נכתב ב23/11/2005 23:21

קמתי מאוחר, כמה כיף.

אח"כ היתה לי פגישה עם אחראי הבניין, הוא מעצבן, מאוד, אבל לא משנה... קיבלתי ממנו שני מקומות לבדוק בקשר לשיש, אז אחרי ארוחת הצהריים (שלפניה גם סידרתי קצת את האדמה בגינה של הבית החדש) נסענו לראות, ואין לנו מושג מה להזמין, יש לנו בערך 1000 ש"ח מהקיבוץ כשהאופציה הכי זולה תהיה 1100 בערך, אבל אז זה שיש חברוני וכולם אומרים שעדיף אבן קיסר או גרניט (יש רק מישהי אחת שאמרה לי שעדיף חברוני אז מחר אנסה לשאול אותה לפרטים וכדומה), כל מה שאני אהבתי גזר לא אהב ולהיפך, מלבד החברוני שיפה בעיני שנינו, אם כי הוא לא הבחירה הראשונה שלי, בקיצור - עוד נראה מה יהיה (אבל רצוי שנראה בקרוב מאוד, גג ביום ראשון צריך להזמין כי בלי השיש אי אפשר להתקדם עם האריחים ועם החלק העליון של הארון ועם בכלל...

אח"כ הבאתי את לונה (הילדה מפר"ח) לקיבוץ - היינו ברפת, בפינת החי ובבית שלי, היה די נחמד וגם עבר ממש מהר.

אח"כ עשיתי שיעורים בניקוד וחלק מהשיעורים באנגלית, אני צריכה לכתוב פסקה של 100 מילים על אחת משלוש אופציות שכולן מסריחות ולא ממש רלוונטיות (המרצה רצתה שנעשה משהו שקרוב ללבנו אז היא מבקשת משהו מתחום הלימודים שלנו לתואר שני אבל כל הדברים שהיא הציעה לא מתאימים בכלל לתחום הלימודים שלי, כך שנדפקתי, וזה לא תחרטטי 100 מילה וזהו כי זה רק שלב ראשון במאמר שלם שנכתוב על הנושא אז רצוי שאמצא משהו טוב, רק שכאמור אין לי אחד שכזה...

ועכשיו הולכים להתקלח.

אגב, שיהיה ברור, יש לא מעט דברים שאני לא כותבת עליהם, גם בכתיבה הזו, נניח דברים אינטימיים ביני לבין גזר, או נניח חלק מהרופאים שיוצא לי ללכת אליהם, או נניח כל פעם שאני מתקלחת וכן הלאה וכן הלאה...

נכתב ב22/11/2005 23:38

בבוקר היינו אצל רופא העור, לביקורת שגרתית (וגם לקבל שמפו נגד קשקשים בשבילי), אני מתה על הרופא הזה, הוא תמיד מתבדח ומעביר את הבדיקה (הכוללת התפשטות מלאה, לא מצב כ"כ נעים) במהירות ובכיף.

אחרי הרופא אכלתי פרוזן יוגורט לארוחת בוקר, שנים...

אח"כ קצת מחשב ועבודה בבית, ארגון תיק, החלפת בגדים ארוחת צהריים ויאללה לאונ', פעם ראשונה שנהגתי רחוק אחרי הניתוח (להזכירכם - רגל ויד מלאות תפרים זה לא תענוג) והגעתי די אאוט לאונ' שם גיליתי ששכחתי את הארנק בבית - לא רישיון נהיגה, לא כסף, לא כספומט.

כבר חשבתי לסוע להוריי אחרי הלימודים (20 דקות נסיעה מול מינימום שעה) אבל רגע לפני השיעור האחרון פגשתי את ל' שמסתבר שלומדת כיתה לידי, היא נתנה לי חצי מהסנדויץ' שלה וגם כסף כך שאחרי השיעור קניתי קפה ואומלט ונסעתי הביתה מאוששת.

הרכיבו לנו את החלק התחתון של המטבח, בלי דלתות וציפויים למגירות, ובלי שצבעו או טיפלו בקיר שמאחוריו (שחציו מלא עובש מהמטבח הקודם שהיה שם) ובלי שאפילו טאטאנו את הריצפה, פשוט הודיעו ששמו ושנלך לראות, חוצמזה שבעיית הניקוז לא באמת נפתרה ומחר ננסה להביא לבית את אחראי השיפוצים והבתים בקיבוץ ונקווה שמשהו ייעשה.

וזהו, בערך, השמטתי כמה שיחות עם כל מיני בני משפחה, אבל זה לא משהו מאוד מעניין, כמדומני.

הודעה: החל מיום ראשון היומן-בלוג הזה מסתיים, כלומר אני מפסיקה לספר לכם כל יום מה עשיתי, מיציתי את הקטע, וזה סוחט ממני את האנרגיה והזמן לכתוב על הדברים החשובים, כמו כן מעולם לא הייתי בחורה של יומן, אז תתרגלו מעכשיו לרעיון, ולא, זה לא פתוח לדיון.