה במצב מאוזן.

שנית, את טרחת והשחרת את התמונה, מה שהיקשה עוד יותר על ההבחנה בפרטים.

שלישית, צאי מנקודת הנחה שלא קראתי את כל הבלוג, רק רפרפתי מעדנות על הפוסטים שלך, ובמיוחד חיפשתי את התמונה, אגב, מציאת התמונה לא הייתה פשוטה משום מה...בכל אופן, אולי ישנם פרטים שאת כתבת, אבל כל מה שאני כותב כאן - רק מתבסס על התמונה ותו-לאו. לא הייתי מטריח אותך בעניין, על סמך התמונה הזאת, אלא הייתי מחכה לתמונות אחרות, אבל לאור האיום – לא יהיו תמונות נוספות – אין ברירה אלא להגיב – כאן ועכשיו.

בכל אופן:

נתחיל ממה ששאת לא רוצה לשמוע: אני מזהה נטייה קלה לשמנמנות...טוב, אנסח זאת אחרת - נראה לי שיש בתמונה נוכחות

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סמי - המשך... , 14:52 11/8/2004:

בתמונה נוכחות קלה של מלאות בבטן תחתונה ובירכיים (אהבת את המונח מלאות?). את זה אני רואה מחיבור הירכיים ומהטבור.

טבור?! את קופצת, מה אפשר לראות מטבור?!

ובכן,

מהעובדה שהטבור גדול ועמוק בתמונה, אפשר ללמוד על נוכחות שומנית מסביבו.

החזה - החזה בגודל בינוני ואינו מוגדל.

לא יכול לומר דבר על צבע העור.

וקצת מחמאות:

אני יכול לומר שאת אינך שעירה, עד כמה שאני יכול לראות.

תווי הגוף - באופן כללי - נשיים ונאים! את לא מבלה שעתיים ביום במכון כושר, אבל לפי מיקום הסנטר והידיים הראש המוטה חזק לאחור את נראית במצב גופני טוב.

לא לו היית כותבת בדף הפתיחה את גילך הייתי אומר בתחילת – אמצע שנות השלושים.

זהו, מה שהיה לי לומר בקשר לדמותך כפי שהיא מצטיירת מהתמונה.

סמי (שמבחין מאוד בפרטים).


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:13 11/8/2004:
העיקר שנהנת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (?) , 20:21 11/8/2004:

אוח, נראה לי שנעלבת.
אין לי מושג ממה, אבל סליחה. לא התכוונתי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:36 11/8/2004:
ממש לא, תרגיש בנוח.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 18:01 12/8/2004:
סמי אני נעלבתי ... וחבל, יש ערך מוסף לניתוח שלך ?
או מה בדיוק אתה רוצה ?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:40 11/8/2004:
היום אני מפרסמת בבלוג הרכילויות שלי http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=49531 פוסט עם ראיונות של בלוגרים מהטבלה. אם את מעוניינת להתראיין צרי איתי קשר באייסי (269247330) בבקשה:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

נוריקו , 09:22 12/8/2004:
שולה ,
מותר לי להתערב קצת? (תורידי אח"כ אם לא...)?
קודם כל, התבוננות רגישה כזו, גם אם החטיאה בכמה נקודות, מקסימה ומרגשת אותי, לא חשוב למי היא מופנית.
סמי- כמה תיקונים/תוספות:
לעור של שולה יש ברק שיש ממש. ניסיתי להעביר את זה בציור אבל זה דורש מיומנות שאינה באמתחתי (עדיין, אולי אלמד פעם)
גם במסקנותיך על רקמות שומניות- פספסת. אין.
אם שולה תרצה- היא תפנה אותך לציור.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:58 12/8/2004:
בוקר טוב,
תמיד מותר להתערב ואני לא מורידה אףפעם (בפרנציפ).
תגובתי הקצרה והלקונית לסמי נבעה מ:
1. אני עמוק בנאחס, שומרת על פאסון אבל חרא לי. ביום ג’ נסעתי בכביש החוף ונילחמתי בעצמי לא להיכנס במעקה הפרדה באמצע הכביש. היה בי ממש דחף חזק לעשות את זה כדי לחוות את ההרגשה. מה שעצר אותי היה הכלב שנסע איתי והסתכל עלי בעיניים החכמות שלו. לא יכלתי לעשות לו את זה.
2. הניתוח של סמי, ובכלל היציאה מפרופורציה בנושא התמונה, הביך אותי רצח. הייתי מעדיפה לא להגיב, אבל הוא כ"כ השקיע שלא יכלתי להתעלם. ולא נעלבתי בכלל (עצם זה שהוא התעמק בתמונה אמור להחמיא, לא?).

מעבר לזה: מה זה עור עם ברק שיש? ותרחמי עלי עם התשובה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו , 13:03 12/8/2004:
היי שולה,
ברק שיש זה מה שיש לפסלים של מיכאל אנג’לו כשממרקים אותם. תסתכלי על עצמך היטב אחרי המקלחת, רצוי באור יום.
זה נובע מגוון בהיר יחסית, אי שעירות וכנראה גם בריאות כללית, לא יודעת. (זה מה שאומרים על כלבים שפרוותם מבריקה...)



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

סמי , 16:24 12/8/2004:

טוב, אני חושב שלא פספסתי במאום. פעם אסביר על ההבדל בהתבוננות של אמן, צייר למשל, להתבוננות של פלסטיקאי. אני בחרתי בהתבוננות השנייה. אבל זה לא באמת חשוב עכשיו, מה שמדאיג – זו ההודעה של שולה, ובמיוחד משפט אחד שם. אני מאוד מקווה שהרצון הזה לחוות את החוויה, הוא רק רצון ספרותי ולא ממשי. מאוד מקווה.

