נכתב ב15/11/2005 23:01

חרא יום.

היה אמור להיות היום מופע פתיחת השנה באונ', משהו שווה באמת ששבוע שעבר קניתי לו כרטיסים, בתכנון המקורי גזר היה אמור לתפוס טרמפ עם מישהו שעובד איתו וגר בגבעתיים וכך להגיע למופע, רק שכאבו לי היד והרגל אז סיכמנו שאני אסע בהלוך בתחבורה ציבורית וגזר יגיע עם הרכב למופע.

אלא מה - אמרו שיהיה גשום היום אז המופע נדחה ליום חמישי

בקיצור, הייתי צריכה לחזור כמו שבאתי, באוטובוס ורכבת ואז הקפצה, סיימתי ללמוד ב19:30 והגעתי הביתה ב22:30, גם בבוקר הייתי צריכה לצאת מוקדם מה שאומר שמלבד מכולת לא הספקתי כלום.

אז זהו, על הלימודים אולי מחר, עכשיו מחליפים תחבושות ומתמוטטים למיטה.

אתמול והיום
נכתב ב14/11/2005 21:38

אתמול ניסיתי נואשות שוב לברר באיזה בי"ס נרשמתי לפר"ח מכיוון שהיתה לנו פגישה שם, מסתבר שכל השבוע השארתי הודעות לרכזת במספר טלפון שהוא בכלל טעות אז הסעתי את עצמי למכללה, למרכז פר"ח, בדרך לשם התקשרה אחראית החינוך להגיד שיש מקרה חירום ואם אני יכולה לבוא, אמרתי לה שכשאחזור אבוא בכיף אבל אני רק בהלוך.

במרכז פר"ח קיבלתי את המספר הנכון, התקשרתי וקיבלתי תשובה לגבי שם ומיקום בית הספר ונסעתי לפגישת ההצמדה, היתה לנו שיחה קצרה של כולנו עם הרכזת (זה לא לחלוטין כולם כי היתה פגישה גם ביום שישי ואנחנו היינו אלו שהיה להם יותר נוח ביום ראשון), ואח"כ פגישות אישיות על הילדים שלנו ואז פגישה עם הילדה, לזו שלי אקרא כאן לונה ואספר לכם עליה בהמשך הפוסט.

אח"כ אכלתי משהו מהיר בשווארמיה ממול לבית הספר, וחזרתי לעבוד שעתיים בפעוטף.

אחרי העבודה קניתי אוכל, ארגנתי דברים, אספתי את ספר המפות בבית ונסעתי לפגישת הפר"ח הראשונה בבית של לונה.

לונה היא קווקזית, אני חושבת שהיא כבר נולדה בארץ אבל אני לא בטוחה.

ללונה יש מצד אמא שתי אחיות נשואות ואח בצבא, ואותו הדבר מהצד של האבא, ההורים שלה גרושים אבל האבא מבלה הרבה מהיום בבית האמא.

האחיות שלה מפחידות - אחת בת 30 (כלומר בגילי) נשואה כבר פעם שניה, יש לה 5 ילדים והבעל הנוכחי שלה מכה אותה (ככה אמא שלהן סיפרה לי), השניה בת 24 ויש לה שני ילדים, הגדול כבר בכיתה ב' (לפי חישוב מהיר היא ילדה אותו בגיל 17).

את החדר שלה (שנראה כמו חדר שינה של מבוגרים, רק בלי מיטה זוגית) חולקת לונה עם אחיה שבצבא, הוא מגיע הביתה כל יום בשמונה בערך ואז היא עוברת לחדר של אמא שלה, שם היא ישנה.

היא תלמידה די טובה אבל אמא שלה מתלוננת שהיא לא עושה מספיק בבית, לפי מה שאחותה (בת ה24) סיפרה לי היא והאחות הגדולה כבר היו מבשלות ושוטפות את כל הבית כשהיו בגילה של לונה (כבר הזכרתי את העובדה שהיא בכיתה ד'???) ושלונה צריכה "לפחות" לסדר את השולחן ואת הארון, אז סידרנו ביחד את השולחן (אחרי שהכנו ביחד מובייל מגניב ותלינו), מסתבר שהיא אמורה לדחוס את רוב הדברים למגירות כי זה המקום הפרטי היחיד שיש לה, פחות או יותר, אין לה אפילו מדף לספרי הלימוד...

היום היה די מבאס, בבוקר עבדתי שעה בגן, אח"כ הייתי אצל רופאת המשפחה - נטלי - וגיליתי שהכולסטרול שלי קפץ למעלה למעלה, בקרוב עוד בדיקת דם לבדוק אם זו טעות ואם בלוטת התריס שלי לא מתפקדת ולכן הקפיצה, במקביל בסוף החודש אני הולכת לדיאטיקנית ומתחילה דיאטת כאסח - זו כבר חובה בריאותית היסטרית.

המשך היום היה טיפול בכביסה ובכלים שהצטברו בכיור ואז נסיעה לקופת החולים האזורית - הורידו לי בניתוח שתי נקודות חן, היה כואב.

מאז אני לא עושה הרבה, קצת מחשב, קצת טלויזיה, קצת התקדמות עם 1984 שצריך למחר (האמת שצריך עד האמצע ואני כבר כמעט בסוף) וכאלה.

סיפרתי את גזר והייתי כ"כ אאוט שכיסחתי לו חלק מהראש, כי הוא לא שם שום חוסם על המכונה, אם זה היה קיץ הייתי משכנעת אותו לגאלח טוטאלי אבל בחורף אין מצב אז עכשיו הוא נראה די זוועה, לא נעים...

אני צריכה לארגן לי את הכובע החדש שאסרוג לקחת מחר לאונ' למרות שאני לא בטוחה שמצבי (התפרים וכאלה) יאפשר לי לסרוג.

אוף! זה כ"כ מעצבן, לפני כחודש הוציאו לי תפרים מהניתוח הקודם, וממש אין לי עצבים לזה שוב, סיכמתי עם הרופא שצריך לחכות חצי שנה בין פעם לפעם (או לחילופין לעשות לי הרדמה כללית ולעבוד עליי יום שלם ולהוציא את כל נקודות החן וזהו).

לא ממש אכלתי ארוחת ערב, אין לי עצבים, ואני עייפה אבל אין לי עצבים לישון, וגזר לא פה - הוא באירוע משפחתי, יש בת מצווה לנכדודה שלו (בת של בת דודה) אבל זה במקום לא כשר אז אני לא נסעתי וכ"כ קשה לי עכשיו לבד, בא לי פשוט חיבוק גדול ומישהו שיטפל בי, מגיע לי, הרי עברתי שני ניתוחים היום, אוף!