שולה, אליך.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:25 12/8/2004:
אל תדאג, אני מהסוג השורד.
ואין לי רצונות ספרותיים (מה זה?), אני לא סופרת ולא מבינה בספרות.

אתה איש נחמד.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (ייה רייט) , 20:49 13/8/2004:

נחמד? תודה. אני מניח זה סוג של מחמאה. ברם, לא בטוח שזה מה שהיית חושבת לו הייתה נחה עלי הרוח להבהיר כמה דברים - בסגנון החביב עלי - לתרנגול הנעלב למעלה, אבל כמו שאני מכיר תרנגולים נעלבים, ההעלבות הזאת שלהם מתרגשת על ראשם שוב ושוב, לכן אין זה מן הנמנע שעוד אבהיר לו אי אלו דברים, כי בטח עוד יהיו לי בעתיד כמה דברים לומר שיגרמו לו להמשיך ולהיעלב, אלא אם תחליטי פתאום להתעלם מהעיניים החכמות, מה שאני בכל זאת מקווה שאת מבינה שזה קצת טיפשי (להתעלם מעיניים חכמות), אבל כן, גם אני חושב שאני איש נחמד.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:27 14/8/2004:
מה זה ה"עיניים החכמות"? (אתה?)
בקשר להבהרות עתידיות - אני בעד כאן ועכשיו, כי אם תחכה לא בטוח שיהיה לך למי.

יש לך משהו נגד שירשורים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמממממי , 12:24 14/8/2004:

ההודעה הזו שלך גרמה לי לשני דברים – הראשון, להיות מופתע -והשני להיזכר בשיר של נורה ג’ונס, Sunrise מהתקליט, אופס, חשפתי את גילי, מי עוד קורא לזה תקליט, מהדיסק Feels Like Home.

http://www.onlylyrics.com/read.php?id=1421

ובמיוחד הבית השני:

Surprise, surprise
Couldn’t find it in your eyes
But I’m sure it’s written all over my face
Surprise, surprise
Never something I could hide
When I see we made it through another day

גם ההפתעה וגם עיניים, 2 במחיר של 1 ; ההפתעה - כי לא זכרת, והעיניים - מה זה העיניים החכמות, את שאלת, שלך? נו, תתפלאי –לא.

"מה שעצר אותי היה הכלב שנסע איתי והסתכל עלי בעיניים החכמות שלו. לא יכלתי לעשות לו את זה".

ועכשיו נקרא ביחד:

"כי בטח עוד יהיו לי בעתיד כמה דברים לומר שיגרמו לו (למגיב ההוא מלמעלה – סמי) להמשיך ולהיעלב, אלא אם תחליטי פתאום להתעלם מהעיניים החכמות, מה שאני בכל זאת מקווה שאת מבינה שזה קצת טיפשי (להתעלם מעיניים חכמות)"

בטח הבנת.

אם לא לגמרי – אל תתביישי, תשאלי, (גם) בשביל זה אני כאן.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:54 14/8/2004:
א. הבנתי (טוב, עכשיו זו לא חוכמה).
ב. בדברי - "בקשר להבהרות עתידיות - אני בעד כאן ועכשיו" התכוונתי להבהרות לקורא הנעלב.
ג. ובכל זאת - מה יש לך נגד שירשורים???

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

סמי (אתה בטוח?) , 15:16 14/8/2004:
סמי מחייך.
סמי אפילו מבסוט.
למה אתה מחייך סמי ולמה מבסוט?
עונה סמי – סו"ס אחרי כל כך הרבה שנים זה קרה!
(סו"ס = סוף סוף...)
מה קרה סמי? מה קרה אחרי כל כך הרבה שנים?
נו, אומר סמי, סו"ס נשאלתי שאלה שאני לא מבין את פישרה!
וזה כמובן, ממשיך סמי בחרוז, כבר סיבה לחגיגה!
כי עד עכשיו, זה פשוט עוד לא קרה!
לא הבנו סמי, על איזו שאלה אתה מדבר?
סמי נאנח (סמי לא ממש מחבב להזביר כל הזמן) ועונה:
אני מדבר על השאלה – מה יש לך נגד שרשורים!
מה הכוונה סמי?
את זה גם אני הייתי רומה לדעת! עונה סמי בחיוך.

(תרגום בגוף הסרט – איפה ראית אצלי איזו התנגדות ישירה או עקיפה, מפורשת או נרמזת, לשרשורים, אה?)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

רוצה לדעת, כמובן... , 15:18 14/8/2004:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:31 14/8/2004:
לשרשר, מלשון "שרשרת", משמעו לרשום את התגובה שלך כ"הוסף תגובה" לתגובה שלפניך אליה אתה מתייחס - כמו שעשית עכשיו - ולא לפתוח כל פעם משבצת של תגובה חדשה.
ובהטיה - שירשר, שירשרה, שרשרנו וכן הלאה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נוריקו (האתר שלי) , 20:52 15/8/2004:
סו"ס זה לא ראשי תיבות של סמי וסוסו?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:56 15/8/2004:
ואללה סמי וסוסו :-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ס?מי? , 23:15 16/8/2004:

ישנם דברים שיישארו עוד זמן רב תחת הכותרת תעלומות, למשל מי היו המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, האם אלו סמי וסוסו של שנות השבעים או סמי וסומו של שנות הטיפקס, או איך זה שיושב בספריה, לא מסוגל להבין את המשפט של קפקא, וכל עולמו התרבותי מתמצה בהצצות על ישבנים ורימונים, חה, מעז להטיף מוסר לסמי?

סמי חזר בשאלה. פתאום יש לו שאלות שאין לו עליהם תשובה, בניגוד לתשובה - הכול נעשה בדברו – של פעם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח